כפי שדווח לראשונה ב-ynet, ברגע שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לא המליצה לוועדת גרוניס לפסול את מועמדותו של אלוף במיל' דוד זיני לראש השב"כ, נסללה הדרך לכניסתו לתפקיד.
עתה, לאחר אישור המינוי פה אחד על ידי הוועדה אמש (חמישי), תעבור זירת ההתדיינות לבג"ץ. ההערכה היא שכמה עותרים ציבוריים יגישו עתירות נגד המינוי. טיעוניהם המשפטיים יתבססו על טענות כמו "אי-סבירות" במינוי וניגודי עניינים שבהם קשורים זיני והממנה שלו לתפקיד - ראש הממשלה בנימין נתניהו. ככל הנראה, בהרב-מיארה תגן על המינוי שכן לא מצאה טענה משפטית מובהקת שבגינה עשויה הייתה לפסול אותו.
היועמ"שית הציפה בפני ועדת גרוניס כמה נושאים שבהם יש חשש לניגוד עניינים או ספקות לגבי טוהר הבחירה של זיני על ידי נתניהו. מהבדיקות שערכו בהרב-מיארה וצוותה הוחלט שלא תמליץ לפסול את המינוי, והיא הסתפקה בהצפה של בעיות הכרוכות בהליכי המינוי הקשורות לזיני או לראש הממשלה. מכיוון שצפויות עתירות לבג"ץ, לא הודיעה היועמ"שית כי אישור המינוי כרוך ב"קשיים משפטיים משמעותיים".
מקור משפטי בכיר העריך לאחר שוועדת גרוניס אישרה את המינוי כי בג"ץ לא יתערב בו. ראשית, העובדה שהממשלה פנתה לוועדה ופעלה על פי הנהלים מסירה טיעון שהיא פעלה בניגוד לכללי המשחק. שנית, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס נהנה מיוקרה במערכת המשפט, ובג"ץ לא יכפור בהמלצתו. שלישית, אם לא יתגלה ממצא בעייתי מבחינה ציבורית או פלילית, העליון לא יעסוק בסבירות ההחלטה גם בשל הריסון המשפטי המאפיין את דרכו בשנים האחרונות.
מטבע הדברים, בהרב-מיארה - למרות הפניות אליה - לא התייחסה במכתבה לשמועות וההערכות אודות נטיותיו הפוליטיות של זיני והבעות הדעה המיוחסות לקרובי משפחתו. היא התמקדה רק בהיבטים הקשורים לטוהר מידותיו של זיני ולטוהר הליך הבחירה, גם של מי שהציע לו את התפקיד ומתכוון למנותו. כמו כן, היועמ"שית תבקש לברר סוגיית ניגודי ענינים הקשורים לבחירה ולתפקוד זיני אם ייבחר.
2 צפייה בגלריה
בהרב-מיארה. לא הודיעה כי אישור המינוי כרוך ב"קשיים משפטיים משמעותיים"
(צילום: עמית שאבי)
מקור בכיר אמר כי "אין לשכוח שראש השב"כ המוגדר על פי חוק כ'שומר סף' מחויב לעבוד על פי חוק השב"כ, פסיקות בג"ץ, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה והנחיות הממשלה. הוא עובד בכל השנים צמוד מאוד ליועץ המשפטי לממשלה. מדובר בשני שומרי סף האוצרים בידיהם סמכויות מרחיקות לכת הקשורות לביטחון המדינה והשמירה על הדמוקרטיה, בעיקר בתקופה כה סוערת בדמוקרטיה הישראלית וגם בעת מלחמה. לכן, יש חשיבות ניכרת גם ליחסי העבודה המוסדיים - ולא פחות מכך - האישיים בין השניים".
בפסיקות בג"ץ ברבות השנים נקבע כי "טוהר המידות" הנבחן על ידי ועדת גרוניס הוא רחב יותר מאשר ענייניו של הממונה, ונוגע גם לטוהר מידותיו של הממנה - במקרה הזה נתניהו כאמור.
החשש לניגוד ענינים נמצא בכמה היבטים: הסכמתו של זיני להצעת נתניהו להתמנות באמצעות הסתרת הפגישה עם דרג מדיני, מבלי לדווח על כך לרמטכ"ל אייל זמיר כמתחייב; הסכמתו להתמנות לתפקיד כה בכיר למרות איסור של היועמ"שית להמשיך בהליכי המינוי עד לבדיקת מספר היבטים של הבחירה; לאור הדחתו של ראש השב"כ הקודם רונן בר, בין השאר בגלל חקירות פרשת "קטאר-גייט" וסירובו להעניק לנתניהו חוות דעת בקשר למשפטו, יש לבדוק האם זיני הבטיח לנתניהו "נאמנות "בנושאים אלה; כמו כן, תידרש בדיקה של ועדת גרוניס לחשש מפני ניגוד עניינים בכך שאחיו של זיני עובד עבור משפחת פאליק, שלה יש קשרים הדוקים למשפחת נתניהו.
פורסם לראשונה: 23:34, 25.09.25
