בשנת 2012, בעקבות מגמה שנמשכה שנים ארוכות, ירד מספר תאונות הדרכים בישראל ל-290. זו הייתה שיאה של מהפכה אופטימית, אחרי שבשנות ה-90 מספרי ההרוגים היו גבוהים בהרבה, והגיעו בשיאם ל-709 קורבנות בשנת 1995. אלא שמגמת הירידה שליוותה את ישראל החל מסוף שנות ה-90, דרך שנות ה-2000 ועד לתחילת העשור הקודם, נבלמה. מאז השיא החיובי שנרשם לפני 13 שנים, מספרי ההרוגים בתאונות עולים כמעט בקביעות, ותקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עושה את הדרך ההפוכה - כשהכספים הממשלתיים מופנים למטרות אחרות.
אכיפה דיגיטלית, החמרת ענישה ושילוש מספר הניידות
מתחילת 2025, נכון לכתיבת שורות אלה, נהרגו 435 בני אדם בתאונות דרכים ברחבי המדינה. שנת 2024, שנה חריגה כשלעצמה והקשה ביותר מאז 2007, הסתיימה עם 439 הרוגים - כך ש-2025 צפויה לעקוף גם את השיא העגום הזה. את המגמה המדממת הזו ינסו כעת במשטרה וברשות הלאומית לבטיחות בדרכים לעצור, בתוכנית שכוללת מצלמות מהירות חדשות שייפרסו כבר בשנה הקרובה - ואיתן מאות ניידות תנועה שיתגברו את האכיפה; החמרה דרמטית של הענישה על שבע עבירות מסכנות חיים; וגם מבצעי אכיפה במוקדים מועדים לפורענות. היעד: הפחתת מספר ההרוגים ב-25% תוך חמש שנים, וב-50% תוך עשור.
לטובת יישום החלק הראשון של התוכנית - מצלמות המהירות ופריסת ניידות התנועה - הועברו כבר כעת 50 מיליון שקלים, כך שאם לא יקרו דברים בלתי-צפויים, השינויים ייצאו לדרך כבר בשנה הבאה. לצד זאת, הממשלה אישרה להעביר 350 מיליון שקלים לטובת התוכנית המלאה, החל מהרבעון השני של השנה הבאה. אלא שהכסף הזה תלוי באישור תקציב המדינה בכנסת, שעוד עשוי לעבור שינויים, וגם לא ברור אם ימשיך לעבור מדי שנה.
המצלמות שאי אפשר "לעבוד" עליהן
"הקופסאות הכתומות", שבשמן המקצועי נקראות מצלמות א3, מלוות את הנהגים בישראל מאז שנת 2013. כל נהג שחולף על פניהן במהירות מופרזת מקבל זמן קצר לאחר מכן קנס כספי ונקודות. הבעיה העיקרית היא שנהגים שמכירים את הדרך, או משתמשים באפליקציית WAZE, יודעים היכן ממוקמות המצלמות הללו, וכך הם יכולים להאט לפניהן - ואז לשוב ולנהוג במהירות גבוהה.
המצלמות החדשות שהמשטרה מתכוונת להכניס לכבישים לקראת אמצע שנת 2026 אמורות להרתיע את אותם נהגים. הן עתידות להיות פרוסות בשתי נקודות במקטע כביש - שיכול להיות גם לאורך כמה קילומטרים - ולחשב את מהירות הנסיעה הממוצעת של רכב בין שתי המצלמות. אם הממוצע גבוה מהמהירות המותרת, יישלח לנהג קנס לביתו.
4 צפייה בגלריה
השאיפה - 500 מצלמות מהירות חדשות ב-250 מקטעים. אילוסטרציה
(צילום: Alf Ribeiro/shutterstock)
על פניו, המצלמות הללו לא חפות מבעיות, ועדיין לא ברור איך תתבצע הפריסה שלהן: בכבישים בינעירוניים, למשל, נהג שייזכר באמצע המקטע שעקף מצלמה כזו, עלול להוריד משמעותית את מהירות הנסיעה שלו כדי שבסך הכללי תותאם לממוצע, ובכך יעכב את התנועה ויגרום לנהגים אחרים לצאת לעקיפות מסוכנות. בכבישים עירוניים, פריסת מצלמות בין מקטעים נרחבים שביניהם צמתים ורמזורים לא תהיה יעילה, שכן נהג יכול למשל לפנות ימינה או שמאלה מהמקטע ובכך לחמוק מהמצלמה השנייה. אלא שהצפי הוא שנהגים לא יידעו מהו אורך הקטע המדויק, ולאורך זמן - השאיפה היא שהמצלמות ירגילו אותם לנסוע לאט יותר. במשטרה, בכל מקרה, מתכוונים להציב את המצלמות בדרכים שבהן הן יהיו אפקטיביות, החל מאורך של כמה מאות מטרים ועד לקילומטרים.
בימים האחרונים יצאה המשטרה במכרז בקרב ספקים פוטנציאליים בעבור המצלמות, מאות במספר. מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, גלעד כהן, מסביר כי "תחילה ינוצל תקציב ראשוני של 15 מיליון שקל בעבור אמצעי אכיפה אלקטרונית, כשהתכנון לבסוף הוא כ-250 מקטעים שיאובזרו ב-500 מצלמות חדשות. בשלב הראשון ייפרסו 120 מצלמות שצפויות להיכנס לפעולה כבר ברבעון השני של 2026. אם נראה שזה עובד - יושקעו עוד שני מיליון שקלים להרחבת פריסת המצלמות".
"בעולם, 80% מהדוחות ניתנים באופן דיגיטלי בלי לפגוש בכלל שוטר", אומר כהן. "בארץ זה הפוך - רוב הדוחות ניתנים על ידי שוטר, אז אנחנו בדרך לשינוי. מצלמות המהירות ישנו את התפיסה של איך נותנים דוח במדינת ישראל. אי אפשר לשים שוטר בכל צומת וכל פינה, אז אמצעי האכיפה האלקטרונים יכולים לנסות להחזיר את תרבות הנהיגה".
בקרוב תראו יותר ניידות
אלא שלצד האכיפה האלקטרונית, התוכנית משלבת גם נוכחות גדולה יותר של המשטרה בכבישים, לפחות עד לכניסה רחבה יותר של האמצעים הדיגיטליים. לצורך כך, בשיתוף הרלב"ד, נוספו לשורות המשטרה 234 ניידות תנועה חדשות, פי 3 משהיה עד כה. 99 מהן יוקצו לכבישים בינעירוניים והיתר לתנועה בתוך היישובים וסמוך אליהם. בנוסף, יתקיימו מבצעי אכיפה באזורים שבהם יש יותר תאונות - פעם מול הכלים החשמליים בתל אביב, פעם מול הנוהגים בפראות בכבישי הערבה, כשהמטרה היא להיות כל שבוע במקום אחר.
שרת התחבורה מירי רגב, שלא הצליחה עד כה לעצור את המגמה השלילית, סיפרה לאחרונה בוועידת תחבורה, התשתיות והאנרגיה של ynet ו-"ידיעות אחרונות" כי בין היתר, הכוונה היא להגדיל את הקנס על שימוש בטלפון בנהיגה ל-10,000 שקלים בפעם הראשונה. בפעם השנייה, לדבריה, הרכב יוחרם. רגב אמרה כי הסיבה לכך היא ש-80% מהתאונות נגרמות בגלל הגורם האנושי. "המשטרה, משרד המשפטים והרלב"ד אמורים להציג שבע עבירות שגרמו להכי הרבה תאונות, ומולן - מה הם מציעים לענישה", אמרה רגב.
מלבד הטלפון, העבירות הנוספות הן מעבר באור אדום, חציית קו הפרדה רצוף, מהירות מופרזת, אי-מתן זכות קדימה, נהיגה בשכרות או בהשפעת סמים ונהיגה בשלילה. לדברי כהן, "אנחנו מדברים על החמרת גובה הקנס כנגד עבירות מסכנות חיים אלה - אבל לא רק. אם נהג יחזור עליהן, אנחנו שוקלים גם שלילת רישיון נהיגה - עד כדי החרמת הרכב כבר בכביש".
כהן מסביר את הכיוון: "ממחקרים שעשינו הבנו שכדי לעצור את המגמה, צריך קודם כל הרתעה - שזה אומר אמצעי אכיפה והחמרת ענישה. היום מקבלים על שבע העבירות האלה רק קנס כספי ונקודות, אבל אם ההשלכות שלהן קיצוניות - אז גם העונש עליהן צריך להיות קיצוני".
לצד זאת, כהן אומר כי הדברים עדיין נמצאים בשלב הדיונים, ולאחר שהם יוחלטו, יידרשו בחלק מהמקרים גם שינויי חקיקה ובחינה של גורמים נוספים, כולל הכנסת. העלאת הקנס על שימוש בטלפון הנייד בנהיגה מ-1,000 שקלים ל-10,000, למשל, לא צפויה לעבור בקלות, וסביר יותר שסכום הקנס אכן יעלה - אך לא בממדים הללו, וייתכן גם שיהיו מדרגות אחרות מאלה שהציגה השרה רגב.
לשנות תרבות נהיגה
התוכנית הלאומית מתמקדת גם בהסברה וחינוך לכל הגילאים, ולשם כך 10 מיליון שקלים הושקעו בהסברה הכוללת קמפיינים ברשויות המקומיות, ברשתות החברתיות וגם שיתופי פעולה עם ידוענים כדי להגיע לקהל רחב ככל שניתן. גם ניידות המשטרה שיהיו פזורות בשטח יעסקו בהסברה לאזרחים. בנוסף, בין השאר, תחל תוכנית הכשרה חדשה לאופנועים, ואיתה גם שיעורי חינוך לתלמידי בית ספר על רכיבה על כלים חשמליים ועוד.
לצד כל אלה מתקיימת גם תוכנית "ערים בטוחות", שמטרתה להוריד את מהירות הנהיגה בשטחים עירוניים ל-30 קמ"ש. ראש העיר תל אביב-יפו רון חולדאי הכריז על כך לאחרונה, וגם חיפה צפויה להצטרף בקרוב ליוזמה.
התכנית המלאה של הרלב"ד, כאמור, תצא לדרך רק באפריל 2026, אם תקציב המדינה יאושר בכנסת. אלא שלצד ההבטחות, חשוב לזכור כי בשני העשורים האחרונים הושקו כמה תוכניות ענק, שהצלחתן במקרה הטוב הייתה זמנית וחלקית. הסיבה העיקרית שכל התוכניות הללו נכשלו לטווח הארוך נבעה מחוסר עקביות תקציבית מובהקת: לא פעם, כספים שהובטחו קוצצו, וכך דעכה האכיפה וההשקעות בתשתיות בטיחותיות לא מומשו במלואן.
התוצאה המצערת היא שכל הפסקת פעולה כזו הובילה לזינוק מחודש בהרוגים בכבישים, מה שמציב סימן שאלה גדול גם סביב התוכנית הנוכחית. הפעם, מקווים ברלב"ד, הפוליטיקאים יעמדו בהבטחות.
