שנה ושמונה חודשים שבהם ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, חברתיים וכלכליים מהחמורים בתולדותיה, אך הסוגיה שמטלטלת כעת את הקואליציה היא לא הלחימה שהתחדשה בעזה, החטופים שבשבי כבר יותר מ-600 ימים או מעמדה המידרדר של ישראל בעולם – אלא שוב, המשבר סביב חוק הפטור מגיוס.
האדמו"רים מהחסידויות הבכירות בישראל, שמרכיבים את מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, הורו בשבוע שעבר "להביא מיד חוק לפיזור הכנסת", והצעת החוק לפיזור צפויה לעלות עוד היום בכנסת. איומי החרדים להפיל את הקואליציה סביב נושאי דת ומדינה הם לא דבר חדש. למעשה, מדובר בפרק נוסף בשרשרת ארוכה של משברים פוליטיים בין החרדים לממשלות ישראל, שמלווה את המערכת הפוליטית מאז קום המדינה.
הכינוס החריג של האדמו"רים, וההוראה: "פרקו את הממשלה"
(צילום: שוקי לרר )
סקירת חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מצביעה על כך שכבר בכנסת הראשונה, בשנת 1951, נרשמה אחת ההתנגשויות החריפות בין מפא"י למפלגות החרדיות – אז סביב סוגיית החינוך במעברות. מפלגת השלטון דאז ניסתה לכוון את ילדי העולים לזרם העובדים, תוך שהיא מתעלמת מדרישת החרדים לחינוך דתי בלבד. העימות הוביל להתפטרות שר הדתות ולהקדמת הבחירות – לראשונה בתולדות המדינה - וכבר אז, בראשית ימיה, מדינת ישראל למדה שחילוקי דעות בענייני דת עלולים לעלות במחיר של קואליציה.
שנה לאחר מכן, ב-1952, ניצתה מחלוקת סביב סוגיית גיוס בנות דתיות לצה"ל. היוזמה עוררה התנגדות חריפה מצד הסיעות החרדיות, שפרשו מהממשלה והותירו אותה עם רוב צר בלבד. המהלך האיץ את קריסת הקואליציה, ובסופו של דבר ראש הממשלה דוד בן גוריון התפטר והקים ממשלה חדשה – הפעם בלי החרדים, שנותרו באופוזיציה עד המהפך של 1977.
לא חלפו שנים רבות, וב-1958 פרץ משבר נוסף – הפעם סביב השאלה "מיהו יהודי". שר הפנים ישראל בר-יהודה פרסם הנחיה לפקידי משרדו לרשום כיהודי כל אדם שמצהיר על כך, כל עוד לא הוכח ששיקר. המהלך עורר התנגדות עזה מצד המפלגה הדתית-לאומית, ששריה התפטרו במחאה. אף שהקואליציה הצליחה לשרוד, המתח הפוליטי הלך והצטבר.
בשנת 1976 עמד נושא השבת במרכזו של משבר חדש. טקס קבלת מטוסי F-15 ראשונים מארצות הברית נקבע ליום שישי, אך התארכותו הובילה לכך שהסתיים סמוך לכניסת השבת. חשש לחילול שבת בטקס ממלכתי הוביל להצעת אי-אמון של החרדים, והמפד"ל – שהייתה חלק מהקואליציה – נמנעה מלהצביע עם הממשלה. ראש הממשלה יצחק רבין הגיב בפיטורי השרים הדתיים והקדים את הבחירות, שהובילו לעליית הליכוד לשלטון לראשונה.
גם בעשורים הבאים המשיכו המתח והחיכוך סביב נושאי דת ומדינה לערער את יציבות הממשלות. בשנת 1999 הוביל משחן כבד של חברת החשמל בשבת לפרישת יהדות התורה מהממשלה בראשות אהוד ברק. אף שמפלגות אחרות נותרו בקואליציה, הממשלה התקשתה להחזיק מעמד ונפלה תוך פחות משנה.
ד"ר דנה בלאנדר, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, הסבירה כי "כל כך הרבה פעמים המשברים האלו חוזרים סביב דת ומדינה, ולמרות השינויים הדרמטיים במדינה – זו עדיין נקודת השבר. זה כאילו הפוליטיקה החרדית מתקיימת ביקום מקביל, שבו מלחמות, כלכלה ומשפט הם רק רעשי רקע לעיקר – המאבק על הזהות".
פרופ' עופר קניג, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה והמכללה האקדמית אשקלון, ציין כי "אחד מההסברים לכך נעוץ בעובדה שהסמכות המרכזית בציבור החרדי להכרעת סוגיות פוליטיות נתונה בידי מועצות רבנים ומנהיגים רוחניים חרדים. אלה, לעיתים קרובות, מגלים פחות פרגמטיות וגמישות הנחוצות לפתרון של משברים פוליטיים".
כרוניקה ידועה מראש
לאורך השנים נרשמו כאמור עימותים רבים סביב מאבק החרדים על הפטור מגיוס. אחת מנקודות השיא הייתה ב-2012, כשבג"ץ פסל את "חוק טל", שניסה לאזן בין לימוד תורה לגיוס. השופטים קבעו כי החוק לא הוביל לתוצאה ממשית, והורו לכנסת לחוקק הסדר חדש. המהלך כמעט הוביל לפירוק הקואליציה, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו עשה תרגיל פוליטי וצירף את קדימה להקמת ועדה – ועדת פלסנר – שהחרדים החרימו. רגע לפני פרסום מסקנות הוועדה, פיזר נתניהו את הכנסת כדי למנוע עימות עם שותפיו החרדים.
כמה שנים לאחר מכן, בנובמבר 2017, התפטר יעקב ליצמן מתפקידו כשר הבריאות בעקבות ביצוע עבודות תחזוקה ברכבת ישראל בשבת. בניגוד למשברים קודמים, יהדות התורה לא עזבה את הקואליציה, והמשבר הסתיים מבלי שגרם לטלטלה פוליטית עמוקה.
לעומת זאת, משבר נוסף סביב חוק הגיוס אירע ב-2018. בעקבות פסיקה של בג"ץ, שהורתה על ביטול החוק תוך שנה, לא הצליחו השותפות הקואליציוניות להגיע להסכמה על נוסח חוק חדש. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, אז שר הביטחון, דרש סנקציות כלכליות על ישיבות שיסרבו לעמוד ביעדים, בעוד שהמפלגות החרדיות התנגדו לכך בתוקף. המשבר הוביל לפרישת ליברמן ולהקדמת הבחירות.
ב-2022, גם ממשלת בנט-לפיד נקלעה למשבר סביב סוגיה דתית: הכנסת חמץ לבתי החולים בפסח. ח"כ עידית סילמן מ"ימינה" פרשה מהקואליציה, בטענה למחאה על הנחיית שר הבריאות ניצן הורוביץ (מרצ) להחיל את פסיקת בג"ץ שאסרה על מניעת הכנסת חמץ. פרישתה טרפה את הקלפים והביאה לבסוף לסיום כהונת הממשלה.
2 צפייה בגלריה
המשברים לא פסחו גם על ממשלת נתניהו
(צילום: אלכס קולומויסקי, שלו שלום, Oliver CONTRERAS / AFP, Dmitry Pistrov shutterstock)
גם הקואליציה הנוכחית של נתניהו חוותה מתחים בתחומי דת ומדינה – בין אם סביב תקצוב מעונות לילדי אברכים, ובין אם סביב חוק הרבנות. עם זאת, חוק הגיוס ממשיך להיות סוגיה עיקשת ומפלגת במיוחד. לא בכדי מדובר באחד הנושאים היחידים שגררו שוב ושוב פיצולים, פרישות והקדמת בחירות.
דווקא בתקופה כה סוערת, שבה ישראל מתמודדת עם לחצים עצומים מבית ומחוץ, קשה להתעלם מהאירוניה: נדמה שהמחלוקות הפוליטיות המרכזיות ממשיכות להתרכז סביב השאלות המוכרות. גם בתוך משבר היסטורי, הפוליטיקה הישראלית פועלת ביקום מקביל, שבו הזמן עומד מלכת ונושאי דת ומדינה ממשיכים להיות חומר הבעירה המרכזי של קואליציות וממשלות.
לדברי פרופ' קניג, "מצד אחד, החרדים יודעים שאין להם שותף טוב מנתניהו. מצד שני, קשה להם להבליג על הדרישה לגיוס, במיוחד כשהציבור הכללי מאבד סבלנות. זו התנגשות בין הישרדות פוליטית לפרינציפ ערכי". עד שתתקבל החלטה, נותר רק להמתין ולראות אם גם הפעם יצליחו נתניהו ושותפיו החרדים למצוא פתרון שימנע את פיזור הכנסת, או שמא חוק הגיוס יהפוך שוב למוקש פוליטי שיוביל את ישראל למערכת בחירות נוספת.
