סרטון הטיקטוק הוויראלי שתיעד תלמיד ישיבה מותקף על ידי צעירים ערבים ברכבת הקלה בירושלים התברר כחלק מטרנד ברשת, שבמסגרתו מתועדים מעשים גזעניים נגד יהודים. מדובר בפשע לפי כל הגדרה. אלה מעשים נתעבים, מכוערים, נלוזים ומרושעים שיש להוקיע מכל וכל גם ללא קשר לזהות התוקפים והמותקפים.
אלא שלזהות, מתברר, דווקא יש תוקף בישראל. כי פגיעה של ערבי ביהודי ללא סיבה למעט השמתו ללעג פוגעת באגו הלאומי. והאגו הלאומי – של הציבור, של התקשורת, של המשטרה ושל הפוליטיקאים – הוביל לפעולות נחושות לתפיסת התוקפים. מעצרו של החשוד מהרכבת בביתו אפילו תועד ופורסם. כבוד למשטרת ישראל. באמת.
בינתיים, האגו הלאומי נפגע במידה פחותה למדי כשמדובר ברוצחים סדרתיים בחברה הערבית, אלה ששמים ללעג את משטרת ישראל ואת הממשלה האחראית עליה עת הם יורים לאור יום, למשל, באימהות לילדים.
כקורבן של התופעה - סבי נרצח במסגד הומה אדם - אני יודע שמקרי הרצח הללו לא יפוענחו. המשטרה תשלח מז"פ, תעצור "חשודים", תזמין מקורבים לחקירה, ואז תאבד עניין כי "המגזר אינו משתף פעולה"
נכון לכתיבת שורות אלה נרצחו בחברה הערבית 34 בני אדם מתחילת 2021. לא כולל פצועים. רק לאחרונה ראינו מלחמת חמולות וירי ליד גן משחקים בלוד, ירי לאור יום באימא לילד עם צרכים מיוחדים, רצח בעל מסעדה ופציעת אחר בירי מטווח קצר, וכן וידוא הריגה בנשק אוטומטי מול עיניו של ילד בדיר אל-אסד.
כמו אירועי הטיקטוק, גם מקרי הרצח והירי הללו תועדו ונשלחו – במקביל לפרסומם בתקשורת - לכל מכשיר סלולרי. שלי, של משפחתי, של חבריי, של בני נוער, ויש יסוד סביר להניח שגם של חברי כנסת. אבל בישראל פגיעה בקדושת החיים בחברה הערבית אינה משתווה לסטירה ללחי של יהודי.
כקורבן של התופעה - סבי נרצח בדם קר לאור יום בתפילת יום שישי במסגד הומה אדם - אני יודע שמקרי הרצח הללו לא יפוענחו. המשטרה תשלח מז"פ, תעצור "חשודים", תזמין את מקורבי המשפחה לחקירה, ואז תאבד במהרה עניין כי "המגזר אינו משתף פעולה", ותניח את התיק להעלות אבק על אחד המדפים הפנויים בארכיון.

לפי הרציונל במדינת ישראל, רוצח חופשי אינו משתווה לסוטר חופשי. החשיבות הציבורית בתפיסתו של רוצח, גוזל נפש, מבצע הפשע החמור ביותר – אינה משתווה לחשיבות הציבורית של תקיפתו של יהודי בסטירת לחי.
נכונותה של המשטרה להפעיל מערך רחב תוך שימוש בכלל האמצעים הטכנולוגיים שברשותה כדי לעצור את החשוד בתקיפת תלמיד הישיבה הייתה לא פחות ממרשימה. עכשיו רק צריך לתרגם את הרצון להרתיע ערבים הסוטרים ליהודים גם ליורים והרוצחים במגזר פנימה.
1 צפייה בגלריה
אין ישראלי אחד, יהודי או ערבי, שלא יודע שביום שבו יופנו כלי הנשק מהחברה הערבית אל עבר יהודים - התמונה תהיה אחרת. החלפת לוחית רישוי ברכב המילוט או כיסוי פנים מאולתר כדי שלא יזוהה במצלמות האבטחה לא יעזרו לעבריין ערבי שירצח יהודי. מה גם שבמקרים רבים מדובר ברצח ספונטני, גלוי פנים, זהות הרוצח ידועה לכל, ובכל זאת הוא אפילו לא נעצר.
עו"ד אמיר אלתאג'יעו"ד אמיר אלתאג'י
תגובה נפוצה לטענות האלה היא שהחברה הערבית אלימה במהותה. אלא שעובדה היא שבגדה המערבית, המונה כשלושה מיליון פלסטינים, שיעור מקרי הרצח עומד על כחמישית בהשוואה לאוכלוסייה הערבית בישראל. וזאת אף שמשאביה הטכנולוגיים והאנושיים של המשטרה הפלסטינית אינם בני השוואה כלל לאלה שבידיה של משטרת ישראל.
מה גורם פער הבלתי נתפס הזה? התשובה היא רצון. האמת המרה היא שלמשטרת ישראל ושאר הרשויות במדינה אין מספיק רצון לעצור את הפשיעה בחברה הערבית. רעש הירי, חריקות רכבי המילוט וצרחות האובדן של המשפחות לא מהדהדות כמו סטירת לחי יהודי.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com