להצהרה החריגה והמשותפת שמסרו שלשום (ראשון) יו"ר ועדת הבחירות נעם סולברג, ראש השב"כ דוד זיני והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קדמה פגישה ארוכה וסוערת שבמהלכה הם התווכחו כיצד יש לסווג את חקירת החשד להשפעה זרה על הבחירות.
בפגישה התעורר ויכוח בין ראש השב"כ והיועמ"שית, שבו זיני דרש להגדיר את כל הפרשה והחשודים בה תחת חשד לעבירות ביטחוניות כך שהוא יוכל לבצע מראש פעולות חקירה באמצעות הכלים המורחבים שנתונים לארגון, בהם מניעת מפגש עם עורך דין, האזנות, איסוף נתוני תקשורת ועוד. "הדרישה שלך לא חוקית", התריעה בהרב-מיארה.
(צילום: אלכס קולומויסקי, אוליבייה פיטוסי, יונתן זינדל/פלאש 90)
היועמ"שית התנגדה בתוקף וטענה כי מדובר בבקשה לא חוקית, שכן לפי החוק לא ניתן לחקור חשודים בכלים ביטחוניים ללא הצגת ראיות לכך. לצד זאת, הסבירה כי לא ניתן לסווג מראש את כל הפרשה תחת עבירות ביטחוניות, שכן חשדות על קבלת שוחד בחירות יכולים להישאר במישור הפלילי בלבד. אם יוצגו ראיות לעבירות ביטחוניות, טענה בהרב-מיארה, ניתן יהיה לחקור בכלים המתאימים. "אני אתן את כל הכלים שהחוק מאפשר", אמרה.
המחלוקת בין הצדדים הגיעה עד לכדי נוסח ההצהרה שפורסמה בתקשורת. זיני דרש כי גם בהצהרה של סולברג ובהודעה לתקשורת יהיה כתוב כי הפרשה היא פרשה עם "חשדות לעבירות ביטחונית". היועמ"שית התנגדה, ואילו השופט סולברג הציע פשרה בנוסח שבה כתוב כי לחשדות "עשוי להיות פן ביטחוני" - וכך אכן נכתב בהודעה:
"לאחרונה התגלו חשדות חמורים המצריכים בחינה, הנוגעים למימון מגורמי חוץ, שנועד להשפיע על מערכת הבחירות, ושעשוי להיות להם פן ביטחוני. בעקבות המידע שהוצג לפנַיי, הנחיתי את שירות הביטחון הכללי לחקור בחשדות על-פי דין. חשוב לי להבהיר. חשדות הם חשדות. לצורך ערעור על תוצאות הבחירות נדרשות ראיות מוצקות".
במהלך הדיון, היועמ"שית הדגישה בפני זיני כי אסור לפי החוק לפעול בכלי שב"כ מורחבים ללא ביסוס ראייתי. לפי מקורות היועמ"שית אמרה לו כי "הדרישה שלך לא חוקית ותפגע בראיות, כי לא יהיה אפשר להשתמש בהן אחר כך אם יימצא צורך לערער על תוצאות הבחירות".
ההצהרה המשותפת

בנוסף נאמר לזיני בדיון כי שימוש לא חוקי בכלי שב"כ יפגע בתיק הפלילי ובהגשת כתבי האישום. לפי מקורות המעורים בפרטים, מי שתיווך בין הצדדים הוא השופט סולברג שהצליח בסוף להגיע להסכמה על נוסח מוסכם גם של הצהרה עם זיני וגם על הקמת צוות משולב למשטרה, השב"כ והפרקליטות.
כזכור, בסיום אותה פגישה, שארכה שש שעות, יצא סרטון משותף של סולברג, זיני, היועמ"שית ומ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית דין ליבנה שבה אמרו כי "גם אם החשדות יאומתו, אין בכך כדי לגרוע מתקינות תהליך הבחירות ומתוצאות הבחירות בכללותן". לפי מקורות, המילה "בכללותן" נאמרה שכן גם במצב שבו החשדות יאומתו הן עשויות להשפיע על פסילת קלפי כזו או אחרת - אך לא לפסול את כל הליך הבחירות.
שב"כ לא התייחס לנטען בכתבה.
מהיועצת המשפטית לממשלה נמסר: "כפי שפורסם, במסגרת ישיבה הוסכם על הקמת צוות שב"כ ומשטרה לטיפול בעניין בהתאם לחוק, נעשו פעולות חקירה רבות והטיפול מתקדם באופן מקצועי. יש להצר על הדלפות מטעות ומגמתיות".
גלי בהרב מיארה
גלי בהרב מיארה
בהרב-מיארה: "כל מי שצריך להיחקר - ייחקר"
(צילום: עמית שאבי)
בנוסף, היום פרסם הליכוד מכתב שבו הוא דורש מבהרב-מיארה "לחדול מניסיונות הטיוח והעיכוב" של החקירה, "ולאפשר את חקירתם של חברי הכנסת מהמפלגות הערביות ושל עוזריהם".
היועמ"שית מסרה בתגובה לכך כי "הטענה שהתביעה הכללית מעכבת ביצוע פעולות חקירה - כוזבת. עד כה, אושרו פעולות חקירה משמעותיות לבקשת השב"כ. במקביל לכך, הוקם צוות חקירה משותף של שב"כ והמשטרה המלווה ע"י פרקליטות המדינה, שינהל את המשך החקירה במהירות האפשרית. כל מי שצריך להיחקר - ייחקר".

בקשת הליכוד שנדחתה - וההבהרה של סולברג

בתוך כך, בכאן 11 דווח שלשום על מחלוקת נוספת, הפעם בתוך השב"כ. לפי הדיווח, זיני ביקש להפעיל אמצעי חקירה נוספים לבדיקת החשדות לשוחד בחירות, אך ראש אגף ושני בכירים נוספים בשירות התנגדו לבקשתו. לטענתם, היקף החשדות מצומצם, וקיים ספק אם ניתן יהיה לגבש תשתית ראייתית שתבסס עבירות פליליות.
ספירות המעטפות הכפולות בועדות הבחירות
ספירות המעטפות הכפולות בועדות הבחירות
(צילום: רועי ידובסקי / ועדת הבחירות המרכזית)
כך או כך, מחר ועדת הבחירות המרכזית תגיש לנשיא המדינה את התוצאות הסופיות ויחל סבב ההמלצות על המועמד לקבלת המנדט הראשון להרכבת ממשלה. בליכוד ביקשו לדחות את פרסום תוצאות הבחירות כדי לקבל סקירה על ממצאי החשדות - אך סורבו. במכתב מטעם הליכוד נמסר כי הם לא יוכלו לאשר את התוצאות מבלי להכיר את היקף החשדות, אף שלמפלגה אין כל סמכות חוקית לאשר או לפסול את התוצאות.
סולברג הבהיר במכתבו לליכוד כי למליאת ועדת הבחירות המרכזית, המורכבת מנציגי הסיעות, אין סמכות למנוע את פרסום תוצאות הבחירות ובכך לעכב את כינונה של כנסת חדשה. לדבריו, פרשנות כזו סותרת עקרונות יסוד דמוקרטיים. הוא הדגיש כי סמכות המליאה מוגבלת לאישור חישובי הקולות וחלוקת המנדטים, ולא לפסילת קולות או לשינוי התוצאות.
בתוך כך, לא ברור עדיין האם הליכוד יצביעו נגד התוצאות כאקט של דה-לגיטמציה מבחינה ציבורית. עוצמה יהודית כבר הודיעה כי תביע נגד נגד, אך כאמור אין לכך השפעה על מועד פרסום התוצאות.