שר האוצר של ארה"ב סקוט בסנט אמר הערב (יום ה') כי מטרת הצעדים הכלכליים הדרמטיים החדשים, שממשלו של הנשיא דונלד טראמפ מבטיח להטיל בימים הקרובים נגד איראן, היא להפיל בסופו של דבר את משטר האייתוללות. אף שלא מדובר בהכרזה מצד טראמפ עצמו, ולא ברור עד כמה היא משקפת את עמדתו, בסנט אמר בריאיון לרשת CNBC: "זה אגרוף כפול. יש לנו את המצור, ועומדות להיות לנו הסנקציות הקשות ביותר בהיסטוריה. אנחנו עומדים למוטט את המשטר הזה". בחלק אחר של הריאיון שב והבטיח: "זה הולך לעבוד ואנחנו הולכים למוטט את המשטר הזה".
שר האוצר האמריקני: "נמוטט את המשטר האיראני"
(צילום: CNBC)
הסנקציות החדשות, שבסנט אמר בריאיון כי יפורטו במסיבת עיתונאים שיערוך ביום שני הקרוב, יכללו לדבריו עונשים כלכליים על מדינות שימשיכו בסחר עם איראן – כפי שטראמפ עצמו הודיע שייעשה בפוסט שלו בלילה שעבר, שבו הכריז על "D-Day כלכלי" נגד איראן, תוך שימוש במונח המציין את יום הפלישה לחופי נורמנדי על ידי כוחות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. "כל מדינה שתאפשר למוסדות הפיננסיים, לעסקים, לנמלי התעופה או לגופים הממשלתיים שלה לספק חבל הצלה מכל סוג שהוא לאיראן, תתמודד בעצמה עם השלכות כלכליות אדירות", איים טראמפ בהודעתו.
בריאיון הערב ל-CNBC אמר על כך בסנט: "הגיע הזמן שבעלות בריתנו ושאר העולם יקבלו החלטה". לדבריו, המסר של ארה"ב לבעלות בריתה יהיה: "אתן או איתנו או נגדנו. אם תתעקשו לעשות עסקים (עם איראן), בין אם זה להעביר כספים, לקנות את הנפט שלהם או לבצע העברות בין ספינות בים, משרד האוצר האמריקני והממשל האמריקני יפעילו את כל עוצמתם וכוחם כדי לאכוף זאת נגדכם".
עם זאת, כשנשאל אם גם סין תיענש אם תמשיך לרכוש נפט מאיראן או לקיים עמה קשרים עסקיים – סנקציות שעלולות לפתוח מלחמת סחר מחודשת מול בייג'ינג, אחרי שטראמפ הגיע עמה להסכם שהביא להפוגה – בסנט סירב להשיב ואמר רק שיש לשמור על "השיחות הרבות" מול בייג'ינג מאחורי דלתיים סגורות. לצד זאת אמר: "קחו בחשבון שהסינים מקבלים 50% מהאנרגיה שלהם מהמפרץ. אז זה יעשה להם שירות גדול לשתף פעולה". ברקע, יש לציין, סין מנהלת ברית הדוקה מול איראן – ולאחרונה אף דווח שבכוונתה לשלוח לה ציוד צבאי, חרף הבטחה לכאורה שטראמפ טען כי קיבל מהנשיא שי ג'ינפינג להימנע מכך.
כך או כך, פרשנים רבים מטילים ספק ביכולת של המצור הימי על נמלי איראן, יחד עם הצעדים הכלכליים החדשים, למוטט במהרה את כלכלת איראן – שנמצאת במשבר גדול כבר שנים בצל הסנקציות האמריקניות, אם כי המשבר הזה רק החריף בשתי המלחמות האחרונות. לפי קרן המטבע העולמית האינפלציה באיראן תעמוד השנה על קרוב ל-70%, והכלכלה כולה צפויה להתכווץ בהיקף אדיר של 5.4%. המטבע האיראני, הריאל, הגיע בתחילת החודש לשפל היסטורי חדש של 1.9 מיליון לדולר אחד. המצור הימי שולל מאיראן את ההכנסות מייצוא נפט, כשלפי הערכות מדובר באובדן של 435 מיליון דולר מדי יום.
אבל לפי דיווח שפורסם החודש ב"וול סטריט ג'ורנל", איראן עוברת כעת ל"כלכלת הישרדות" – כזו שנועדה להתמודד עם הלחץ הכלכלי – היא מקציבה מוצרים שנמצאים במחסור, מגבילה את הגישה למטבע חוץ, מקצצת בהשקעות ומעבירה חלק גדול יותר מהנטל אל משקי הבית, בעודה משמרת ייבוא של סחורות אסטרטגיות ואת מנגנוני המשטר – שמדכאים באכזריות כל ניסיון מחאה. לפי העיתון האמריקני, האסטרטגיה החדשה של ממשל טראמפ "מושתתת על הנחה מסוכנת שאיראן תישבר לפני שוושינגטון תישבר" – כשבינתיים מחירי הנפט נותרים גבוהים, לקראת בחירות האמצע בארה"ב בנובמבר, וכשהיום הם זינקו שוב בעקבות האיום המחודש של טראמפ.
טראמפ ומנהיג איראן מוג'תבא חמינאי
(צילום: shutterstock, AP/Alex Brandon, AP/Francisco Seco)
לפי הדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", גם גורמים במדינות המתווכות "הזהירו בפני עמיתיהם האמריקנים כי איראן חיה תחת סנקציות במשך שנים, וההימור שטהרן תתפשר בגלל לחץ כלכלי בסבירות גבוהה לא יניב תוצאות". לדבריהם, במקום זאת איראן צפויה רק להסלים את התקפותיה כדי להעלות את המחיר עבור וושינגטון ובעלות בריתה – ובכירים באיראן כבר איימו השבוע שאם המצור לא יוסר בתוך "שבועות", טהרן תוביל להסלמה אזורית מחודשת. ואם איראן תוכל לשרוד מעבר לציפיות של וושינגטון, כך כתבו ב"ג'ורנל", יהיה לה עוד פחות אינטרס לוותר על קלף המיקוח שלה עם האיום על תנועת ספינות ומכליות במצר הורמוז, "מה שיאריך את המבוי הסתום ואת הסיכון לחידוש הלחימה".
האדי קהאלזאדה, עמית מחקר במכון האמריקני "קווינסי" ופקיד לשעבר בביטוח הלאומי של איראן, אמר לעיתון: "הלחץ הזה יעביר את איראן בהדרגה מכלכלה עמידה שסופגת זעזועים לכלכלת הישרדות שממשיכה לתפקד אך מאבדת בהתמדה את היכולת שלה להתאושש". לצד זאת, לדבריו "הדיכוי והמבנה של המדינה מקשים על הכאב הזה לתרגם את עצמו ללחץ חזק מספיק כדי לשנות החלטות בתחום הביטחון הלאומי".
במשטר האיראני בינתיים ממשיכים להשמיע מסרים תקיפים ולוחמניים, ומשרד החוץ בטהרן מסר: "הסנקציות הכלכליות של ארה"ב נגד איראן, שכוונו נגד זכויות האדם הבסיסיות של כל אזרח, הן דוגמה לטרור כלכלי ולפשע נגד האנושות". עוד נמסר: "סנקציות ולחץ כלכלי הם הצד השני של מטבע המלחמה והתוקפנות הצבאית. משרד החוץ, תוך גינוי פעולת ארה"ב, מדגיש כי איראן איתנה ונחושה בכל הנוגע להגנה על ביטחונה ועל האינטרסים הלאומיים שלה ובהתמודדות עם התקפות ולחצים צבאיים, כלכליים, פוליטיים ופסיכולוגיים. איראן תשתמש בכל האמצעים והיכולות כדי להדוף את האויב הציוני-אמריקני (כך במקור) ולהגן על האינטרסים הלאומיים שלה".
ברחוב בטהרן. האינפלציה מזנקת, המטבע בשיא
(צילום: Majid Asgaripour/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS)
סגן שר החוץ האיראני, כאזם גריב אבאדי, אמר מצדו: "הם טוענים שאיראן עומדת בפני קריסה, ועם זאת, הם מתחננים לעזרה מכל בעלות בריתם. הבעיה נעוצה בחישובים שגויים. הלוחמה הצבאית נכשלה. כעת הם כינו את הכישלון הבא בשם לוחמה כלכלית". סגן יו"ר הפרלמנט האיראני, חאג'י באבאי, הוסיף: "מוסדות המדינה פועלים מסביב לשעון כדי לתכנן ולנהל מלחמה כוללת בשתי חזיתות: הכלכלית והתרבותית". שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י הגיב גם בפוסט ברשת החברתית X: "מה שנקרא 'D-Day כלכלי' הוא הסחת דעת מהמשבר של אמריקה עצמה: חוב חסר תקדים ועלויות ריבית גואות. הכפלת מדיניות כושלת רק תביא תבוסה נוספת - ועוינות מצד האיראנים. הטרור הכלכלי האמריקני מאיים על הכלכלה העולמית ועל הריבונות ברחבי העולם".
למרות התגובות האיראניות היום והניסיון להציג "איתנות", הלחץ הכלכלי הגובר על איראן נותן כאמור את אותותיו, ואת האזהרות מההשלכות מרבה להשמיע הנשיא מסעוד פזשכיאן – אם כי לא ברור עד כמה כוח יש לו באמת במשטר הנוכחי, שבו כוחם של הגנרלים הקיצוניים ממשמרות המהפכה גדול משמעותית מבעבר. פזשכיאן אמר שוב ושוב כי איראן חייבת לחדול מהמצב הנוכחי שבו "אין מלחמה ואין שלום", ובתקשורת האיראנית דווח בשלהי יולי על מפגש שלו עם המנהיג העליון מוג'תבא חמינאי שבו דן עמו בפרנסת התושבים, בניהול מטבע החוץ ובענף האנרגיה. אבל גם הוא לא מדבר כמובן על אפשרות של כניעה – וסגנו, מוחמד רזא עארף, אמר לאחרונה: "האויב מנסה לפצות על תבוסתו הצבאית באמצעות לחץ כלכלי. כמו שהבסנו את האויב בשתי המלחמות האחרונות על ידי לכידות ואחדות לאומית, נוכל להתגבר עליו במלחמה הכלכלית".
