טארק סעד נחוש לעזור לפליטים סורים אחרים שכמוהו ברחו ממלחמת האזרחים בארצם ובנו להם בית חדש בגרמניה, והבחירות הכלליות שתערוך גרמניה בשבוע הבא הן מבחינתו הזדמנות לעשות בדיוק את הדבר הזה. סעד מתמודד מטעם מפלגת המרכז-שמאל הסוציאל-דמוקרטית (SPD) בבחירות במדינת המחוז שלזוויג-הולשטיין שלחופי הים הבלטי. למפלגה הזו הצטרף בשנת 2016, שנתיים אחרי שהגיע לגרמניה כשהוא נושא על גופו שני פצעי ירי ששרד בסוריה.
סוף עידן מרקל – עוד כותרות:
• המורשת הפמיניסטית של אנגלה
• גרמניה נפרדת מ"אחיזת היהלום" של מרקל
• לפני הבחירות: המפלגה של מרקל בצרות
תמונות וזיכרונות מ-16 שנות אנגלה מרקל
(צילום: רויטרס)
16 צפייה בגלריה
מרקל מצטלמת לסלפי עם פליטים מסוריה ועיראק ב-2015. למרות הביקורת החריפה, ניצחה שנתיים אחר כך
(צילום: רויטרס)
"חשבתי לעצמי שהדברים שהפכו את חיי לקשים מייסרים גם אנשים אחרים, ושכדי להתגבר עליהם בהקדם האפשרי אדם צריך להשתייך למפלגה פוליטית", מסביר סעד בן ה-28, סטודנט למדעי המדינה. "ההורים שלנו חיו במשך שנים תחת מערכת פוליטית שונה לגמרי בסוריה, וזו הזדמנות לפתח דור חדש כאן בגרמניה".
הבחירות ביום ראשון, שבהן יקבעו הגרמנים מי יהיה הקנצלר החדש, שיירש את התפקיד מאנגלה מרקל אחרי 16 שנה, יהיו הראשונות שבהן יזכה סעד להצביע כאזרח גרמני. מרקל הייתה זו שפתחה את שערי גרמניה ב-2015 למאות אלפי פליטים מסוריה, וההחלטה הזו שלה – שהקימה עליה ביקורת חריפה מצד חוגים שמרניים – הייתה נושא מרכזי בקמפיין הבחירות של 2017, שגם בו, כמו בכל שלושת אלה שקדמו לו, ניצחה.
16 צפייה בגלריה
מועמדי המפלגות המובילות לתפקיד הקנצלר, מימין לשמאל: אולף שולץ מה-SPD, אנלינה ברבוק מהירוקים וארמין לאשט מה-CDU של מרקל
(צילום: AP)
לקראת הבחירות ביום ראשון ניצבת המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU) של מרקל בעמדה בעייתית. מועמד המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שאליה משתייך סעד, אולף שולץ, מוביל באופן עקבי בסקרים עם כ-25% תמיכה, השיעור הגבוה ביותר שלו זכתה המפלגה זה יותר מעשור, והוא הוכתר למנצח של כל שלושת העימותים הטלוויזיוניים בין המועמדים. מועמד ה-CDU של מרקל, ארמין לאשט, אינו מצליח להלהיב את הבוחרים, ואף שסקרים מעידים כי בימים האחרונים הוא צמצם את הפער משולץ, ומפלגתו שבמקום השני זוכה כעת לכ-22% תמיכה, מלאכת הרכבת קואליציה תהיה לא פשוטה עבורו, וה-CDU עשויה למצוא עצמה באופוזיציה לראשונה זה יותר מעשור וחצי.
סקר אצל סורים: ה-CDU מחוץ לשלישייה
לא כל הפליטים שהתאזרחו בגרמניה בטוחים בנוגע לזהות המועמד שלו יצביעו. "אני שמח שיש לי הזדמנות להצביע, אבל אני שומר על זהירות ויכול להיות שלא אממש את הזכות הזו", אומר מאהר עובייד בן ה-29, תושב העיירה סינגן שליד הגבול השווייצרי. עובייד, שהתאזרח בגרמניה ב-2019, מסביר שחסרה לו בהירות בנוגע לעמדות המפלגות השונות בענייני חוץ, במיוחד בעניין סוריה, ולכן הוא עדיין מהסס.
מספר הסורים שקיבלו אזרחות בגרמניה עלה בשנת 2020 ב-74% לעומת השנה שלפני כן, ועמד על כ-6,700. לפי הערכות, מספרם הכולל של הפליטים הסורים החיים כיום בגרמניה גבוה בהרבה, ועומד על יותר מ-700 אלף, אבל כדי לזכות באזרחות הם נדרשים להשקיע זמן ומאמץ. מחקר שערך בשנת 2020 ארגון "מועצת המומחים לענייני אינטגרציה והגירה" העלה שרק 65% מהמהגרים שהתאזרחו בגרמניה הצביעו בבחירות ב-2017, בעוד בקרב ילידי גרמניה עמד השיעור על 86%. שניים מהגורמים לכך היו הקושי של המהגרים להשתמש בשפה הגרמנית ומצבם הסוציו-אקונומי. נמצא כי גם משך שהותו של המהגר בגרמניה הוא גורם מכריע: ככל שמהגר שוהה בגרמניה זמן רב יותר, כך גובר הסיכוי שהוא ירגיש שהוא מבין את הפוליטיקה הגרמנית ויכול להשתתף בחיים הפוליטיים המקומיים.
לפי מחקר של מכון DIW, באופן היסטורי מהגרים מדרום אירופה ומטורקיה שהגיעו לגרמניה כמהגרי עבודה ראו במפלגת המרכז-שמאל הסוציאל-דמוקרטית את המפלגה שמייצגת את האינטרסים שלהם באופן הטוב ביותר; אלא שלפי אותו מחקר, מהגרים סורים נטו לתמוך יותר דווקא במפלגת הימין-מרכז השמרנית של מרקל, בהיותה זו שעיצבה את מדיניות ההגירה של גרמניה בשנים 2016-2013, אז הגיעו רובם למדינה.
16 צפייה בגלריה
הפגנות של תנועת הימין האנטי-מוסלמית "פגידה" בדרזדן ב-2016 על רקע בוא המהגרים
(צילום: AFP)
ובכל זאת, כעת כשמרקל עוזבת את התפקיד, רבים מהמהגרים הסורים שוקלים מחדש את צעדיהם. "הסורים צריכים לנהוג בחוכמה רבה", אומר עבד אל-עזיז רמדאן, שהתאזרח בשנת 2019 ועומד בראש ארגון מלייפציג הפועל לשילובם של מהגרים סורים בחברה. "מה שמרקל עשתה היה נכון, אבל מה עושה היורש שלה?". סקר לא רשמי שנערך בקרב חברי ארגון של מהגרים סורים בפייסבוק העלה שרובם מתכוונים להצביע כעת ל-SPD, ושבמקום השני נמצאת אצלם מפלגת הירוקים (הצועדת במקום השלישי בציבור הכללי). למקום השלישי אצל אותם מהגרים סורים הגיעה האפשרות "לא משנה לי".
מחמוד אל-קוטייפן, רופא שגר כעת בעיר פרייבורג שבדרום-מערב גרמניה, נמנה עם הסורים המעטים שהספיקו להתאזרח בזמן כדי להצביע בבחירות ב-2017. "מתוך הרגש הצבעתי אז למפלגה של מרקל, כי היא תמכה בפליטים", הוא אומר. אל-קוטייפן אמנם אינו מתחרט על ההחלטה ההיא, אבל כמו מצביעים גרמנים רבים הוא תוהה כעת כיצד לנהוג בעידן שאחרי מרקל ואינו בטוח למי יצביע הפעם. "מועד הבחירות מתקרב, אבל אם לומר את האמת, עדיין לא החלטתי".
