1 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו
בנימין נתניהו
בנימין נתניהו בחשיפת ארכיון הגרעין האיראני
(צילום: AP)
בתגובה ל"תולדות האשליה של זבנג וגמרנו" מ-25 באוקטובר
במאמר שפרסם כאן השבוע טען השר לשעבר נחמן שי שהציבור הישראלי התאהב בניצחונות "זבנג וגמרנו", שאינם ריאליים בהקשר של המלחמה הנוכחית בעזה. הוא העלה נקודות חשובות, אך לטעמי פספס נקודה מהותית: בציבור הישראלי אין ציפייה להכרעת חמאס באבחה, אלא שהתגובה למתקפת 7 באוקטובר תהיה יצירתית, נועזת ומפתיעה, ולא שבלונית ופסיבית. הדבר היחיד שיכול להחזיר לישראל את יכולת ההרתעה הוא לעשות מהלך שאויבנו לא מצפים שנבצע. לכל מה שאנחנו עושים – הפצצה בהיקף אדיר, היערכות לכניסה קרקעית ומו"מ להחזרת החטופים – חמאס ציפה מלכתחילה.
נחמן שי פירט שורת מלחמות ומבצעים, מששת הימים דרך מבצע אנטבה ועד השמדת הכורים הגרעיניים בעיראק ובסוריה, אבל המשותף להם לא היה ה"זבנג וגמרנו", אלא שהם היו לא צפויים. מוטיב ההפתעה היה אבן הראשה לבניית המוניטין שצה"ל בנה לעצמו כצבא מתוחכם וחזק. לרשימה שמנה שי במאמרו הייתי מוסיף את מבצע "אביב נעורים" בביירות ב-1973 ואת גניבת ארכיון הגרעין האיראני ב-2018.
בכל הפעולות הללו, ובעוד רבות אחרות, היו אלמנטים יצירתיים שהיממו את האויב. במידה רבה, מכלול הפעולות יצר את האקס פקטור של מערכת הביטחון הישראלית: התפישה שצה"ל, המוסד ושב"כ הם גופים נועזים ולא צפויים היא היא אלמנט ההרתעה המרכזי שלנו.
כמעט כלום מזה אנחנו לא רואים במלחמה הנוכחית. להיפך, את הפעולה המפתיעה ביצעו חמאס והג'יהאד האיסלמי. לא היה דבר צפוי יותר מהפצצות אוויריות על עזה כתגובה לטבח 7 באוקטובר, ולא יהיה דבר צפוי יותר מכניסה קרקעית. איננו יודעים מה מתרחש מאחורי הקלעים במו"מ לשחרור השבויים ובני הערובה, ומובן שמדובר במקרה אחר לחלוטין ממבצע אנטבה שם רוכזו החטופים במקום אחד, ועדיין הטיפול בסוגייה צפוי ופסיבי. השבוע האחרון, שבו הצליח חמאס לדחות את הכניסה הקרקעית לעזה על ידי טפטוף של שחרור חטופים, השאיר אותו כצד היוזם ואת ישראל כמגיבה.
כדי להחזיר לישראל את אלמנט ההרתעה שבנתה במשך עשרות שנים היינו מצפים לראות חיסולים של הבכירים ביותר בארגוני הטרור, ואולי אפילו פעולות מסובכות אחרות (הגענו לאוגנדה, עזה יותר קרובה). במקום זה אנחנו רק שומעים דברי רהב מצד חברי הקבינט ובכירי צה"ל על מחיקת חמאס ועל עוצמת אש שלא נראתה מעולם – אמירות שספק גדול אם משכנעות את המאזינים הישראלים או מאיימות על האויב.
פרופ' ניראון חשאיפרופ' ניראון חשאי
מהן הסיבות לכך שישראל אינה יצירתית או אקטיבית במלחמת חרבות ברזל? ראשית, אנחנו רק בהתחלה וייתכן שעוד נראה פעולות כאלו. הסבר אחר יכול להיות שאין לישראל כרגע יכולת מבצעית לכך. הסבר נוסף יכול להיות שדווקא יש לנו את יכולת, אבל היא מרוסנת על ידי לחץ בינלאומי. וייתכן גם שהדבר נעוץ בהססנות בדרג המדיני ובשיתוק של הדרג הצבאי, מחשש לטעויות קשות נוספות שיתווספו למחדלי 7 באוקטובר.
קריטי להבין שבמידה רבה, אלמנט ההרתעה של ישראל לאו דווקא נובע מעוצמתה הצבאית, אלא מהיכולת שלה ליזום. אנחנו חייבים לעשות דברים שחמאס והג'יהאד האיסלמי לא צופים שנעשה, גם במישור הצבאי וגם במישור המדיני. רק כך נוכל למנוע 7 באוקטובר נוסף בעתיד.
  • ניראון חשאי הוא פרופסור לאסטרטגיה ודיקן בית ספר אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il