בשבועות האחרונים גובר השיח ברשתות החברתיות, וגם מצד גורמים בעלי תפקידים בישראל, על כך שמצרים הולכת ונערכת למלחמה נגד ישראל. סרטונים מטלטלים עם שורות ארוכות של רכבים צבאיים מצריים, איומים לכאורה על הכור בדימונה ותיעודים מ"תרגילים" מצריים נגד מוצבים ובסיסים ישראליים התפרסמו, כשברקע תוכניתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ והסירוב המצרי לקבל אותה. אלא שבפועל, מדובר בעיוותים של צייצנים וערוצי חדשות אלטרנטיביים שמטלטלים המוני ישראלים ומצרים ומציתים עוד יותר רוחות מלחמה - בשעה שמצרים מתווכות בעסקה בין ישראל וחמאס, ובמקביל ממשיכה לשתף פעולה גם בתחומים הביטחוניים.
סרטוני הפייק: "תקיפה בדימונה", והיערכות צבא מצרים
6 צפייה בגלריה
(צילום: Martin Sylvest / RITZAU SCANPIX / AFP, Khaled DESOUKI / AFP, AP/Hassan Ammar)
הרקע לשיח הגובר נוגע, כך נראה, לסירוב של הנשיא המצרי עבד אל-פתאח א-סיסי לקבל את התוכנית של דונלד טראמפ להוצאת פלסטינים מעזה ושיכונם בירדן ומצרים. השיח ברשת מתמקד בהתחזקות הצבא המצרי ובאימוניו, בקשריו עם חמאס, ובשליטתו במעברי הגבול. בין השאר עולות טענות לפיהן הסכם השלום שנחתם בקמפ דייוויד ב-1979 מטעה ו"מרדים" את ישראל, בעוד שמצרים ממשיכה לפעול נגדה ולחנך לשנאת יהודים.
מי שחקר את הסוגיה והעלייה בשיח בנושא בשבועות האחרונים הוא מיזם "פייק ריפורטר", שפועל בשיתוף הציבור למאבק בפעילות זדונית ברשתות. מהבדיקה של "פייק ריפורטר" עולה כי השיח החל בתחילת השנה, ונמצא בצמיחה מואצת בשבועיים האחרונים, "על-ידי גופי תקשורת ימניים, אתרי חדשות אלטרנטיביים, משפיענים ועיתונאים המזוהים עם 'מכונת הרעל'". את הנושאים העיקריים שהודהדו בשיח על מצרים ניתן לחלק לנושאים: "התחזקות והתעצמות צבאית מצרית", "הסכם קמפ דייוויד הוא אשליה מסוכנת", "מדיניות מצרית נגד ישראל" ו"שליטה מצרית בגבול והשפעותיה".
הדגש ברשת, כפי שיפורט בהמשך הכתבה, הוא על התעצמות צבאית מצרית, הקמת אוגדות, אימוני גרילה ופריסת כוחות בסיני. אבל, גורמים ביטחוניים ששוחחו עם ynet הדגישו כי לעת עתה - אף שצבא מצרים מתחמש, נראה שבקהיר רחוקים ממוכנות למלחמה נגד ישראל. הגורמים דחו את הטענות שעולות מצד אותם צייצנים וגופים אלטרנטיביים, והבהירו כי מי שעומד מאחורי אותם פרסומים איננה מצרים - שם, לדבריהם, "יודעים לעשות זאת היטב כשרוצים".
הרחק ממוכנות למלחמה
לוחמי צה"ל שעדיין פרוסים בציר פילדלפי התרגלו בחודשים האחרונים, מאז נכבש הצד העזתי של הגבול עם סיני ע"י צה"ל בתחילת הקיץ הקודם, להקנטות מצד חיילים מצרים. חומה יחסית גבוהה וגדר צפופה פרוסה לאורך שיפולי הרכסים הנמוכים שמלווים את 14 הקילומטרים שבין מעבר כרם שלום לחוף הים, בקצה הצפון-מערבי של רפיח. קשה לראות מהצד הישראלי את המחנות המצריים הצמודים שעמוסים בנגמ"שים בגוון צהוב-מדברי, אך הקללות והפרובוקציות עדיין נשמעות מעת לעת, תזכורת לתקרית שהייתה שם בתחילת כיבוש המרחב ע"י צה"ל לפני כחצי שנה.
אף אחד לא מזלזל באפשרות של התהפכות מצרית נגד ישראל, ועדיין - במערכת הביטחון מופתעים מהיד הנעלמה שדאגה להפיץ את השמועות על כוונה והיערכות מצרית לתקוף את ישראל, אולי כדי להגביר את הפחד והפאניקה בציבור הישראלי, שגם כך שרוי בטראומה מאז 7 באוקטובר
אז, בחודש מאי, נורה למוות חייל מצרי, בחילופי אש עם כוח צה"ל. מאז מונחים חיילי צה"ל לא להשיב לצעקות של החיילים המצרים, שאף פעם לא נחשבו לעילית האנושית ששולחת קהיר לשמור על הגבול הנידח והשקט בקצה המדינה. בכך, פחות או יותר, מתחילה ונגמרת המתיחות בין הצדדים.
לאחרונה נשמעו היטב מהצד המצרי לא רק קללות והקנטות, אלא גם הדי פיצוצים ושאוני כלים צבאיים, בעוצמה חזקה יותר מזו ששמעו תושבים מיישובים כמו יתד, שלומית, קדש ברנע וניצנה, לאורך שנות הלחימה של הצבא המצרי בשלוחת דאעש בסיני. המצרים אכן ערכו תרגיל צבאי גדול לאחרונה בחצי האי, אך בצה"ל מבהירים כי לא מדובר בסטייה מהנספח הצבאי של הסכם השלום ובטח לא במהלך שלא בוצע בתיאום עם ישראל.
"מצרים מתחמשת ביתר שאת בשנים האחרונות, זה לא סוד, אולי יותר מכל צבא ערבי במזרח התיכון", הבהירו גורמים ביטחוניים, "אבל מכאן ועד למוכנות למלחמה נגד ישראל יש מרחק. שיתוף הפעולה והתיאום של ישראל עם המצרים נמצא בשיא, בעיקר סביב ההכנסות וההוצאות מרצועת עזה בעת הזו".
חשדנות - ויותר דאגה משכנה אחרת
ברשימת המדינות המובנות מאליהן לעימות צבאי נמצאות מדינות כמו איראן, תימן וכמובן אלו שבמעגל הראשון וצה"ל כבר נמצא במלחמה עימן מאז 7 באוקטובר 2023. מי שלא נמצאת שם, לדוגמה, היא טורקיה, שעדיין מתחזקת יחסים עם ישראל למרות לבת הרשף שנפלטת נגד ישראל מפיו של הנשיא ארדואן חדשות לבקרים, והחרם הכלכלי החריף שהטיל על ישראל מפרוץ המלחמה ומורגש כמעט בכל בית ישראלי. ואולם, בישראל יודעים שלא ניתן לשלול שמצרים, כמו גם טורקיה, תעבור יום אחד "תפנית" שתידרדר לכדי עימות צבאי עימה.
כך או כך, עם קהיר הסיפור הוא אחר: צמרת הצבא המצרי מקושרת מאוד עם השלטון הנוכחי, משפחתית וחברתית, והסיכון כעת להפיכה לא נראה לעין. אבל העובדה שהמדינה ידעה שתי הפיכות אלימות למדי בתחילת העשור הקודם, במסגרת האביב הערבי, צריכה לגרום לישראל לקחת בחשבון את האפשרות שהסכם השלום הכה אסטרטגי עם קהיר, יקרוס באחת, והשלטון החדש והעוין בקהיר יחזיק באחד הצבאות החזקים והמודרניים במזרח התיכון. גם נפילת הבזק של משטר אסד תרמה לחיזוק המוכנות לכל תרחיש פתע שכזה.
מאז 7 באוקטובר, בפיקוד הדרום גם יותר זהירים וחשדניים כלפי כל איום פוטנציאלי, וגם באמ"ן משייפים עוד יותר את מנגנוני האיפכא מסתברא. אף אחד לא מזלזל באפשרות של התהפכות מצרית נגד ישראל, ועדיין - במערכת הביטחון מופתעים מהיד הנעלמה שדאגה להפיץ את השמועות על כוונה והיערכות מצרית לתקוף את ישראל, אולי כדי להגביר את הפחד והפאניקה בציבור הישראלי, שגם כך שרוי בטראומה מאז 7 באוקטובר. "מבדיקות שעשינו, השמועות האלו לא יצאו מהצד המצרי, וכשבקהיר רוצים לתדרך, הם יודעים לעשות זאת היטב", הוסיפו הגורמים הישראלים. "יש לצה"ל יותר דאגה מהגבול המזרחי עם ירדן וסכנת השמירה על הגבול הארוך איתם ע"י הצבא הירדני, בגלל הלחץ האיראני לערעור בית המלוכה בעמאן וריבוי הפלסטינים שחיים בירדן".
הכור בדימונה על הכוונת, ו"צו מלחמה"
במחקר של מיזם "פייק ריפורטר" מתוארות שלל דוגמאות של אותם פרסומי פייק. אחיה שץ, מייסד ומנכ"ל המיזם, אמר כי "על אף החשש המובן מאז 7 באוקטובר, לצד המתיחות הדיפלומטית בין ישראל, מצרים וארה"ב, וכשברקע שלב ב' של ההסכם ושאיפות לקידום הטרנספר - נראה שברשת משפיעני ועיתונאי ימין קיצוני ואידיאולוגי מקדמים שיח מסית באצטלה של שיח ביטחוני, ולא פעם באמצעות שקרים ומידע מטעה".
עם מפיצי הפרסומים נמנים בין השאר אתרי חדשות שונים, ערוצי וואטסאפ וטלגרם, וצייצנים, חלקם מוכרים.
לאחד הצייצנים הוקדש חלק נרחב בדוח, ובו הובאו שלל פרסומים שהציג עם תיעודי עבר של צבא מצרים. באחד הפרסומים כתב ש"המצרים לא אוהבים את התוכנית של טראמפ, אז הם עושים שרירים. אחרי 7 באוקטובר ועם הזיכרונות ממלחמת יום הכיפורים – לא כדאי לזלזל. הסכם עם מוסלמי לא שווה הרבה". בציוצים נוספים שפרסם הוא הציג תיעודים ממוזיאון מלחמה מצרי במערב סיני, ליד תעלת סואץ. באותו מוזיאון מוצגים גם פריטים הנוגעים לישראל – אבל המוזיאון כבר קיים שנים ארוכות, והתכנים בו לא מראים על שינוי כלשהו בתפיסה או בהתנהלות הצבא המצרי.
פרסום אחר שמעורר תמיהה והודהד באתר חדשות ישראלי הציג היערכות לכאורה של מצרים לתקוף את הכור בדימונה. "צבא מצרים פרסם תיעודים חדשים שנוצרו בבינה מלאכותית ומדמים פגיעה בכור הגרעיני בדימונה", נכתב - אולם הצבא המצרי לא פרסם כל תיעוד כזה, ובין כה וכה - חלקו העליון של התיעוד בכלל פורסם בעבר באיראן כאיום על ישראל. גם אותו צייצן שמופיע בדוח פרסם אתמול סרטון "בינה מלאכותית" של תקיפת הכור בדימונה, שאין כל הוכחה שגובש על-ידי מצרים, או גורמים רשמיים שם.
סרטונים נוספים ותמונות שנלקחו מהם והודהדו הובאו בין השאר מכתבה על תרגיל שערכה מצרים עם כמה צבאות ערב ב-2018, ובה נראים המוני טנקים מצריים במדבר. בערוץ טלגרם אחר דווח כי צבא מצרים הפעיל "צו מלחמה" לכל מדינת מצרים – חיילי סדיר ומילואים, בדרישה להתייצב בימים הקרובים - דיווח שאין לו כל שחר. למעשה, כל תיעודי הטנקים והתמונות שהופצו לאחרונה כביכול מאזורים הסמוכים לגבול - ישנים.
מה באמת קורה בסיני
זה נכון. בתחילת המלחמה, נשמעו יותר התבטאויות מצריות שדיברו על גורל הסכם השלום. גם באחרונה צוטטו גורמים מצרים בעיתון הקטארי אל-ערבי אל-ג'דיד שאמרו כי אם יופסק הסיוע האמריקני למצרים, המשמעות תהיה שלשלום עם ישראל לא יהיה עוד ערך. הגדיל לעשות המגיש המצרי המפורסם עמר אדיב, שאמר בתוכניתו אל-חכאיה ברשת MBC מצרים שלשום, כי מצרים לא מתכוננת למלחמה עם ישראל, כרגע. הוא הוסיף: "אף אחד לא רוצה להיכנס למלחמה, אבל אם נגזר עלינו להילחם - אנחנו מוכנים לזה".
ובכל זאת - באופן רשמי לכל הפחות, המצרים כבר נמנעים מהתבטאויות כאלה בחודשים האחרונים. בתחילת המלחמה המצרים הזהירו שנוכחות ישראליות בציר פילדלפי היא קו אדום - אבל היחסים נשמרו.
יותר מזה: בצה"ל יש מי שזיהה לאחרונה דווקא ירידה בכמות כוחות הקבע שהצבא המצרי מציב בסיני, שמפוקח לא רק ע"י צה"ל תדיר במפגשים וסיורים קבועים, אלא גם ע"י כוח שמירת השלום החזק והמשמעותי ביותר במזרח התיכון, ה-NFO. מדובר בכוח רב-לאומי שמתחזק את שמירת הנספח הצבאי בין מצרים לישראל. הכוח הזה הוכיח עצמו ביתר שאת נגד דאעש סיני בעשור הקודם כאשר הצבא המצרי נלחם בו - וכפי שאישר בעבר גם א-סיסי, זה נעשה גם בסיוע של צה"ל.
בניגוד לפסיביות של גוף כמו יוניפי"ל בלבנון, הכוח הרב-לאומי בסיני מפטרל באופן קבוע מהאוויר לוודא שהצבא המצרי לא חורג ולא מבצע אף פעולה ללא תיאום עם ישראל. קהיר גם שיתפה פעולה עם ישראל מול הברחות חמאס בשנים האחרונות.
יחד עם זאת, באותה נשימה מצרים גם הוכיחה דו-פרצופיות, או יותר נכון חוסר שליטה על כל כוחותיה: קצינים בצבא המצרי, כמו גם בצה"ל, העלימו עין מאלפי הברחות של אמצעי לחימה, מעל הקרקע, במשאיות, מסיני לרצועת עזה לטובת חמאס לאורך 14 השנים האחרונות, בעיקר בתקופה שבה האחים המוסלמים שלטו בקהיר עם הנשיא מורסי לאחר הפלת מובארק. דרומה משם, לאורך 220 ק"מ של גבול ממשולש הגבולות עם עזה ועד לאילת, התיאומים ושיתופי הפעולה מתבטאים גם נגד הברחות הסמים מסיני לישראל, ברקע העימותים הקבועים עם השבטים הבדואיים.
"לא נשמעו תופי מלחמה"
ד"ר חיים קורן, ששימש שגריר ישראל במצרים בין 2014 ל-2016, הסביר בשיחה עם ynet כי "הרבה צייצנים מעלים דברים שחלקם ישנים ולא נכונים". הוא הבהיר כי "המצרים מתחמשים. חוץ מהציוד האמריקני, הם קונים מטוסים מסין, מרוסיה, מאיטליה וגרמניה. עניין ההתחמשות נכון".
ולמרות זאת, מסביר קורן, כי ב-2014, לבקשת א-סיסי, ישראל אישרה למצרים "להפר" את הסכמי קמפ-דייוויד במלחמה נגד דאעש. "ההסכמים מאוד מוגדרים מבחינת מה מותר ומה אסור למצרים להכניס לסיני", אמר קורן, שמרצה באוניברסיטת רייכמן ומשמש עמית במכון מתווים. "זה מאוד מפורט, ואנחנו עזרנו להם במלחמה בדאעש בסיני. זה לא סוד. לכן אפשרנו לפתוח את זה בהסכמה".
לדבריו, בתקופה האחרונה הכניסה מצרים עוד ועוד צבא לסיני, מה שמעורר שאלות - על רקע השינויים במזרח התיכון - וכשהצבא הגדול הזה יושב בקרבת ציר פילדלפי - אם בכוונת המצרים לשנות מדיניות ולעבור למצב מלחמה. גם לדברי קורן, התשובה היא לא - על אף שבישראל תמיד צריכים להיות "דרוכים וערוכים". "בימים האחרונים היו כמה התבטאויות מאוד מרגיעות מצד הממסד שאין למצרים כוונות למלחמה. הם גם דיברו על העובדה שחמאס הוא בעייתי ובגללו קרה כל המצב הזה וצריכים לנטרל אותו ולא לתת לו לשלוט בעזה. כלומר לא נשמעו פה תופי מלחמה", אמר. "היו גם התבטאויות נוספות שדיברו על חשיבות הסכם השלום, גם לישראל וגם למצרים. לא מזוהה פה איזושהי כוונה לשנות עכשיו מדיניות ולצאת למלחמה".
לדבריו, גורמים מלב הממסד המצרי, מדברים דווקא על הצורך בהוצאה של חמאס מהתמונה, למען הפלסטינים, ועל ניסיונות לפתרון העולים בקנה אחד עם אלו של ישראל. "לא רואים שיש היערכות מצרית באמת לתקוף. הם מנסים להרגיע את המתלהמים שלהם - ויש הרבה כאלה. יש מתחים, למצרים יש צבא והם מתחמשים, אבל לא נראה שהם מתכוננים למלחמה".
המגיש המצרי המפורסם: כרגע, אין מלחמה עם ישראל
מיעוטים "מתלהמים", כלשון קורן, יש במצרים. עמר מוסא, המדינאי והפוליטיקאי המצרי, מי שהיה בעברו שר החוץ וגם מזכ"ל הליגה הערבית, סירב לדוגמה להטיל על חמאס את האחריות להרס רצועת עזה. בריאיון לאחרונה לרשת MBC מצרים הוא אמר כי "הכיבוש הגיע לשלב מסוכן של חוסר צדק וקולוניאליזם, והיה צורך בתגובה", והוסיף: "חמאס נפגע, אבל הוא לא הובס לחלוטין. אם המדיניות הישראלית תימשך, חמאס ימשיך". הוא גם אמר כי הוא "מבין את ההתנגדות".
מלבד העניין הצבאי, מצרים די מסתייעת בישראל בתחום נוסף: אנרגיה. ישראל העלתה לבקשת המצרים את אספקת האנרגיה עקב המצוקה הקשה של המצרים - תחום נוסף שעשוי להשפיע על מכלול השיקולים של קהיר בנוגע ליחסים עם ישראל.
