קריסטה פייק, הרוצחת בת ה-50 ששרדה בשבוע שעבר ניסיון הוצאה להורג בזריקת רעל במדינת טנסי שבארצות הברית, שבה להכרה ומדברת. כך הודיעו הלילה (בין שלישי לרביעי) עורכי דינה, כמעט שבוע לאחר שניסיון הוצאתה להורג הסתיים כשהיא מפונה מבית הסוהר באמבולנס - ולא בארון קבורה. פייק היא ככל הידוע האדם הראשון בארה"ב ששרד לאחר שהחומרים המיועדים להוצאה להורג כבר הוזרקו לגופו.
"נגד כל הסיכויים, קריסטה פייק בהכרה, מדברת וממשיכה לקבל טיפול רפואי קריטי", מסרו עורכי דינה. לדבריהם, למרות הנזק החמור שנגרם לזרועותיה במהלך הניסיון להחדיר לה עירוי, היא עדיין אזוקה בידיה וברגליה למיטת בית החולים. "ההתאוששות שלה חסרת תקדים מבחינה רפואית. הפרוגנוזה עדיין אינה ברורה, אבל לכל הפחות אנחנו מצפים לשיקום ממושך", הוסיפו.
רק ביום ראשון עוד מסרו עורכי הדין כי פייק נותרה מחוסרת הכרה ומחוברת למכונת הנשמה. ד"ר ג'ואל זיווט, מומחה להרדמה וכירורגיה ששימש יועץ לצוות המשפטי שלה, אמר הלילה לסוכנות הידיעות AP כי העובדה שהיא שבה לדבר היא סימן מעודד, אך הזהיר כי ייתכן שיחלפו שבועות או חודשים עד שניתן יהיה להבין את מלוא היקף הנזק שנגרם לה. לדבריו, היא כבר אינה מונשמת, אך עדיין מטופלת ביחידה לטיפול נמרץ ונשקפת לה סכנה רפואית.
פייק נידונה למוות בגין רצח קולין סלמר בת ה-19 ב-1995. היא הייתה אז בת 18, ולפי פסק הדין יצאה יחד עם בן זוגה טדריל שיפ וצעירה נוספת, שדולה פיטרסון, עם סלמר לאזור מיוער סמוך לקמפוס אוניברסיטת טנסי בנוקסוויל - שם תקפו פייק ושיפ את סלמר ורצחו אותה באכזריות, בעוד פיטרסון שימשה כתצפיתנית. זאת, לפי התביעה, מכיוון שפייק חששה שסלמר חושקת בשיפ. במהלך המשפט התברר כי פייק חתכה אותה בסכין יפנית יותר מ-100 פעמים והיכתה אותה בגוש אספלט גדול, ובן זוגה חרט על גופה פנטגרם – סמל דמוי כוכב המזוהה עם השטן. פייק אף לקחה חתיכה מגולגולתה כמזכרת. פייק ושיפ הורשעו ברצח מדרגה ראשונה, היא נידונה למוות והוא למאסר עולם.
פייק אמורה הייתה להיות ב-30 בספטמבר האישה הראשונה שמוצאת להורג בטנסי זה יותר מ-200 שנה. היא נקשרה לאלונקה בכלא ריברבנד בנאשוויל, ולאחר שהחלה הזרקת הפנטוברביטל - החומר שמשמש את המדינה לביצוע עונש המוות - התברר שמשהו השתבש. למרות שתי מנות שאמורות היו להיות קטלניות, היא המשיכה לנשום במשך יותר משעה. עדי ראייה שמעו אותה נאנחת ונוחרת, ובשלב מסוים אף התלוננה: "הזרוע שלי מרגישה כאילו היא עומדת להתפוצץ".
לפי מסמכים שהגישו עורכי דינה לבית המשפט, אנשי צוות ההוצאה להורג השתמשו בלפחות שבע מחטים בניסיונות למצוא וריד מתאים, ואחת מהן אף התעקמה בזווית של כ-90 מעלות כשהוצאה מזרועה. שתי זרועותיה נותרו נפוחות, עם כוויות ושלפוחיות. עורכי הדין טוענים כי הפנטוברביטל - חומר בסיסי וצורב במיוחד - דלף מהעירוי אל הרקמות שמתחת לעור במקום להיכנס כראוי למחזור הדם. אמה של קולין סלמר, מיי מרטינס, הגיעה בשבוע שעבר לכלא כדי לצפות בביצוע גזר הדין, ואחרי כישלון ההוצאה להורג אמרה כי לא קיבלה צדק עבור בתה. "צפיתי בכל הדבר. היא הייתה ערה. זה לא צדק עבור קולין", סיפרה אז.
עורכי הדין טענו עוד כי הרשויות התעלמו מראש מאזהרות רופאים שלפיהן לפייק יש ורידים קטנים והפרעת דם שעלולות להקשות על הכנסת העירוי. מחלקת בתי הסוהר בטנסי טענה מנגד כי אנשיה "פעלו בהתאם לכל שלבי פרוטוקול ההוצאה להורג החוקי והמאושר של המדינה", אך עד כה לא סיפקה הסבר למה שהשתבש.
בעקבות ההוצאה להורג הכושלת הורה מושל טנסי ביל לי לעצור את יתר ההוצאות להורג שתוכננו במדינה השנה ופתח בבדיקה חיצונית מקיפה. בסוף השבוע הודיע גם נציב בתי הסוהר של טנסי, פרנק סטרדה, כי הוא מתפטר ויעזוב את תפקידו במהלך החודש. סטרדה המשיך לטעון כי אנשיו פעלו לפי הנהלים, אך אמר כי פרישתו היא "לטובת תושבי טנסי" בזמן שהבדיקה העצמאית מתנהלת.
"זה מעולם לא קרה בעבר"
ההתאוששות של פייק מעלה כעת שאלה משפטית חסרת תקדים כמעט לחלוטין: האם טנסי תוכל לנסות להוציא אותה להורג פעם נוספת. פייק היא כאמור האדם הראשון הידוע בארה"ב ששרד לאחר שהחומרים המיועדים להוצאה להורג כבר הוזרקו לגופו. בעבר היו מקרים שבהם הוצאות להורג בוטלו משום שהצוות לא הצליח למצוא וריד מתאים, אך במקרה שלה בוצע למעשה כל פרוטוקול הזרקת הרעל - והיא נותרה בחיים.
פרופ' דבורה דנו מאוניברסיטת פורדהאם אמרה ל-BBC כי ידועים שבעה מקרים קודמים שבהם אסירים שרדו ניסיונות להוציאם להורג, אך בכולם אנשי הצוות לא הצליחו כלל להחדיר את החומר הקטלני לווריד. לדבריה, פייק היא האדם היחיד הידוע שקיבל חומר רעיל במסגרת הליך ההוצאה להורג עצמו ושרד. "הם עשו את כל מה שהיו אמורים לעשות כחלק מתהליך ההוצאה להורג - וזה פשוט לא עבד. זה מעולם לא קרה בעבר", אמרה.
ד"ר ג'ואל זיווט, מומחה להרדמה שמייעץ כאמור לצוות ההגנה שלה, אמר כי שתי מנות הפנטוברביטל שקיבלה היו אמורות להביא למותה אילו הגיעו למחזור הדם באופן תקין. אחת האפשרויות שנבדקות היא שהחומר דלף והתפזר ברקמות שמתחת לעור. לדבריו, עדיין לא ידוע כמה מהחומר הגיע בפועל לדמה של פייק, מה היה ריכוזו ומה יהיו ההשלכות ארוכות הטווח. הוא הזהיר כי גם כעת, לאחר ששבה להכרה ומדברת, עדיין לא ניתן לומר שהסכנות הרפואיות המשמעותיות מאחוריה, וכי האפשרות שנגרם לה נזק מוחי טרם נשללה.
משפטנים חלוקים בשאלה אם ניסיון נוסף יהיה חוקי. פרופ' דבורה דנו אמרה ל-AP כי לפייק עשויות להיות טענות משמעותיות שלפיהן ניסיון נוסף יהיה בגדר "עונש אכזרי וחריג", האסור בחוקה האמריקנית, ואף עלול להתנגש באיסור על ענישה כפולה. מנגד, מומחים אחרים העריכו כי בית המשפט העליון עשוי לקבוע שעונשה של פייק הוא מוות - וכי מאחר שעונש זה עדיין לא בוצע, עצם הניסיון הכושל אינו מונע ניסיון נוסף.
בינתיים, עורכי דינה פנו לבית המשפט במחוז דייווידסון בדרישה שיורה למדינה לשמר את כל הראיות הקשורות לניסיון ההוצאה להורג: המחטים והמזרקים, פרטי סדרת הייצור של הפנטוברביטל, תכתובות, מסמכים ותיעוד של אנשי הצוות. לטענתם, החומרים עשויים לשמש בתביעה עתידית שבה יטענו כי זכויותיה החוקתיות של פייק הופרו וכי היא הועמדה בפני "עונש אכזרי וחריג". עורכי דינה ממשיכים גם לקרוא למושל לי להמיר את עונש המוות שלה במאסר עולם ללא אפשרות שחרור.
גזר הדין שהוטל על פייק ב-1996 הפך אותה לאחת הנשים הצעירות ביותר אי פעם בארה"ב שנשלחו לאגף הנידונים למוות, אבל לימים טענו עורכי דינה ותומכיה כי עונש המוות הוא עונש מופרז בהתחשב בכך שביצעה את הפשע בגיל צעיר מאוד וסבלה ממחלת נפש שלא טופלה - כל זאת אחרי ילדות שבה הייתה קורבן להזנחה ולהתעללות מינית קשה, כולל מעשי אונס שעברה בגיל 11 ו-17. רק בהמשך היא אובחנה כסובלת מהפרעה דו-קוטבית ומפוסט-טראומה.
עורך דינה הנוכחי של פייק, סטיבן פרל, הדגיש את העובדה שבשלב הטיעונים לעונש במשפטה לא הציגו סנגוריה למושבעים את המידע הקריטי על עברה, ולא טענו שיש להביא בחשבון את גילה הצעיר. פרל ציין כי כיום ידוע הרבה יותר על התפתחות המוח בגיל ההתבגרות, וכי עונש המוות שנגזר על פייק הוא חריג ויוצא דופן. הוא ציין גם את העובדה שבן זוגה של פייק, תדריל שיפ, שהיה בן 17 בזמן המעשה, נידון למאסר עולם עם אפשרות לשחרור מוקדם בשל גילו הצעיר.










