קצין בצה"ל, שמשרת כיום בתפקיד רגיש ובעבר כבכיר בלשכתו של הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי, נחקר באזהרה בחשד למעורבות בפרשת הפגישה הלילית בחניון בקריה, שבה לטענת אלי פלדשטיין הודיע לו צחי ברוורמן, ראש הסגל של ראש הממשלה בנימין נתניהו, על החקירה נגדו בפרשת הדלפת "מסמך חמאס" לעיתון הגרמני "בילד".
לפי הדיווח בחדשות קשת, המשטרה חוקרת האם אותו בכיר לשעבר בלשכת הרמטכ"ל היה נתיב ההדלפה - אם אכן הייתה הדלפה כזו, כשכזכור אתמול הטיל בית משפט השלום ספק בגרסאות של פלדשטיין. לפי הדיווח, הלוי שהעניק עדות פתוחה בפרשה, נשאל גם על אותו בכיר בלשכתו ואמר שהוא היה איש הקשר ללשכת ראש הממשלה נתניהו והיה בקשר עם ברוורמן.
בדיווח נטען כי בין אותו בכיר לבין ברוורמן היו יחסי עבודה קרובים - חרף דם רע בין לשכות הרמטכ"ל וראש הממשלה - ולמרות זאת הלוי אמר לחוקרים שהוא לא מעלה בדעתו שאותו בכיר בלשכה עמד מאחורי ההדלפה. עוד דווח כי המשטרה עיכבה את הבכיר לחקירה, ערכה חיפוש בביתו והחרימה את הטלפון הנייד שלו. בסיום חקירתו שוחרר בתנאים מגבילים.
במרכז החקירה עומדת כאמור טענתו של אלי פלדשטיין, דוברו לשעבר של נתניהו שעומד כעת לדין בגין הדלפת המסמך ל"בילד" (ונחקר גם בפרשת "קטאר-גייט" הנפרדת), כי ברוורמן הזעיק אותו לקריה ואמר לו שיש חקירה שהוא "יכול לכבות". לפי פלדשטיין, ראש הסגל ברוורמן "הציג לי רשימה של חמישה-שישה אנשים ושאל אותי אם אני מזהה שם מישהו. אמרתי לו 'לא'. הוא אמר לי שיש חקירה ושאנחנו בודקים את אתה קשור לזה, אם אנחנו קשורים לזה - והוסיף 'אני יכול לכבות את זה'".
בעקבות הריאיון הזה, ברוורמן עוכב השבוע לחקירה ועומת במהלכה עם פלדשטיין. בסיום החקירה המשטרה הרחיקה את ברוורמן מלשכת נתניהו, אולם אתמול נשיא בית משפט השלום מנחם מזרחי ביטל את ההרחקה, אם כי הטיל עיכוב ביצוע על החלטתו כדי לאפשר למשטרה לערער. בהחלטתו הטיל השופט מזרחי ספק בגרסאות של פלדשטיין, וכתב: "בחנתי בקפידה את גרסת פלדשטיין בחקירה. עיון בה מלמד, כי תילי התילים הראייתיים שביקשה המבקשת לצבור, כראיות מחזקות בדבר עצם קיום הפגישה, הם גמלים פורחים באוויר".
מזרחי ציין כי ישנן ראיות שמקשות משמעותית על עדות פלדשטיין: כך למשל, כתב, האיכונים שמלמדים על הימצאותו של פלדשטיין בכל עת בתקופה הרלוונטית לא עומדים בקנה אחד עם גרסאותיו שברוורמן זימן אותו במוצאי שבת. בחקירה, יש לומר, היו לפלדשטיין הסברים לעניין - אך את השופט מזרחי הם היו רחוקים מלשכנע.
כתבנו נטעאל בנדל פרסם מוקדם יותר היום כי בימים אלה סוקרת המשטרה את מכשירו הסלולרי של ברוורמן לפי מילות חיפוש שאושרו לה בצו החיפוש. זו תהיה פעולה החקירה המשמעותית ביותר, שתכריע האם התיק בפרשה הזו יילך לגניזה - או שמא תימצא שם ראיה כלשהי שתחזק את גרסתו של פלדשטיין.
במקביל, רונן ברגמן חשף ב-ynet כי גורמים הבקיאים בחקירת "הפגישה הלילית" מעריכים כי רשימת ששת החשודים במעורבות בפרשת ה"בילד" אכן דלפה מגורמי החקירה והאכיפה והגיעה ללשכת ראש הממשלה. דבר קיומה של הרשימה, חשיבותה ומרכזיותה בחקירה, פורסם לראשונה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות".
עם זאת, הגורמים אומרים כי אין בידי המשטרה ראיות מספקות, ואפילו רחוק מכך, כדי לקשור מישהו לאירוע הדרמטי ולהגיש כתב אישום - וכי ספק אם לנוכח הגרסאות שכבר נמסרו, המשך החקירות של מי מהמעורבים המוכרים יובילו לפריצת דרך. לכן, אומר גורם בכיר, פיצוח פרשת הרשימה הסודית שהוצגה בפגישה הלילית יתאפשר "רק אם נאתר את הצד השני של המשוואה הרקובה הזאת, כלומר את נתיב הדלף דרכו עברה הרשימה".
אלי פלדשטיין טוען לפגישה לילית עם ברוורמן: "אמר לי - אני יכול לכבות את זה"
(צילום: באדיבות "יהיה טוב" ב"כאן 11")
אם וכאשר תתקבל החלטה לחקור את הכיוון הזה, היא עשויה להוביל לדרמה בפני עצמה, שכן מדובר על קבוצה שגודלה עדיין לא ברור לגמרי - אבל היא כוללת כמה עשרות עובדים וקצינים, חלקם בכירים מאוד, בשורת גופים (משטרה, שב"כ, מחב"ם, אמ"ן, מלמ"ב, פרקליטות ולשכת היועמ"שית) שמגיעה עד ללשכות הבכירים ביותר. השאלה היא עד כמה רחוק תלך החקירה, והאם למשל יידרשו כל אותם עובדים וקצינים לבדיקות פוליגרף.
צעדיה של המשטרה, לפחות בינתיים, בחקירת דלף הרשימה הסודית מעוררים סימני שאלה. עד כה זומנו להעיד עדות פתוחה, כעדים ולא כחשודים, ראש מחלקת ביטחון מידע לשעבר אל"מ ג' והרמטכ"ל לשעבר הלוי. הלוי אישר את פתיחת החקירה ואחר כך את העברתה לשב"כ. אל"מ ג', ראש מחב"ם (מערך ביטחון מידע) לשעבר, הוא שביחד עם מומחי מודיעין בכירים נוספים בנה את הרשימה בהתבסס על מערכות המידע של אמ"ן, אבל מאותו רגע עבר המוקד לשב"כ. המשטרה ביצעה פעולות חקירה נוספות, אבל רק בכיוון הזה - לנסות ולאתר חשודים רק בצה"ל.
האופן שבו חוקרת המשטרה את המקרה, כלומר מחפשת חשודים רק בגוף אחד ומתעלמת מהגופים האחרים, בעיקר משב"כ בו נערכה רוב עבודת איסוף המודיעין בפרשה, מעורר ביקורת חריפה בפרקליטות המדינה. גורם בכיר בפרקליטות אומר כי "כיוון החקירה הבלעדי והמוזר הזה" בא לידי ביטוי גם בבקשות המשטרה מבית המשפט לאסור על החשודים, ברוורמן, אוריך ומנצור, ליצור עימם קשר. בין השאר נכתב שם שאסור ליצור קשר עם "כל אנשי מערך ביטחון מידע בצה"ל (לנוכח העובדה שעסקו בחקירת ההעברה של המידע הסודי ל'בילד')" וכן "גורמים נוספים מצה"ל ככל שיעלה מחקירת תיק השיבוש".
"במילים אחרות", אומר הגורם מהפרקליטות, "בגלל שעולה חשד כבד כי מישהו שהייתה לו נגישות לרשימה הסודית של החשודים הדליף אותה, צריך לוודא שהחשודים לא ייצרו קשר. ובגלל שלא יודעים במי מדובר, אז הולכים רחב: כל מי שמשרת או עובד בסביבה הארגונית שם עשויה להימצא החפרפרת. אלא שבאופן שהמשטרה כותבת זאת, הם בטוחים שהרשימה לא יכולה הייתה לצאת משב"כ, או מהם עצמם, אלא רק מצה"ל, ולמעשה אפילו לא מכל צה"ל ואפילו לא מכל אמ"ן אלא רק ממחב"ם".
ממחב"ם יצא האיש שהדליף את המסמך מלכתחילה, ארי רוזנפלד, מה שבוודאי מדגיש את הצורך בנקיטת כל האמצעים לוודא שהחקירה מהירה, שקולה ומקצועית. "אבל גם בשב"כ היו מקרים של דלף, אחד מהם לאחרונה כשנעצר איש מילואים שלהם שהדליף מסמכים של לשכת ראש השירות לחברי כנסת ועיתונאים. על הרקע הזה קשה מאוד להבין למה המשטרה לא מחפשת גם שם את המקור לדלף", טוען הגורם.
