החלטת הקבינט הלילה היא סבירה בסיטואציה הנוכחית. כשמנתחים לעומקו את הטקסט, מתברר שהקבינט, בהשפעת ראש הממשלה בנימין נתניהו, מנסה כעת להשיג שני דברים:
האחד - לייצר לחץ איטי, מתמשך ומתגבר בהדרגה על חמאס לחזור לשולחן המשא ומתן ולהגיע לעסקה חלקית או כוללת לשחרור חטופים והפסקת המלחמה. כל זאת בלי להחמיר ולהגדיל את הסיכון הנשקף כעת לחטופים, ומבלי שצה"ל ייכנס ללחימה עצימה בשטח הבנוי של העיר עזה ושל מחנות המרכז, על כל המשמעויות לחיי אדם ולמשאבים צבאיים שכרוכות בכך.
4 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ נפגשו היום (שני) עם הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר וחברי פורום המטה הכללי של צה"ל לסיכום מבצע "עם כלביא" נגד איראן
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ נפגשו היום (שני) עם הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר וחברי פורום המטה הכללי של צה"ל לסיכום מבצע "עם כלביא" נגד איראן
הקבינט הציג את עמדת הפתיחה במו"מ לסיום המלחמה. נתניהו והרמטכ"ל זמיר
(צילום: מעיין טואף/ לע״מ)
כמו כן, נתניהו והקבינט מודיעים בפעם הראשונה באופן רשמי מהם התנאים שבהם תסכים ישראל להפסיק את המלחמה ברצועת עזה ומה יקרה "ביום שאחרי".
נתניהו מונה את התנאים האלו ומציג אותם בתדרוכים לתקשורת כ"אולטימטום" לחמאס, אבל למעשה הצבת התנאים האלו וההכרזה עליהם באופן רשמי היא כניעה לדרישת ארצות הברית והמתווכות, שדורשות מזמן מישראל להיכנס למשא ומתן על סיום המלחמה. נתניהו וממשלתו סירבו עד עכשיו להיענות לדרישה זו, וה"אולטימטום" כביכול בין חמש הנקודות שהקבינט הציג הוא למעשה קיצור דרך שבו ישראל מאשרת שהיא נכונה, ולמעשה כבר החלה במשא ומתן על סיום המלחמה – אם האיום בהשתלטות על עזה לא ישיג את מטרתו.
תיעוד אווירי של ההרס בעזה, בצילום ממטוס הצנחת סיוע הומניטרי
(צילום: רויטרס)

חמש הנקודות המפורטות בהחלטת הקבינט כתנאים לסיום המלחמה הן עמדת הפתיחה של ישראל, בהנחה שהפרטים והוויתורים משני הצדדים ייקבעו במשא ומתן אחרי שהצדדים יחזרו לשולחן בדוחא.

האיום על בכירי חמאס

מבחינה צבאית-מעשית, החלטת הקבינט לא משנה בהרבה את המצב הקיים בשטח. צה"ל לא נדרש כעת לתמרן לתוך העיר עזה, והוא נמצא ממילא בשולי שלוש המובלעות שעדיין לא תמרן לתוכן. למעשה, בפועל, זה מה שהמליץ עליו הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, בחלופת "הכיתור וההתשה" שהציג לקבינט, והקבינט, בהנחיית ראש הממשלה, דחה אותה.
בפועל, מה שקורה בשטח זה כיתור והתשה של המובלעות האלו, תוך השמדת התשתיות הצבאיות של חמאס מעל ומתחת לפני הקרקע בשכונות ובאזורים הגובלים בעיר עזה ובחאן יונס. השוני היחיד, שהוא מנוף הלחץ העיקרי שמופעל כבר כעת על חמאס, הוא פינוי האוכלוסייה מהעיר עזה והאיום להשתלט – כלומר, לכבוש – את העיר עזה, אם חמאס לא יחזור למשא ומתן פרודוקטיבי וענייני.
מפה
שני אמצעי לחץ נוספים שמופעלים כעת הם העברת האוכלוסייה המתפנה מעזה לאזור שבין ציר פילדלפי לציר מורג, שם יוקמו עבורם מתקני שהייה ארעיים ונקודות חלוקה והפצה של סיוע הומניטרי. עם זאת, הרמטכ"ל חושש שישראל לא תצליח להקים מחסות ארעיים ראויים בדרום הרצועה למפונים מעזה.
אם האוכלוסייה כן תפונה, המשמעות היא שבין 800 אלף למיליון התושבים שנמצאים כעת בעיר עזה ייצאו באופן כמעט מוחלט משליטת חמאס, ומה שהכי חשוב – הם יצאו משליטת מפקד חטיבת עזה, עז א-דין אל-חדאד, ושותפו להנהגה, ראאד סעד. שני אלה הם ההנהגה הבכירה של חמאס הצבאי והאזרחי ברצועה, והם שמכתיבים לצוות המשא ומתן של חמאס את העמדות הנוקשות שהוא מציג למתווכות.
חדאד וסעד מהמרים על צונאמי הדה-לגיטימציה נגד ישראל בעולם ועל משפחות החטופים ודעת הקהל הישראלית, שיכריחו את הממשלה להיכנע לדרישותיהם. הכרזת הקבינט שישראל מפנה את תושבי עזה ובעוד חודשיים תפתח במבצע לכיבוש העיר יוצרת עליהם איום: הם יאבדו את שליטתם על הרוב המכריע של תושבי העיר עזה – שהיא גם סמל השלטון של חמאס – והם עלולים גם להימצא במצור מתחת לפני הקרקע זמן רב אם צה"ל ייכנס לעיר.
4 צפייה בגלריה
פלסטינים זירת תקיפה בשכונת זייתון עזה רצועת עזה
פלסטינים זירת תקיפה בשכונת זייתון עזה רצועת עזה
יש עוד חודשיים לקרבות בתוך העיר. פלסטינים בזירת תקיפה היום בשכונת זייתון בעזה
(צילום: BASHAR TALEB / AFP)
תאריך היעד לפינוי האוכלוסייה הוא 7 באוקטובר – תאריך סמלי כשלעצמו – שבו אמורה ישראל, אם חמאס יעמוד בסרבנותו, להתחיל במהלך הסופי להכרעת חמאס ולכיבוש הרצועה. כל זה מהווה איום שאמור לגרום לחמאס להבין שיש לו עכשיו אורכה של חודשיים לקבל את ההחלטה הנכונה ולמזער את אובדן חיי האדם והסבל של האוכלוסייה.

לחטופים אין זמן במנהרות

הפינוי האיטי, שצה"ל הקצה לו חודשיים, אמור גם למזער את הסיכון לחיי החטופים. זה כמובן לא נאמר בהחלטת הקבינט, אבל בהחלט סביר להעריך שחמאס ינצל את פינוי האוכלוסייה כדי להבריח את החטופים לשתי המובלעות שבהן הוא עדיין שולט. הניסיון והמידע שיש בידי ישראל מצביע שזה דפוס פעולה קבוע של חמאס.
תוך כדי פינוי האוכלוסייה, צה"ל יוכל להיערך ולתכנן כהלכה את כיבוש העיר – אם, כאמור, חמאס לא יחזור לשולחן המשא ומתן. ההיערכות הזאת תהיה "שוט" קבוע שיונף מעל החמאס. תנועת האוכלוסין מייצרת מודיעין ומאפשרת לצה"ל להתקדם באיטיות עם הכיתור, באופן שמהלך סופי – אם צה"ל יידרש לו – והשתלטות על העיר עזה לא יימשכו הרבה זמן ויהיו יעילים ביותר.
4 צפייה בגלריה
סיוע הומניטרי מוצנח ממטוס מעל רצועת עזה
סיוע הומניטרי מוצנח ממטוס מעל רצועת עזה
סיוע הומניטרי שהוצנח לעזתים, אתמול
(צילום: AP Photo/Jehad Alshrafi)
הפגם הגדול והיסודי בהחלטת הקבינט הוא משך הזמן הארוך שבו יתבצע התהליך עד להשתלטות על העיר עזה, אם אמנם צה"ל יידרש לה. במשך הזמן הזה החטופים יסבלו, ואחדים מהם עלולים אף למות בגלל התנאים שבהם הם נמצאים. חודשיים מתחת לאדמה זה הרבה זמן, יותר מדי זמן. צריך לזכור שגם אם ישראל הייתה מודיעה היום שהיא מוכנה להפסיק את המלחמה כדי להביא לעסקה כוללת לשחרור החטופים, השחרור לא היה קורה מיד.
המשא ומתן על תנאי הפסקת הלחימה, על מי ישלוט בעזה "ביום שאחרי" ואיך חמאס יתפרק מנשקו, ייארך חודשים – על פי ההערכה הזהירה – ובזמן הזה החטופים ימשיכו לסבול ולהיות בסכנת חיים. כך שבמצב הנוכחי, כשאין באמת אפשרות נראית לעין לשחרור מהיר של כל החטופים או חלקם, החלטת הקבינט מחמירה את האפקט השלילי של הזמן על החטופים – אבל לא במידה ניכרת. אם ההימור של נתניהו יצליח, וחמאס יחזור בשבוע-שבועיים הקרובים לשולחן המשא ומתן – זאת תהיה אפילו הצלחה.

בעולם לא הבינו, והצהרות נתניהו וסמוטריץ' לא עזרו

רצוי לשים לב שהקבינט, ובעיקר נתניהו, בלחץ טראמפ והקהילה הבינלאומית, יוצאים מגדרם כדי להבטיח שהעזתים המפונים ואלו שיישארו בבתיהם יקבלו מזון, מים וטיפול רפואי ראויים – בהיקפים שלא היו עד כה. ישראל תנסה עכשיו, בהקמת מרכזי הפצה וחלוקת סיוע נוספים שיאובטחו על ידי צה"ל, להחזיר לעצמה את הלגיטימציה – או לפחות מקצת ממנה – שאותה איבדה עקב עצירת הסיוע וכישלון חלוקתו בחודשים שחלפו.
4 צפייה בגלריה
פרידריך מרץ
פרידריך מרץ
העולם לא הבין את ההחלטה. קנצלר גרמניה מרץ
(צילום: Sean Gallup/Getty Images)
מהתגובות בזירה הבינלאומית – של ראש ממשלת בריטניה ועוד יותר מכך של קנצלר גרמניה שהטיל אמברגו נשק – אפשר ללמוד שבעולם עדיין לא מבינים שהקבינט הישראלי החליט לשמר לפחות לחודשיים את המצב הקיים, והוא אינו מתכוון בינתיים לכבוש את כל הרצועה ואפילו לא את העיר עזה. מי שאשם בכך במישרין הוא נתניהו, שביחד עם סמוטריץ' ובן גביר נתנו לקהילה הבינלאומית להבין שהנה, אוטוטו שועטים הטנקים – והופ, רצועת עזה בידינו, ואנחנו שולטים בה ו"עוזרים" לתושביה להגר ממנה.
בלונדון, בפריז ובברלין כנראה שעוד לא ירדו לעומקה של החלטת הקבינט, ועדיין לא מבינים את משמעותה המעשית. אבל דווקא מתגובת חמאס אפשר לשאוב עידוד: מהתבטאויות של בכירים בחמאס חו"ל אמש והיום אפשר ללמוד שהארגון הג'יהאדיסטי מבין בדיוק מה ישראל עושה, מה היא אינה עושה ומה היא מתכוונת לעשות – ואת הקריאה לחמאס לחזור לשולחן הדיונים ולמשא ומתן ענייני וקונסטרוקטיבי, שיכול למנוע את מימוש האיום בהחלטת הקבינט להשתלט על העיר עזה.