כסת"ח, תמרור אזהרה, צעד תדמיתי, אמברגו חלקי או מלא - כל האפשרויות האלו לא משנות אם ישראל תאבד את בת בריתה, אולי המשמעותית ביותר באירופה. ההחלטה של גרמניה להטיל היום (שישי) אמברגו נשק חלקי על ישראל לא מפתיעה על רקע הלחץ הבינלאומי לנוכח התמונות שיוצאות מעזה - אבל עצם העבודה שדווקא בברלין, אחת הידידות הגדולות של ישראל ביבשת, בחרה לצאת למהלך - צריכה להדליק תמרור אזהרה בוהק בירושלים. אלו ההשלכות והמשמעויות של המהלך, הנשק שיפסיק להגיע וזה שעדיין יועבר.
ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח הערב עם הקנצלר פרידריך מרץ, ולפי לשכתו "הביע את אכזבתו מהחלטתו להטיל אמברגו נשק על ישראל". לדבריו, "במקום לתמוך במלחמה הצודקת של ישראל נגד חמאס, שביצע את הפיגוע הנורא ביותר נגד העם היהודי מאז השואה, גרמניה מתגמלת את הטרור של חמאס על ידי אמברגו נשק על ישראל".
3 צפייה בגלריה
נתניהו ומרץ. תמרור אזהרה אמור להידלק בירושלים, שצריכה את ברלין לצידה
(צילום: Sean Gallup/Getty Images, דובר צה"ל, Abir Sultan /Pool via AP)
מקור מדיני אמר כי השיחה בין נתניהו למרץ הייתה טעונה מאוד. לדבריו, ראש הממשלה "מאוכזב דווקא שמדינה כמו גרמניה יצאה בהצהרות כאלה". בצל הביקורת הבינלאומית על ההחלטה בקבינט לכבוש את עזה, אמר נתניהו למרץ כי "מטרת ישראל אינה להשתלט על עזה, אלא לשחרר את עזה מידי חמאס ולאפשר הקמת ממשלה שלווה בה". גם שר הביטחון ישראל כ"ץ תקף: "מדינות בעולם שמגנות ומאיימות בסנקציות לא ירפו את ידינו. חלפו הימים שיהודים לא מגינים על עצמם".
חצי מיליון כדורים, ורכיבים חיוניים
שעות ספורות לאחר ההכרעה בקבינט על כיבוש עזה, הודיע הקנצלר מרץ בהצהרה דרמטית כי "ממשלת גרמניה לא תאשר עד הודעה חדשה כל ייצוא ציוד צבאי לישראל, שבו ניתן לעשות שימוש ברצועת עזה". מרץ אמנם אמר שלישראל "זכות להגן על עצמה מול הטרור של חמאס", והבהיר כי "אסור שלחמאס יהיה כל תפקיד בעתיד עזה" - אבל לצד זאת אמר כי הוא "מודאג מאוד ממצב האוכלוסייה האזרחית בעזה".
גרמניה היא אחת מספקיות הנשק העיקריות של ישראל. בשנת 2023 לבדה, היא סיפקה לישראל ציוד ונשק בשווי 326.5 מיליון יורו (353.7 מיליון דולר) – כולל אלפי פגזי טנקים, רכיבים למערכות הגנה אוויריות וציוד תקשורת. גם 3,000 כלי נשק ניידים נגד טנקים וחצי מיליון כדורים לנשק אוטומטי או חצי-אוטומטי נכללו בעסקאות.
רוב רישיונות הייצוא הגרמניים לישראל ניתנו עבור טכנולוגיה לפיתוח, תחזוקה, הרכבה ותיקון של מערכות נשק, כמו גם עבור כלי רכב צבאיים – רכיבים חיוניים לשימור היכולת המבצעית של צה"ל.
כבר בספטמבר 2024, דווח ברויטרס על האטה בקצב ייצוא הנשק מגרמניה – בין היתר בשל אתגרים משפטיים וגם בשל התנגדות פוליטית מצד שרת החוץ לשעבר אנלנה ברבוק ממפלגת הירוקים, שהובילה קו בעייתי כלפי ישראל.
למרות זאת, באוקטובר 2024, נתונים ממשרד החוץ הגרמני הצביעו על כך שבסופו של דבר אושר ייצוא צבאי בהיקף של כ-100 מיליון דולר בשלושת החודשים שקדמו לו, כולל של חלקי חילוף לטנקים – לאחר מאמצים של מרץ, אז מנהיג האופוזיציה, לשכנע את הממשלה לחדש את אספקת הנשק. כעת, כקנצלר, הוא מכריז על אמברגו.
3 צפייה בגלריה
הפגנה פרו-פלסטנית בגרמניה. הלחץ הפנימי רק גובר
(צילום: רויטרס/REUTERS/Fabrizio Bensch)
פרשנים המעורים ביחסי ישראל-גרמניה ציינו היום כי בעבר היו הצהרות דומות מצד ברלין, והשאלה כעת היא עד כמה ההחלטה האחרונה תיושם בפועל. "הם יכולים לעכב רישיונות ייצוא ואז לשחרר אותם בהדרגה", אמר אחד הפרשנים, שהוסיף כי "גרמניה היא תומכת גדולה של ישראל, ויש עסקאות משמעותיות כמו מכירת מערכת ה'חץ' מישראל לגרמניה שממשיכות להתקדם".
גורם בכיר לשעבר, שמעורה ביחסים בין המדינות, העריך כי האמירה של הקנצלר היא סוג של "כיסוי תחת" אל מול דעת הקהל בגרמניה וכי זו לא בהכרח תתורגם לאמברגו של ממש. לצד כל אלו, כל הפרשנים מסכימים - מדובר בתמרור אזהרה בוהק לגבי המשך היחסים.
ישראל תלויה היום בגרמניה כבת הברית המשמעותית באירופה – זו שמפרידה בינה לבית השעיית ישראל מתוכנית Horizon Europe - תוכנית המחקר והפיתוח הגדולה ביותר בעולם לשיתוף פעולה מדעי ותעשייתי. ההשעייה נבלמה עד כה על ידי גרמניה ואיטליה. אם גרמניה תחזור בה, ישראל תמצא את עצמה בבעיה קשה מאוד, כזו שתסמן התחלה של גל סנקציות משמעותי מצד האיחוד האירופי. לכן, ישראל צריכה לעשות מעל ומעבר כדי לרצות את הגרמנים.
לא התייעץ עם שותפיו: "הופתענו"
ההחלטה של מרץ התקבלה על רקע הלחץ הגובר בגרמניה לבחון מחדש את אספקת הנשק לישראל, לאור דיווחים על עלייה במספר הנפגעים האזרחים ברצועה ועל הגבלות על הגישה לסיוע ההומניטרי. לפי דיווחים בגרמניה, לפני שקיבל את ההחלטה, לא קיים הקנצלר התייעצות עם אנשי המפלגה הנוצרית-סוציאלית בבוואריה, שחולקת את השלטון עם מפלגתו של מרץ.
"הם לא היו מעורבים בהחלטה והופתעו ממנה", אמרו מקורות לעיתון ה"בילד". לפי גורמים אחרים, מרץ התחבט עם ההחלטה הימים האחרונים, אך ההתפתחויות האחרונות הגבירו עליו באופן דרמטי את הלחץ.
"בנסיבות הנוכחיות, ממשלת גרמניה לא תאשר עד להודעה חדשה ייצוא של ציוד צבאי שעשוי לשמש ברצועת עזה", אמר היום מרץ בהצהרה לעיתונות. הוא הדגיש כי הפעולות הצבאיות של ישראל, שאושרו על ידי הקבינט, מקשות על השגת מטרות כמו שחרור החטופים ופירוז חמאס. עם זאת, ההחלטה לא כוללת אמברגו מלא, ומאפשרת המשך ייצוא של מערכות שאינן קשורות למערכה בעזה, כמו מערכות הגנה אווירית וציוד ימי.
בהצהרתו, הביע מרץ דאגה עמוקה מהמצב ההומניטרי ברצועה, וקרא לממשלת ישראל לאפשר "גישה מלאה למשלוחי סיוע, כולל עבור ארגוני האו"ם וארגונים לא ממשלתיים". הוא הוסיף כי "ממשלת ישראל נושאת באחריות גדולה מתמיד לאספקת צרכי האוכלוסייה האזרחית". הקנצלר גם הזהיר את ישראל מפני צעדים שעשויים להוביל לסיפוח יהודה ושומרון, והדגיש כי גרמניה עוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות באזור.
אחר הצהריים, שיתף שגריר גרמניה בישראל שטפן זייברט בחשבונו ברשת X: "הקנצלר מרץ מסביר מדוע גרמניה, עד להודעה חדשה, לא תאשר ייצוא נשק לישראל שעשוי לשמש בעזה. סדרי העדיפויות שלנו: שחרור החטופים, הפסקת אש, סיוע הומניטרי והיעדר תפקיד עתידי לחמאס. לא ברור כיצד פעילות צבאית מוגברת תסייע בהשגתם".
