אירופה ממתינה בדריכות לסיום ה"בחירות" לפרלמנט ברוסיה מחר (ראשון), לא בשל ספק ממשי באשר לזהות המנצחים - אלא בגלל החשש ממה שיגיע אחריהן. גורמי מודיעין מערביים מעריכים כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מניח את התשתית להסלמה נוספת במלחמה באוקראינה, ובמקביל להרחבת הפעילות הרוסית נגד מדינות אירופה באמצעות מתקפות סייבר, חבלה, רחפנים ופעולות אחרות שמתחת לסף של עימות צבאי ישיר.
ההצבעה החלה אתמול והיא נמשכת שלושה ימים, כשמדובר בבחירות הראשונות לדומא - הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי - מאז הפלישה לאוקראינה בפברואר 2022. יותר מ-111 מיליון בעלי זכות בחירה יכולים להשתתף בה, אך כמעט כל המתנגדים הבולטים למלחמה נעדרים מהקלפיות. מפלגת השלטון "רוסיה המאוחדת" צפויה לשמור על שליטתה ב-450 המושבים בדומא, ומפלגת "יאבלוקו" הליברלית, שהעזה למתוח ביקורת על המלחמה, נפסלה מהתמודדות הארצית. לראשונה מתקיימת ההצבעה לפרלמנט גם בחלקים הכבושים של מחוזות דונייצק, לוהנסק, חרסון וזפוריז'יה באוקראינה - מהלך שהאיחוד האירופי וקייב הגדירו בלתי-חוקי.
מבחינת הקרמלין, לתוצאה הצפויה יש חשיבות שחורגת מחלוקת המושבים. פוטין עצמו הציג את ההצבעה כמבחן לתמיכה הציבורית במלחמה, ואמר ערב פתיחת הקלפיות כי היא תמחיש ש"מיליוני אנשים עומדים מאחורי הלוחמים שלנו". גורמים ופרשנים במערב מעריכים כי ניצחון גדול של מפלגת השלטון עשוי לשמש את הקרמלין כהוכחה לכאורה ללגיטימציה ציבורית להמשך המלחמה - ואולי גם לצעדים שלא רצה לנקוט לפני שהרוסים הלכו לקלפיות.
במוקד החששות עומדת אפשרות של גל גיוס חדש. לפי "טלגרף" הבריטי, גורמי מודיעין מערביים מזהים הכנות מנהליות שיאפשרו לקרמלין להרחיב במהירות את מספר המגויסים אם תתקבל החלטה כזו. אחד המקורות תיאר זאת כהיערכות שמטרתה לאפשר את המהלך "אם זו תהיה ההחלטה", והעריך כי מוסקבה כבר מגבירה את מה שמוגדר במערב "גיוס שקט" - הרחבה של גיוס חיילים בחוזה ואיתור אוכלוסיות שניתן להפעיל עליהן לחץ להתגייס.
זלנסקי. הזהיר שרוסיה מתכננת לגייס 300 אלף בני אדם נוספים אחרי הבחירות
(צילום: Roman Pilipey/Getty Images)
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי טען כבר בחודש שעבר כי המודיעין האוקראיני מעריך שרוסיה מתכננת לגייס 300 אלף בני אדם נוספים אחרי הבחירות בספטמבר. בהמשך פרסמו שירותי המודיעין האוקראיניים הערכה שלפיה המטכ"ל הרוסי הכין תרחיש לגיוס של 300 אלף השנה ועוד 300 אלף ב-2027. בקרמלין הכחישו כי התקבלה החלטה על גל גיוס חדש, ופוטין עצמו טען כי "אין כיום תרחיש שמצריך גיוס". אלא שהחשש הגיע גם אל תוך האליטה הרוסית: לפי דיווח של רשת בלומברג, שצוטט בין היתר באתר הרוסי העצמאי Meduza, בכירים רוסים ועובדים בלשכות גיוס ניסו בחודשים האחרונים לפתוח חשבונות בנק בחו"ל ולהעביר לשם נכסים, על רקע השמועות על גיוס נוסף. לפי הדיווח, חלק מעובדי מערך הגיוס אף המליצו לקרובים לעזוב את המדינה.
ב"טלגרף" דווח, מפי מקורות מודיעיניים, כי ההסלמה המתוכננת נובעת בין היתר מהקיפאון היחסי בחזית ומהאבדות הכבדות של הצבא הרוסי. אותם מקורות העריכו את מספר הנפגעים הרוסים בכ-1.5 מיליון, מהם כחצי מיליון הרוגים - נתונים שאינם ניתנים לאימות עצמאי ושגבוהים מחלק מהערכות המערב האחרות. החשש באירופה הוא שכוח אדם נוסף לא יופנה בהכרח רק לחזית באוקראינה, אלא עשוי לאפשר לרוסיה גם להרחיב כוחות ובסיסים לאורך הגבול המערבי שלה מול מדינות נאט"ו. ברוסיה, נזכיר, איימו לאחרונה לתקוף מטרות בבריטניה בעקבות תמיכתה בקייב.
התרחיש שמדאיג את נאט"ו: מה יקרה אם מסדרון סובאלק ייחסם?
החשש מתרחב גם לאחד האזורים הרגישים ביותר באגף המזרחי של נאט"ו: מסדרון סובאלק, רצועת השטח שבין פולין לליטא, המפרידה בין בלארוס למובלעת הרוסית קלינינגרד ומהווה את החיבור היבשתי היחיד של המדינות הבלטיות לשאר שטח הברית. דווקא השבוע פתחה בלארוס בתרגיל צבאי בן ארבעה ימים סמוך לגבולות פולין וליטא, בהשתתפות כוחות ממוכנים וטנקים ובתרחישים הכוללים הגנת גבול ולחימה ברחפנים. במערב לא פורסם מידע שלפיו מוסקבה ומינסק החליטו לנסות להשתלט על המסדרון, אך התרחיש כבר נדון בגלוי: ממשלת בריטניה נשאלה השבוע בפרלמנט אם היא ערוכה למצב שבו בלארוס וקלינינגרד ינסו "לסגור את מעבר סובאלקי", והשיבה כי בריטניה מעמידה לרשות נאט"ו גם כוחות בכוננות גבוהה שניתן לפרוס במסגרת תוכניות ההגנה של הברית.
במקביל, נאט"ו עצמה החמירה השבוע את דרישות ההיערכות האזרחית של המדינות החברות. במסמך מעודכן שפורסם ביום שלישי נדרשות המדינות להיערך בין היתר למתקפה פיזית או לחבלה בתשתיות קריטיות, למתקפות סייבר, לפינוי אוכלוסייה ולשמירה על אספקת מזון, מים, אנרגיה ותחבורה גם בזמן משבר או עימות. בברית הסבירו כי העדכון נדרש על רקע ההידרדרות המתמשכת בסביבה הביטחונית. מדובר בהיערכות במסגרת סעיף 3 באמנת נאט"ו, שעוסק בחוסן וביכולת ההגנה של המדינות החברות, ולא באינדיקציה לכך שסעיף 5 - ההגנה הקולקטיבית במקרה של מתקפה - עומד בפני הפעלה.
מקרון. "אנחנו לא נרתעים"
(צילום: Ludovic MARIN / POOL / AFP)
האזהרות הללו כבר מתורגמות לצעדים בשטח. נשיא צרפת עמנואל מקרון כינס אתמול את מנהיגי המפלגות בארצו לתדרוך שנמשך שעות עם בכירי המודיעין והביטחון. לאחריו הודיע כי הורה לממשלה לגבש תוכנית להגנת תשתיות קריטיות ומתקנים רגישים של התעשייה הביטחונית מפני רחפנים ומתקפות סייבר. "בשבועות האחרונים האיום, ובפרט האיום ההיברידי הרוסי, נגד האירופים ונגד צרפת - התגבר", אמר.
מקרון טען כי מטרת הפעילות הרוסית היא להפחיד את מדינות אירופה ולגרום להן לצמצם את הסיוע לקייב. לדבריו, התוצאה תהיה הפוכה: "אנחנו לא נרתעים", אמר, והוסיף כי הביטחון של אירופה "היום ומחר" מוכרע גם באוקראינה. מקרון ציין בין היתר את איום הרחפנים והסייבר, והבהיר כי פריז מתכוונת לגייס את זרועות המדינה להגנה על תשתיות רגישות. אחד המשתתפים בפגישה בארמון האליזה, מנהיג מפלגת השמאל הרדיקלי גיום לקרואה, תיאר לאחר מכן את חומרת התדרוכים שקיבלו הפוליטיקאים. לדבריו, אחרי כמעט שלוש שעות של דיונים עם הנשיא ושירותי הביטחון הוא יצא בתחושת "סחרחורת", לנוכח חומרת המצב באוקראינה ובמזרח התיכון והסיכונים שנשקפים לצרפת.
הדריכות מורגשת במיוחד בפולין, שם גם הבוקר הופעלה התעופה הצבאית בעקבות תקיפות רוסיות באוקראינה. הצבא הפולני הודיע כי פתח ב"פעולות מנע" שנועדו להגן על המרחב האווירי של המדינה, ובמקביל הועלתה הכוננות של מערכות ההגנה האווירית הקרקעיות ומערכי המכ"ם. בהמשך הודיע הצבא כי הפעילות הסתיימה וכי לא נרשמה חדירה למרחב האווירי של פולין. הכוננות היום מגיעה יומיים בלבד אחרי אירוע דומה: ביום חמישי, במהלך גל תקיפות רוסי נרחב באוקראינה, הזניקה פולין מטוסי קרב ומטוסים של בעלות בריתה, ונמלי התעופה בז'שוב ובלובלין נסגרו זמנית. גם אז לא זוהתה בסופו של דבר הפרה של המרחב האווירי הפולני.
ורשה הודיעה בעקבות האירועים ביום חמישי כי הגבירה את פעילות מטוסי ה-F-16 והמסוקים, חיזקה את מערכי ההגנה האווירית והתגובה המהירה, ואף העניקה מראש אישור לכוחותיה להפיל רחפן שיחצה את הגבול. זאת לאחר שבימים האחרונים נפגעו מטרות אוקראיניות במרחק של קילומטרים בודדים מפולין, ובהן רכבת נוסעים סמוך לגבול.
ראש ממשלת פולין דונלד טאסק. "רוסיה עשויה לתקוף מדינות נאט"ו שתומכות באוקראינה - ואז להציג זאת כ'תאונות'"
(צילום: AP)
ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הלך צעד נוסף והזהיר כי לפי מידע מודיעיני שבידי ורשה ובעלות בריתה, רוסיה עשויה לנסות לבצע בתקופה הקרובה תקיפות רחפנים או טילים נגד מדינות נאט"ו שתומכות באוקראינה - ואז להציג אותן כ"תאונות". לפי טוסק, המטרה האפשרית תהיה לבחון את תגובת הברית ואת מידת הנכונות שלה להפעיל את מנגנוני ההגנה המשותפת. אתמול הודיע טוסק גם שפולין מצטרפת לקואליציה לפיתוח מערכת יירוט נגד טילים בליסטיים יחד עם אוקראינה ומדינות נוספות. הוא חשף שוורשה הכינה חבילת סיוע "משמעותית" חדשה לקייב, אך לא פירט את היקפה. דיווחים מוקדמים יותר בפולין העריכו כי היא תכלול גם מספר מצומצם של מיירטי פטריוט.
גם בוושינגטון נרשם בסוף השבוע מהלך משמעותי: מחלקת המדינה האמריקנית אישרה עקרונית עסקת נשק אפשרית לאוקראינה בהיקף של 2.7 מיליארד דולר, שתתמקד בשדרוג ופיתוח מערכי ההגנה האווירית. לפי ההודעה לקונגרס, העסקה עשויה לכלול טילים המבוססים על מערכת S-300, טילי GAM-67, מערכות שיגור משופרות ומכ"מים נגד רחפנים. עם זאת, לא מדובר בחבילת סיוע אמריקנית ישירה במובן הרגיל: אם העסקה תצא לפועל, היא תמומן משילוב של כספים אירופיים ומכספי Foreign Military Financing שאושרו עוד בתקופת ממשל ביידן. העסקה עדיין טעונה את הליך הביקורת בקונגרס. במקביל, ארה"ב גם אותתה כי היא מוכנה לאשר לגרמניה להעביר לקייב עשרה מיירטי פטריוט אמריקניים.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עצמו החריף את הלחץ הכלכלי על מוסקבה אתמול, כשחתם על חוק סנקציות חדש ונרחב נגד רוסיה. החוק מכוון בין היתר למגזרי האנרגיה והביטחון הרוסיים ול"צי הצללים" המשמש את מוסקבה לייצוא נפט תוך עקיפת סנקציות, ומעניק לנשיא סמכות להטיל מכסים כבדים גם על מדינות שממשיכות לרכוש כמויות גדולות של אנרגיה רוסית.
דווקא עכשיו: ארה"ב בוחנת את הכוח שלה באירופה
אלא שבמקביל לתמיכה בקייב, באירופה עוקבים בדאגה אחר סימני שאלה בנוגע לנוכחות הצבאית האמריקנית ביבשת. הפנטגון מנהל בחודשים האחרונים בחינה מקיפה של פריסת הכוחות האמריקניים באירופה, וכמה דיווחים בארה"ב העלו כי אחת האפשרויות היא צמצום של כ-25 אלף חיילים - ואף עד 40 אלף בתרחיש מרחיק לכת יותר - מתוך כ-80 אלף המוצבים כיום ביבשת. טרם התקבלה החלטה בנושא.
טראמפ. יצמצם כוחות באירופה דווקא עכשיו?
(צילום: Brendan SMIALOWSKI / AFP)
אתמול השתתף המפקד העליון של כוחות נאט"ו באירופה, הגנרל האמריקני אלכסוס גרינקביץ', בתדרוך לפקידי הפנטגון על האפשרויות שנבחנות. מסמך שנחשף על ידי רויטרס מצביע על כך שהבדיקה אמורה לגבש לפחות ארבע חלופות בנוגע לפריסה. שר ההגנה האמריקני פיט הגסת' אמר בעבר כי מטרת המהלך היא לדחוף את אירופה לשאת בחלק גדול יותר מנטל ההגנה שלה, תוך שמירת היכולת האמריקנית להתמודד עם התחייבויות צבאיות בזירות אחרות.
האפשרות לצמצום אמריקני מגיעה בזמן שמדינות אירופה מתמודדות עם רצף הולך וגדל של תקריות "אזור אפור". השבוע דווח כי מטוס קרב של נאט"ו הפיל רחפן שחדר למרחב האווירי של ליטא, ובדנמרק טענו כי פריגטה רוסית ירתה נורי איתות לעבר מסוק צבאי דני שניסה לצלם אותה במים בינלאומיים - והחטיאה אותו במעט. רוסיה מצדה טענה כי המסוק הדני ביצע תמרונים מסוכנים בקרבת כלי השיט.
קופנהגן הגיבה לאירוע בהקדמת חבילת סיוע של כ-276 מיליון דולר לאוקראינה, בעיקר לחיזוק ההגנה האווירית. שר ההגנה הדני יֶפֶּה ברוס הבהיר כי אם מוסקבה ניסתה להפחיד את דנמרק, התוצאה תהיה דווקא האצת הסיוע לקייב. גם נשיא לטביה אדגרס רינקביץ' הזהיר בסוף השבוע כי חלקים ניכרים מאירופה עדיין אינם ערוכים למציאות החדשה של לחימת רחפנים וטילים שנחשפה באוקראינה. לדבריו, הפערים בהגנה האווירית, ביירוט רחפנים ובמערכות נגד טילים בליסטיים הם משמעותיים - בעוד האיום ההיברידי של חבלה, מתקפות סייבר וחדירות אוויריות כבר קיים בהווה.
