באיראן מדווחים אחר הצהריים (יום א') כי נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד, מי שנחשב בעבר לאחד מאויביה המרים של מדינת ישראל, חוסל גם הוא במתקפות של ישראל וארה"ב. לפי הדיווחים, אחמדינג'אד "נהרג יחד עם שומרי ראשו במתקפת טילים של המשטר הציוני וארצות הברית".
אחמדינג'אד, נזכיר, כיהן שמונה שנים כנשיא איראן, בין 2005 ל-2013, ובתקופה זו הוא נחשב ל"פנים" של תוכנית הגרעין האיראנית ושל ההתרסה של טהרן מול המערב. הוא הרבה לאיים בהשמדת ישראל ולנפק הערות אנטישמיות, נודע כמכחיש שואה חסר בושה – וגם השמיע שלל הצהרות ששמו ללעג את ארצו במערב, בין השאר כשבבואו לכינוס העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק הגיע לנאום באוניברסיטת קולומביה וטען שבאיראן אין הומואים.
כשאחמדינג'אד נבחר ב-2009 לכהונה שנייה הואשם המשטר האיראני בזיוף התוצאות לטובתו, והמונים יצאו לרחובות איראן כדי להפגין בדרישה להפיל את משטר האייתוללות, במה שנודע כ"תנועה הירוקה". המחאה העממית ההיא הפכה למרחץ דמים בהובלת כוחות המשטר, שבו נהרגו עשרות בני אדם ומאות נכלאו.
אחמדינג'אד סיים את תפקידו ב-2013 כנשיא שצמרת המשטר רואה בו אדם שיותר מזיק לאיראן בזירה הבינלאומית מאשר מועיל לה, אבל הוא נותר פופולרי למדי בקרב בני השכבות העניות במדינה הודות לתוכניות הבינוי והדיור שקידם. מאז שסיים את תפקידו כנשיא הוא הפך פעיל ברשתות החברתיות ושלח למנהיגים בעולם שלל מכתבים שזכו לפרסום נרחב. הוא גם מתח בפומבי ביקורת על השחיתות של הממשלה, אף שממשלתו שלו התמודדה עם טענות דומות לשחיתות ושניים מסגניו אף נשלחו לכלא.
אחמדינג'אד ניסה בשנים האחרונות להתמודד מחדש לנשיאות, אבל בצל דיווחים על עימות בינו לבין המנהיג העליון עלי חמינאי - שחוסל גם הוא אתמול - מועצת "שומרי החוקה" פסלה את מועמדותו שלוש פעמים, ב-2017, ב-2021 וב-2024. בשנים שאחרי עזיבתו את השלטון, יצוין, הביע אחמדינג'אד תמיכה מפורשת בהגבלת כוחו של חמינאי, וב-2018, בהצהרה נדירה, כתב למנהיג העליון וקרא לו לאפשר בחירות "חופשיות".
אחמדינג'אד נולד ב-1956 בכפר ארדאן הסמוך לעיר גארמאסר, ליד טהרן, בנו של פועל במפעל ברזל. בהיותו בן שנה עברה משפחתו להתגורר בטהרן. ב-1975 החל בלימודי הנדסה אזרחית באוניברסיטת טהרן למדעים וטכנולוגיה. הוא המשיך במסלול האקדמי, וב-1997 קיבל דוקטורט בהנדסת תחבורה ותכנון מאוניברסיטת טהרן למדעים וטכנולוגיה, בה שימש במקביל כמרצה. במקביל לתחילת לימודיו האקדמיים החל אחמדינג'אד בפעילות פוליטית והיה מעורב בתנועה האעסלאמית נגד שלטון השאה האיראני.
לאחר המהפכה האסלאמית ב-1979, ייסד את ארגון הסטודנטים האיסלאמיים באוניברסיטת טהרן למדעים וטכנולוגיה והיה לחבר במשמרות המהפכה. הוא השתתף בלחימה במלחמת איראן-עירק, ועל פי כמה מקורות היה מעורב במספר מבצעים צבאיים חשאיים בעיראק. בשנים שלאחר המלחמה המשיך לעסוק בפעילות פוליטית ומילא תפקידים שונים בשלטון המקומי באיראן, ביניהם מושל מחוז ארדביל (1993 - 1997) וראש העיר טהרן (2003 - 2005). במהלך כהונתו כראש עיר נודע במדיניותו השמרנית וביטל רפורמות שהנהיג קודמו בתפקיד, ולמשל סגר מסעדות של מזון מהיר ודרש מכל הגברים שהועסקו בעירייה לגדל זקנים וללבוש חולצות עם שרוולים ארוכים. במקביל לקריירה פוליטית, הוא המשיך בפעילות אקדמית וב-1989 היה לחבר בהנהלת אוניברסיטת טהרן למדעים וטכנולוגיה.
5 צפייה בגלריה
אחמדינג'אד בביקור במתקן הגרעין בנתנז, ב-2007. כשהיה ראש העיר טהרן, דרש מכל הגברים שהועסקו בעירייה לגדל זקנים
(צילום: AFP)
אחמדינג'אד נבחר לראשונה לנשיאות ב-2005, אז גבר על חמישה מועמדים, בהם מי שנחשב באותה עת למועמד המוביל - הנשיא לשעבר עלי אכבר האשמי רפסנג'אני. על פי נתונים שמסר משרד הפנים האירני זכה אחמדינג'אד ל-62.2% מקולות המצביעים ואילו רפסנג'אני קיבל רק 35.7%. על פי הפרשנות המקובלת, ניצחונו המפתיע נבע לא מעט בשל תמיכת חוגים שמרנים במערכת הפוליטית באיראן (בעידודו של חמינאי) שראו בו נציג לתפיסותיהם הפוליטיות, ובשל התדמית שגיבש לעצמו כאדם פשוט, ישר ונציגם של השכבות החלשות.
לאחר כניסתו לתפקיד באוגוסט 2005, זוהה על ידי אזרחים אמריקאים כמי שהיה מעורב בהשתלטות על שגרירות ארה"ב בטהרן והחזקתם של בני ערובה בזמן המהפכה האסלאמית. מעורבותו באירוע הוכחשה על ידי שלטונות איראן, והסוגיה נותרה בלתי מוכרעת. אחמדינג'אד נודע כאמור בזכות נאומיו והצהרותיו מעוררי המחלוקת שזכו לגלי ביקורת בינלאומית. את עיקר תשומת הלב העולמית משכו התבטאויותיו בסוגיית מאבקה של איראן בנוגע לזכותה לעסוק ב"מחקר גרעיני" וכן התבטאויותיו בנוגע להשמדתה של מדינת ישראל והכחשת קיומה של השואה.
הנשיא האיראני ספג ביקורת גם בתוך ארצו, בעיקר בקרב בני המעמד הבינוני על מדיניותו הכלכלית שלא הצליחה להוריד את שיעורי האבטלה והאינפלציה הגבוהים. לעומת זאת, הוא זכה בכהונתו הראשונה לתמיכה בקרב המעמד הנמוך באזורי הכפרים, ולגיבוי מצד חמינאי. בבחירות לנשיאות שנערכו ביוני 2009 זכה לכאורה ברוב גדול - טענה שהאופוזיציה במדינה הכחישה והאשימה שהתוצאות זויפו - והביס את יריבו העיקרי, המועמד הרפורמיסטי מיר-חוסיין מוסאווי.
לפני שנתיים דווח כי אחמדינג'אד ניצל מניסיון התנקשות באמצעות מטען חבלה שהונח במכוניתו. לפי הדיווח שפרסם אז ערוץ "איראן אינטרנשיונל", המזוהה עם האופוזיציה האיראנית, המטען גרם לתקלה במערכת ההיגוי של הרכב, אך בעקבות בדיקה מקדימה שלו לפני הנסיעה, הועבר הנשיא לשעבר למכונית אחרת בשיירה.
