גורמי מודיעין אירופיים מתריעים בראיונות יוצאי-דופן ל"גרדיאן" הבריטי כי רוסיה עלולה להעמיד בקרוב את הברית הצבאית נאט"ו למבחן, בצל החששות שרוסיה נערכת להסלמה - ותפתח במתקפה על שטח נאט"ו. אחד מראשי ארגוני שירות המודיעין באירופה טוען: "מתקפה כזו תיתכן תוך חודשים, ולא שנים".
האזהרות הללו, שהתפרסמו אמש (ראשון), מגיעות לאחר שראש ממשלת פולין, דונלד טוסק, אמר בפרלמנט כי הערכות מודיעיניות מצביעות על כך שרוסיה עלולה לבחון את הברית הצבאית בחודשים הקרובים. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, כינה את אזהרותיו של עמיתו הפולני "מבוססות ומתועדות היטב", ובשישי האחרון זימן את ראשי המפלגות ואת המועמדים לנשיאות בבחירות של 2027 לפגישת חירום בפריז בנושא הזה בדיוק.
החששות מהסלמה מתגברים במקביל לכינוס השנתי של העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק בשבוע הקרוב, ובצל התגברות התקיפות האוויריות משני הצדדים במלחמה שמנהלת רוסיה נגד אוקראינה מאז פברואר 2022. קייב תקפה את מוסקבה ואזורים רוסיים נוספים באמצעות מאות כטב"מים וטילים בשעות הבוקר המוקדמות אתמול, באחת המתקפות האוויריות הגדולות ביותר שלה מאז תחילת המלחמה.
בראיונות נפרדים ל"גרדיאן" הסבירו שלושה בכירים בקהילת המודיעין באירופה מה עומד מאחורי אותן אזהרות. מיכאל קודלקה, ראש שירות הביטחון הצ'כי (BIS), אמר כי לצד מתקפת כטב"מים נרחבת, פלישה בהיקף מצומצם לשטח נאט"ו, הגובל ברוסיה עשויה להיות חלק מתוכניות הקרמלין.
"זה אפשרי. זה עשוי לכלול חדירה מוגבלת, פרובוקציות מסוג 'דגל כוזב' ומסע השפעה רחב היקף", אמר בריאיון נדיר שקיים עם העיתון הבריטי. הוא הוסיף כי "אנשים רבים עושים כל שביכולתם כדי להבטיח שזה לא יקרה".
מקרון. "האזהרות מבוססות ומתועדות"
(צילום: Tom Nicholson/Getty Images)
לעומת קודלקה הצ'כי, בכירים במדינות הבלטיות היו זהירים בהרבה בהערכותיהם - ואף טענו כי הדהוד האפשרות של מתקפה רוסית על שטחי נאט"ו עשוי דווקא לשרת את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. כך למשל אמר מנהל שירות הביטחון בלטביה, נורמונדס מזוויאטס, שצינן את אזהרותיו של מקבילו הצ'כי.
"איננו רואים סימנים למתקפה קרובה", טען, אך הדגיש כי אכן קיימים סימנים לכך שמוסקבה נערכת לפעולה "נחרצת יותר" באירופה. לדבריו, לא ברור אם התוכניות הן חלק מאסטרטגיה רחבה יותר לערעור היציבות האזורית, בצל הימשכות המערכה באוקראינה כבר כמעט חמש שנים. עם זאת, הוא ציין לטובה את ההתעוררות במערב אירופה בנוגע לאיום אפשרי מצד מוסקבה. "לפני 2022, הזהרנו ללא הרף את שותפינו במערב אירופה מפני האיום מצד רוסיה, אך ברוב הפעמים לא הקשיבו לקולנו. בשנת 2022, הגישה של שותפינו השתנתה. הם אמרו שמתברר שהבלטים והפולנים צדקו", אמר.
"פאניקת רשתות חברתיות"
גם מנכ"ל משרד החוץ של אסטוניה, ג'ונתן וסביוב, יצא נגד "הפאניקה ברשתות החברתיות", כלשונו, סביב האפשרות למתקפה רוסית ובחינת ברית נאט"ו על ידי פוטין. "אם תהיה סיבה לחשוש ממתקפה, היו סמוכים ובטוחים - נגיד זאת. עד אז, שמרו על קוח רוח והמשיכו בשגרה", כתב ברשת החברתית X.
גורמי המודיעין הבכירים שהתראיינו ל"גרדיאן" לא הסכימו לפרט איזה מידע מודיעיני מוצק נמצא בידיהם בנושא הזה. הם גם נמנעו מלהגיב על השאלה אם ביקור הפתע של ראש ה-CIA, ג'ון רטקליף, במוסקבה בחודש שעבר נועד להזהיר את הקרמלין מפני אפשרות שתבחר לבחון את ברית נאט"ו.
ראש ה-CIA רטקליף. ערך ביקור פתע במוסקבה בחודש שעבר
(צילום: AP Photo / Alex Brandon)
גם ראש שירות המודיעין והביטחון של שבדיה, תומאס נילסון, שוחח עם העיתון הבריטי. הוא ציין כי "לא ראה סימנים לכך שיש רצון במוסקבה לנהל משא ומתן אמיתי. ההערכה שלי היא שהם עדיין חושבים שהם יכולים להשיג את היעדים האסטרטגיים שלהם, ולכן הם פשוט משחקים ב'תיאטרון המשא ומתן'".
שלושת ראשי המודיעין - נילסון, קודלקה ומזוויאטס - הסכימו כי בכל מקרה קמפיין החבלה של רוסיה באירופה צפוי להתעצם ולהתרחב בחודשים הקרובים. ראש השירות השבדי אף כינה כי התקרית שבה התגלה בנמל התעופה בלייפצג כטב"ם חמוש, ששיגורו יוחס לרוסיה, כ"גיים-צ'יינג'ר".
"שליחת כטב"ם חמוש לנמל תעופה הומה בלב אירופה? זו מתקפה שעלולה להוביל לאובדן חיי אדם או לפגוע בתשתיות קריטיות ביותר בעלות השלכות עצומות. לכן אני סבור שזה היה מהלך של שינוי כללי המשחק", הסביר. נילסון ציין כי עומדות מספר מטרות מאחורי ההסלמה האחרונה בפעילות החבלה הרוסית: החלשת התמיכה באוקראינה, יצירת קרעים בנאט"ו וזריעת פחד באירופה.
הבכיר הלטבי הוסיף כי רוסיה עוברת מביצוע פעולות חבלה והצתה אקראיות, שנועדו לזרוע בהלה, למיקוד במטרות ספציפיות הקשורות לתמיכה המערבית באוקראינה. "אנו רואים שהם מחפשים לפגוע בתשתיות רכבת ובתשתיות התומכות באוקראינה. כעת אנו עדים למעבר לעבר מטרות בתעשייה הביטחונית", אמר. לדבריו, "אם פועלים כך, ההשפעה הפסיכולוגית מושגת ממילא, כך שמשיגים את שתי המטרות גם יחד".
קודלקה ציין מצדו כי השפעה נוספת של מסע החבלה היא העומס המוטל על משאבי שירותי המודיעין האירופיים, שכן לעיתים קרובות נותרים ספקות גם כאשר התקריות נגרמות כתוצאה מגורמים אחרים. "כעת, כל שריפה או תקלה מחייבת חקירה מצד שירותי המודיעין כחשד לפיגוע טרור פוטנציאלי. זו תוצאה רצויה מבחינת הקרלמין", סיכם.
טראמפ: "המלחמה המגוחכת חייבת להסתיים"
בתוך כך, ואחרי אחת המתקפות הנרחבות של אוקראינה מתחילת המלחמה, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר היום כי "המלחמה המגוחכת והבלתי נגמרת באוקראינה חייבת להסתיים". הוא הוסיף כי "רוסיה איבדה, למרבה הצער, שליטה על תעשיית הסולר שלה בשל המלחמה".
הבחירות ברוסיה. ניצחון גדול וצפוי לפוטין
(צילום: REUTERS/Ramil Sitdikov)
אתמול בלילה, יממה לפני ה"בחירות" לפרלמנט הרוסי שנגמרו בניצחון גדול וצפוי לפוטין, צבא אוקראינה שיגר כ-1,600 כטב"מים לעבר מחוזות שונים ברוסיה, כ-450 מתוכם לבירה מוסקבה. על פי דיווחים מהבירה הרוסית בית זיקוק ברובע קאפוטניה בחלק הדרום-מזרחי של מוסקבה, שכבר הותקף ביוני השנה, נפגע ובתיעודים שהופצו מהאזור נראה עשן מיתמר מכמה מוקדים של מתקן האנרגיה.
מדובר במתקן נפט שנחשב לספק מפתח של אנרגיה לבירת רוסיה ולמחוז מוסקבה כולו. על פי הערכות הוא מספק כ-40% מצורכי האנרגיה של מוסקבה. התקיפה האוקראינית יכולה ליצור מתיחות ביחסים עם ארצות הברית, וטראמפ כאמור הביע צער עליה.
רק בשבוע שעבר קרא טראמפ לעמיתו האוקראיני וולודימיר זלנסקי שלא לתקוף בתי זיקוק בעומק שטח רוסיה - מהלך שלטענת טראמפ מביא למחסור עולמי בדלקים ולעליית מחירים בשוק האנרגיה. למחרת טראמפ גם הכריז בפוסט ברשת Truth Social שבבעלותו שרוסיה ואוקראינה הסכימו על עצירת התקיפות של מתקני אנרגיה - מהלך שבפועל לא אושר על ידי הצדדים וגם לא התממש מאז.
זלנסקי מצידו לא התחייב להיענות לדרישת טראמפ והגיב עליה בהודעה שבה סתר את הנשיא האמריקני. בהודעה נאמר בין היתר: "אוקראינה הציעה ששותפותיה יבטיחו הסכם עם רוסיה שיביא להפסקת ההרס של תשתיות קריטיות. יש להגן על מזון, אנרגיה וצרכים בסיסיים אחרים החיוניים לקיום חיים, והתקיפות הרוסיות מופנות בראש ובראשונה נגד המטרות הללו. מדי יום מותקפים מתקני אנרגיה אוקראיניים, תשתיות של נמלים, מערכי לוגיסטיקה ואפילו מחסנים שבהם מאוחסנים מזון ותרופות".
