כדי לשמר את פעילות מועצת הרשות השנייה, בג"ץ הורה לה לפעול בהרכב חסר אף שהחוק מונע זאת. פסיקה זו, על רקע חשד השופטים שחברי מועצה התפטרו במכוון לסיכול ההליך המשפטי, הביאה להתקוממות הממשלה והודעתה חסרת התקדים שלא תכבד את ההחלטה.
אבל האם מדובר באירוע חד פעמי חריג או התחלה של נרמול התעלמות מפסקי דין של בג"ץ? לא פחות מ-10 עתירות בסוגיות נפיצות מתנהלות בבג"ץ והכרעת השופטים בהן שוב תעמיד במבחן את הפרדת הרשויות, שלטון החוק וסדרי השלטון.
גלריה
עימות חזיתי. ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא בית המשפט העליון יצחק עמית
(צילום: REUTERS/Ronen Zvulun, אלכס קולומויסקי, shutterstock/7th Sun, רויטרס, הדר יואביאן, AFP, AP, חיים גולדברג/פלאש 90, נחום סגל, עמית שאבי, תומר שונם הלוי)
שישה חוקים שחוקקה הכנסת עומדים למבחן בג"ץ במסגרת עתירות שהוגשו לבית המשפט ודרשו לפסילתם. התיקון בחוק היסוד שמשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים הוא אחד הדרמטיים שבהם. בדיון שהתקיים לאחרונה רמזו רוב השופטים כי בכוונתם להתערב בחוק היסוד. נשיא העליון יצחק עמית מתח ביקורת על החוק על כי הוא מכניס וירוס פוליטי למערכת. חוק נוסף הקשור במערכת המשפט הוא התיקון לחוק לשכת עורכי הדין אשר מבטל את כפיית התשלום של עורכי הדין ללשכה וכן משנה את סמכויותיה הכלכליות כך שמעביר את השליטה בתקציב למחוזות ומחליש את ראש הלשכה.
ישנם שלושה חוקים נוספים שעוסקים בענייני ביטחון שנתקפו בעתירות. חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, חוק שלילת קצבאות מהורים למחבלים קטינים - חוק אשר כבר נפסל בעבר בבג"ץ, חוק נגד העסקת מורים בעלי תואר ממוסדות ללימוד הוראה ברשות הפלסטינית, וחוק שעורר הרבה מאוד סערה בישראל ובעולם - חוק אל-ג'זירה. בג"ץ נמנע מהוצאת צו ביניים כך שחוק אל-ג'זירה כבר מיושם ובאישור בית משפט מחוזי מדינת ישראל פועלת למניעת שידורים והטלת סנקציות על גופי תקשורת בינלאומיים אשר פוגעים בביטחון המדינה לפי חוות דעת של מערכת הביטחון.
המשך יבוא. שופטי בית המשפט העליון
(צילום: אוהד צויגנברג)
אלא שלא רק חקיקה עומדת במבחן בג"ץ, גם עתירות נגד החלטות ממשלה ושרים. ישנן לפחות ארבעה כאלה הנחשבות לדרמטיות. הראשונה היא העתירה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר מחדל טבח השבעה באוקטובר. במהלך הדיון בעתירה השופטים כבר אותתו כי בכוונתם להתערב, אולם לא בטוח האם להורות לממשלה להקים ועדת חקירה "ממלכתית" לפי החוק, או למעשה כל ועדת חקירה שתחליט הממשלה - כשהערב אושר קידום חוק ועדת החקירה הפוליטית לטבח.
החלטות ממשלה נוספות בענייני תקשורת ועיתונות הן סגירת תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל וכן מניעת הפרסום הממשלתי בעיתון הארץ בשל התבטאות מו"ל העיתון עמוס שוקן. הליך דרמטי הנוגע להחלטת ראש הממשלה הן העתירות להדחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. העתירות, בתמיכת היועמ"שית, דורשות להרחיב את הלכת דרעי פנחסי שקבעה כי על ראש ממשלה לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום, כך שראש הממשלה יחייב לפטר שר בשל צבר עבירות מנהליות או חוקיות שתקבע היועמ"שית גם אם לא הוגש נגדו כתב אישום.
פיזור הכנסת בעוד כעשרה ימים עלול להיות כר פורה למשברים בין הממשלה לייעוץ המשפטי ולבית המשפט. מרגע פיזור הכנסת, על פסיקת בג"ץ, הממשלה נכנסת תחת סטטוס "ממשלת מעבר" כך שהיא רשאית להמשיך להוביל הליכים או החלטות שהתקבלו קודם היציאה לבחירות, אולם נאסר עליה לקבל החלטות חודשות, ביתר שאת כאלה שיכבלו את ידי הממשלה הבאה. בעבר הוציא הייעוץ המשפטי לממשלה והיועמ"שים במשרדי הממשלה עשרות של החלטות ל"מניעה משפטית" להחלטות שרים או ממשלה בשל הריסון החל על ממשלת מעבר.
פיזור הכנסת - כר פורה למשברים. אולם המליאה
(צילום: REUTERS/Ronen Zvulun)
כמה מקרים כאלה גם הגיעו לפתחו של בג"ץ אשר נדרש, וכך ידרש גם בתקופת הבחירות הקרובה, לקבל החלטות בעתירות נגד התנהלות ממשלת המעבר במהירות. שכן, כל תקופת הבחירות הינה שלושה חודשים ועלול להיווצר מצב לפיו עד מתן פסק הדין כבר תקום ממשלה חדשה. החלטות הייעוץ המשפטי לממשלה ופסקי דין של בג"ץ בנוגע למגבלות על ממשלה המעבר, כאמור, עשויות גם הן להוביל למשברים חוקתיים.
