1 צפייה בגלריה
זירת הרצח ביישוב ג'רידאת
זירת הרצח ביישוב ג'רידאת
(צילום: דוברות המשטרה)
הפשיעה בחברה הערבית בישראל הגיעה לשיאים חדשים וב-2020 נרצחו יותר מ-100 איש ואישה. כשהמשטרה לא מצליחה לעצור את הגל הקטלני חרף פתיחת תחנות ביישובים ולמרות הגדלת הכוחות המוקצים לנושא, הגיע הזמן לחשוב מחוץ לקופסה ולהטיל על שב"כ – לתקופה מוגבלת – את האחריות למגר את הפשיעה המאורגנת במגזר. ניתן לצפות להתנגדות מצד המשטרה והמשרד לביטחון פנים, אשר יראו בכך פגיעה ביוקרתם ואי אמון ביכולתם, אבל אין ברירה.
אף ששב"כ מתמקד בנושאים כגון סיכול טרור, ריגול וחתרנות מדינית קיצונית, היו בעבר מקרים שבהם התבקש הארגון לעסוק בתחומים "פליליים". כך למשל ב-1959, במהומות ואדי סאליב שפרצו בחיפה על רקע קיפוח ואפליה עדתית שזלגו לרחבי המדינה. שב"כ קיבל את האחריות לסייע למשטרה בתחום המודיעין "לצורך מניעת פעולות טרור ובריונות". שב"כ הקים יחידה ייעודית לנושא שהפעילה בחשאי כ-50 מודיעים בכ-35 יישובים ברחבי המדינה עד שהשתרר שקט.
עוד קודם לכן, בראשית שנות ה-50, בזמן העלייה הגדולה לישראל, שב"כ היה פעיל במחנות העולים גם בתחום מניעת שוק שחור ובשמירת הסדר הציבורי.
בסוף שנות ה-70, כשהתגלתה פעילות של פשע מאורגן בישראל, ובו היו מעורבים בה גם אישי ציבור וקציני צה"ל, הודלף דו"ח פנימי של המשטרה שציין שמות של 11 אנשים שהיו לכאורה הראשים שלו. ועדת חקירה בראשות עו"ד ארווין שמרון, לשעבר פרקליט המדינה, קבעה כי בישראל קיים פשע מאורגן והמליצה על היערכות מתאימה. עו"ד שמרון פנה לראש השב"כ דאז, יוסף הרמלין, וביקש שהארגון ייקח את האחריות המודיעינית לסיכול. הרמלין השיב בשלילה בנימוק שאין זה מתפקידו של השירות, אך הציע סיוע מוגבל בהאזנות הסתר.
במקביל יש להתחיל בהקמת גוף מודיעיני במשטרה, בעל תרבות ארגונית-מבצעית ויכולת טכנולוגית בדומה לזו של שב"כ, שימוקם בנפרד מהמשטרה, יוכשר על ידי שב"כ ויהיה כפוף למפכ"ל
הפשיעה החמורה בחברה הערבית - במיוחד המאורגנת - מחייבת החלטות יצירתיות מחוץ לקופסה. משטרת ישראל לא מצליחה במיגורה בשל כמה סיבות: אין לה מודיעין איכותי; קיים אי-אמון במשטרה המונע מאזרחים שיתוף פעולה עמה; המשטרה נתפסת כגוף בלתי אמין שלא יכול לשמור על סודיות מקורותיו, ובעיקר היא לא גוף בעל אוריינטציה מודיעינית ואין לה יכולת אמיתית לפעול בחשאי.
הפשיעה בחברה הערבית מחייבת יכולות וכלים מודיעיניים שאין ברשות המשטרה, ומנגד שב"כ צבר ניסיון עצום בתחום ויודע כיצד לטפל בארגונים ובבודדים הפועלים בחשאי. רק פעילות בעלת אוריינטציה מודיעינית–מבצעית ממוקדת תביא לסיכול הפשיעה.
לשב"כ יש יתרון משמעותי בכך שהמודיעין שלו לא מתחיל מנקודת אפס. יש לו היכרות עמוקה עם המגזר הערבי מאז 1948, ובעיקר כושר הרתעה, בניגוד למשטרה. אלה הם נתוני מפתח כדי להצליח במהלך כה משמעותי.
ד"ר אבנר ברנעד''ר אבנר ברנע
מהלך כזה לא יעבור ללא ביקורת – אזרחית ומשפטית. לגבי הראשונה, הרי שהייאוש בחברה הערבית הביא לבשלות את המוכנות למהלכים קיצוניים אך אפקטיביים שימנעו את המשך השתוללות הפשיעה. לגבי ההיבט המשפטי, הרי שבחוק שב"כ קיים סעיף המתיר "פעילות בתחום אחר שקבעה הממשלה... לשמור ולקדם אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה".
מדובר בהיערכות אד-הוק לתקופה שתיקבע, ושבסופה האחריות תחזור אל המשטרה. בשלב הראשון יוכל שב"כ לגייס עובדים מקרב גמלאיו, שלהערכתי ייענו לאתגר. גם לא צפויה בעיה בתיאום ובשיתוף הפעולה בין שב"כ למשטרה, שממילא פועל היטב מזה שנים רבות.
במקביל יש להתחיל בהקמת גוף מודיעיני במשטרה, בעל תרבות ארגונית-מבצעית ויכולת טכנולוגית בדומה לזו של שב"כ, שימוקם בנפרד מהמשטרה, יוכשר על ידי שב"כ ויפעל בכפיפות למפכ"ל.
  • ד"ר אבנר ברנע מהמרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, לשעבר בכיר בשב"כ
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com