השופטים בבג"ץ הרשות השנייה הזהירו הבוקר (שלישי) את שרי הממשלה כי הם מסכנים עובדי ציבור בתביעה אזרחית אם לא יכבדו פסקי דין, וכי לא תחול עליהם חסינות אישית.
"עקרונות בסיסיים אלה יפים הן ביחס לפעולתם של נבחרי ציבור הן ביחס לפעולתם של עובדי ציבור הנדרשים כולם לפעול בהתאם להוראות הדין. בעניינם של האחרונים, לא למותר להעיר כי פעולת עובדי ציבור בניגוד להחלטות שיפוטיות, עלולה להוביל, במקרים המתאימים, לכך שהסדר החסינות האישית המוקנה מפני תביעות נזיקין – לא יחול (סעיף 7א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש])", כתבו נשיא העליון יצחק עמית, והשופטים אלכס שטיין ורות רונן.
בהודעתם כתבו השופטים כי "דומה שיש מקום לשוב על מושכלות יסוד" - וציטטו החלטות קודמות: "חובת הציות לפסקי דין וכיבודם נמנים עם תנאי היסוד שעליהם מושתת משטר חוק במדינה דמוקרטית. בלא ציות לפסקי דין של בתי המשפט מתערער עקרון שלטון החוק והמשפט, והסדר החברתי מתפורר. איש הישר בעיניו יעשה, והמרחק בין שלטון המשפט לאנרכיה הוא כחוט השערה".
לדבריהם, "אי-כיבוד פסק דין של בית משפט על-ידי אזרח הוא גילוי חמור של פגיעה בשלטון החוק. חמור מכך שבעתיים הוא אי כיבודו של פסק דין על-ידי רשות מרשויות השלטון. מדינה שבה רשות שלטונית נוטלת את החוק לידיה – ברצותה, מקיימת צו שיפוטי שניתן נגדה, וברצותה מתעלמת ממנו – היא מדינה שנזרעים בה זרעי פורענות ואנרכיה ומתפתחת בה תרבות מסוכנת של שלטון הכוח ושרירות".
המשמעות
כאשר אזרח מפר ופועל בניגוד להחלטות שיפוטיות ניתן להגיש נגדו בקשה לביזיון בית המשפט, ואם היא מתקבלת, יכול בית המשפט להטיל עליו קנסות - ואף מאסר. אלא שלא כך לגבי נבחרי ועובדי ציבור. עד היום בקשות לביזיון לא התקבלו, ובג"ץ לא קבע הלכה בנושא. הסיבה היא שיש קשיים משפטיים לקבל בקשות ביזיון נגד עובדי ציבור ואף עוד יותר נגד נבחרי ציבור.
משבר חוקתי
(צילום: REUTERS/Ronen Zvulun, אלכס קולומויסקי, shutterstock/7th Sun, רויטרס, הדר יואביאן, AFP, AP, חיים גולדברג/פלאש 90)
כעת מבהירים שופטי בג"ץ כי ישנו כלי אחר נוסף לאכיפת אי-ציות להחלטות שיפוטיות - תביעת נזיקין. אזרחים וחברות יכולים להגיש תביעה אישית נגד עובד ציבור אם פעל בניגוד להחלטה שיפוטית ואם גרם להם נזק. השופטים דייקו בהחלטתם כי תביעות כאלה יכולות להיות מוגשות נגד עובדי ציבור, כלומר עובדי מדינה, ולא נגד נבחרי ציבור - ממשלה ושרים.
בשיח של "משבר חוקתי", כשפקיד מדינה נאלץ להחליט אם לציית לממשלה או לבית המשפט, השופטים מבהירים למעשה כי עובד ציבור שיבחר שלא יציית לבית המשפט יסתכן בתביעת נזיקין אזרחית, גם אם לא בטוח שתתקבל בקשה לביזיון בית המשפט. סוגיית היכולת לאכוף אי-ציות של עובדי ציבור לפסקי דין כבר עלתה בדיון האחרון בבג"ץ בנוגע לכך שהמשטרה אינה מבצעת מעצרי עריקים. לאחר הדיון המשטרה החלה לפעול בעניין.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התייחס להודעת בג"ץ, ותקף את השופטים: "המאפיה המשפטית עברה לסחיטה באיומים. ככה בדיוק נשמעת הודעת איומים שמזכירה גובי חסות. מה השלב הבא? מעטפות עם קליעים למשרדי הממשלה? ראש של סוס במיטה? בקבוק עם בנזין על רכביהם של נבחרי הציבור? סחיטה באיומים היא עבירה פלילית שדורשת חקירה משטרתית. איש אינו מעל החוק, גם לא יצחק עמית וגלי בהרב-מיארה. גם את הפרוטקשן הזה ננצח. בקלפי".
החלטת הממשלה: "אין לכם סמכות"
תגובת בג"ץ מגיעה ברקע החלטת הממשלה ביום ראשון, פה אחד, שלא לכבד את פסיקת בג"ץ על הרשות השנייה, שבה כתבה: "אין לכם סמכות לרמוס את החוק - פסיקה המנוגדת לחוק לא תוכר והחלטות שיתקבלו מכוחה בטלות". זאת לאחר שהממשלה אישרה למעשה את הצעת שר התקשורת שלמה קרעי ושר המשפטים יריב לוין, והצהירה שלא תכיר בכל החלטה, אישור, מינוי או פעולה שתבצע מועצת הרשות השנייה, כל עוד אינה עומדת בתנאי הסף המפורשים שנקבעו בחוק. בין החלטות אלו, מתן אישור אפשרי למכירת "רשת 13" ל"קבוצת ההייטקיסטים".
הצהרת הממשלה התקבלה בתדהמה במערכת המשפט, כשלאחריה גורמים משפטיים העריכו שהיא תשפיע לרעה על היחס כלפי ישראל בעולם - ועלולה גם להביא לצעדים נגדה בטריבונלים בינלאומיים. אותם הגורמים הדגישו אז כי מדובר במהלך חסר תקדים שמקרין על החרפת יחסה של הממשלה כלפי שלטון החוק. לטענתם, צעד זה, פיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה ושינוי דרך בחירת השופטים מעביר את ישראל שינוי משטרי מוחלט - מדמוקרטיה ליברלית מהותית לדמוקרטיה פורמלית.
