אוקראינה טענה הבוקר (יום ב') כי צבא רוסיה ריכז כבר יותר מ-40 אלף חיילים רוסים ליד הגבול איתה, וכי הוא מחזיק יותר מ-40 אלף חיילים בחצי האי קרים, שאליו פלשה רוסיה לפני שבע שנים. בצל המתיחות הגוברת והחשש מהתלקחות מחודשת של המלחמה במזרח אוקראינה אמרה הבוקר הדוברת של נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, כי זלנסקי ביקש לשוחח בטלפון עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין – אבל טרם זכה לתגובה.
העימות רוסיה-אוקראינה – עדכונים אחרונים:
• טילים, טנקים ואלפי חיילים: כך נראית ההסלמה
• מוסקבה לקייב: שלא תעזו להצטרף לנאט"ו
• ביידן וזלנסקי שוחחו: "עומדים כתף אל כתף"
רוסיה מעבה כוחות, נשיא אוקראינה וולדימיר זלנסקי מבקר בחזית
(צילום: רויטרס)
"לשכתו של הנשיא הגישה בקשה לקיים שיחה בינו לבין פוטין, אבל עדיין לא קיבלנו תשובה, ואנחנו מאוד מקווים שלא מדובר בסירוב לדיאלוג", אמרה הדוברת, יוליה מנדל. היא מסרה כי זלנסקי מתכוון לצאת לפריז כדי לקדם שם שיחות על ריכוז הכוחות הרוסי.
דבריה של מנדל הבוקר באים אחרי ימים של הסלמה במתיחות בין רוסיה לאוקראינה: לפני כשבועיים התריעה קייב כי רוסיה מתגברת ומניעה כוחות באזור חבל דונבאס שבגבול בין השתיים, וכי בדלנים פרו-רוסים הפועלים במזרח אוקראינה, אזור שבו התנהלה מאז 2014 מלחמת דמים, מפרים זה כמה ימים באופן שיטתי את הפסקת האש שהוכרזה שם ביולי שעבר. משקיפים אירופים והממשל האמריקני חיזקו את הטענות הללו, ודרשו מרוסיה הסברים.
מוסקבה: אם תנסו להשתלט, נתערב
מוסקבה מצדה השיבה כי הנעת הכוחות נועדה רק להגן על ביטחונה, ולא לאיים על איש. היא דחתה את טענות המערב שלפיהן שלחה את החיילים לאזור כדי לעזור בהמשך למורדים הפרו-רוסים בחבל דונבאס במלחמתם נגד הכוחות האוקראיניים, אבל גורמים רוסים רשמיים הזהירו כי אם אוקראינה תנסה להשתלט בכוח על החבל הזה, הצבא הרוסי בהחלט עשוי להתערב.
בימים האחרונים נמשכו אירועי הירי העתיים במזרח אוקראינה, ועוד כמה חיילים אוקראינים נהרגו מאש מורדים פרו-רוסים, האחרון שבהם אתמול, אז גם נפצע קשה חייל נוסף. בסך הכול מאז תחילת השנה נהרגו במזרח אוקראינה 27 חיילים אוקראינים – מספר השקול ליותר מחצי מכלל החיילים האוקראינים שנהרגו שם בכל שנת 2020.
אתמול הזהיר מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן את מוסקבה ואמר כי "אם רוסיה תפעל בפזיזות או באגרסיביות, יהיה לזה מחיר, יהיו לזה השלכות". הקרמלין מצדו מסר אתמול שכדי לקיים סבב חדש של שיחות שלום בין רוסיה לאוקראינה צריכים ראשית להתקיים כמה תנאים שנקבעו בהסכמי השלום של מינסק שנחתמו בעשור הקודם ושהביאו להפסקת האש במזרח אוקראינה.
רוסיה: "זה יהיה הסוף של אוקראינה"
העימות המדיני-צבאי בין רוסיה לאוקראינה, שתי בעלות ברית לשעבר, החל עם הדחתו ב-2014 של נשיא אוקראינה הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ' בהתקוממות עממית. אחרי סילוקו, בין השאר על-ידי התומכים בהתקרבות למערב, פלשה רוסיה לחצי האי קרים באוקראינה, וסיפחה אותו לשטחה, צעד שהביא להטלת סנקציות אירופיות ואמריקניות עליה.
בשנים הבאות התחוללה במזרח אוקראינה מלחמה בין הצבא האוקראיני לבדלנים תומכי-רוסיה שדרשו עצמאות לאזור הזה, ויותר מ-14,000 בני אדם נהרגו בה. מאז הוכרזו כמה הפסקות אש, שנשמרו ברובן, האחרונה שבהן ביולי האחרון. הדיווחים על ריכוז הכוחות הרוסיים כעת מעוררים חשש מהתלקחות מחודשת.
בשבוע שעבר הסלימה רוסיה את איומיה על קייב, כשבכיר בקרמלין, דמיטרי קוזאק, הזהיר כי אם יתפתח עימות צבאי במזרח אוקראינה, ארצו "תיאלץ" להגן על אזרחיה שם "בהתאם להיקף העימות הצבאי". אזהרות של רוסיה כי תגן על אזרחיה מעבר לגבולותיה כבר קדמו בעבר לפלישה שלה למדינות אחרות, בהן גאורגיה ואוקראינה, ולכן הן נתפסות כאיום ממשי. בהצהרותיו הוסיף קוזאק כי אם מבצע צבאי גדול יחל במזרח אוקראינה – תהיה זו "תחילת הסוף של אוקראינה".
