"לא ייתכן שהמדינה שלי ממשיכה להתעלם מהשבויים. זה הדבר הכי נורא שאי פעם חשבתי שיכול לקרות כאן. זה לא יכול להיות. אין דברים כאלה. התנהגות שלא מקובלת לא ביהדות שלנו ולא בשום מקום אחר בעולם. אף אחד לא מכיר דברים כאלה, שאנשים נחטפים ולא מקבלים שום סיוע. יש גם בין הצעירים אנשים חולים, צריך להפסיק עם זה עכשיו", כך אמרה אמש (שבת) עדינה משה, שורדת השבי ששוחררה בעסקת החטופים. משה דיברה בעצרת בתל אביב לשחרור החטופים מול אלפי מפגינים.

משה, שהשתחררה אחרי 49 ימים בשבי ארגון הטרור, הוסיפה: "החברים שלי נותרו שם, אנשים מבוגרים מאוד, חולים מאוד, ללא תרופות. הילדים שהם היום צעירים שטיפלתי בהם כל חיי מקיבוץ ניר עוז עדיין שם. ביבס עדיין שם, ירדן ביבס משוכנע שאשתו ניצלה למרות שהארורים האלה כבר הודיעו לו שהיא נהרגה וגם הילדים. אני רוצה שהאדישות הזאת תיפסק. אני הייתי שם וזה נורא. לא אכפת לי מי המושל, לא אכפת לי, הם כבר לא שלי אף אחד. אף אחד מהם לא שלי והדגל הזה הוא לא שלי. מישהו צריך לקחת את המושכות בחוכמה ולהוציא אותם משם! זה היה צריך לקרות מזמן. גם החמאסניקים היו בטוחים שזה מה שישראל תעשה, נכון, הם הופתעו, אבל מה איתנו? מה עם הרצח של הבעל היקר שלי? כלום. התעלמות. אני פונה אל ראש הממשלה שהוא עדיין שלי, זנחת אותנו ב-7 באוקטובר ואתה ממשיך לזנוח עדיין".

"לא נפלתם לשווא, אלא גם הצלתם את התקווה לחזרתם הביתה"

השר לשעבר יזהר שי, ששכל את בנו סמ"ר ירון אורי שי ז"ל, דיבר גם הוא בעצרת לשחרור החטופים - כמה ימים לאחר שהודיע כי ייתן גיבוי להחלטה לשחרר את רוצח בנו בתמורה לחטופים. שי אמר כי "נוני גיבור שלי, לעולם לא תהיה לנו נחמה, לעולם לא נשכח ולעולם לא נסלח. אנחנו מקווים שכמה שיותר מאותם חלאות המין האנושי שבאו להשמידנו ביום הארור ההוא, מאלה שאחראים לנפילתך, מצאו את מותם. ומי מהם שיושבים עכשיו בכלא הישראלי, נשמח לדעת שהם נמקים וסובלים בכל רגע, נשמח לדעת שהצדק מוצה איתם. גזר דין מוות יהיה עונש קל יחסית לסבל הנורא שגרמו לנו, לפצע שלעולם לא יירפא. אבל נוני אהוב שלנו, מדינת ישראל לא רק חייבת לנו את עשיית הצדק, שכל כך מגיע לנו. היא גם חייבת את הצדק הזה ל-134 החטופות והחטופים ול-134 המשפחות שלהם. והצדק הזה, משמעותו שמדינת ישראל חייבת להחזיר את כולם הביתה. את כולם: את הצעירות ואת הקשישים, את החיילות והחיילים, הנשים והגברים, גם את המתים. מדינת ישראל חייבת להביא את כולם הביתה נוני. ושעון החול עובד לרעתם, לרעתנו. הזמן הולך ואוזל. החיים שלהם, של מי שעוד אתנו, בסכנה מיידית.

"ולכן נוני, אהוב שלי, גיבור של אמא, לכן הודענו השבוע, אמא ואני, שאם צריך לשחרר את חלאת המין האנושי, את התת אדם שגרם למותך ההירואי, אם צריך להחזיר אותו כדי שיצטרף אל אחיו הרוצחים המתועבים אי שם בקן הצרעות שלהם בעזה, אנחנו - אמא ואבא של החייל הגיבור סמ"ר ירון אורי שי - ניתן גיבוי, מוסרי וערכי, לשרי הממשלה ולעומד בראשם, שיקבלו את ההחלטה הכואבת הזו. אבל המלאכה טרם הושלמה. ההקרבה שלכם הצילה את מדינת ישראל באותו היום, אבל מאות מאחיותינו ואחינו נחטפו על ידי חיות האדם הללו. ועד שהם לא כאן בחזרה אתנו, לא יהיה לנו שקט, לא תהיה לנו נחמה. ולא יהיה ניצחון, לא מוחלט ולא חלקי ולא בכלל. אין ניצחון, יש רק הפסד אחד גדול כל עוד לא חזרו הביתה כולם, כל החטופות וכל החטופים, כולם. התקווה שלנו, של כולנו, היא לראות את החטופות והחטופים שבים הביתה. כי אז נדע אנחנו, אמא ואבא שלך - נוני, ואתנו כל המשפחה שלך וההורים והמשפחות של מאות הגיבורים שמסרו את נפשם במלחמה הזו, שלא נפלתם לשווא. שלא רק הצלתם חיים אלא גם הצלתם את התקווה לחזרתם הביתה".

כרמית פלטי קציר, הבת של חנה קציר, ששוחררה במצב קשה ועודנה בטיפול ואחותו של אלעד קציר שעדיין חטוף, עלתה על גשר הקריה מול אלפי מוחים ופנתה ישירות לרמטכ"ל הרצי הלוי: "הצבא שלנו לא היה בקיבוץ ניר עוז ואתה לא היית שם כדי להגן על ההורים שלי, לא היית להגן על אח שלי, אבל היום אתה יכול להציל אותם ולהגיד ישראל והצבא בראשותי חזקים לכל עסקה. תקדם עסקה ותציל אותם מהגיהנום".
פורסם לראשונה: 21:43, 23.03.24