כבר אי אפשר יותר לרמוז רמזים, להניח הנחות ולשער השערות. האמריקנים לא רוצים את בנימין נתניהו בוושינגטון. אולי לא רוצים אותו בכלל. אבל אני אומר להם, ובעיקר לנשיא ג'ו ביידן: קח אותו. תזמין את החבר שלך עכשיו.
עברה חצי שנה מאז הוקמה בישראל ממשלה חדשה, ממשלת ימין-ימין, קיצונית, משיחית, הרסנית, שעשתה מאז כל טעות שניתן וממשיכה לעשות. מהרגע הראשון הודיעו האמריקנים שעם מפלגות מסוימות ועם אישים מסוימים מאוד - בצלאל סמוטריץ ואיתמר בן גביר – הם לא מדברים. סמוטריץ' הגיע לוושינגטון כדי לגלות גן סגור. אין לנו שיח ושיג עם האיש הזה, אמרו, וזה היה עוד לפני "למחוק את חווארה". מאז עוד כמה שרים הצליחו לגרום לאמריקנים צמרמורת ונכנסו לרשימת הפרסונות נון גרטה.
השבוע תציין השגרירות האמריקנית בארץ את יום העצמאות של ארה"ב וחצי מממשלת ישראל לא תוזמן. עוד לא היה כדבר הזה, אבל ישראל מתעלמת מהמסרים. היועץ לביטחון לאומי שם מדבר עם היועץ לביטחון לאומי פה, מזכיר המדינה מדבר עם שר החוץ, דובר מחלקת המדינה מוסר הצהרות כל יום, וכמובן ביידן עצמו בהצהרה קצרה, כבדרך אגב בפחות מדקה, אמר בבירור: כל עוד המהפכה המשפטית לא עוצרת, ביבי לא יבוא. אין חרם על ישראל, אבל בצורה מעודנת וזהירה, אמריקה מבהירה.
לעמדה הזאת יש יתרונות. היא בלמה בהדרגה את המהפכה המשפטית, גם אם לא עצרה אותה. בשבוע שעבר, בקמפיין של דיפלומטיה ציבורית, בסדרת ראיונות בטלוויזיה האמריקנית, ניסה נתניהו לתקשר עם הממשל. הוא גילה, משום מה באנגלית ולקהל האמריקני, כי פסקת ההתגברות out ועילת הסבירות in. אך בשורה התחתונה הבהיר: אנחנו ממשיכים. זה בוודאי לא מעלה את המניות שלנו בוושינגטון.
ביקור בוושינגטון יהיה במה לנזיפה, פומבית ואישית. בחוץ יפגינו ישראלים ויהודים מקומיים, ובפנים יחזרו האמריקנים ויגידו לו: היסוד הערכי, דמוקרטיה על כל מרכיביה, הוא היסוד האיתן ביחסים המיוחדים בינינו. אינכם יכולים למחוק אותו. מדינה שתחת אחריותה עורכים פרעות בפלסטינים, מספחים בפועל שטחים ביהודה ובשומרון, מזניחים מיעוט מבית מדמם לנפשו, דוחקים נשים, מאיימים על להט"בים - אינה ידידה ערכית. היא תישאר, ככל הנראה, שותפה לאינטרסים הגלובליים והאזוריים, יימשך שיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני, אולי גם התמיכה המדינית, אבל זכרו: אינטרסים אינם נצחיים. הם משתנים עם הזמן והמקום. יום עסל יום בסל.
ד"ר נחמן שיצילום: ג'ורג' גינסברגבשבוע שעבר נודע שנתניהו נענה בחיוב להזמנה לביקור בבייג'ין. הסינים מריחים דם: יש פה קצה קצהו של סדק ביחסי ישראל-ארה"ב אז הנה אנו באים. בלאו הכי בימים האלה הם בונים חצי ממדינת ישראל. ההיענות של נתניהו להזמנה התקבלה כנראה על בסיס עצת אחיתופל. לאחר שהמפלגה הדמוקרטית נשמטת מידינו בהדרגה, עכשיו מגיע תורם של הרפובליקנים. אמריקה אמנם מפוצלת וקרועה מבפנים, אבל בנושא הסיני יש אחדות דעים: סין היא היריבה, והחבר של היריבה שלנו יתקשה להיות החבר שלנו.
בינתיים אוסר נתניהו על שריו לנסוע לארה"ב. מחוסר ברירה, שר הביטחון יואב גלנט פוגש את עמיתו האמריקני בבריסל, וזה כשאינטרסים ביטחוניים כמו איראן על הפרק. הגיע זמן לשים לזה סוף. עדיף שביידן יזמין את ראש הממשלה לבית הלבן ויגיד לו את הדברים בפנים. שני לילות בבלייר האוזס לא ימתיקו את הזובור שמחכה לו שם. מוטב שנתניהו יתמודד עם הכעס בבית הלבן, בגבעת הקפיטול, בקהילה היהודית. רצית? קיבלת. למען אזרחי ישראל כולם, למען הקהילה יהודית בארה"ב ולמען הקשר המיוחד בין שתי המדינות, יש להביא הדברים להכרעה.
- ד"ר נחמן שי שימש בעבר שר התפוצות ודובר צה"ל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
