חשוד כנשא אומיקרון: ריאיון עם ד"ר דן אליאן
(צילום: סטס קופולו)
משרד הבריאות הודיע הערב (יום ה') על מאומת ודאי שלישי בישראל לזן האומיקרון: מדובר ברופא מבית החולים שיבא בתל השומר, שקיבל שלוש מנות חיסון של חברת פייזר וחזר מבריטניה - שלא נכללת ברשימת המדינות האדומות, האסורות לטיסה. בנוסף, נמסר על "חשד גבוה" לעוד 30 מקרי הדבקה בזן החדש של נגיף הקורונה.
הרופא שכעת אומת באופן רשמי כנשא של אומיקרון נחשף כבר בשמו אחרי שעלה חשד כי נדבק בזן הזה. מדובר בפרופ' אלעד מאור, קרדיולוג בן 45 מבית החולים שיבא. בריאיון ל"גרדיאן" אמר פרופ' מאור כי הוא משוכנע שנדבק בווריאנט בעת שהיה בכנס רפואי גדול בלונדון שבו נכחו 1,200 אנשי רפואה.
דבריו של מאור מעלים חשש שהזן החדש הגיע לבריטניה זמן רב לפני המועד המוערך עד כה - ושייתכן שגם רופאים אחרים נחשפו לו. בבריטניה אובחנו עד היום 42 נדבקים באומיקרון, עשרה מהם היום. מאור, אב לשלושה, הגיע ללונדון ב-19 בנובמבר וחזר לארץ ארבעה ימים אחר כך. הוא החל לחוש בתסמינים תוך כמה ימים, ונמצא חיובי לקורונה ב-27 בחודש. הסימפטומים הקלים כללו בין היתר חום, כאבי שרירים וכאב גרון.
"אני בטוח שקיבלתי אומיקרון בלונדון", אמר מאור, המחוסן גם בבוסטר. "זה מעניין כי זה היה לפני 10 ימים בלונדון, מאוד-מאוד מוקדם". הוא שיבח את מארגני הכנס, שאף ביקשו הוכחה מהמגיעים אליו כי הם מחוסנים - אבל בתמונות מהמקום נראו רבים שלא עטו מסכות. מאור ציין כי זה לא היה המקום היחיד שבו הבחין בכך: "גם רבים מהנוסעים ברכבת התחתית לא עטו מסכות, הופתעתי מכך".
הוא ערך בדיקות PCR ב-20 בנובמבר, ביומו השני בבריטניה, וגם למחרת. לפני ההגעה לישראל נבדק שוב - וכמו הבדיקות הקודמות גם זו הייתה שלילית. "הסיבה ההגיונית היחידה לכך לדעתי היא שנדבקתי ביום האחרון של הכנס, אולי בשדה התעופה, אולי בכנס", אמר. "זה מרגיש מוזר", ענה בתשובה לשאלה איך זה להיות אחד המאומתים הראשונים בעולם לאומיקרון, "כרופא אני לא רגיל להיות תחת אור הזרקורים". אשתו התלוותה איתו ללונדון, אבל גם היא וגם ילדיו לא נמצאו חיוביים לקורונה.
שני המאומתים הנוספים בישראל לזן האומיקרון, שמעורר דאגה בעולם לנוכח המוטציות הרבות שהופיעו בו, הם העובדת הזרה שהגיעה לישראל ממלאווי ונסעה באוטובוס לאילת, וחוסנה בחיסון של אסטרה-זניקה, וישראלית בת 32 שהתחסנה עם החיסון של פייזר - היא קיבלה גם בוסטר - וחזרה מדרום אפריקה.
לגבי אותם נדבקים בקורונה, שלגביהם יש חשד גבוה כי נדבקו באומיקרון, במשרד הבריאות ציינו כי עדיין לא התקבלו תוצאות הריצוף הגנטי של הבדיקות שלהם. מתוכם 24 מוגדרים כ"לא מוגנים", כלומר לא מחוסנים, מחלימים שעברה חצי שנה מההחלמה, ומחוסנים במנה שנייה שעברה חצי שנה ממועד החיסון שלהם. ששת האחרים מוגדרים כמוגנים.
מתוך אותם 30 מקרים, 11 חזרו מחו"ל או היו במגע קרוב עם מי שחזר חו"ל, ו-19 לא שהו בחו"ל לאחרונה. בנוסף קיימים 12 מקרים נוספים, שמוגדרים כבעלי "חשד נמוך". מדובר בדגימות שהוגדרו כחיובי-גבולי, ונשלחו לבדיקה חוזרת. מ-8 מקרים הוסר החשד לחשיפה לווריאנט האומיקרון, לאחר ריצוף.
הבדיקה והגן הנעלם: איך קובעים מי חשוד כנשא אומיקרון?
זן האומיקרון, נזכיר, התגלה לראשונה בשבוע שעבר בדרום אפריקה, ועד עתה הוא התגלה בכ-30 מדינות בעולם. אתמול הצטרפה לרשימה ארה"ב, שם התגלה מאומת בקליפורניה, שחזר לאחרונה מדרום אפריקה. החשש מהזן נובע כאמור מהמוטציות הרבות שבו, והחשד שהוא מידבק יותר מזנים אחרים. בדרום אפריקה, למשל, יש המייחסים לו את האחריות לזינוק הדרמטי שם בתחלואה, שם מספר הנדבקים היומי קפץ בתוך שבוע מ-1,275 ל-8,561.
אלרעי פרייס: "אנחנו לא במצב חירום, תפסנו את האומיקרון מוקדם מאוד"
(צילום: אבי חי, סטס קופולו)
חשש נוסף נוסע מהעובדה שרבות מהמוטציות מרוכזות בחלבון ה"ספייק", חלק במעטפת הנגיף שאותו הגדירה ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי פרייס, כ"אסטרטגי מאוד": הוא אחראי על יכולתו של הנגיף לחדור לתאי האדם, ועל בסיסו פותחו החיסונים נגד הקורונה, אך על בסיס הזן המקורי שהופיע בסין לפני שנתיים. לפי שעה לא ברור אם הזן החדש באמת עמיד בצורה כזו או אחרת בפני החיסונים. מנכ"ל מודרנה סטפן בנסל אמנם השבוע כי "אין סיכוי" שהחיסונים יהיו יעילים באותה רמה נגדו, אבל בארגון הבריאות העולמי אמרו כי יידרשו "התאמות קלות" בלבד לחיסונים.
בריאיון אתמול לאולפן ynet הסבירה אלרעי פרייס כיצד משרד הבריאות קובע אם יש חשד לגבי נדבק כלשהו בזן החדש: לדבריה, בבדיקת PCR מסוג מסוים ניתן לזהות את אחד הגנים על אותו חלבון ספייק, גן S. אולם בווריאנט המדובר, כמו גם בזנים נוספים של הקורונה, המוטציות הופכות את הגן הזה לבלתי נראה באותה בדיקת PCR. לכן, מי שעובר את הבדיקה הזו ומתגלה כנשא, אך לא נמצא אצלו אותו גן, הופך לחשוד כנשא באומיקרון.
עם זאת, לדבריה "יש לפעמים אנשים שיש להם עומס נגיפי כל כך נמוך, יש כל כך מעט וירוס שגן ה-S נעלם, אבל זה לא בגלל שיש מוטציה, אלא זו פשוט בעיה טכנית, ולכן לפני יומיים סידרנו את הסיווג. אנחנו נסווג את המקרים ונפיץ את הנתונים המדויקים בנוגע לכמות המאומתים בוודאות שזה על פי ריצוף גנטי; כמה מאומתים יש בחשד גבוה – שזה אומר שיש עומס נגיפי גבוה, יש הרבה וירוסים אבל אנחנו עדיין לא מוצאים גן ה-S, וזה מה שמחשיד אותנו; וכמה אנחנו לא מודאגים מהם".
טסים בנתב"ג : "אם למשפחת בנט מותר - גם לנו"
(צילום: נדב אבס, סטס קופולו)
באותו ריאיון ניסתה אלרעי פרייס להרגיע מעט את החשש בציבור מפני הזן החדש, ואמרה כי היא לא סבורה שמדובר במצב חירום. היא הדגישה כי אף שגילוי זן האומיקרון מדאיג, ישראל הצליחה לאתר אותו "מוקדם מאוד" – ולדעתה הוא טרם הספיק להתפשט משמעותית באוכלוסייה, מעבר אולי לכמה "עשרות מעטות" של בני אדם. היא הוסיפה כי משרד הבריאות מבצע הערכה יום-יומית לרשימת המדינות האדומות, ואמרה כי ייתכן שמדינות נוספות יצורפו אליה. לפי שעה היא כוללת רק רשימה של 50 מדינות אפריקניות.
