יש מאכלים אהובים, ויש מאכלים שהפכו להיות חלק מאיתנו. הפיצה, כנראה, שייכת לקבוצה השנייה. קשה לחשוב על מאכל בינלאומי שהשתלב בישראל בצורה כל כך טבעית. מהקניון השכונתי ומסיבות יום ההולדת, פיצה פיתה כסגירת פינה לארוחה זריזה, משם לפיצה בטאבון אחרי בילוי, ועד למסעדות ולפיצריות שהפכו את הבצק למלאכת מחשבת ומדויקת.
צפו ביהונתן כהן מסביר כיצד התנהל תהליך הבחירה
(צילום: יהונתן כהן)
לכאורה, מדובר בנוסחה פשוטה להפליא: בצק, עגבניות, גבינה וטמפרטורה גבוהה, אולם בשנים האחרונות הפכה הפשטות הזאת למגרש משחקים שלם. הבצק הוא לא עוד מרכיב, הוא עובר התפחה ארוכה. העגבנייה מקבלת זהות ומקום מוצא. הגבינה היא מוצרלה טרייה, והתנור הלוהט הופך לחלק בלתי נפרד מהסיפור. כבודה של נאפולי אומנם מונח במקומו כתחנת המוצא, אבל הפיצה הישראלית כבר מזמן מדברת במבטא מקומי.
פיצריית נפוליטן 26 מהרצליה. שחקנית חדשה ברשימה
(צילום: יובל חן)
כחלק מהמסע שלי בעקבות האוכל הישראלי, החלטתי להקדיש את טורי הפעם לפיצריות של ישראל. לא רציתי רק למצוא את הפיצה הטובה מכולן, משימה שבלתי אפשרי להכריע בה, אלא לשרטט את מפת הפיצה המקומית. לכן יצאתי למסע שחוצה את הארץ, מרמת הגולן ועד אילת, חיפשתי את המקומות הבולטים, המסקרנים והמיוחדים לאורך הדרך, כולם מבוססי המלצות של עשרות פודים, אינפלואנסרים, מבקרי מסעדות וחובבי קולינריה שתחקרתי, כדי להשיג מיפוי כמה שיותר רציני.
אציין במלוא הצניעות שברור לי שהמסע אינו מושלם, וכי יש חבלי ארץ ומקומות שלא הספקתי לסמן. את רשתות הפיצה הגדולות ואת השמות מרובי הסניפים, לצד מסעדות שבהן פיצה היא רק אחת מהמנות בתפריט - החלטתי להשאיר הפעם בחוץ. רציתי להתמקד בפיצריות פר אקסלנס. ובניגוד לרשימה שהייתה יכולה להתרכז כולה בגוש דן, השתדלתי להסתכל על כל המפה: מכפר דרוזי למרגלות החרמון, דרך קיבוץ בעמק הירדן, ועד לירושלים והמדבר.
התוצאה היא מסע בין עשרות תחנות, שכל אחת מהן מספרת סיפור קצת אחר על האהבה הישראלית למאכל האיטלקי. יש כאן פיצות שמנסות להיות נאמנות ככל האפשר למסורת של נאפולי, אחרות שלוקחות השראה מניו יורק ומדטרויט, ויש גם כאלה שכבר לא מרגישות צורך להתנצל על הפרשנות המקומית שלהן.
אני מקווה שתאהבו את הרשימה שהכנתי. אתם יותר ממוזמנים לחדד, לדייק, לגלות ולספר מי בעיניכם היא המוצלחת ביותר באזורכם. עשו זאת בתגובות, ויחד באמת נייצר את המסמך המקיף ביותר שניתן להפיק בנושא הפיצות של ישראל. מוכנים?
פפינו - עין קיניה
זו כנראה הנקודה הכי צפונית במפת ישראל שמייצרת פיצה נהדרת. מאחורי המקום המפתיע עומד חוסיין זידאן, שבחסות ימי הקורונה החליט לפתוח מקום מושקע משלו למרגלות החרמון. כיום סוגרת פפינו כמעט שש שנות פעילות מוצלחת, כשבטופ של המקום הפשוט מציעים לסועד פיצה הגונה עם אירוח דרוזי, שמעניק לארוחה אופי משלה. בדרך לחרמון או ממנו, זו יופי של אופציה לסעודה בגוון אחר.
הנחתום - בני יהודה
רונן לביא הוא אופה וקונדיטור, והניסיון המקצועי שלו ניכר בגישה של המקום שפתח אל אחד המרכיבים החשובים ביותר בפיצה: הבצק. במאפיית הבוטיק שבאזור התעשייה בני יהודה עובדים בשיטה מסורתית, כשלצד לחמים ומאפי בוקר, מציעים פיצה מעולה, שמעלה עוד יותר את ערכה של רמת הגולן. יפה לראות את המקצועיות ותוצרי הבצק המצוינים של המקום שמביאים עימם עוד וריאציה של המאכל האיטלקי הנערץ.
פיצה טראק - קיבוץ דפנה
כשמה כן היא. באוויר הפתוח של הקיבוץ הצפוני ניצבת משאית שהיא בעצם פיצרייה מהממת. שנים של פעילות וקהל אוהדים שנותר נאמן למרות קשיי המלחמה של השנים האחרונות, מציבים את הטראק כאטרקציה לכל עניין ודבר. כך, בליבו של קיבוץ מסתתרת פיצה מוקפדת וטעימה להפליא, שבהחלט שווה לסמן כל אימת שמגיעים לגליל העליון.
פיצה טרק בקיבוץ דפנה. מוקפדת וטעימה להפליא
(מתוך אלבום פרטי)
פרסקה - קיבוץ אפיקים
מחלוצי הגבהת הסטנדרט ופורצי הדרך. מה שהחל במקום קטן בקיבוץ מסדה, עבר למבנה מרשים בקיבוץ אפיקים והוא בלי ספק אחד ממוקדי המשיכה הכי גדולים בעמק הירדן, דרומית לכינרת. מקור ההשראה הוא נפוליטני אורגינל. רואים זאת בתנור, בהתפחה ובכבוד למעדן. המטבח הפתוח לרווחה מבעד לחלונות השקופים הוא אחד היפים, ומהווה עוד סיבה למובן מאליו: זו אחת מתחנות הפיצה הכי חשובות בישראל.
פיצה פרסקה. מתחנות הפיצה החשובות בישראל
(צילום: נחום סגל)
פיצה ביאנלה - ג'וליס
הכפר ג'וליס הוא נקודת ציון משמעותית לעדה הדרוזית כישוב בעל חשיבות הסטורית ודתית מרובה. אבל זו לא האטרקציה היחידה שהמקום מציע - סמנו את פיצה ביאנלה בכפר כיעד מסקרן מאוד. שילוב מרשים של בסיס שנותן ריספקט לארץ המקור של הפיצה, לצד פרשנות מקומית שעובדת מעולה. מסתבר שהגליל המערבי הוא לא רק חומוס נפלא ודגים מהים התיכון.
פיצה טוסקנה - חורפיש
"אצל הפיצאיולו מחורפיש". כך ענה, ללא היסוס, ארז קומורובסקי, אדם שמבין דבר או שניים בהלכות הבצק והקולינריה המקומית לשאלה מה היא הפיצה האהובה עליו. לפיכך, למה שלא תנסו גם אתם? פיצה דקה וקריספית מבצק שהותפח במחמצת, ושלל תוספות מגוונות. עם אופציה גם לארוחות בוקר ולחמים מושקעים.
נאופוליטן - חיפה
לא בכדי המקום הזה פועל בהצלחה עצומה כבר שנים רבות. עד כדי כך שנדרש להגדיל משמעותית את החלל ולהגדיל את שעות הפעילות. הכול במטרה לתת אפשרות למעריצים ולסקרנים מכל רחבי הארץ להגיע ולהביט מקרוב בפלא שיצר אורן אבני. מקצוענות חסרת פשרות, למידה אינסופית ודייקנות מופתית הם המאפיינים הבולטים של הפיצה הנפוליטנית עם הקריצה החיפאית, שזכתה להכרה בינלאומית מוצדקת מאין כמותה. תחנת חובה.
נאופוליטן, חיפה. הכרה בינלאומית
(צילום: ליה רוז מגן)
סאנפלאואר - חיפה
מסממני ההתעוררות המרשימה של שכונת בת גלים, שבמשך שנים עמדה מוזנחת בצל, עד שחוותה רנסנס של ממש בעת האחרונה. אחד מחלוצי התהליך הוא בית המאפה סאנפלאואר, שהוקם על ידי זוג תושבי השכונה והפך למוקד עלייה לרגל. אחרי ההתבססות, פתחו באחת מפינות השכונה את הפיצרייה שלהם, עם משולשי ענק מבצק מחמצת בסגנון ניו-יורקי. קחו בחשבון עמידה לא קצרה בתור. הוא שווה את זה.
פיצה לינגה - חיפה
עוד שחקנית פופולרית ואהובה בעיר התחתית של חיפה. מתמקדת בפיצה דקה ופריכה ומציעה חוויה יומיומית של בילוי ופיצה. הקפדה על הסטנדרט, אבל המטרה היא לייצר חוויה קלילה ומהנה לסלייס או מגש עם דרינק בצד.
דולצ'ה - רעננה
זוג החברים מרעננה התחילו באפיית פיצות למקורבים, אבל התחביב הפך במהירות לעיסוק רציני. השניים למדו באקדמיה באיטליה, קיבלו הכשרה מקצועית והקימו ברעננה טרטוריה שמתמחה בפיצה נפוליטנית עכשווית.
המקום הקטן כבר הפך למסעדה גדולה ועמוסה, כשלצד הפיצות מוגשות גם פסטות בעבודת יד. דולצ'ה היא עוד דוגמה יפה לאופן שבו שני חובבי פיצה הפכו לימוד מקצועי וירידה לפרטים לעסק קולינרי מגובש, וזה עוד לפני שדיברנו על הפרוייקט החדש והמרשים שלהם, כי אתם תקראו עליו מיד בהמלצה הבאה.
פיצה דולצ'ה. ירידה לפרטים
(צילום: דוד מויאל)
אמריקן דולצ'ה - רעננה
אחרי שהעמיקו במסורת הנפוליטנית בדולצ'ה, הבעלים החליטו לפתוח חלון דווקא לעולם הפיצריות האמריקאי. במקום מציעים מגוון אסכולות אמריקאיות מושחתות ושונות. טעים בטירוף, אחר, ובעיקר מראה את רמות היצירתיות, ההקפדה והמקצועיות של האנשים המעולים האלה.
לילה - רמת השרון
השחקנית הוותיקה מדרום תל אביב חדרה לאחרונה לעיר התותים, וכבשה את פסגת הפיצה שלה עם חתימתה הייחודית וכן החריף והזיתים ליד. לצד הפיצות היצירתיות, המקום מציע חצר גן חמודה ודרינקים טעימים. המקום מתאים גם למי שמחפש ארוחת ערב, וגם למי שרוצה להפוך אותה לבילוי ארוך יותר.
לילה פיצה. בילוי ארוך או קצר
(באדיבות wolt)
פיצה ניצה - הוד השרון
הבחירה הראשונה של תושבי הוד השרון. בניצה הולכים על הסגנון הניו-יורקי, עם משולשים גדולים, בצק דק ותחתית פריכה. התוספות קורצות לחיך המקומי, כשהדיבור על המקום מהדהד אלמנט חשוב במיוחד: נדיבות.
נפוליטן 26 - הרצליה
אחת המצטרפות הטריות לרשימה, שאפילו הקדשתי לה ביקורת לפני זמן מה. פיצרייה די חדשה על הרחוב הראשי של איזור התעשיה של הרצליה פיתוח, שבעליה הצעירים מציעים פיצה טובה בסגנון נאפולי על מפות לבנות, בלב אחד האזורים העמוסים בארץ.
לה טיגרה - תל אביב
חלוצת הז'אנר הנאופוליטני בתל אביב. גם כאן מבינים מהר שהמקום המוצלח הוא תוצר של למידה מעמיקה וממושכת בעיר הדרומית באיטליה, כשלאחרונה הצטרף לסיפור ההצלחה מפלורנטין סניף חדש בצפון הישן של תל אביב שמציג גם הוא טאבון מעוטר בחברבורות שמוציא פיצות מעולות.
פיצה של לה טיגרה, תל אביב. חלוצת הז'אנר הנאופוליטני בתל אביב
(צילום: אנטולי מיכאלו)
ברוקלין פיצה / הפיצה - תל אביב
לאור ריבוי הסניפים, שלושה כרגע, ברוקלין עשויה לצאת מהרשימה שלנו, כי היא כבר גדולה מדי. זה כמובן לא לרעתה, אלא בעיקר מעיד על סיפור ההצלחה של הפיצה הניו-יורקית הגדולה והנדיבה, שמציעה סלייס משובח ומגש ענק (רק בסניפים, לא במשלוחים).
לצד ברוקלין הפופולרית, חשוב לציין גם את הפיצה ברחוב בוגרשוב, עוד מקום בהשפעה נפוליטנית מרשימה לא פחות מהמקבילה הניו-יורקית. פשוט וטעים.
פיצה קוטה - תל אביב
עוד מצטרפת חדשה וסופר מוצלחת לרשימה הטעימה הזו, היא פיצה קוטה. בשיא המלחמה מול איראן, ועל אף שהאזור כולו ספג פגיעות ישירות, פתחה השפית נרקיס אלפי, ממסעדת בינה המוערכת, את המקום המרשים שלה. יש כאן השפעות גלובליות, קצת מפה וקצת משם, אבל גם לא מעט משלנו, והרבה מהמוח הקודח של אלפי, שהביא לתל אביב פיצריית שף נטולת גינונים ועמוסה בטעמים נהדרים ויצירתיים.
מסעדת קוטה. נטולת גינונים מיותרים
(צילום: יהונתן כהן)
ג'אפה פיצה קיטשן - יפו
אם ללא מעט מקומות באיזור המרכז ובתל אביב בפרט נראה שיש מערך יח"צ מפואר ונוכח, הרי שג'אפה פיצה קיטשן היא אולי אחד המקומות הכי שקטים וצנועים בתעשייה. שם פשוט מתעסקים בלהכין פיצה נפוליטנית אדירה עם נגיעות מקומיות, ללא שום צורך לדבר על זה יותר מדי. כך, בסמוך למכללת תל אביב, לא רחוק מהחומוסיות המוכרות, נמצאת אחת הפיצריות הצנועות והמעולות בארצנו.
ארציאלי - תל אביב
אולי הפיצה הכי שונה במצעד הזה. תוצר מוצלח של למידה מעמיקה ודיוק מרשים, רק שהפעם ההשראה היא רומאית, כלומר פיצה במבנה אחר, ובשיטה שונה של התפחה ובנייה, כשהתוצאה הסופית היא ביס טעים ובלתי נשכח.
חואן מסל בפיצה ארציאלי. ביס בלתי נשכח
(צילום: אוראל כהן)
פאפי - גבעתיים
הצעירים של גבעתיים כבר קבעו: פיצה פאפי, שמפעילה במקביל גם סניף תל אביבי, היא אחת הפיצות אם לא ה-פיצה. מדובר בפיצה פשוטה שמבוצעת היטב. לא סתם היא צברה לעצמה קהילת אוהבים.
פיצה X מודיעין
המקום שהעלה משמעותית את צריכת הפיצות במודיעין. עוד סיפור אנושי יפה של אנשים שהשקיעו רבות בלימוד ובשאיפה לפצח את החך המקומי. ההשראה נפוליטנית, הביצוע ישראלי וההצלחה הביאה כבר לפתיחתם של עוד שלושה סניפים נהדרים.
פיצה צ'אקרה - מודיעין
צ'אקרה בירושלים הפכה לשם נרדף למסעדנות מוקפדת ומוצלחת. המוניטין הגבוה נשמר גם בסניף שנפתח במודיעין. מדובר בפיצרייה ייחודית שמציעה מנות פתיחה קטנות וחכמות, קוקטיילים ומוזיקה. אם אי פעם ישבו היסטוריונים לנתח את התפתחות חיי הלילה ותרבות הבילוי במודיעין, אין לי ספק שהם יגיעו למסקנה שלפיצה צ'אקרה מניות רבות וטעימות באירוע.
פיצה צ'אקרה במודיעין. אחראית על חיי הלילה במקום
(צילום: צביקה בורג)
לואיז - ראשון לציון
לואיז מביאה לראשון לציון את הגישה האמריקאית לפיצה, עם דגש על בצק דק, פריכות ומשולשים גדולים שאפשר לאכול ביד. זו פיצה שמבקשת להיות נדיבה ונגישה, בלי לוותר על איזון בין הרוטב, הגבינה והבצק. הסגנון הניו-יורקי התפתח מתוך תרבות של פיצריות שכונתיות, שאליהן אפשר להיכנס בכל שעה, לבחור משולש ולהמשיך הלאה.
JAJA – ראשון לציון
JAJA או ג'הג'ה בנתה לעצמה שפה קולינרית שמחברת בין בצק משובח לבין תוספות יצירתיות במיוחד. לצד פיצות קלאסיות, אפשר למצוא כאן פיצות עם שילובים אקזוטיים, שאולי לא ירדו חלק בגרון איטלקי קלאסי, כמו שילוב של אננס וקממבר ואפילו פיצה בסגנון סביח עם חציל, תפוח אדמה, ביצה וטחינה. אבל עבור הקהל המקומי שעף על בצק מעולה ותוספות ייחודיות, זה פשוט עובד מעולה.
פיצה ג'הג'ה בראשון לציון. עובדת מעולה
(צילום: יוגב ישראלי)
פבריקה - רחובות
רחובות היא תחנה חשובה ממש בתעשיית הפיצה הישראלית, כשהנציגה הכי אותנטית שלה היא פבריקה. הביצוע נפוליטני גבוה ונאמן למקור, ואליו מצטרפת חשיבה יצירתית ומבריקה.
פיצה פבריקה. חשיבה יצירתית ומבריקה
(צילום: ניקי טרוק)
פיצה 194 - רחובות
עוד פיצרייה מודרנית ומוצלחת שממוקמת ברחובות, רק שהפעם זה הכי קרוב לניו יורק. מגשים גדולים, עגבניות משובחות, תועפות פרמזן מלמעלה, ומטבלים נהדרים בצד. לאור ההצלחה הגדולה נפתח לאחרונה סניף חדש בנס ציונה. סלייס לתפארת.
אותנטיקה - נס ציונה
זה סיפור אנושי מקסים על זוג שהכיר בעבודה במסעדות ובחר לבטא את השותפות והחיבור באמצעות תנור לוהט, שמייצר פיצה מדהימה. אל המקום הצנוע נוספו עם השנים מעדניה ועוד מאכלים, והיום זו כבר מסעדה איטלקית מוצלחת לכל דבר ועניין, כשהפיצה היא, איך לא, המרכז.
פיצה אותנטיקה. הגאווה של נס ציונה
(צילום: אורן וזה)
לה פיאדרה - ירושלים
הפיצאיולו המוערך אבי סינקלר, היה מהראשונים שהביאו לבירה את הפיצה בסגנון הנפוליטאני המושקע, ובעצם לקח את ירושלים קדימה בכל מה שקשור למאכל האהוב. הוא הציב סטנדרט חדש, עליו הוא שומר שנים ארוכות, כשעל הדרך הוא זוכה להערכה בינלאומית גדולה.
פיצה פיאדרה. סטנדרט חדש בבירת ישראל
(צילום: באדיבות יעקב הלפרין)
פלורה - ירושלים
אם עד עכשיו קטלגנו את הפיצות בעיקר כנפוליטיניות, ניו-יורקיות או רומאיות, פלורה היא ללא ספק הפיצה הירושלמית הראשונה, ואולי היחידה. יזמים וחברי ילדות העמידו מוצר מעולה, שהפך לפיצריית הבית עבור רבים מתושבי הבירה.
פארינו - אשדוד
בעיניי, יחד עם פרסקה ונאופוליטאן, פארינו שוכנת בפסגת הפיצה הישראלית. יאן הרוש, האיש שעומד מאחורי המקום, נכנס לעומק החיים בנפולי, ומצליח להביא למרכז מסחרי ברובע א' באשדוד את הגרסה הכי קרובה למקור. מאז נוספו לממלכה הקטנה שלו גם מעדנייה ובית קפה, אבל הלב נשאר בפיצה הפנומנלית.
פיצה פארינו באשדוד. טופ פיצות לפי המבקרים
(צילום: גדי קבלו)
מילבה - באר שבע
מילבה היא בר שוקק הממוקם סמוך לאוניברסיטת בן-גוריון, שבשנים האחרונות הולך ומתגלה כמעצמת פיצות מרתקת. המקום, שמהווה בית לסטודנטים הצעירים, מציע אלכוהול טוב ותפריט פשוט, שבמרכזו שבע פיצות מגוונות ומוצלחות במיוחד.
פדרה ומדרה - דימונה
בקרב מביני העניין בתחום, דימונה לגמרי על המפה, כשבתחום הפיצות היא הפכה לאחת התחנות המסקרנות עבור מי שמחפש מקום עם זהות ברורה ולא עוד העתק-הדבק שכמוהו יש באלפים. מדובר על שילוב בין הסגנונות המוכרים, שוליים רחבים, וליבה יציבה שמחזיקה היטב את תועפות הגבינה. גאוות הנגב.
פיצה פורטונה
(צילום: פיצה פורטונה)
פורטונה - אילת
גם לאילת יש פיצה להתגאות בה, ואם אתם נופשים אתם חייבים לעצמכם לפחות סלייס אחד, או שניים, או מגש.
