האצה שגרמה להשבתת רוב מתקני ההתפלה בישראל היא ציאנובקטריה, השייכת לסוג Synechococcus. לרובנו זה לא אומר הרבה, אבל אנשי המכון לחקר ימים ואגמים עוד לא סיימו לזהות את המין הספציפי של האצה. בינתיים במשרד האנרגיה וברשות המים מנסים גם היום (ו') לשדר שהמצב בשליטה. בהודעת רשות המים נכתב כי "משק המים ביציבות מלאה: האספקה לתושבים ולחקלאות נמשכת כסדרה, המאגרים ימולאו במהלך סוף השבוע". עם זאת, מומחים סבורים כי המצב מורכב יותר ממה שהרשויות מנסות לשדר.
מתקן ההתפלה שורק ב'
(צילום: מאיר תורג'מן)
בינתיים, מתקני ההתפלה באשדוד ובאשקלון מושבתים כמה ימים. מתקני ההתפלה שורק ב' ובפלמחים פועלים באופן חלקי ואילו פעילותו של שורק א' הופסקה לאחר כמה שעות עבודה. מתקן ההתפלה בחדרה הוא היחיד שפעילותו לא נפגעה מהאצות, אך קיים חשש שהן יתפשטו צפונה ויפגעו גם בו. מתקן ההתפלה באילת עובד גם הוא כרגיל.
האצות והשבתת מתקני ההתפלה - כתבות אחרונות:
האצות נעות צפונה למתקן ההתפלה בחדרה, החוקרים ינסו לגרום להן לגדול
משבר האצות חשף: תשלום המדינה למתקני ההתפלה הפרטיים קפץ בכ-50%
מומחה בתחום מים: "המשברים הבאים עוד יגיעו"
ד"ר רותי קפלן לוי, ראש מרכז האצות הלאומי במכון לחקר הכינרת, הסבירה כי "מדובר בציאנובקטריה מאוד מאוד קטנה, שהתאים שלה בגודל שני מיקרון. כעת אנחנו עושים את הזיהוי הגנטי של האצה, אך מדובר בסוג שמאוד נפוץ בים התיכון. ברגע שנצליח לבודד אותו, אפשר לעשות אפיון של הגנומיקה והפיזיולוגיה, ולהבין טוב יותר איך להסביר את התופעה שהתרחשה. בסופו של דבר מדובר בחיידק פוטוסינתטי".
ד"ר קפלן הוסיפה: "התחממות המים תורמת לשגשוג האצות. אני רואה במקרה הזדמנות לחזק את עבודת הטקסונומיה בארץ. בכינרת, שם אנחנו מנטרים מים מתוקים, אנחנו עוקבים אחרי אוכלוסיית הפיטופלנקטון. יש שם כל מיני תופעות וצריך לדעת מה יהיה, אם יש סיכוי לפריחת אצה רעילה, לטוב ולרע. זה עולם שלם שהציבור לא נחשף אליו".
כאמור, טקסונומיה של אצות (זיהוי המינים באמצעות מיקרוסקופ) הוא תחום שהולך ונעלם בישראל, והמרכז במכון לחקר הכינרת הוא "אוצר" ידע וזנים. "אצות ווציאנובקטריה מספקות כ-50% מהחמצן באטמוספרה, ועל כן יש להן חשיבות רבה למערכת האקולוגית", היא אמרה.
האצות באזור פלמחים, השבוע
(צילום: חיא"ל)
צילומי מיקרוסקופ של האצה
(צילום: ד"ר אלה אלסטר, המעבדה לחקר הכנרת, חקר ימים ואגמים)
במקביל לעבודה של החוקרים בחקר ימים ואגמים, חוקרי אוניברסיטת בן גוריון והטכניון עובדים מסביב לשעון, בניסיון לסייע לחברות המפעילות את מתקני ההתפלה למצוא פתרון לבעיית האצות והעכירות במים.
האצות התפתחו בגלל ביוב מעזה?
במהלך השבוע פורסם כי זיהום הים בחופי עזה, תוצאה של הזרמת ביוב למים, תרם להתפתחות האצה, יחד עם העלייה בטמפרטורת הים. ד"ר אבנר גרוס, ראש המעבדה לחקר שינויי אקלים באוניברסיטת בן גוריון, הסביר כי האצות זקוקות למים חמים, קרינת שמש גבוהה ומקור של זרחן וחנקן כדי להתפתח. הוא העריך מצילומי לוויין כי "נראה בקביעות מים עכורים באצות ליד הדלתא של הנילוס כתוצאה מהדשן שנסחף לים. במקרה שלנו כיום אין לי הסבר אחר חוץ ממוקד זיהום בדרום הרצועה".
ד"ר גרוס הוסיף בדברים שכתב ב-X: "עם התחממות כדור הארץ, הים התיכון הופך לאמבטיה באוגוסט. תוסיפו לזה את זיהום הזרחן והחנקן ותקבלו פריחת אצות קטלנית. במקרה, בימים האחרונים היו רוחות חלשות וקבועות שערבבו את הדשן מהביוב לאורך חופי ישראל. סערה מושלמת".
המתקן באשקלון. מושבת לחלוטין כבר כמה ימים
(מתוך אתר רשות המים)
יחד עם זאת פרופ' תמר גיא-חיים, חוקרת אקולוגיה ימית וראש מעבדה במכון הלאומי לאוקיינוגרפיה בחקר ימים ואגמים (חיא"ל) אמרה שהסבירות שהביוב מעזה הוא הגורם המרכזי להתפתחות האצות שגרמו להשבתת מתקני התפלה אינה גבוהה. מתקני ההתפלה בסיני (אל-עריש), במעלה הזרם מעזה, סגורים מאז 30 באוגוסט. זאת, בעקבות עכירות במים.
גם בסיני השביתו את ההתפלה
מתקן ההתפלה באל עריש מושבת גם הוא מיום ראשון. חברת מי השתייה והתברואה של צפון ודרום סיני פרסמה אתמול הודעה, שבה נכתב: "כחלק מהניטור המתמשך, החברה מדווחת כי מתקן ההתפלה בקילומטר ה-17 עדיין פועל בקיבולת מופחתת עד להתייצבות קליטת מי הים ואיכות המים תתייצב".
הודעת רשות המים במצרים
במצרים נמסר כי הרשויות פועלות לפצות על המחסור במים בדרכים אחרות. "מכליות מי השתייה שלנו מוכנות להיפרס באזורים שנפגעו כדי לענות על צרכים בסיסיים", נכתב בהודעה שפרסמה רשות המים במצרים. "אנו קוראים לאזרחים לחסוך ולהשתמש במים הזמינים בצורה אופטימלית. כל צוותי התחזוקה והתפעול עובדים מסביב לשעון כדי לנטר את המצב ולנקוט צעדים מיידיים לטיפול בכל בעיה מיידית עד לחזרה לפעילות מלאה. החברה מתנצלת על הנסיבות הבלתי צפויות ומאשרת את מחויבותה המלאה לספק את כל התמיכה והשירותים הזמינים כדי להקל על העניינים עבור האזרחים".
תושבים בסיני ביקשו שמכליות יגיעו לאזורים שבהם הם מתגוררים. אחרים טענו כי הם מנסים לפנות לסיוע ולא עונים להם.
הריסוס ואיסור הדיג באשקלון
כדי לנסות להתמודד עם העכירות במים, ברשות המים החליטו ביום רביעי לרסס באזור אשקלון בחומר מסוג נחושת גופרית פנטאהידראט. מדובר בפועל בחומר חיטוי, המדביר אצות באופן כללי ולא ספציפי למין מסויים.
"ריסוס כזה יכול לפגוע באופן גורף בכל אוכלוסיית האצות והציאנובקטריה במים, ולא רק במין המשגשג כעת, ועלול להרוג את כל חברת המיקרואורגניזמים הפוטוסינתטיים", אומר מומחה בתחום. יממה לאחר שהוועדה למתן היתרי הזרמה והטלה לים אישרה את המהלך, במשרד החקלאות פרסמו איסור דיג בשטח. משרד החקלאות אינו חבר בוועדה, ולא ברור מדוע איסור הדיג ניתן רק לאחר שהחומר המסוכן פוזר.
