האלוף במילואים אבי גיל, המזכיר הצבאי לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהתראיין השבוע בתקשורת לראשונה מאז טבח 7 באוקטובר, אמר כי את התשובות היה מעדיף לספק מול ועדת חקירה ממלכתית, ולא בשיחה מצולמת עם עיתונאים. אלא ששלוש שנים (ושלושה ימים) אחרי פרוץ המלחמה, ושנה (פחות שלושה ימים) מחזרת כל החטופים החיים, ועדה שכזו לא קמה. למעשה, לא קמה אף ועדה ייעודית לחקירת אירועי הטבח.
נציין כבר בתחילת הכתבה כי נתניהו הוא היחיד מבין ראשי המערכת המדינית-ביטחונית ב-7 באוקטובר 2023 שלא תומך היום בוועדת חקירה ממלכתית. מהרמטכ"ל הרצי הלוי, דרך ראש אמ"ן אהרן חליוה - ועד ראש השב"כ רונן ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט - כולם הביעו תמיכה בהקמת ועדה כזו, וכזו בלבד.
והדעה שלהם הייתה די פופולרית בתחילת המלחמה. אם בימיה הראשונים איש לא העז להעלות על דעתו, או על דל שפתיו, שתקום ועדת חקירה שאינה ממלכתית, כולל התבטאויות של מספר שרים וחברי כנסת מהליכוד בעד הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ככל שהתקדמו החודשים - והמחדל "התרחק" - נשמעו הצעות להקים ועדות אחרות. ועדת בדיקה ממשלתית, ועדת חקירה פריטטית, ועדת חקירה לאומית היו רק חלק מההצעות שהועלו.
הייתה גם פשרה של נשיא המדינה יצחק הרצוג - שנתקלה בסירוב נתניהו - שלפיה ועדה ממלכתית תוקם, אך זה יעשה בשיתוף פעולה של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ומשנהו, השופט השמרן נעם סולברג.
אלא שגם היום אף אחת מההצעות הללו לא הביאה להקמת ועדה בפועל. הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית-לאומית כבר עברה קריאה ראשונה בכנסת, אך טרם הושלם הליך החקיקה, למרות הרוב המובהק שבו החזיקה הקואליציה בכנסת הנוכחית. המחדל, כאמור, התרחק. אז מה קרה להבטחה של נתניהו מאוקטובר 2023 ש"כולם יצטרכו לתת תשובות, גם אני"? ניסינו לעשות סדר, שאולי יסביר במילים של ראש הממשלה עצמו, מדוע עד כה לא קמה ועדת חקירה כלשהי.
תשובות "אחרי המלחמה"
ב-25 באוקטובר 2023, פחות משלושה שבועות אחרי הטבח, התייחס נתניהו לראשונה באופן מפורש לסוגיית האחריות שלו למחדל. "המחדל ייבדק עד תום. כולם יצטרכו לתת תשובות. גם אני", אמר. הוא הוסיף: "7 באוקטובר היה יום שחור בתולדותינו".
הייתה זו האמירה הברורה הראשונה של נתניהו על הצורך הברור בבדיקה, אך כבר באותו מעמד הצמיד לה נתניהו תנאי: הבירור יתקיים בתום המערכה - שלא ברור מי קובע מתי אותו סוף מגיע - והאם כבר הגיע. גם היום, למעשה, נתניהו יכול לטעון כי הלחימה בכל הזירות פתוחה. כך נוצרה התבנית שתלווה את התבטאויותיו גם בהמשך: הכרה בצורך לחקור, לצד דחיית החקירה למועד בלתי-מוגדר, עם מנגנון חקירה שלא לגמרי ברור עד הסוף.
נתניהו, אוקטובר 2023: "כולם יצטרכו לתת תשובות - גם אני"
(צילום: לע"מ)
בינואר 2024 נשאל נתניהו במפורש על ועדת חקירה ממלכתית. תשובתו הייתה: "את החקירות והבדיקות צריך לעשות בגמר המלחמה, בטח לא בעיצומה". הוא הסביר כי אינו רוצה שמפקדים וקצינים יעסקו בחיפוש אחר עורכי דין בזמן הלחימה. לאחר מכן הוסיף את המשפט הבא: "הממשלה היא שתחליט בעניין הזה בבוא העת ולא הגורמים הכפופים לה".
במשפט אחד נתניהו לא רק דחה את הבדיקה - הוא גם הבהיר שהוא אינו מתחייב להקים ועדת חקירה ממלכתית, ושמבחינתו ההכרעה על מנגנון החקירה נתונה לממשלה - ולה בלבד. ועדת חקירה ממלכתית מוקמת לפי חוק ועדות חקירה, כאשר הממשלה מחליטה על הקמתה ונשיא בית המשפט העליון, במקרה הנוכחי יצחק עמית, ממנה את חבריה.
מנגנון חלופי
ככל שחלף הזמן, התבהרה העובדה שהמחלוקת היא כבר מזמן אינה רק בשאלה מתי תקום ועדה, ואיזו ועדה תקום, אלא גם בשאלה מי יקבע את הרכבה.
במהלך 2024 החלו חברי קואליציה, שכאמור חלקם בכירים בליכוד שדווקא תמכו בראשית המלחמה בוועדה ממלכתית, להשמיע הצעות למנגנונים חלופיים, ובהם ועדה ממשלתית או ועדה שתורכב "בהסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה". אלא שכבר בפעמים הראשונות שהצעה כזו עלתה, היא נדחתה על ידי האופוזיציה שמתעקשת על ועדת חקירה ממלכתית.
ורק שהנשיא עמית לא ימנה את הוועדה
(צילום: שלו שלום)
ביולי 2024 בלשכת ראש הממשלה בחנו את החלופות לוועדת חקירה ממלכתית, ובהן מנגנון שיזכה להסכמה רחבה או ועדה מיוחדת. בשלב הזה טרם הוצגה לציבור תוכנית סופית ומחייבת, אך הכיוון היה ברור כבר אז: אנשי נתניהו חיפשו "מסלול עוקף יצחק עמית".
בדצמבר 2024, בתגובה לעתירות שהוגשו לבג"ץ ובהן דרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית, טענה המדינה - קרי, הממשלה, כי לבית המשפט אין סמכות להורות לממשלה להקים ועדה כזאת.
"מסקנות ידועות מראש"
במרץ 2025, בדיון 40 חתימות בכנסת, הציג נתניהו באופן מפורש עוד יותר את התנאים שלו. "חשוב והכרחי לחקור לעומק את כל מה שקרה לנו ב-7 באוקטובר ואת מה שקדם לכך", אמר, ובהמשך דרש להקים ועדת חקירה "אובייקטיבית, מאוזנת ובלתי תלויה".
הוא הוסיף כי אינו רוצה "ועדת חקירה שהמסקנות שלה כבר ידועות מראש", עדות נוספת להסתייגות שלו מוועדת חקירה ממלכתית.
נתניהו, מרץ 2025: "הכרחי לחקור, אבל לא בוועדה שמסקנותיה ידועות מראש"
(צילום: ערוץ כנסת )
הניסיון של נתניהו, שנמשך עד היום למעשה, הוא כזה: לייצר דה-לגיטימציה לוועדת חקירה ממלכתית, אם כזו תקום יום אחד, כי ראש מערכת המשפט ימנה את חבריה, ואלה ימצאו את הדרך להסיק מסקנות באשר לאחריות ראש הממשלה לטבח.
בקיץ 2025, לאחר שהממשלה הודיעה לבג"ץ כי אין בכוונתה להקים ועדת חקירה ממלכתית בשלב זה, חזר נתניהו על עמדתו בדיון סגור בוועדת החוץ והביטחון. "אני עד היום מנסה להבין (מה קרה). פתחתי תחקירים ואני מנסה להבין איך הם נכנסו לפה עם כפכפים ועם קלאצ'ים. כוח של כלום. איך זה יכול לקרות, אני דורש תשובות, אני חייב תשובות", אמר.
הדרך שלו להשיב לביקורת על אי-הקמת ועדה עד אותו מועד, כמעט שנתיים לטבח, הייתה ההבהרה שהכוח להקים ועדה נמצא בידיו ובידי הממשלה. "הייתי יכול להקים ועדת חקירה ממשלתית כבר אתמול, אבל אין לזה אמון ציבורי", הודה. בהמשך הציג את המתווה שבו הוא תומך, זו שכאמור זוכה לתמיכה רק מצד אחד במפה הפוליטית: "תהיה ועדת חקירה, אבל היא צריכה להיות מורכבת מ-50 אחוז קואליציה ו-50 אחוז אופוזיציה".
בכל פעם שהאפשרות הזו הוצגה, נתניהו גם הקפיד להגדיר אותה כ"וועדה של העם", כאילו תמיכת הציבור כולו היא בוועדה כזו, וזאת על אף סקרים די חד-משמעית שרוב הציבור מעוניין בהקמת ועדת חקירה ממלכתית.
הבטחה להתייצב ראשון
כך עבדה גם שיטת נתניהו בנובמבר 2025. בדיון נוסף בכנסת, הציג נתניהו את עמדתו בצורה מפורטת. "השאלה היא לא רק מה בודקים, השאלה המכרעת היא מי בודק את האמת", אמר. הוא טען כי חלקים גדולים בציבור לא יקבלו ועדה שהרכבה ייקבע לפי המתכונת הקיימת, והצהיר: "אנו רוצים להקים ועדת חקירה ל-7 באוקטובר שתהיה מאוזנת ושתזכה באמון מרבי של הציבור".
נתניהו, נובמבר 2025: "השאלה המכרעת - מי בודק"
(צילום: ערוץ כנסת)
נתניהו הביא דוגמה מעבר לים, ודיבר על ועדת החקירה לאירועי 11 בספטמבר בארה"ב כדוגמה למודל אפשרי, שבו רפובליקנים ודמוקרטים שיתפו פעולה בהקמתה. הוא דרש ועדה שתייצג את כלל חלקי העם או את רובם, והתחייב: "אני הראשון שאתייצב ואשיב על כל שאלה".
בדצמבר 2025 קודמה הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית מיוחדת, ובהמשך התגבש מסלול חקיקה לוועדת חקירה "ממלכתית-לאומית". בפברואר 2026 הבהיר נתניהו כי בדיקת מבקר המדינה אינה תחליף לוועדת חקירה, וקרא לקדם ועדה לאומית שוויונית. הוא חזר על התחייבותו להתייצב בפניה ולהשיב על השאלות.
ההצעה עברה קריאה ראשונה בכנסת ביולי 2026, רגע לפני פיזור הכנסת. בין האמירות וההחלטות האלה של נתניהו מתחילת המלחמה ועד היום כן יש מכנה משותף אחד: נתניהו לא חזר בו מההצהרה שצריך לחקור את מחדלי 7 באוקטובר, אבל ההבטחה לחקירה כלשהי לא הפכה להקמת ועדה בפועל.
תקדים הצוללות ואסון מירון
השאלה הזו - על החקירה ואופיה - עומדת גם היום למבחן הציבור. בעוד פחות משלושה שבועות ייערכו הבחירות לכנסת ה-26. ובעוד ברור שהגוש של נתניהו לא מתכוון להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי 7 באוקטובר, ראשי הגוש המתנגד לו - ובראשם גדי איזנקוט - מתחייבים שאחת מהחלטות הממשלה הראשונות שיקבלו, אם יזכו לאמון הציבור, הוא הקמת ועדת חקירה ממלכתית כפי שנקבע בחוק.
ועדת חקירה לפרשת הצוללות הוקמה בממשלת בנט-לפיד
(צילום: אלעד גרשגורן)
אם זה יקרה, זו לא תהיה הפעם הראשונה שממשלה חדשה מקימה ועדת חקירה על מחדלי או אירועי הממשלה הקודמת, גם אז ממשלה בראשות נתניהו. ביוני 2021, בישיבתה הראשונה של הממשלה בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד, אושרה הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אסון מירון, שבו נהרגו 45 בני אדם. ההחלטה התקבלה 52 ימים בלבד לאחר האסון, שאירע עוד בתקופת ממשלת נתניהו.
בהמשך, בינואר 2022, אישרה אותה ממשלה גם את הקמת ועדת החקירה הממלכתית לבחינת פרשת הצוללות וכלי השיט, בעקבות הצעה שהגיש שר הביטחון דאז בני גנץ.
