האזהרה של כוכבי בנאום
(צילום: INSS)

הטור התפרסם לראשונה כמה שעות לפני החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג שלפיה יש בסמכותו לשפוט את ישראל על פעולותיה בשטחי "פלסטין". ההחלטה דרמטית מכיוון שהיא מגבילה מאוד (אם יתחשבו בה) את מרחב הלגיטימציה שיש לצה"ל להפעיל כוח, בעיקר במרחבים עירוניים שבהם מסתירים חיזבאללה וחמאס את הטילים והרקטות שלהם שמכוונים לעורף האזרחי של ישראל.
באותה מידה היא מגבילה את יכולתם של חיילים אמריקנים להפעיל אש באפגניסטן ובעיראק. לכן מיהר ממשל ביידן להוציא הודעת גינוי להחלטת השופטים בהאג. זאת על אף שישראל וארה"ב אינן חתומות על אמנת רומא שמכוחה פועל בית הדין.
הרעש וההמולה התקשורתיים שהתעוררו, בעיקר בישראל, אחרי אזהרת הרמטכ"ל מפני הסכם גרעין מחודש בין ארה"ב לאיראן, הבליעו מסר מתריע ומרתיע חשוב שהיה באותו נאום מכונן - שכעת מקבל משמעות קונקרטית לנוכח החלטת בית הדין בהאג: צה"ל לא יהסס לתקוף במלוא העוצמה בשכונות אזרחיות ומתקנים אזרחיים ואפילו בתי מגורים שבהם יאוחסנו או שמהם ישוגרו טילים, רקטות וכלי טיס בלתי מאוישים. בכך פירש הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי בפעם הראשונה בציבור את האסטרטגיה ואת תורת ההפעלה העדכניות של צה"ל.
כוכבי, שהרצה לפני שבוע וחצי בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שליד אוניברסיטת תל אביב, הזהיר את מנהיגי חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האיסלאמי שבעימות הגדול הבא - צה"ל יתקוף בעוצמה בהיקף ובכמות שהם (וגם אנחנו אזרחי ישראל) לא ידעו עד כה.
הוא מיהר להבהיר שצה"ל לא יפר במסגרת מהלומות האש את כללי הדין הבינלאומי. לכן, כבר באותה הרצאה דרש כוכבי מאזרחי לבנון ועזה שבבתיהם או בקרבתם מוסתרים אמצעי לחימה ארוכי טווח, לפנותם לאלתר ברגע שפורץ עימות או שמתחילה הסלמה. הוא הבטיח לאותם אזרחים לבנונים ועזתים שצה"ל ייתן להם התרעה מוקדמת ושהות לעזוב לפני שיפעיל את מהלומות האש הקטלניות שהכין.
4 צפייה בגלריה
נזקים מתקיפה ברצועת עזה
נזקים מתקיפה ברצועת עזה
נזקים מתקיפה של צה"ל ברצועת עזה
(צילום: AFP)
החלק האיראני בנאום כוכבי
(צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי)
המטרה של האזהרה המפורשת היא שבבוא היום, אחרי העימות הצבאי הבא, אם תהיה דרישה כפי שקרה בעבר להעמיד את מפקדי צה"ל ואת הקברניטים הפוליטיים של ישראל לדין בפני ערכאה שיפוטית בינלאומית, אפשר יהיה להוכיח ללא קושי שצה"ל הזהיר את האזרחים כשעוד אפשר היה לעשות זאת. ממש כפי שדורש הדין הבינלאומי. סביר להעריך כי הדברים שאמר הרמטכ"ל בתקופת רגיעה, ללא הקשר קונקרטי, היו למעשה חלק מהמערכה הבאה.
הצורך להוציא כרטיס אדום עוד לפני שהמשחק החל נובע מהאיום הייחודי שבצלו חיים אזרחי ישראל ומשיטות הפעולה של ארגוני הטרור ופטרוניהם. אין מדינה בעולם שעליה מאיימים ישירות ומתוך כוונת מכוון על אזרחיה בעורף עם עשרות אלפי טילים כבדים (70 אלף בלבנון ו-20 אלף בעזה). יתרה מזאת, איום כזה שעלול להסתכם באבדות רבות ובהרס נורא, עלול להתממש בכל רגע כתוצאה מהסלמה או מהידרדרות שאיש - גם בצד האחר - לא רצה בה.
4 צפייה בגלריה
יחיא סינוואר חסן נסראללה
יחיא סינוואר חסן נסראללה
יחיא סינוואר וחסן נסראללה. שימוש אסטרטגי באוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי
(צילום: AP)
ואולם, החמור מכול הוא הנוהג של חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האיסלאמי לעשות שימוש אסטרטגי באוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי. הם מאחסנים, מסתירים ומשגרים טילים ורקטות מתוך בתי אזרחים לא מעורבים או מקרבתם. בתי ספר הם שטחי היערכות ובמחסנים לוגיסטיים ובתי חולים מסתתרים מפקדי שטח שחוששים מחיסול.
רוב הכפרים בדרום לבנון הפכו למתחמים מבוצרים והתשתיות האזרחיות בלבנון ובעזה, למשל תחנות לייצור חשמל, משרתות ישירות ולעיתים בלעדית את מאמץ הלחימה של חמאס וחיזבאללה. אולם כשצה"ל הפעיל בעבר אש וכוחות קרקעיים לעבר מקורות האש כדי לקצר את הספיגה ולצמצם את האבדות וההרס בעורף הישראלי, נאלצו מפקדיו והקבינט המדיני-ביטחוני להתגונן בפני האשמות בפשעי מלחמה.
4 צפייה בגלריה
עבודות צה"ל חשיפת מנהרת טרור בגבול לבנון כפר כילא
עבודות צה"ל חשיפת מנהרת טרור בגבול לבנון כפר כילא
חשיפת מנהרת טרור של חיזבאללה בגבול עם לבנון
(צילום: דובר צה"ל)
כך היה אחרי הלחימה במחנה הפליטים בג'נין באינתיפאדה השנייה, וכך נאלצה ישראל להצטדק בפני ועדת השופט ריצ'רד גולדסטון אחרי מבצע "עופרת יצוקה" בין סוף 2008 לתחילת 2009. ברקע הדברים יצוין כי לעיתים היה לביקורת בסיס עובדתי בגלל פגיעה באזרחים שנבעה משגיאות ותאונות בהפעלת האש של צה"ל - כמו במקרה של ההפצצה בכפר כנא במלחמת לבנון השנייה. ההאשמות במקרה זה הופרכו בסופו של דבר, אבל את הנזק המדיני וזה שמתלווה לו בדעת הקהל הבינלאומית קשה היה לתקן.
בעקבות ביקורת וכתבות על השימוש שצה"ל עשה בדחפורים בלחימה בג'נין באינתיפאדה השנייה, הפסיקה חברת קטרפילר האמריקנית למכור דחפורי D-9 לצה"ל. בינתיים חזרה בה הנהלת החברה, אבל זה לא היה מקרה יחיד. עוד בשנות התשעים סירבה יצרנית רכב בריטית, בהמלצת משרד החוץ בלונדון, למכור רכבי שטח לצה"ל.
ואי אפשר בלי להזכיר שאפילו נשיאים אמריקנים ידידותיים במובהק לישראל, כדוגמת רונלד רייגן וג'ורג' בוש האב, דרשו שצה"ל ינצור את האש בעיצומה של לחימה בגלל גל עוין שגאה באותם ימים בתקשורת הבינלאומית.
הניסיון להפיל מל"ט ישראלי

הצורך בלגיטימציה פנימית ובינלאומית לפעילות צבאית אינו ייחודי לישראל. הוא קיים בכל המדינות הדמוקרטיות, כולל מעצמת העל האמריקנית, שהפעילו ומפעילות כוח צבאי - החל במלחמת ויטנאם וגמור בעיראק. זו הסיבה ש"הקרב על הלגיטימציה" נעשה מרכיב חשוב בכל לחימה וצבאות מקדישים אמצעים ומאמץ של דיפלומטיה ציבורית כדי להשיג ולשמר את הלגיטימציה.
הרמטכ"ל כוכבי מנסה לשנות מצב זה מהיסוד – לפחות ככל שזה נוגע ללגיטימציה הייחודית שצה"ל זקוק לה כדי לפעול נגד הטילים והרקטות במרחבים האורבניים בלבנון וברצועת עזה. מטרתו היא לייצר בזירה הבינלאומית והפנים-ישראלית לגיטימציה מוסרית ומשפטית להפעיל את מלוא עוצמתו של צה"ל - כולל היכולות החדשות והקטלניות שהוא צובר - בכל מקום ובכל העוצמה ומיד כשמתחילה הלחימה.
תשתית הלגיטימציה להפעלת היכולות ההתקפיות נשענת על שלושת עקרונות היסוד של דיני הלחימה הבינלאומיים כפי שנוסחו באמנת ז'נבה ובאמנת רומא אחרי מוראות מלחמת העולם השנייה:
- עקרון ההבחנה הדורש מהצדדים הלוחמים להבחין בין מטרות צבאיות לבין מטרות שאין להן ערך או שימוש צבאי. מטרות צבאיות מובהקות הן לוחמים, עמדות לחימה, מתקנים לייצור ואחסון אמצעי לחימה, כלי נשק וכו'. אולם מותר לתקוף מטרות שאינן צבאיות במובהק, למשל בית ספר, אם מסתתרים בתוכו לוחמים או שיורים ממנו.
- עקרון הפרופורציונליות (Proportionality). קצין בכיר בפרקליטות הצבאית שבקי בדין הבינלאומי מסביר: "המפקד שואל 'מה התועלת הצבאית שתצמח לי מהפגיעה במטרה שהיא (לכאורה) צבאית', כשעל כף המאזניים האחרת הוא שוקל אם כתוצאה מהתקיפה ייגרם 'נזק אגבי' מופרז לאזרחים לא לוחמים".
הקצין הבכיר קובע חד-משמעית שאם הנזק לאזרחים לא לוחמים יעלה על התועלת הצבאית – על המפקד להימנע מהתקיפה. זה הסעיף הבעייתי ביותר לצבאות של מדינות שנאלצים להילחם באויב א-סימטרי כדוגמת מיליציות, ארגוני טרור וכו'.
- העיקרון השלישי הוא החובה של המפקד לנקוט אמצעי זהירות. כמו למשל, להזהיר את האזרחים הלא לוחמים ששוהים ביעד, ולתת להם שהות להתפנות לפני התקיפה. או במקום באור יום, לתקוף בלילה שבו אין אזרחים באזור הלחימה וכו'.
את המסר שיש בו מרכיב הרתעתי מובהק מכוון הרמטכ"ל לשלושה קהלי יעד:
- ארגוני הטרור, מנהיגיהם ואזרחי מדינות הציר השיעי הרדיקלי שמהן נשקף איום טילי ורקטי לאזרחי מדינת ישראל.
- לציבור בישראל שצריך להכיר את מלוא מסוכנותו של האיום הנשקף לו ולדעת שצה"ל מכין מענה יעיל לאיום הזה. בה בשעה, הציבור צריך להיות מוכן לביקורת שימתחו גורמים בדעת הקהל בישראל ובעולם בטענה שהמענה הזה אינו "מידתי".
- לדעת הקהל הבינלאומית: התקשורת, המשפטנים, המדינאים והארגונים הבינלאומיים ובראשם האו"ם. כל אלה צריכים לדעת כבר עכשיו מה ישראל תעשה ובעיקר למה צה"ל יפעל כפי שיפעל.
4 צפייה בגלריה
אביב כוכבי
אביב כוכבי
רא"ל כוכבי. הנתיב ללגיטימציה מוסרית
(צילום: רועי עידן)
כאמור, סעיף הפרופורציונליות הוא הבעייתי מנקודת ראות צה"לית. צה"ל, כך טוען כוכבי, לא צריך לשקול אם לתקוף או לא לתקוף מטרה מסוימת על פי מידת האיום הצבאי הישיר שהיא מציבה בשדה הלחימה, אלא לפי האיום האסטרטגי הכולל שנשקף ממנה לכלל אזרחי ישראל.
לדוגמה: חיילי ארה"ב אינם נדרשים לסכל ישירות ובאופן מיידי ירי טילים ורקטות על אזרחים אמריקנים בניו-ג'רזי כשהם תוקפים מעוז של דאעש בעיראק או באפגניסטן. לעומת זאת, כשלוחמי צה"ל תוקפים מחסנים ומשגרי טילים ורקטות במרחב האורבני בביירות או בעזה - הם מסכלים איום ישיר ומיידי הנשקף לתושבי קריית שמונה, בני ברק או נתיבות.
לכן, בהרצאה ב-INSS דרש כוכבי שההחלטה אם לתקוף או לא לתקוף מטרה במרחב העירוני של ביירות או עזה תהיה פרופורציונלית (יחסית) לאבדות ולנזק שייגרמו לאזרחי ישראל אם צה"ל ימנע מלתקוף אותה. לפי כוכבי, מידתיות - OUT, פרופורציונליות (יחסיות) - IN. לדעת הרמטכ"ל, ברווח הסמנטי הצר הזה עובר הנתיב ללגיטימציה מוסרית ומשפטית למעשה ההתקפי-צבאי.
אם האו"ם יקבל את "תפישת כוכבי" בעניין הלגיטימיות של מהלומות האש - המבוססות על מודיעין איכותי ומתבצעות באמצעות חימושים מדויקים מאוד - ישראל תוכל לפעול מתוך הגנה עצמית בלי שקצינים ופוליטיקאים יצטרכו לחשוש ממאסר באירופה (כשאפשר יהיה לטוס).
פרסום ראשוני: 15:28 , 05.02.21