ועדת הבחירות המרכזית התכנסה הבוקר (רביעי) לדיון בעשר בקשות הפסילה שהוגשו נגד מועמדים ורשימות המתמודדים לכנסת. במוקד עומדת הבקשה לפסול אישית את יו"ר בל"ד, סאמי אבו שחאדה. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה החריפה את עמדתה, ומסרה כי לא רק שיש "לשקול בכובד ראש את הבקשה", אלא כי "יש בסיס לפסילה". ועדת הבחירות פסלה את אבו שחאדה וכסיף. יו"ר הוועדה חרג מהמנהג והביע עמדה. ynet העביר את הדיון בשידור חי.
(צילום: ערוץ הכנסת)

את הבקשה הגישה "עוצמה יהודית", ויו"ר המפלגה איתמר בן גביר הודיע כי יגיע לדיונים בסביבות השעה 11:30 כדי לייצג את עמדת המפלגה בבקשה לפסול את יו"ר בל"ד. הדיון החל עם בקשת הליכוד לפסול את עופר כסיף מלהתמודד ויו"ר הוועדה, שופט העליון נעם סולברג, אמר בפתחו כי יש להשתמש "בריסון ובאיפוק" בסעיף 7א' לחוק יסוד הכנסת, שמהווה בסיס לפסילת מועמדותם של אישים ורשימות. לדבריו, "כנקודת מוצא אנו רוצים לאפשר למגוון דעות זה לבוא לידי ביטוי במרחב הדמוקרטי, וככלל לא נרצה למנוע מהציבור להביע את דעתו".
נציג הליכוד, עו"ד אילן בומבך, אמר כי "מה שברור הוא שרשימה שתומכת במאבק מזוין של ארגון טרור נגד ישראל - בבירור או במשתמע - קיימת עילת פסילה גם כששוללים את קיומה של ישראל כיהודית ודמוקרטית. אנו מדברים על פסילת כסיף אבל זה נכון לרשימת מועמדים אחרים". לשיטתו, הדברים מקבלים משנה תוקף בזמן מלחמה: "אנו צריכים לזכור שאנו איננו ועדת הבחירות של דרום אפריקה אלא של ישראל, ולא רק זה - אלא של ישראל שבמלחמת קיום".

"בקשה פשיסטית"

ח"כ עופר כסיף הגיב לדברים, וטען כי "הבקשות המועלות היום אינן מבקשות לפסול רק את הרשימות המייצגות את הציבור הערבי אלא לסלק כל אלטרנטיבה לרעיונות הדם והנקם. מעבר לפגיעה האנושה בבחירות, יש פה בקשה פשיסטית והיא דה-לגיטימציה מוחלטת לשותפות יהודית-ערבית". לדבריו, "את הביקורת נגד פשעי המלחמה והטבח בעזה ונגד טבח 7 באוקטובר ופשעי חמאס השמעתי עוד באותו יום בזמן שרה"מ התאפר, ואמרתי כי שום דבר לא יכול להצדיק את הפשע המחריד הזה".
כסיף בדיון על פסילתו: "התנגדות לפשעים בשם המדינה לא מחזקת את אויביה"
(צילום: ערוץ הכנסת)

לדבריו, "הצגת התנגדותי למדיניות הממשלה ולמעשי שלוחיה כתמיכה באויב, הפרת נאמנות ופגיעה במדינה היא סילוף בוטה של המציאות ועיוות גמור של רוח הדמוקרטיה. התנגדות לפשעים שנעשים בשם המדינה אינה נוגדת את טובתה ואינה מחזקת את אויביה. ההפך הוא הנכון: צדק אוניברסלי וגינוי עוולות ופשעים באשר הם משרתים את כולנו, וממילא הם טובת המדינה ויושביה. אם קיים דפוס שיטתי שבו נקטתי תמיד, וביתר שאת בשלוש השנים האחרונות, הרי זה דפוס של התנגדות שיטתית לאלימות ומאבק למען זכויות האדם, הצדק והשלום, הנגזר גם מהמחשבה והמורשת היהודית".
גם לקראת סבב הבחירות באפריל 2019 ועדת הבחירות המרכזית פסלה את כסיף מהתמודדות ברוב של 15 תומכים אל מול עשרה מתנגדים ושלושה נמנעים, אך בית המשפט העליון הפך את ההחלטה. כסיף מסר אחרי ההחלטה לפסול אותו כי מדובר ב"החלטה ידועה מראש וחסרת כל בסיס משפטי של קואליציית נתניהו והכהניסטים ועוזריהם מ'גוש השינוי'".
בן גביר
בן גביר
"יש מישהו בישראל שלא ידע מה היו ממדי הטבח?"
(צילום: ערוץ הכנסת)
הדיון המשיך בבקשת עוצמה יהודית לפסול את אבו שחאדה, שמשתתף בדיון בזום. ההצבעה ברובה די צפויה, משום שלקואליציה יש רוב בקרב חבריה וגם גורמים באופוזיציה כבר הודיעו שיתמכו בפסילה. לפיכך, הדיון משמש במידה רבה גם במה פוליטית, בעוד שההכרעה המשפטית המשמעותית - כמו בעניינו של כסיף - צפויה לעבור לבית המשפט העליון. בן גביר נימק את בקשת הפסילה, ואמר לאחר דברים שהשמיע יו"ר המשותפת יוסף ג'בארין כי "אתם צריכים כולכם ללכת 'בררא'".
בן גביר טען כי בבקשתו הוא משמיע את קולם של נרצחי טבח 7 באוקטובר, והפנה למאמר של אבו שחאדה יום לאחר הטבח. "הוא לא מתבייש להגיד שממדי האסון לא היו ידועים. יש מישהו בישראל שלא ידע מה היו הממדים? קמנו כולנו למראה הטנדרים בשדרות ומראות של ילדים נרצחים. טבח תינוקות זה 'אירוע אסטרטגי' מהולל?". גם ח"כ טלי גוטליב, המצטרפת הטרייה למפלגתו של בן גביר, עלתה לנמק את הבקשה וכינתה את אבו שחאדה "שקרן".
מהומה נרשמה כאשר אבו שחאדה פרס את טיעוניו, ובן גביר וגוטליב התפרצו לדבריו. יו"ר ועדת הבחירות סולברג תהה: "אמרת 'אירוע היסטורי חשוב' (במאמר מה-8 באוקטובר - ש"פ), מה הייתה החשיבות?". אבו שחאדה השיב: "אירוע היסטורי חשוב בהגדרה שלי זה שמה שיהיה אחריו לא יהיה מה שהיה לפניו. אני מופתע מהטיעונים נגדי, חלק מהאנשים שעברו את הזוועה הזו הם אנשים שאני מכיר".
סמי אבו שחאדה משתתף בזום
סמי אבו שחאדה משתתף בזום
אבו שחאדה עלה לדיון בזום. "לא הייתי צריך לכתוב את המאמר"
(צילום: ערוץ הכנסת)
בהמשך חזר בו אבו שחאדה מהמאמר ואמר כי הוא לא היה צריך להיכתב. "אני לא מיתמם, לא ידעתי את גודל הזוועות והקטל. לא הייתי צריך לכתוב את המאמר הזה. מעולם לא תמכתי ואינני תומך במאבק מזוין של חמאס או כל ארגון אחר, אני מגנה את 7 באוקטובר וכל מעשי הזוועות והטבח שבוצעו בה". היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, טענה מנגד כי הדברים לא מניחים את הדעת והחריפה את עמדתה: "טענותיו של אבו שחאדה מיתממות. יש בסיס לבקשת הפסילה".
ח"כ אחמד טיבי עלה לדבר אף הוא, וטען כי מדובר ב"עדות אישית" לאור היכרותו רבת השנים עם אבו שחאדה. גוטליב התפרצה לדבריו, וטיבי השיב: "את יושבת ליד מחבל מורשע בטרור, את יושבת לידו. עכשיו אני חוזר על זה ואני אומר שגם סאמי וגם בל"ד מעולם לא קראו להרוג ציפור".

באופן נדיר: סולברג תמך בפסילת אבו שחאדה

גם בעניינו של אבו שחאדה קבעה ועדת הבחירות המרכזית כי אבו שחאדה מנוע מלהתמודד לכנסת. השופט סולברג תמך באופן חריג בפסילה. "במשך 20 שנה נהגו יושבי ראש ועדת הבחירות לא להשתתף בהצבעה כדי לשמור על ניטרליות", אמר. "החלטתי לחרוג ממנהג זה כי לא מצאתי מענה שיכול להניח את הדעת, ולכן למרות שזה נדיר אני מצביע בעד". שחאדה הודיע שיעתור לבג"ץ.
סולברג תומך בפסילת יו"ר בל"ד
(צילום: ערוץ הכנסת)

"הפסילה מכוונת נגד חברה שלמה ומבקשת להדיר אותה מהזירה הפוליטית ולפגוע בשיעור ההצבעה בחברה הערבית", אמר יו"ר בל"ד. "נפנה לבג"ץ כדי להגן על זכותנו ועל זכות הציבור שלנו לייצוג ולהשתתפות פוליטית. לא נירתע מניסיונות ההדרה ונמשיך במאבקנו למען חירות, צדק ושוויון לכל האזרחים".
הפעם האחרונה שבה יו"ר הוועדה השתתף בהכרעות מסוג זה הייתה לקראת בחירות 2003, אז השופט מישאל חשין הביע את עמדתו בבקשות הפסילה של כמה מועמדים ורשימות. בין היתר, הוא תמך בפסילת ברוך מרזל והתנגד לפסילתם של אחמד טיבי ועזמי בשארה, אם כי ציין כי "טיבי הולך על הגבול".
שלוש בקשות הוגשו נגד רשימת רע"מ: אחת מטעם עוצמה יהודית, אחת מטעם הליכוד ואחת מטעם פורום "בוחרים בחיים". שתי בקשות נוספות הוגשו נגד רשימת עוצמה יהודית, האחת מטעם הדמוקרטים והשנייה מטעם מכון זולת. בנוסף, עוצמה יהודית הגישה בקשה לפסילת רשימת הדמוקרטים, מכון זולת הגיש בקשה לפסילת רשימת הציונות הדתית וזהות של בצלאל סמוטריץ' ומשה פייגלין, הליכוד הגיש בקשה לפסילת הרשימה המשותפת ובפרט נגד עופר כסיף, ומפלגת אורות השחר הגישה בקשה לפסילת רשימת בל"ד.
כל אזרח או מפלגה רשאים להגיש לוועדת הבחירות המרכזית בקשת פסילה של מועמד או רשימה, בהתאם לסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת. לפי החוק, ניתן למנוע השתתפות בבחירות כאשר מתקיימת אחת משלוש העילות: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.
יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן הודיע כי הוא תומך בפסילת אבו שחאדה, ציין כי הוא מתנגד לפסילת רע"מ והרשימה המשותפת. "לא נרקוד לפי החליל של נתניהו ולא ניתן להפוך ציבור שלם ללא לגיטימי. אבל שותפות דמוקרטית אמיתית מחייבת גם קווים אדומים. הדברים של סאמי אבו שחאדה יום בלבד אחרי ה-7 באוקטובר חמורים. מי שרוצה שותפות יהודית-ערבית לא מתבטא כך נקודה", כתב ברשת X.
מנסור עבאס, איתמר בן גביר, יאיר גולן, משה פייגלין, בצלאל סמוטריץ', סמי אבו שחאדה, יוסף ג'בארין ועופר כסיף
מנסור עבאס, איתמר בן גביר, יאיר גולן, משה פייגלין, בצלאל סמוטריץ', סמי אבו שחאדה, יוסף ג'בארין ועופר כסיף
נציגי הרשימות והמועמדים שבבקשות הפסילה: מנסור עבאס, איתמר בן גביר, יאיר גולן, משה פייגלין, בצלאל סמוטריץ', סאמי אבו שחאדה, יוסף ג'בארין ועופר כסיף
(צילום: Jalaa MAREY / AFP, ריאן פרויס, אלכס קולומויסקי, יובל חן, יאיר שגיא, אלעד מלכה, דוברות הרשימה המשותפת)
אתמול הודיעה מפלגת ישר! בראשות גדי איזנקוט כי היא תומכת בפסילת מועמדותו של יו"ר בל"ד. "יום אחרי הטבח, כשכבר היה ידוע על מאות נרצחים וחטופים, אבו שחאדה הגדיר את מתקפת חמאס 'אירוע היסטורי חשוב מבחינה צבאית, מדינית ואסטרטגית'", הסבירו בישר!. יש לציין כי מדובר בתמיכה הצהרתית בלבד, שכן למפלגה אין נציגות בוועדה, משום שלא הייתה חלק מהכנסת היוצאת, ולכן היא לא יכולה להצביע.
גם מפלגת כחול לבן בראשות ח"כ בני גנץ תומכת בפסילתו של אבו שחאדה, וכן בפסילת בל"ד וח"כ עופר כסיף - מקום 6 ברשימה המשותפת. מפלגת ישראל ביתנו הודיעה הבוקר כי תצביע בעד פסילת הרשימה המשותפת, רע"מ, עופר כסיף וסאמי אבו שחאדה. "כל ממשלה ציונית שתקום לאחר הבחירות חייבת להגדיר את חיסול החמאס כיעד מרכזי במדיניות הביטחון שלה", נמסר מטעם מפלגתו של ליברמן. "כל מפלגה שמתנגדת לכך אין לה מקום בכנסת בישראל".
על החלטת ועדת הבחירות המרכזית, שבראשה עומד השופט נעם סולברג, ניתן לעתור לבית המשפט העליון. לוועדה יש היסטוריה של החלטות פסילה שבוטלו בהמשך על ידי בית המשפט העליון. בל"ד עצמה נפסלה בעבר על ידי ועדת הבחירות, וכך גם מועמדים מטעמה, ובהם עזמי בשארה, אולם החלטות אלה נהפכו בהמשך. גם בעניינו של אבו שחאדה, אם ההחלטה תגיע לפתחו של העליון, צפויה השאלה המרכזית להיות האם מכלול הראיות בעניינו עובר את הרף שנקבע בפסיקה. לצד זאת, עשויה להינתן משמעות לעיתוי ההתבטאות ולנסיבות החריגות של מתקפת 7 באוקטובר.
פורסם לראשונה: 10:37, 23.09.26