"ומה אם כל העולם טועה?", סרטם של העיתונאים אורלי וילנאי וגיא מרוז, צבר מאות אלפי צפיות מאז עלה ליוטיוב בשבוע שעבר. לפי עמוד התרומות לכיסוי העלויות הסרט הוא "מסמך מצולם שמביא לראשונה בישראל את האמת שמאחורי המספרים, כפי שמציגים אותה בכירי המדענים והרופאים בארץ". אלא שלאמת, כך נראה – פנים רבות.
"בכירי המדענים והרופאים" המרואיינים בסרט דוגלים בצמצום הסגרים ובהתמודדות שונה עם הקורונה ומרביתם תומכים בגישת "היגיון בריא" ששואפת לחיסון טבעי בקהילה. במהלך הסרט אף נטען לפגיעה במדע בשל השתקת עמדותיהם, אלא שבסרט מבוצעת פעולה דומה - לא מוצגת אף עמדת נגד, ומשום שלפי עמדת היוצרים עצמם הממסד בישראל דוגל בה, בעמדת הנגד, סביר שלא היה קשה למצוא מרואיינים ממגוון העמדות בסוגיה שמשפיעה על מיליונים.
5 צפייה בגלריה
אורלי וגיא בהפגנה
אורלי וגיא בהפגנה
לאמת פנים רבות. אורלי וילנאי וגיא מרוז
(צילום: שאול גולן)
בעזרת מומחים מעמותת "מדעת" למען בריאות מושכלת ומכון דוידסון ובעזרת רופאים בבתי החולים, ניסינו להעמיד כמה מהדברים על דיוקם. "הסרט מעלה ביקורת על הממשלה ואין ספק שנעשתה פוליטיזציה של המגפה, אבל לי מפריעים אי הדיוקים והשימוש בעובדות נכונות לשעתן לקידום מודל בריאותי שרוב המומחים בעולם מתנגדים לו", אומר ד"ר ארז גרטי ממכון דוידסון.

1. תמותה מהנגיף

מה נאמר בסרט? "באותם ימים (של פרוץ המגפה - א"ז) הודיע ארגון הבריאות העולמי שהסיכון למות מהדבקה בקורונה עומד על כ-3.5%. המשמעות - יותר ממאה אלף אנשים שימותו רק בישראל", אמרה וילנאי בסרט. לאחר מכן הופיע ראיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו לחדשות קשת בו אמר כי "שיעור המוות היה יכול לנוע בין אחוז לארבעה אחוזים".
פרופ' אודי קימרון, ראש החוג למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית באוניברסיטת ת"א אומר בסרט כי "המגפה מנופחת בממדים. 99.8% מהאוכלוסייה ישרדו גם אם כל העולם יידבק".
הבדיקה שלנו - תום שדה, מעמותת מדעת: "ארגון הבריאות העולמי במרץ פרסם במגוון פרסומים ששיעור מקרי המוות הגולמי הוא 3-4%. מדד זה אינו אומר ששיעור המוות מקורונה הוא 3-4%. הוא בודק כמה מתים מתועדים מתוך החולים המתועדים. לרוב לא כל מקרי המחלה מתועדים, כמו במקרה של קורונה שיש למחלה חולים קלים או א-סימפטומטיים שלא נבדקו".
שדה מסביר שהנתון הזה, של שיעור מקרי מוות גולמי, הוא מוערך – שכן לא יודעים בוודאות מיהם כל החולים במחלה. במקרה של קורונה משפיע עליו ביותר טווח הגילים החולים. אם האוכלוסייה צעירה יחסית, השיעור יהיה נמוך. אם מדובר באוכלוסייה מבוגרת, שיעור המוות הגולמי יהיה גבוה. ארגון הבריאות העולמי בעצמו העריך בפברואר את שיעור התמותה ב-1%-0.3%.
אוקטובר 2020 - ישראל בצמרת המדינות עם מספר המתים הגבוה ביותר ליום ביחס לנפש
(צילום: ירון ברנר)

"ייתכן שנתניהו יצר פאניקה מיותרת, אבל עדיין הנתון 0.2% שנקב בו פרופ' קימרון רחוק מ-1%, שיעור התמותה מקורונה בישראל כיום, ומבחינה יחסית אף רחוק יותר מה-3-4% שדיברו עליהם. הסרט מטעה ואומר שכך אמר ארגון הבריאות העולמי", מסביר שדה. לדבריו, שיעורי התמותה מהמחלה עשויים להגיע אף ל-2.5% במדינות עם אוכלוסייה מבוגרת יחסית, כמו איטליה.
ד"ר גרטי ממכון דוידסון: "מדברים בסרט על נתונים מתחילת המגפה, מערבבים בנתוני קיצון לא רלוונטיים. הם מספרים ש-99.8 אחוז מתושבי ישראל ישרדו וכשאתה מחיל את השיעור על מספר תושבי ישראל אנחנו מדברים על הרבה מאוד אנשים. כלומר ה-0.2% הזה זה אומר כמעט כמות החללים בכל מערכות ישראל. ובנוסף, המספר לא נכון במצב של אובדן שליטה".
"בארה"ב - 380 אלף נפטרים עד עכשיו שהם יותר מ-0.1% מאוכלוסיית ארה"ב. בקורונה, אם אתה לא יוצר את המגבלות היא הורגת ואין פה ספק".

2. חולים קשה

מה נאמר בסרט? בסרט מוסבר שמספר החולים הקשים קפץ בעקבות שינוי הקריטריונים הקובעים מי חולה קשה בקורונה.
הבדיקה שלנו: פרופ' רונית קלדרון מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור בהדסה: "זה נכון שהייתה עלייה במספר הקשים כששינו את הקריטריונים ביוני, אבל זה לא מסביר את העלייה עכשיו ולא מסביר את העלייה בספטמבר. שינוי ההגדרה שינה פעם אחת את מספר החולים אבל הוא לא שינה את המגמה".

3. קריסת בתי החולים

מה נאמר בסרט? פרופ' קימרון אומר ש"כדי שבתי החולים לא יקרסו עושים סגר". ד"ר אמיר שחר, מנהל חדר מיון בבית החולים לניאדו, אומר שיש שבעה חולים מאושפזים ואף אחד לא מונשם. הריאיון נערך בנובמבר. כשנשאל אם בית החולים קרוב לקריסה, ענה בשלילה.
הבדיקה שלנו - תום שדה, עמותת מדעת: "הראיון נערך לאחר שישראל יצאה מסגר שני אז ירדה התחלואה ולכן ברור שמספר המאושפזים ירד". הירידה הייתה לאחר הסגר ונזכיר, שחלק מהמומחים בסרט התנגדו אליו. ב-30.9 מספר המאומתים היומי עמד על 9,078 וב-30.11 1,253 מאומתים ביום. ב-30.9 נספרו 182 מונשמים ו-820 חולים קשים, ב-30.11 88 מונשמים ו-272 חולים קשים.
האם בית החולים לניאדו לא היה לפני קריסה? בראיון ל-mynet מתאריך 05.10.20 אמר ד"ר מוריס שפירו, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ קורונה בבית החולים כי "אנחנו כמעט קורסים".
פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקה פנימית ושתי מחלקות קורונה בביה"ח הדסה עין כרם: "אני דוחה לא מעט מהדברים שעלו בסרט הזה. האנשים שמדברים על חוסר עומס כולם, חוץ מאחד, אנשים שלא עוסקים בחולי קורונה. האיגוד לרפואה פנימית שמאגד 111 רופאים פנימיים הודיע ש-40% מהמחלקות הפנימיות הפכו למחלקות קורונה. חצי מהצוות שלי לא עובד במחלקה".
5 צפייה בגלריה
מחלקת הקורונה בבית חולים רמב"ם בחיפה
מחלקת הקורונה בבית חולים רמב"ם בחיפה
מחלקת הקורונה בבית חולים רמב"ם בחיפה
( צילום: דוברות רמב"ם)
"התקן הוא אחות ל-3-4 חולים והמצב היום אצלנו בהדסה וגם ברמב"ם ובשערי צדק ובנוספים זו אחות ל-10 חולים בגלל העומס הגדול ומתחננים בפני האחיות שיעבדו כך למרות שזו סכנת נפשות אבל אין בררה, ולכן אנשים שאומרים שאין עומס בבתי חולים לא יודעים על מה הם מדברים".

4. האפקטיביות של הסגר

מה אומרים בסרט? הסרט מעביר ביקורת על מדיניות הסגרים של ישראל. חלק מהדוברים טוענים שאינו אפקטיבי וחלקם העלו כשלים בביצועו בישראל. ד"ר אבי מזרחי טען כי הסגר הוא כמו "תעלת בלאומילך", כשכולם העתיקו את שיטת הפעולה מסין. "סגר לא מוריד תמותה", טען פרופ' קימרון, "סגר לא אמור לטפל במגפה". "איך מטפלים במגפה?" שאל מרוז, "על ידי זה שמשיגים עומק חיסוני", ענה ד"ר מזרחי.
הבדיקה שלנו - פרופ' מבורך: "קימרון אומר שסגר לא מוריד תמותה. אבל המספרים פשוטים. על כל אלף מאומתים יש לך בערך 0.7-0.8 אחוז תמותה, לפי נתוני משרד הבריאות. כלומר, על כל 1,000 מאומתים יהיו לך 8-7 מתים וברור שאם יש 10,000 מאומתים יש 70 מתים. כשמספרם יורד מספר המתים יורד ואני רואה זאת בבית החולים. הסגר מוריד את העומס על בתי החולים ומונע תמותה באופן ברור לחלוטין".
פרופ' קלדרון מרגלית: "לסגר יש השלכות בריאותיות מעבר לקורונה כמו בבריאות הנפש והוא קטסטרופה כלכלית. עם זאת, לבוא ולהגיד שהוא לא יעיל זה לא קשור לשום דבר שקורה בעולם. בניו זילנד ואוסטרליה הוא הביא לאפס תחלואה ורואים זאת גם בסין. סגר הוא סופר אפקטיבי".
"נעשו טעויות בניהול המגפה הזו ולהגיע לסגרים זה נורא ואיום ובפרט השני והשלישי אלו כישלונות של ניהול המגפה. הסגר האחרון חסך לנו לפחות אלף מתים בין ספטמבר לנובמבר".
תום שדה: "בחרו בפינצטה את המומחים שמתנגדים לסגר וראיינו אותם. הם מערבבים טענות נכונות עם לא נכונות ובגלל שאתה מסכים עם טענה נכונה אתה אוטומטית נוטה להסכים עם הלא נכונה. למשל: סגר זה אסון כלכלי - זה נכון, זה כמו פטיש 5 קילו לכלכלה ואיום ונורא אבל המסקנה היא לא שהוא לא נחוץ אף פעם ויש מקרים שסגר כן נחוץ".

5.עומק חיסוני, חיסון עדר והמודל השבדי

מה נאמר בסרט? ד"ר מזרחי מציע לנקוט בגישת העומק החיסוני והמודל השבדי מוצג בו כאלטרנטיבה למדיניות הסגרים וההגבלות. בסרט מסביר ד"ר ימין שבשבדיה מתו 6,000 איש, ובישראל 3,000.
הבדיקה שלנו - גם השבדים כבר מבינים את טעותם והפרלמנט אישר חוק חירום שמאפשר לממשלה להציב מגבלות על מקומות ציבוריים, לקנוס אנשים ולהורות לעסקים לסגור.
ד"ר ארז גרטי, מכון דוידסון: "לאפשר לילדים להידבק בנגיף כשאתה לא יודע עדיין מה הן ההשלכות שלו, זה בעיניי מחריד. האסטרטגיה שלהם היא שבטווח הארוך תהיה חסינות ואנחנו לא באמת יודעים כמה צריך בשביל זה, אנחנו אפילו לא יודעים עדיין מה השיעור האמיתי של הדבקה חוזרת, האם המוטנטים החדשים מאתגרים אותה – יש הרבה סימני שאלה".
"יש מקרים של סיבוכים ושיקום ארוך ורואים זאת גם אצל צעירים ולא רק מבוגרים. להגדיל את העומק החיסוני זה הימור. מה גם שהדיון הזה לא רלוונטי עכשיו כי יש לנו חיסון. לא צריך להגדיל את העומק החיסוני כי אתה מייצר אותו מלאכותית עם חיסון וכבר 20% מתושבי ישראל מחוסנים. אם הממשלה תקיים את הבטחתה אחוזים גבוהים יותר יחוסנו. לא חבל על חייהם של אנשים?".
סגרים והגבלות באירופה, ספטמבר
(צילום: אבי חי)

"מביאים את שבדיה בתור דוגמה אבל השבדים בעצמם לא רואים עצמם כדוגמה. ההרפתקה עלתה להם בקרוב לרבבה של מתים, מלך שבדיה מודה שהם נכשלו, הממשלה עושה ניסיונות להחיל סגר אז הם מציעים שנהיה כמו שבדיה. הם מביאים סיסמאות והשוואות - על דרך הקיצון - שזה לא הדבר ולא השוואה, נכון זה לא כל אלו אבל בין מחלת חורף קלה ובין שואה יש טווח זה לא שחור ולבן".
פרופ' מבורך: "כדי להגיע לחיסון עדר לא יספיקו 15-20% כפי שנטען בהתחלה אלא ב-50-70 אחוזי הדבקות. "הרופא הראשי בארה"ב אמר שיגיעו גם ל-85% עד שיופיע חיסון עדר. לפני 100 שנה חיסון עדר היה פתרון כשלא הייתה תרופה ולא הייתה בררה ומגפות השתוללו. היום יש הדבר הפנטסטי שנקרא חיסון. מלך שבדיה הודה בכישלונה של שבדיה אבל פרופ' קימרון חושב שהיא הצליחה".
5 צפייה בגלריה
שטוקהולם שבדיה הכשרת מתנדבים לעבודה בבתי חולים נגיף קורונה
שטוקהולם שבדיה הכשרת מתנדבים לעבודה בבתי חולים נגיף קורונה
הכשרת מתנדבים לעבודה עם חולי קורונה בשבדיה, אפריל 2020
(צילום: AFP)
"כולנו שותפים לביקורת על הדרג הפוליטי. אבל בדברים המהותיים יש עירוב של אג'נדה וטעויות והטעיות עם מדיניות בריאות וניהול משבר, אני לא שמעתי אלטרנטיבה אחת אמיתית".
פרופ' קלדרון מרגלית: "השוואות בינלאומיות כפי שמוצגות בסרט לא ראויות כי המרקם החברתי, רמת המערכת הרפואית כל אלו שונים ממדינה למדינה. "אם כבר משווים, אז שבדיה לעומת שכנותיה במצב הרבה פחות טוב. מה גם, שהשבדים הם לא כמו הישראלים".
"הם אומרים בואו נגן על הפגיעים והשאר יחיו כרגיל ומעבר לזה שיש סוגיות אתיות, לא ניתן לבצע את ההפרדה הזו. אם לוקחים את בני ה-60 וכל האנשים עם השמנת יתר אתה מדבר על בידוד של מעל ל-2 מיליון איש מהאוכלוסייה, זה לא סביר ולא ישים. כל הסוגיה של חסינות עדר, זה לא חסינות עדר, זה לתת למחלה להשתולל חופשי. אני לא שמעתי על עומק חיסוני ברפואה ולא ראינו אף מדינה שהתמודדה כך".

6. השתקה

מה נטען בסרט? בסרט נטען שהמומחים שגויסו לייעץ לממשלה הביעו את העמדות המתאימות לה, בהתאם למה שנדרשו.
לקראת סוף הסרט, מתלונן מרוז על כך ש"אולי אם קובעי המדיניות וכלי התקשורת היו נותנים מקום גם לקול שלהם, הדברים היו נראים אחרת". מיד אחר כך מספר פרופ' קימרון, כי בתחילת המשבר פרסם מאמר ב-ynet – אך כשהציע מאמר נוסף, סורב. "ניסינו עם זוכה פרס נובל לפרסם מאמר ב-ynet, והם לא רצו", אומר קימרון, "הם אמרו שהדעות שלנו מסוכנות".
הבדיקה שלנו - שניים מהמרואיינים היו חברים בצוות המייעץ. חלק הם מספרים על שיחות עם שר הביטחון דאז נפתלי בנט, נתניהו ובכירי מערכת הרפואה, הם השתתפו בוועדות בכנסת וכתבו מאמרים בארץ ובעולם.
חלק מהמרואיינים התנערו מהדברים שיוחסו להם בסרט. פרופ' חגי לוין צייץ בטוויטר: "מתנגדים לגישת היגיון בריא בגלל הסכנה מהמגפה, מתנגדים לגישת סגרים טוטליטריים פוליטיים, אבל צריך לשמוע את כולם ולא להשתיק קולות שונים".
5 צפייה בגלריה
הפוסט
הפוסט
הציוץ של לוין על הסרט
ד"ר ליאת בן דוד מנכ"לית מכון דוידסון: "מה שמטריד בסרט מהסוג הזה הוא שמציגים דברים מניפולטיביים בלי ראיות תומכות ומוציאים דברים מהקשרם כולל חלק מהמרואיינים שהתנערו מהנאמר בו ובסופו של דבר זה מדגיש את החשיבות המשמעותית שיש לכלים המדעיים שאנו מנסים להנגיש לציבור הרחב - תבחנו את הסרט לאור נתונים ממקורות מהימנים. אנחנו לא עדר אלא אנשים חושבים והצורך בימים אלו בחינוך מדעי הוא קריטי".
בנוגע לטענה על המאמר: קימרון צודק בטענה הבסיסית - ב-ynet לא רצו לפרסם את המאמר. מדובר במאמר שנכתב בתחילת הגל השני ביולי, ובו הוא ושותפיו – כולל זוכה פרס נובל בכימיה, מייקל לויט – קראו לאמץ מדיניות שתכליתה הגעה לחסינות עדר בקרב הציבור הישראלי. סיבת הפסילה לא הייתה כה פשטנית כמו להגיד שאלו "דעות מסוכנות". בניתוח שלנו את המאמר עלו כמה בעיות - מוסריות, עובדתיות, וחלקן נוגעות בדברים שמהם התעלמו הכותבים.
סיבת הפסילה לא הייתה כה פשטנית כמו להגיד שאלו "דעות מסוכנות". בניתוח שלנו את המאמר עלו כמה בעיות - מוסריות, עובדתיות, וחלקן נוגעות בדברים שמהם התעלמו הכותבים
למשל: הסכנה בקריסת מערכת הבריאות במצב שבו המגפה מופצת ללא כל בקרה זכה להתייחסות מינורית ("אם קיים סיכון לאי ספיקה של מערכת הבריאות, אזי יש מקום לשיטוח עקומה כדי למתן את קצב ההדבקה", נכתב שם, אך כל יתר המאמר התעלם מאפשרות זו); האפשרות של סגרים זמניים ככלי המאפשר לקנות זמן עד להגעה של חיסון לא הוזכרה; וגם המשמעות המוסרית של "מדיניות השומרת על האוכלוסיות בסיכון" לא ממש זכתה להסבר.
אותו "זוכה פרס נובל" שמציין קימרון, הצהיר במרץ שיופתע אם בישראל "ימותו מעל עשרה" אנשים מהמגפה. לגבי הטור הראשון שפרסם קימרון ב-ynet – שם נטען ש"אנו מעריכים שנכון ליום הטלת הסגר המלא, ה-8 במרץ, חלק ניכר מאוכלוסיית איטליה נדבקה בנגיף... אם כך, הרי שאנו צופים כעת בשיא המחלה באיטליה, שלאחריה כלל אוכלוסייתה תהיה מחוסנת". בשל סיבות אלה ואחרות ולאחר התייעצות עם מומחים בתחום, הוחלט שלא לפרסם את המאמר.
5 צפייה בגלריה
מחסומי משטרה ואכפית הסגר השלישי בתל אביב
מחסומי משטרה ואכפית הסגר השלישי בתל אביב
מחסומי משטרה ואכיפת הסגר השלישי בתל אביב
(צילום: מוטי קמחי)
קימרון שוכח לציין שהמאמר פורסם לבסוף בגוף תקשורת אחר. הוא כלל בגרסתו הסופית גם טענה שאם תיושם בישראל מדיניות דומה לזו של שבדיה, יש "גבול עליון של כ-3,000 מקרי מוות בארץ". את המדיניות השבדית לא אימצנו. מספר המתים מזמן חצה את "הגבול העליון".