לראשונה מאז נשמעו האזעקות באוקטובר 2023, התייצבו הבוקר (חמישי) ארבעת ראשי הרשויות המרכזיות בגליל המזרחי, כתף אל כתף, וקראו לממשלה למקד את מאמציה בשיקום ופיתוח העיר קריית שמונה, שמהווה מרכז כלכלי לכל היישובים סביבה. "אין שום רשות בעולם שהתפזרה ל-560 יישובים שונים ושהמשק בה שותק כבר יותר מ-500 ימים", אמר ראש העיר קריית שמונה אביחי שטרן.
מסיבת העיתונאים התכנסה בקריית שמונה, וראשי הרשויות - שטרן, לצד דוד אזולאי ממטולה, אסף לנגלבנד מהגליל העליון ובני בן-מובחר ממבואות החרמון - קראו לממשלה להצטרף אליהם בעיר. "אולי העיר צ'רנוביל דומה למציאות שלנו", אמר שטרן. האירוע החריג הזה, בו ארבעתם התכנסו יחד, נועד לשבור את שיטת ה"הפרד ומשול" שהממשלה מפעילה לטענתם. הם קראו לשרים לכנס בדחיפות ישיבת ממשלה בקריית שמונה, לדון במצב בעיר ובסביבתה ולאשר החלטת ממשלה או חוק ייעודי לשיקום העיר והמרחב, בדומה למינהלת התקומה שקמה בדרום.
ראשי הרשויות הזכירו כי כ-40% מהעסקים שנסגרו במלחמה לא נפתחו מחדש, גם לאחר שהממשלה הכריזה שתקופת הפינוי הסתיימה באופן רשמי. בנוסף, כ-30% מהתושבים לא שבו מעולם. "יש פה חלון הזדמנויות, לפני שיוצאים לבחירות והכנסת תתפזר", הם התריעו. שטרן אמר כי "החקיקה בישראל לא מגדירה מהו אסון, אבל למה לחכות לאסון גדול יותר? תושבי קריית שמונה היו 40% מהמפונים בצפון. זו העיר היחידה באזור שפונתה במכה אחת. אנחנו מפסיקים להיות נחמדים. אנחנו מאוחדים ודורשים מענה. אם צריך להגביר את הצעדים - נגביר".
שטרן התייחס גם להפגנות התושבים, שהחלו עוד לפני המהלך של ראשי הרשויות עצמם. "הם יצאו לפנינו, ואם הם לא יקבלו מענה זה ייצא משליטה". דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה, האשים את הממשלה בפוליטיזציה, ואיים גם הוא להחריף את הצעדים. "הם מבינים רק בצורה הזאת", אמר. "צריך לחסום את הגליל".
הוא פנה גם לשר זאב אלקין, שמונה מטעם הממשלה כאחראי על שיקום הדרום והצפון. "במקום לקחת את כל ההחלטות והתוכניות שהרשויות כבר הכינו לחומש הקרוב, אלקין מקבל החלטות ב'פרוסות פרוסות'. אלף ואחת החלטות. אני אישית לא קראתי אף החלטה", אמר. הוא הזכיר גם סרטון שפרסם אלקין עצמו, בו הוא נמצא לצד יו"ר האופוזיציה בקריית שמונה, אלי זפרני, מקובו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. "מעונות היום זה בזכותו (של זפרני)? זו פוליטיקה. הם מתנכלים לקריית שמונה בגלל שהם לא אוהבים את ראש העיר".
אסף לנגלבנד, ראש מועצת הגליל העליון, אמר כי "נכנסנו חלשים מאוד למלחמה הזאת, והיא רק הוכיחה שהאזור היה חלש. המערכת הרפואית חלשה והתעשייה וההייטק לא ששים להגיע לפה. לא ראינו אף מפעל או עסק שרוצים להגיע מחר בעקבות ההטבה של הממשלה. הגליל העליון זקוק לתיירות. העסקים צריכים שקט". הוא קרא לציבור: "בואו, תמשיכו למלא את בתי המלון, תקנו פה ותהיו חלק מהצמיחה הכלכלית".
בני בן-מובחר, יו"ר אשכול הגליל המזרחי וראש המועצה האזורית מבואות חרמון, הצטרך לדברי עמיתיו: "הגליל צריך תוכנית נפרדת מכל התוכניות שהיו עד עכשיו. קריית שמונה חזרה תעשה את כל הגליל המזרחי והגולן חזקים יותר. אני פונה לשרים ולראש הממשלה: בואו לכאן ותעסקו ב'אקו-סיסטם' במקום ב'אגו-סיסטם'".
"מדיניות של הפקרה"
אל החלל השלטוני שנוצר, שבו ראשי הרשויות והתושבים ביישובי הגליל המזרחי מרגישים נטושים, מנסה להיכנס ח"כ נעמה לזימי ממפלגת הדמוקרטים. יחד עם חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה, היא גיבשה חבילת חוקים עוקפת ממשלה לשיקום הצפון. לזימי הניחה על שולחנה של הכנסת עשר הצעות חוק בנושא, ובראשן "חוק תנופה", שנועדו לעגן בחקיקה את מה שהממשלה ממסמסת לדבריה בהחלטות ממשלה חסרות סמכויות יישום.
"הגשתי את החוקים כי אסור לנו להסתפק בהחלטות ממשלה ריקות", אמרה. "מי שלא יודע לקחת אחריות על מחדל, לא יודע גם לשקם ולבנות מחדש. זו לא טעות - זו מדיניות של הפקרה, מריחה וביזה תקציבית, שבה שיקום הצפון הופך לעניין של מקורבים פוליטיים במקום אינטרס לאומי. המענה הציוני להרס הוא בנייה מחדש, טובה יותר ומושקעת יותר, שתביא משפחות צעירות לבחור בצפון ולהפוך אותו לפאר היצירה הישראלית. את הכעס על ההפקרה אנחנו מנתבים לבנייה, לחזון ולערבות הדדית - כי זוהי המהות של התקומה שלנו".
