4 צפייה בגלריה
עידו ברוך, נועה לזר, בר פלח
עידו ברוך, נועה לזר, בר פלח
נפלו ב-2022 במהלך פעילות מבצעית: סמ"ר עידו ברוך, סמלת נועה לזר ורס"ן בר פלח
עלייה בכמות החללים: באגף כוח אדם בצה"ל סיכמו את 2022 עם 44 חיילים שנפטרו במהלך השנה, לעומת 31 בשנת שעברה, ו-28 ב-2020. מדובר בכמות החללים הגדולה ביותר מאז 2017, שבמהלכה נפטרו 55 חיילים, בעוד שב-2019 נפטרו 27 חיילים, וב-2018 נפטרו 43.
שלושה מהחללים בשנה החולפת נפלו במהלך פעילות מבצעית ביהודה ושומרון: רס"ן בר פלח, שנהרג בהיתקלות עם מחבלים סמוך למעבר ג'למה שבאזור ג'נין, סמלת נועה לזר, שנהרגה בפיגוע במחסום שועפט, וסמ"ר עידו ברוך, שנהרג בפיגוע סמוך לשבי שומרון.
4 צפייה בגלריה
אופק אהרון, איתמר אלחרר, נתן פיטוסי
אופק אהרון, איתמר אלחרר, נתן פיטוסי
נורו בשוגג על ידי חבריהם ליחידה. רס"ן אופק אהרון, רס"ן איתמר אלחרר וסמ"ר נתן פיטוסי
עוד שלושה מהלוחמים מצאו את מותם בתאונות מבצעיות כתוצאה מאש של חבריהם ליחידה: רס"ן אופק אהרון ורס"ן איתמר אלחרר נהרגו באסון ביחידת אגוז, ולוחם חטיבת כפיר סמ"ר נתן פיטוסי נהרג מירי חברו לעמדה באזור קו התפר ליד טול כרם.
שלושה חיילים נוספים נהרגו בתאונות אימונים, בהן התרסקות מסוק העטלף מעל הים מול חופי חיפה בתחילת השנה, שבה נהרגו סא"ל ארז שחייני ורס"ן חן פוגל. שבעה חיילים נהרגו בתאונות דרכים, ארבעה נפטרו מסיבות אחרות, בהן טביעה, ו-10 חיילים מתו כתוצאה ממחלות. בנוגע לתאונות השונות בצבא אמרו באכ"א כי הוקמה יחידה יעודית לביקורות ובקרה כדי למנוע הישנות של תקריות בטיחות שונות.
בנוסף נרשם זינוק דרסטי בכמות החיילים הפצועים שפציעתם הוגדרה כקשה, עם 158 חיילים שנפצעו בחומרה כזו. עם זאת, באכ"א הסבירו כי ההגדרה שונתה בשנה החולפת, כך שכל חייל שאושפז במחלקת טיפול נמרץ מוגדר כפצוע קשה, גם אם נפצע באורח בינוני. במקביל, נרשמה ירידה של ארבעה מקרים שבהם חיילים נפצעו באורח קשה כתוצאה מפעילות מבצעית.
4 צפייה בגלריה
מסוק התרסק מול חופי חיפה
מסוק התרסק מול חופי חיפה
זירת התרסקות המסוק מול חופי חיפה, בינואר
(צילום: איתן גליקמן)
4 צפייה בגלריה
ההרוגים בתאונת המסוק: סא"ל ארז שחייני ורס"ן חן פוגל
ההרוגים בתאונת המסוק: סא"ל ארז שחייני ורס"ן חן פוגל
ההרוגים בתאונת המסוק: סא"ל ארז שחייני ורס"ן חן פוגל
מתוך 44 מהחללים בשנה החולפת, 14 מהם מוגדרים כחללים בחשד לאובדנות, במה שמהווה עלייה של שלושה מקרים לעומת 2021, כפי שנחשף ב-ynet וב"ידיעות אחרונות". בכל מקרה של חשד לאובדנות או של ניסיון אובדנות, נפתחת חקירת מצ"ח, ולדברי מקורות צבאיים בכירים התקיימו כמה דיונים בנושא באכ"א וחבחיל הרפואה, אך הם אינם יודעים להסביר את העלייה שחלה השנה בכמות מקרי האובדנות, ומדגישים שמדובר במספרים קטנים.
בנוגע לאירועי האובדנות, באכ"א אומרים כי ברוב המקרים סיבותיהם של החיילים להחליט לשים קץ לחייהם נובעת מרקע אישי, ולעיתים בשילוב עם הקושי הכרוך בשירות הצבאי. בשני מקרים מדובר היה בחיילים בודדים ששמו קץ לחייהם, ובשני מקרים נוספים התברר כי החיילים באו במגע עם משטרת ישראל בנסיבות שליליות בחופשת סוף השבוע שקדמה להתאבדותם.

מאכ"א נמסר כי "הפקנו לקחים וקבענו שמידע שכזה מועבר מיד מהמשטרה לצבא ואנחנו מגיעים בהקדם לבית החייל, מטפלים בו ומלווים אותו. בנוסף, הדרכנו חיילים רבים לזהות סימני מצוקה אצל חבריהם ליחידה ולדווח על כך. בדרך זו הגענו וסייענו לעשרות חיילים. בנוסף, הגדלנו את כמות וזמינות הקב"נים ביחידות השונות".
עוד נמסר כי רוב החיילים ששמו קץ לחייהם הם גברים בשירות חובה. בצבא הדגישו כי הוקם מרכז פניות וסיוע לחיילים בודדים, שמאויש סביב השעון ומעניק מענה לכל בעיה וצורך של חייל בודד, עבורו וכן עבור חבריו או קרובי משפחתו, גם אם הוא לא גר עימם.
פורסם לראשונה: 16:59, 03.01.23