מי יהיה הרמטכ"ל ה-24 של צה"ל? שר הביטחון ישראל כ"ץ החל הבוקר (ראשון) לראיין את שלושת המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל במקומו של רב-אלוף הרצי הלוי שלקח אחריות על מחדל טבח 7 באוקטובר והודיע על פרישתו במרץ הקרוב. לכל אחד מראיונות המועמדים יוקדשו בערך שעתיים.
לעיון במכתב חברי הקואליציה לשר כ"ץ - לחצו כאן
2 צפייה בגלריה
אמיר ברעם אייל זמיר תמיר ידעי
אמיר ברעם אייל זמיר תמיר ידעי
מימין: ברעם, זמיר וידעי
( צילום: דובר צה"ל, משרד הביטחון)
השלושה שזומנו לראיונות עם שר הביטחון הם סגן הרמטכ"ל אלוף אמיר ברעם, מנכ"ל משרד הביטחון אלוף במיל' אייל זמיר ואלוף תמיר ידעי שכיהן בתפקידו האחרון כמפקד זרוע היבשה.
"בכוונתי לקיים הליך מסודר ומהיר כדי לאפשר לרמטכ"ל שיתמנה להיערך בהקדם לקראת האתגרים הביטחוניים הרבים בפניהם ניצבת מדינת ישראל בשעה זאת", מסר השר כ"ץ לפני הראיונות עם המועמדים. "בכוונתי לבחור את המועמד הטוב ביותר והמתאים ביותר להוביל את צה"ל בתקופה מאתגרת זו, וכפי שאמר ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון דוד בן גוריון - 'תדע כל אם עברייה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך'".
הרמטכ"ל מתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון, כך שלמעשה כ"ץ חייב להגיע להסכמה על המינוי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכן רק לו הסמכות להביא את המינוי לאישור הממשלה. לפני שהמינוי מגיע לממשלה, הוא צריך להיות מאושר גם על-ידי הוועדה למינוי בכירים. המינוי קצוב לתקופת כהונה בת שלוש שנים, שניתן להאריכה בשנה נוספת. לצה"ל אין השפעה על זהות המועמדים.
מנכ"ל משרד הביטחון זמיר (59) נחשב למועמד מוביל לרשת את הלוי בזכות הניסיון, הסמכות והמקצועיות, ובעיקר בזכות תפיסותיו שהתנגדו לצבא קטן. הוא גם נחשב למועמד מוביל בקרב ראש הממשלה נתניהו.
בטקס חילופי סגן הרמטכ"ל ב-2021 הדליק זמיר נורת אזהרה, וקבע כי "מול מערכה רב-זירתית יש לצה"ל צורך במאסה קריטית של איכות וכמות". בכירים בדרג המדיני אמרו לגבי המועמדות שלו כי "זמיר הוא המועמד המוביל לתפקיד הרמטכ"ל הבא. הוא מקובל על צמרת המדינה, והאיש הנכון שיביא לריפוי הצבא אחרי מחדל 7 באוקטובר".
זמיר, סגן הרמטכ"ל לשעבר, מקובל מאוד גם על קצינים רבים בצבא. הוא עסק בבניין הכוח בשנה האחרונה והיה בקשר מצוין מול האמריקנים. מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל עסק זמיר ברכש חסר תקדים של אמצעי לחימה מארצות הברית, כולל עסקאות רכש של מטוסי קרב וחימושים, וגם בהגדלת הייצור המקומי בישראל בתעשיות הביטחוניות.
זמיר שירת במשך 38 שנים בצה"ל במגוון תפקידי לחימה ופיקוד בכירים, ובין השאר היה מפקד פיקוד הדרום ומפקד עוצבת געש. בתפקידו האחרון בצבא, שאותו עשה בין 2018 ל-2021, שירת כסגן הרמטכ"ל תחת אביב כוכבי. בתקופה זו ריכז את עבודת המטה למימוש התוכנית הרב-שנתית "תנופה", וניהל את כלל הסיוע הצבאי למגזר האזרחי בתקופת מגפת הקורונה ובמהלך מבצע "שומר החומות".
2 צפייה בגלריה
השר כ"ץ עם הרמטכ"ל הפורש הלוי
השר כ"ץ עם הרמטכ"ל הפורש הלוי
השר כ"ץ עם הרמטכ"ל הפורש הלוי
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
סגן הרמטכ"ל ברעם (55), שביקש לסיים את תפקידו בחודש הבא, הוא אחד הקצינים הוותיקים והמנוסים ביותר בצה״ל. הוא גדל יחד עם הלוי בחטיבת הצנחנים, אך הם נחשבו בשנים האחרונות לנציגים של שתי קליקות שונות במטה הכללי. בין השניים התגלעו לא מעט מחלוקות, הן בסוגיות מבצעיות והן בהיבטי בניין הכוח. בין השאר שימש ברעם כמפקד פיקוד הצפון, מפקד הגיס הצפוני, מפקד עוצבת האש ומפקד חטיבת הצנחנים.
ברעם חי את מרבית חייו במתקנים ומחנות צבא. הוא בנו של קצין בצה"ל, למד בפנימייה צבאית ואחר כך החל בקריירה צבאית. הוא נתפס כקצין שמסור לתפקידו, נחבא אל הכלים ולא נחשב כאיש רעים להתרועע, על היתרונות והחסרונות של הדבר. בשנה האחרונה היו כמה גלים של ידיעות על מתיחות בינו ובין הרמטכ"ל בנוגע לטענות, או לפחות טענות לכאורה של ברעם על אי-שיתופו בכל צמרת קבלת ההחלטות בעת לחימה, גם באופן פרקטי וגם באופן שבו צה"ל מדברר את ההחלטות והמהלכים כלפי חוץ, על אופי התחקירים ועוד.
ברעם, לפחות ככל הידוע, לא שיתף פעולה עם הידיעות הללו, טרח להכחיש אותן ונמנע ממלחמות הגנרלים שאפיינו חלק ממערכות היחסים בצבא, אך מקורבים אליו כן שמעו בעת האחרונה ביקורת מסוגים שונים על התנהלות הצבא וחוסר נוחות מחלק מהמהלכים. לפי אחד הגורמים, ברעם העלה את הדברים על הכתב ואף מסר אותם להלוי, וחלקם גם קיבלו ביטוי במכתב סיום התפקיד שלו.
אלוף ידעי (55) גדל בגדוד 51 של חטיבת גולני, שם עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים וקורס קציני חי"ר. הוא היה מפקד מחלקה בגדוד, קצין המבצעים הגדודי ומפקד פלוגה. בהמשך שימש כסגן מפקד גדוד 12, לאחר מכן מונה למפקד מחזור בבא"ח גולני, בהמשך שימש כקצין אג"ם של חטיבת גולני ולאחר מכן מונה לראש לשכת סגן הרמטכ"ל.
לאחר מכן יצא ידעי ללימודים בפו"ם, ואחריהם מונה למפקד גדוד 13 של גולני, ובמהלך התפקיד הוביל כוח במרדף אחר מחבל חמאס בגזרת חברון ונפצע בהיתקלות. כתוצאה מהפציעה סיים את תפקידו כמפקד הגדוד בשנת 1999. לאחר שהחלים, מונה ידעי בשנת 2000 למפקד יחידת אגוז, והוביל אותה בלחימה בין היתר במבצע חומת מגן, ובכלל זה בכיבוש המוקטעה ברמאללה. בתפקיד זה שירת עד שנת 2002.
בהמשך היה ידעי, בין היתר, מפקד חטיבת גולני, מפקד אוגדת אדום, מפקד אוגדת איו"ש, מפקד המרכז לאימוני מפקדות, מפקד פיקוד העורף במהלך תקופת מגפת הקורונה ואלוף פיקוד המרכז. תפקידו האחרון היה מפקד זרוע היבשה, אותו סיים כאמור בחודש אוקטובר האחרון לאחר שהודיע על התפטרות חודש לפני כן מסיבות אישיות. עם זאת, הוא הותיר לעצמו את האפשרות להתמודד על תפקידים צבאיים בעתיד.
הודעת הפרישה של הלוי
(צילום: דובר צה"ל)

בתוך כך, כמה חברי כנסת מהקואליציה וראשי ארגונים פנו לשר הביטחון כ"ץ בבקשה שכל מועמד לתפקיד הרמטכ"ל יידרש להציג בכתב את התייחסותו לסוגיות מרכזיות בביטחון הלאומי של ישראל. "החלפת רמטכ"ל לבדה לא תספיק אם היא לא תביא לשינוי בחשיבה הצבאית ובתיקון ליקויי העומק שהתגלו במערכת הביטחון", צוין במכתב לכ"ץ.
החותמים על המכתב ביקשו משר הביטחון לדרוש מהמועמדים התייחסות לסוגיות כמו הכשרות חיילים ומפקדים בכירים, בניין הכוח, המטכ"ל ומבנה צה"ל, והרמה האופרטיבית בכל הגזרות. הם הציעו שלאחר מינוי הרמטכ"ל הבא יוקם צוות אזרחי שילווה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת את גיבוש התוכנית ואת מימושה. עוד הם הציעו למנות את הרמטכ"ל לשנה אחת בלבד, עם אפשרות הארכה לשנתיים או שלוש נוספות.