על רקע הדיווחים על הקמת "קיר" ביטחוני של ישראל, יוון וקפריסין נגד טורקיה, ובצל המתיחות בין שלוש המדינות לאנקרה, הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן אמר בסוף השבוע כי לארצו "אין עניין בשטחים או בריבונות" של מדינות אחרות. "אנחנו לא רוצים שום מתיחות, משברים או סכסוכים עם אף מדינה, והרצון היחיד שלנו הוא שלום ויציבות בעבור שכנינו". אמר, אך שיגר איום מרומז: "טורקיה לא תאפשר הפרה של הזכויות שלה ושל מה שמגיע לה".
הנשיא הטורקי אמר את הדברים בטקס חניכת כלי שיט צבאיים במספנה של חיל הים הטורקי באיסטנבול - שם חנך רשמית את הצוללת TCG Hızır Reis, נחתת מסוג C-159 וכלי שיט בלתי מאויש. במהלך האירוע נמסרה גם ספינת קורבטה לחיל הים הפקיסטני, במסגרת הסכם מכירת כלי שיט בין המדינות.
"אמצעי הלחימה החשוב ביותר שאנחנו מכניסים היום לשירות מבצעי הוא הצוללת TCG Hızır Reis, שבזכות יכולותיה המתקדמות תשמש כשומרת הלאומית של קרקעית הים השקטה", אמר ארדואן בטקס החניכה. "אמצעי נוסף שאנו מכניסים לשירות הוא הנחתת, שתפעל בים סוער, הן במסגרת מבצעים צבאיים והן במסגרת משימות סיוע הומניטרי בימי שלום".
לדבריו, "כלי השיט הימי הבלתי-מאויש החמוש שלנו, ULAQ, הוא מקור גאווה נוסף עבורנו. כלי השיט, סמל לטרנספורמציה הדיגיטלית ולמערכות אוטונומיות המבוססות על בינה מלאכותית בזירה הימית, מהווה חלוץ של עתיד העשייה המבצעית. מאפיין נוסף של ה-ULAQ הוא השימוש במנוע ימי שפותח בידי מהנדסים טורקים, עם שיעור ייצור מקומי של 90%. כל ההשקעות שלנו לא מיועדות להכנה למלחמה, אלא רק להגנת השלום, העצמאות והעתיד".
באתר החדשות היווני "גריק סיטי טיימס" נכתב כי טורקיה ממשיכה לחזק את יכולותיה הימיות תחת דוקטרינת "המולדת הכחולה" (בטורקית - Mavi Vatan) - אחד מעמודי התווך של תפיסת הביטחון הלאומי הטורקי. מדובר בתפיסה שפותחה בתחילת המילניום, ושמה במרכז שאיפות התרחבות טריטוריאלית ימיות של טורקיה ושאיפה לשליטה באזורים ימיים נרחבים בים השחור, במזרח אגן הים התיכון ובים האגאי - כ-462,000 קמ"ר בסך הכול.
מדובר בחזון ריבוני שמרחיב את גבולות המדינה למרחבי הים ומאגד סוגיות של ביטחון, אנרגיה וסחר. הדוקטרינה קוראת למעשה לממשלה הטורקית לבנות כוח ימי וגמיש, לצד נקיטת דיפלומטיה ימית אגרסיבית מאוד. כמו כן, הדוקטרינה כופרת באמנת האו"ם לחוק הים (UNCLOS) מ-1982, אמנה שמסדירה את השימוש באוקיינוסים ומגדירה גבולות ימיים ושאנקרה אינה חתומה עליה.
יוון וקפריסין חשות מאוימות מהגישה הזו, שדוגלת בפגיעה בריבונות הימית של שתי המדינות. הן חוששות כי שאיפת ההתרחבות הטורקית תפגע בחופש השיט שלהן, כמו גם בגישה שלהן לחיפוש אחר מצבורי גז ונפט באזור - שעליהם אנקרה רוצה לשים את ידה.
מאז 2019 הדוקטרינה מיושמת באמצעות תרגילים שנתיים בשם "המולדת הכחולה", וכן במסמך הבנות על גבולות ימיים שנחתם בין טורקיה לבין לוב. באותה שנה נאם גם ארדואן כשמאחוריו מפה המפרטת את הגבולות הימיים שאליהם טורקיה שואפת להגיע. התפיסה הטורקית גוררת התנגדות וביקורת בין השאר מצד יוון, קפריסין, האיחוד האירופי ונאט"ו, ומבקריה טוענים כי היא מייצגת תפיסה ניאו-עותמאנית וניאו-אימפריאליסטית, ששמה למטרה התרחבות והשתלטות על שטחים ריבוניים של שכנותיה.
בנאום שנשא באוגוסט 2024 בטקס במכללה צבאית של חיל הים הטורקי באיסטנבול, הדגיש ארדואן את תמיכתו בתפיסה, תוך התייחסות לסכסוך בקפריסין. "נגן על זכויותינו במולדת הכחולה, שמוקטנות בידי אנשים מסוימים, עד הסוף", אמר. "לא נאפשר פגיעה בזכויות של אחיו ואחיותינו הקפריסאים-טורקים. נפעל בנחישות וניישם את כל מה שדורשים האינטרסים של טורקיה בים האגאי, מזרח הים התיכון והים השחור - מבלי לבקש אישור מאף אחד ומבלי להתחשב במי אומר מה".
הפגנת הכוח הטורקית - והפתרון שמכינים בישראל
כאמור, בימים האחרונים התפרסמו דיווחים על שיתוף פעולה ישראלי-יווני-קפריסאי במטרה להרתיע את טורקיה ולמנוע ממנה להפוך מיריבה לאויבת. מחר תיערך פסגה משולשת בירושלים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס ונשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס, כשברקע המתיחות בין ישראל לטורקיה, בין השאר סביב המלחמה ברצועת עזה, ובצל מתיחות גוברת בין טורקיה ליוון וקפריסין - כולל חדירה של מטוסים טורקיים לשמי יוון והזנקה של מטוסים יווניים לעברם. הפסגה בנויה מכמה רבדים - רובם ביטחוניים - אבל חלק משמעותי יוקדש גם לאנרגיה.
פרשננו רון בן ישי ציין כי שיתוף הפעולה של ישראל עם קפריסין ויוון, שכולל תרגילים אוויריים, קרקעיים וימיים משותפים, מתקיים כבר כמה שנים. בישראל הכחישו אומנם את הדיווחים על הכוונה להקים "כוח התערבות משותף", אבל ל-ynet נודע כי הדרג המדיני הודיע לצה"ל שיש כוונה כזו ואפילו העביר הוראה להתחיל לתכנן - אבל עדיין לא התבצע שום צעד מעשי, ובקריה מחכים להוראות מנתניהו ומשר הביטחון ישראל כ"ץ. למעשה, בדרג המדיני ביקשו לא להתקדם בינתיים מעבר לאותו שלב תכנוני מוקדם, כשהמטרה של כוח כזה, אם יוקם, תהיה התמודדות עם טורקיה באגן המזרחי של הים התיכון.
6 צפייה בגלריה
הסכסוך במדינת האי מאיים להתלקח. ראש הממשלה ונשיא קפריסין, מאי
(צילום: עמוס בן גרשום/ לע״מ)
יוון אמנם חברה בנאט"ו בדומה לטורקיה, אבל האיבה ארוכת השנים בין שתי המדינות, שהסכסוך בקפריסין הוא חלק מרכזי מאותה איבה, לא דעכה ומאיימת להתלקח בכל רגע. הצבא הטורקי - כוחות היבשה ובעיקר הצי - גדול, חזק ומודרני יותר מזה היווני. גם התעשייה הצבאית הטורקית המודרנית נותנת יתרון לאנקרה על פני אתונה.
לעומת זאת, חיל האוויר הטורקי חלש יחסית. לכן, אם ישראל חוברת ליוון ולקפריסין היוונית ומעמידה לרשות הברית הזו את היכולות האוויריות והמודיעיניות של צה"ל, זה עשוי לשנות במידה ניכרת את מאזן הכוחות באגן המזרחי של הים התיכון לרעת טורקיה, וארדואן יצטרך לשקול פעמים אם ירצה להיכנס לעימות עם היוונים בתנאים אלה.
ישראל אינה מעוניינת להיכנס לעימות צבאי עם טורקיה, אבל לנוכח הקו שנוקט בו ארדואן, ולנוכח האוזן הקשבת שיש לו אצל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ - כולל שאיפתו של הנשיא הטורקי לשלוח חיילים לכוח הייצוב הבינלאומי ברצועת עזה - ישראל מציבה איום מדיני וצבאי פוטנציאלי על אנקרה באמצעות חבירה אפשרית ועתידית לכוח משותף עם יריבותיה.
