2 צפייה בגלריה
עלי חמינאי ג'ו ביידן
עלי חמינאי ג'ו ביידן
מסר חדש לאיראן? חמינאי וביידן
(צילום: AFP, רויטרס)
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ובכירי ממשלו דרשו מאיראן לחזור לקיים את הסכם הגרעין כדי שארה"ב תעשה זאת גם כן ותסיר את הסנקציות - אך הלילה (בין שישי לשבת) נשמע בכיר אמריקני מעט אחרת. אותו בכיר, שהתראיין בעילום שם לרויטרס, אמר כי "העניין הוא לא מי מאיתנו יהיה הראשון לחזור לקיים את ההסכם - אלא אם נסכים על השאלה אילו צעדים יעשה כל אחד מהצדדים בדרך לחזרה להסכם".
2 צפייה בגלריה
ארכיון עמנואל מקרון אנגלה מרקל בוריס ג'ונסון
ארכיון עמנואל מקרון אנגלה מרקל בוריס ג'ונסון
אירופה מתווכת במגעים בין ארה"ב לאיראן. נשיאי צרפת, גרמניה ובריטניה
(צילום: MCT)
לדברי אותו גורם, "זו לחלוטין לא העמדה שלנו שאיראן תחזור לקיים את כל תנאי הסכם הגרעין לפני שארה"ב תפעל גם כן". לדבריו, "נצטרך להסכים על צעדים הדדיים, כך שכשאנחנו נעשה x, איראן תעשה y. אני לא יודע מי יהיה ראשון, זה יכול להיות בו-זמנית. נהיה פרגמטיים בנושא".
כשעוד היה מועמד לנשיאות, התייחס ביידן להסכם הגרעין עם איראן מ-2015 ואמר כי לא יסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ עד שטהרן תפסיק להפר אותו. "אם היא תעשה זאת, אצטרף שוב להסכם", אמר ביידן. בהמשך חזרו הוא ובכירי ממשלו על מסרים ברוח דומה גם לאחר שנבחר, אך איראן דרשה שדווקא ארה"ב תהיה הראשונה שתפעל. גם ביום ראשון האחרון אמר המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, כי "וושינגטון חייבת להסיר את הסנקציות לפני שטהרן תחדש את היענותה לדרישות".
איראן, שהחלה להפר את הסכם הגרעין בפעימות שונות החל ממאי 2019 - שנה אחרי פרישת ארה"ב מההסכם - האיצה לאחרונה את ההפרות במה שנראה כניסיון ללחוץ על ביידן. ממשל ביידן מעוניין לשוחח בהקדם עם איראן על חידוש ההסכם, ואף הסיר לשם כך את הדרישה האמריקנית להחזרת סנקציות האו"ם על איראן. ביידן גם הסכים שנציגי ארה"ב ישתתפו בשיחות בין המעצמות שחתמו על ההסכם לבין טהרן.

גורמים מערביים אמרו כי בשלב זה איראן וארה"ב לא הסכימו על פתיחת משא ומתן לחזרה להסכם, ובשלב זה הן מתקשרות זו עם זו באמצעות תיווך של מדינות אירופה. בארה"ב קיוו להתקדם בנושא לפני שאיראן תקיים בחירות לנשיאות בחודש יוני, אך טהרן בחרה לנקוט עמדה קשה יותר והדבר לא צלח.

"אירופה מקווה שההסכם לא יקרוס"

בינתיים, במגזין Foreign Policy האמריקני דיווחו כי דיפלומטים אירופים חוששים שארה"ב ואיראן "פספסו חלון הזדמנויות שנפתח בימים המוקדמים של ממשל ביידן, שבו יכלו לעשות כמה מהלכים". אלי גראנמאיה, מומחית לאיראן במועצה האירופית ליחסי חוץ, אף אמרה כי "אחרי ארבע שנים של ניסיונות לשמור על ההסכם גם כשממשל טראמפ מכהן, האירופים מקווים שהוא לא יקרוס דווקא תחת ממשל ביידן. זו תהיה טרגדיה אירונית אמיתית אם זה יקרה".
ממשל ביידן אמנם ביטל את הדרישה האמריקנית להחזיר את סנקציות האו"ם על איראן, אך לפי Foreign Policy, האירופים ציפו שארה"ב תספק מחוות גדולות יותר - שכן איראן אותתה שתחזור להסכם אם ארה"ב תעשה זאת בעצמה. שגריר צרפת לשעבר בארה"ב ובאו"ם, שהוביל בשעתו את המגעים להסכם הגרעין מטעם צרפת, אף אמר כי "הדרך הטובה ביותר להתקדם הייתה לחזור מיד להסכם הגרעין - אך ארה"ב לא עשתה זאת".

בכתבה צוטט גם בכיר בממשל ביידן, שהתייחס לאכזבה בקרב חלק מהדיפלומטים האירופים וטען כי האיחוד האירופי מעולם לא הציע שארה"ב תחזור להסכם הגרעין מבלי מחוות הדדיות מצד איראן. לדבריו, אפילו המעצמות הלא מערביות שחתמו על ההסכם, סין ורוסיה, חזו "חזרה מסונכרנת" של ארה"ב ואיראן אליו.
עם זאת, אותו בכיר ציין: "חלק מהאירופים באמת חשבו שעלינו להיות הראשונים שינקטו צעדים. האירופים, הסינים והרוסים אמרו שארה"ב נסוגה מההסכם ראשונה, ולכן היא צריכה לעשות את הצעד הראשון - אבל היו גם אירופים שחשבו שצעד ראשון מצדנו עשוי לקבוע טון אחר. אמרנו שאנחנו מוכנים לנקוט צעדים מסוימים, אבל לא באופן חד-צדדי".
ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, אמר לאחרונה לחברים בפרלמנט האירופי כי חזרת איראן להסכם הגרעין אפשרית - אך גם היא וגם ארה"ב צריכות להסכים לנהל משא ומתן. "צריך שניים לטנגו", אמר, וציין שבשנתיים האחרונות איראן צברה ידע גרעיני רב ויכולות חדשות, וניצלה את הזמן ל"השחזת כישוריה בנושאים אלה". גרוסי הוסיף כי שני הצדדים מעוניינים לחזור להסכם, "אך יש כמה נושאים שצריך עדיין להבהיר. זה קשה, אבל לא בלתי אפשרי".
בינתיים, הרפובליקה האיסלאמית ממשיכה להתנער מעוד ועוד התחייבויות שנתנה במסגרת הסכם הגרעין: רק בשבוע שעבר הודיעה סבא"א כי איראן החלה להעשיר אורניום באתר התת-קרקעי שלה בנתנז בעזרת דגם נוסף של צנטריפוגות מתקדמות, מסוג IR-4. הצנטריפוגות המתקדמות מאפשרות לאיראן להעשיר אורניום בצורה מהירה ויעילה יותר, ובכך מקצרות את מה שמכונה "הפריצה לפצצה" – פרק הזמן שעובר בין החלטה לייצר נשק גרעיני לבין הרגע שבו נצברת כמות מספקת (28 ק"ג) של אורניום מועשר לרמה של 90%, המהווה חומר בקיע שבאמצעותו אפשר לייצר ראש קרב גרעיני אחד.