על פי ההצעה תיאסר הופעה בציבור עם בורקה או ניקאב – כיסויים מלאים לגופן של נשים מוסלמיות, המסתירים גם את פניהן. האיסור יחול גם על עטיית מסכות או בנדנות, שהשימוש בהן נפוץ בקרב מפגינים במחאות שונות. בהצעה לא הוזכר האיסלאם באופן ישיר, אבל פוליטיקאים וכלי התקשורת הדביקו לה את הכינוי "איסור הבורקה".
האיסור יהיה תקף למרבית המקומות הציבוריים – תחבורה ציבורית, מסעדות, אצטדיונים ועוד. הוא לא יחול במקומות כמו בתי תפילה או במקרים יוצאי דופן כמו נסיבות בריאותיות מיוחדות שיחייבו עטיית מסכה, למשל התגוננות מפני נגיף הקורונה. היוזמה למשאל העם נולדה לפני פרוץ המגיפה.
המוסלמים מהווים כחמישה אחוזים מכלל אוכלוסיית שווייץ, שמונה 8.6 מיליון בני אדם, ומוצאם של רובם בטורקיה, בוסניה וקוסובו. שניים מ-26 הקנטונים בשווייץ כבר אישרו בעבר הצעות לאסור עטיית בורקה, וכעת האיסור יהיה תקף לכל שטחי המדינה. ב-2009 כבר התעוררה מתיחות בין שווייץ לעולם המוסלמי, כשזו אישרה במשאל עם איסור על בניית צריחים במסגדים.
מפלגת העם מהימין תמכה בהצעה שהובאה היום במשאל העם, ואיש המפלגה וולטר וובמן, יו"ר ועדת משאל העם במדינה וחבר מפלגת העם, הסביר: "המסורת שלנו בשווייץ היא לחשוף את פנינו. זהו סימן לחופש הבסיסי שלנו". תומכי האיסור טוענים גם כיסויים מסוג זה הם סמל לדיכוי האישה.
ממשלת שווייץ מצדה התנגדה להצעה וקראה לציבור שלא לתמוך בה. היא טענה שמדובר בתופעה שולית, ושרוב העוטות כיסויים בשווייץ הן מוסלמיות ממדינות המפרץ הבאות לנופש במדינה, ולפיכך הדבר עלול לפגוע בתיירות.
מנהיגי הקהילה המוסלמית בשווייץ ביקרו את היוזמה וטענו כי מדובר בניצול מצד המפלגות הימניות במדינה על מנת לצבור תומכים. בארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" כינו זאת "הצעה מסוכנת הפוגעת בזכויות החופש והדת של נשים".
