בית הדין המיוחד לפשעי קוסובו שמושבו בהאג הרשיע בצהריים (יום ד') את נשיא קוסובו לשעבר האשים תאצ'י בפשעי מלחמה וגזר עליו 25 שנות מאסר, בגין מעשי רצח, עינויים ומעשי רדיפה בימי מלחמת קוסובו, בשנים 1999-1998. ההחלטה צפויה להגביר עוד יותר את המתיחות באזור הבלקן, אחרי הזעם שהתעורר בשבוע שעבר בשל הכבוד והלוויית הענק שלהם זכה בסרביה פושע המלחמה רטקו מלאדיץ', שמת בעודו מרצה בהאג מאסר עולם על פשעיו בימי מלחמת בוסניה.
גלריה
הנשיא לשעבר תאצ'י בתחילת משפטו בהאג, בשנת 2023. "תמיד הונחיתי על-ידי האידיאלים המערביים של דמוקרטיה, שוויון וצדק"
(צילום: Koen van Weel/Pool via AP, File)
תומכיהם של בכירי ה-KLA לשעבר מפגינים עם דגל אלבניה ליד בית הדין המיוחד בהאג
(צילום: Ramon van Flymen / ANP / AFP)
התומכים בפרישטינה, דקות לפני ההכרזה על ההרשעה
(צילום: Armend NIMANI / AFP)
נשיא קוסובו לשעבר תאצ'י עמד לדין לצד שלושה בכירים נוספים לשעבר ב"צבא שחרור קוסובו" (KLA), הכוח הקוסוברי שנלחם נגד הכוחות הסרביים במלחמה האיומה של סוף שנות ה-90. תאצ'י ושלושת עמיתיו נחשבים במידה רבה לגיבורים לאומיים בארצם, ובסוף השבוע הפגינו למענם אלפי בני אדם בבירה פרישטינה. המפגינים מילאו כיכר מרכזית בבירה, כשרבים מהם נושאים את דגלי אלבניה. תמונותיהם של ארבעת לוחמי ה-KLA לשעבר נתלו שם ובערים אחרות, וגם מסכי ענק הוצבו בהן, עם שעונים דיגיטליים הסופרים לאחור את הדקות לקראת הכרעות הדין היום. "בשם העם, הכריזו עליהם כחפים מפשע", נכתב על אחד השלטים.
תאצ'י בן ה-58, שהיה המנהיג הפוליטי של ה-KLA, עמד לדין לצד קדרי וסלי, לשעבר ראש המודיעין של הארגון ומי שנחשב לאחד מבעלי בריתו הקרובים ביותר; יאקופ קרסניקי, דובר ארגון הגרילה; ורג'פ סלימי, ראש המבצעים של "צבא שחרור קוסובו". התובעים דרשו לגזור על כל אחד מהם את עונש המאסר המרבי, 45 שנה בכלא, בטענה כי בתקופתם ב-KLA רדפו מתנגדים פוליטיים ומאות אזרחים שנחשבו לבוגדים ולמשתפי פעולה של הכוחות הסרביים, בהם סרבים, צוענים ואלבנים קוסוברים. התביעה קבעה כי הם לקחו חלק ב"מפעל פלילי משותף", וייחסה להם מעשי רצח, עינויים וכליאה בלתי חוקית במחנות שהוקמו בקוסובו ובצפון אלבניה.
תמונת הצדעה לארבעת הנאשמים ברחובות פרישטינה, בירת קוסובו. "משפט פוליטי לחלוטין"
(צילום: REUTERS/Valdrin Xhemaj)
דגלים של "צבא שחרור קוסובו" מתנוססים בבירה הקוסוברית. טענת ההגנה: "לא הייתה שרשרת פיקוד ברורה"
(צילום: REUTERS/Valdrin Xhemaj)
בירת קוסובו, היום בזמן הדיון שבו נמסרה הכרעת הדין
(צילום: Armend NIMANI / AFP)
פרקליטיו של תאצ'י טענו מצדם כי ההאשמות משוללות יסוד ומהוות ניסיון לשכתב את ההיסטוריה. לדבריהם, אין כל ראיה הקושרת ישירות את תאצ'י לפשעים המיוחסים לו או המעידה על כך ששלט במפקדים אחרים ב-KLA. הם טענו כי לארגון לא הייתה שרשרת פיקוד מובנית במידה מספקת כדי לאפשר למנהיגיו שליטה אפקטיבית על כל הלוחמים בשטח. תאצ'י עצמו אמר לשופטים בפברואר, בתום משפטו שנמשך קרוב לשלוש שנים: "לאורך כל חיי עמדתי לצד תושבי קוסובו בהגנה על החירות, החיים והכבוד. תמיד הונחיתי על-ידי האידיאלים המערביים של דמוקרטיה, שוויון וצדק".
בהכרעת הדין היום קבע בית הדין כי תאצ'י אשם ברצח 96 מתנגדים פוליטיים ומי שנחשבו למשתפי פעולה של הסרבים. הוא הורשע גם במעצר שרירותי של 385 בני אדם, בעינוים של עוד 303 ובמתן יחס אכזרי לכ-50. בית הדין קבע כי תאצ'י "השתתף באופן פעיל בפשעים ועודד אותם". תאצ'י עמד בדממה כשהשופט הקריא את הכרעת הדין. גם שלושת הנאשמים האחרים הורשעו בפשעי מלחמה: וסלי נידון ל-18 שנות מאסר, סלימי ל-13 וקרסניקי ל-25. כל הארבעה זוכו מפשעים נגד האנושות.
ה"נחש" שתמיד הצליח לחמוק מהסרבים
במלחמת קוסובו בשנים 1999-1998 נהרגו כ-13 אלף בני אדם, כ-11 אלף מהם אלבנים ורובם אזרחים, ועוד כמיליון קוסוברים ממוצא אלבני נעקרו מבתיהם. המלחמה הסתיימה רק בעקבות מבצע הפצצות של נאט"ו נגד הכוחות הסרביים, שנמשך 78 ימים, ואילץ אותם לסגת מהשטח. בשנת 2008 הכריזה קוסובו על עצמאותה מסרביה – צעד שבלגרד מסרבת להכיר בו עד עצם היום הזה. מאז הכרזת העצמאות נותרו היחסים בין השתיים מתוחים, על אף שנים של משא ומתן בתיווך האיחוד האירופי ובתמיכת ארה"ב.
תאצ'י עם המפקד הכללי של ה-KLA באוגוסט 1999. יעמוד לדין גם על הפחדת עדים
(צילום: AP Photo/Lefteris Pitarakis, File)
תאצ'י (במרכז) עם בכירי ה-KLA במרץ 1999, בחודשים האחרונים של המלחמה
(צילום: AP Photo/Visar Kryeziu, File)
תאצ'י היה בשנות ה-90 סטודנט ששב לקוסובו ממה שתיאר כגלות פוליטית בשווייץ כדי להצטרף למאבקה של קוסובו לעצמאות. הוא זכה לכינוי "הנחש" בשל יכולתו לחמוק מכוחות הצבא והמשטרה הסרביים בימי המלחמה. באותם ימים זכה תאצ'י לחיבוק ממנהיגי המערב, וב-1999 הם אף הזמינו אותו לשיחות השלום בצרפת מתוקף תפקידו כמנהל הפוליטי של "צבא שחרור קוסובו". הוא נתפס אז כמנהיג שמסוגל להוביל את המדינה לעצמאות.
לאחר המלחמה צבר תאצ'י כוח פוליטי, וב-2008 היה ממובילי המהלך להכרזה על עצמאות. אחר כך שימש ראש ממשלתה הראשון של קוסובו שלאחר ההכרזה, בשנים 2014-2008, ובהמשך כנשיאה, בשנים 2020-2016. ב-2020, אחרי שהוגש נגדו כתב האישום, הוא התפטר מתפקיד הנשיא, נסע להאג כדי להגן על עצמו בבית הדין – והושם שם במעצר.
בית הדין המיוחד לקוסובו הפועל בהאג הוקם בשנת 2015 בהחלטת הפרלמנט הקוסוברי בעקבות לחץ בינלאומי, כשמטרתו להעמיד לדין לוחמי KLA לשעבר בגין פשעים שבוצעו לכאורה במהלך המלחמה ולאחריה. אף שהוא פועל במסגרת סמכות השיפוט של קוסובו, צוותו מורכב כולו מאנשי סגל בינלאומיים. מושבו נקבע בהאג כדי למנוע לחץ על עדים, כמו לחצים שנטען כי תועדו בשנים האחרונות. הנשיא לשעבר תאצ'י עצמו צפוי לעמוד החל מהחודש למשפט נוסף בגין הפחדת עדים.
תאצ'י, אז נשיא קוסובו, ושותפו לספסל הנאשמים קדרי וסלי, אז ראש הפרלמנט, בשנת 2016
(צילום: AP Photo/Visar Kryeziu, File)
שגרירויות זרות קראו להתרחק מהתקהלויות. כרזות הצדעה לנאשמים, בבירה פרישטינה
(צילום: REUTERS/Valdrin Xhemaj)
בית הדין נחשב לגורם עוין ביותר בעיני תושבי קוסובו, ולקראת הכרעת הדין היום מסרה המשטרה הקוסוברית כי נעשו הכנות בשיתוף כוחות שמירת שלום זרים למקרה שהמחאות יהפכו לאלימות. שגרירות ארה"ב ושגרירויות נוספות המליצו לאזרחיהן להתרחק מהתקהלויות. תומכיהם של ארבעת בכירי ארגון הגרילה לשעבר ציפו לזיכוים למרות חומרת ההאשמות, וערכו הכנות קדחתניות לשובם למולדת. את השעון הדיגיטלי בכיכר בפרישטינה ליווה הכיתוב: "קוסובו ממתינה".
"שחרורה של קוסובו הושג במחיר קורבנות כבדים. שום בית משפט לא יוכל למחוק את האמת הזו", אמר למפגינים היסני גוקאטי, ראש ארגון ותיקי המלחמה של קוסובו, בהפגנה בשבת בפרישטינה. אחד המשתתפים, לימון דרווישאי בן ה-40 שהגיע משווייץ, אמר לסוכנות הידיעות AFP: "ביום רביעי אנו מצפים לחירות למשחררים. המשפט הזה היה פוליטי לחלוטין וכֻוון נגד ה-KLA. אם הם לא ישוחררו, יפרצו מהומות בכל מקום שבו חיים אלבנים, גם בתפוצות".
כבוד המלכים לפושע המלחמה בסרביה, והזעם האירופי
החלטת בית הדין בהאג היום היא עוד ספיח של המלחמות האיומות שהתחוללו בבלקן בשנות ה-90, כשיוגוסלביה התפרקה לשלל מדינות שהכריזו על עצמאותן. המלחמות הללו והפשעים שהתבצעו בהן ממשיכים לתת את אותותיהם גם בחלוף שלושה עשורים, ולהעיב על היחסים בין עמי הבלקן ובינם לבין האיחוד האירופי.
מלאדיץ' בשנות ה-90 והלוויית הענק בשבוע שעבר בבלגרד
(צילום: Srdjan Stevanovic/Getty Images Europe, AP Photo/Jerome Delay, File)
חיילים נושאים את ארונו של מלאדיץ', בתמונות שהכעיסו גורמים בבריסל
(צילום: AP Photo/Darko Vojinovic)
רק בשבוע שעבר עוררו כאמור זעם ההלוויה הענקית ומפגני הכבוד בסרביה לפושע המלחמה המורשע רטקו מלאדיץ', שמת בכלא בהאג בגיל 84, בעודו מרצה מאסר עולם. מלאדיץ' הורשע ברצח עם, אחרי שנקבע כי הוא עמד ב-1995, בימי מלחמת בוסניה, מאחורי טבח סרברניצה, שבו רצח צבא הסרבים בבוסניה כ-8,000 גברים ונערים מוסלמים. הוא הורשע בשורה של פשעי מלחמה נוספים.
אחרי מותו של מלאדיץ' הובאה גופתו לסרביה במטוס מיוחד ששלחה הממשלה הסרבית, ואף שהנשיא אלכסנדר ווצ'יץ' לא השתתף בהלווייתו, למלאדיץ' כן נערך טקס במתקן רשמי של צבא סרביה, ובהלוויה שנערכה לו ובימים שקדמו לה הונפו בבלגרד תמונותיו עם כיתובי הצדעה, כגון "ברוך הבא, גנרל, תודה לאמך שילדה גיבור כדי שתהילת 'סרביה הגדולה' תשוב".
אוהדי קבוצת הכדורגל הכוכב האדום בלגרד מנפים כרזה עם דיוקנו של מלאדיץ' בערב שלפני הלווייתו
(צילום: STRINGER / AFP)
"לא עולה בקנה אחד עם ערכי האיחוד האירופי". ארונו של מלאדיץ' מועבר לקבורה
(צילום: AP Photo)
בעקבות המראות שהגיעו מסרביה גינה שירות החוץ של האיחוד האירופי את מה שכינה "האדרה של פושעי מלחמה והכחשה של רצח עם". מרטה קוס, נציבת האיחוד האירופי לענייני הרחבת האיחוד, אף ביטלה במחאה ביקור שתוכנן לה בסרביה, הנמצאת בתהליכי הצטרפות לאיחוד. "ההאדרה סביב מותו של מלאדיץ' אינה עולה בקנה אחד עם הערכים שעליהם נבנה נתיב ההצטרפות לאיחוד האירופי", מסרה אז.
ממש היום, ב"נאום מצב האומה" שלה, אמרה אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, שהיא הגוף המבצע והחשוב ביותר של האיחוד האירופי, כי נחרדה מהתמונות שהגיעו מהלוויית מלאדיץ' בסרביה: "להאדרה של פושעי מלחמה פשוט אין מקום באיחוד האירופי", הצהירה.
