במשטרה ובשב"כ ממשיכים בחקירת הפרעות בקוסרה בסוף השבוע, שבהן עשרות פורעים יהודים נכנסו לכפר, התבצרו בבית פלסטיני ותקפו גם עיתונאים זרים - אך איש מהם לא נעצר. שמותיהם של כמה מהחשודים מוכרים לגופי הביטחון, וכבר נעשו ניסיונות לבצע מעצרים. ההערכה במערכת אכיפת החוק היא כי בתקופה הקרובה ייעצרו מעורבים בפרעות. באירוע עצמו החרימו הכוחות שלושה כלי רכב ששימשו לפי החשד את הפורעים.
אלא שברקע החקירה מתפתח גם עימות בין המשטרה לצה"ל סביב השאלה מדוע הסתיים האירוע ללא עצורים ישראלים. במשטרה מפנים אצבע מאשימה לעבר צה"ל, וטוענים כי הכוחות הצבאיים הגיעו לזירה בזמן שהפורעים היו עדיין באזור - אך לא ביצעו מעצרים. גורם במשטרה אף טען כי כשהגיעו כוחות משטרה למרחב, גורם צבאי הפנה אותם לזירה אחרת ולא למקום שבו התרחש האירוע המרכזי.
בצה"ל דוחים את הטענות ומסבירים כי הכוחות הגיעו במהירות, אך הכוח הראשון שהגיע למקום היה קטן ולא היה מסוגל לבצע מעצרים של עשרות פורעים במקביל לטיפול בחיכוך שהתפתח במקום. לפי הצבא, המשימה הדחופה באותו שלב הייתה להפריד בין הצדדים ולהגן על יושבי הבית. בצה"ל כבר מסרו כי הכוחות הוציאו את הפורעים מהבית, ולאחר מכן החרימו כלי רכב ואספו ממצאים שהועברו למשטרה.
בצבא מדגישים כי מבחינתם האירועים האחרונים ממחישים שוב שהטיפול בתופעה אינו יכול להיות מוטל על צה"ל בלבד. "צה"ל לא יכול לטפל באירוע הזה לבד. צריך תוכנית לאומית רחבה ושיתוף פעולה של הגורמים השונים - רווחה, חינוך ואכיפה", מסבירים בצבא. "אנחנו פועלים עם ארגז כלים מוגבל ומנסים לעשות מה שניתן. אי אפשר להסתכל רק על הצבא ולבוא בטענות. זה אירוע שכולם חייבים להיכנס אליו, והוא גורם לנו נזק משמעותי בכל פרמטר".
עוד פינויים - ויותר חילוטים
בפיקוד המרכז ובאוגדת יהודה ושומרון מתכוונים במקביל להמשיך בגל הפינויים של המאחזים הבלתי חוקיים - מהלך שבמערכת הביטחון קושרים גם לסבב ההסלמה הנוכחי מול פורעי הגבעות. בתקופה האחרונה עלתה רמת ההסתה נגד בכירים בפיקוד המרכז בעקבות הפינויים, ובראשם אלוף הפיקוד אבי בלוט ומפקד אוגדת איו"ש תא"ל קובי הלר.
המתקפה על קוסרה, בשבת
השיירה והפורעים, שלשום בקוסרה
לצד הפינויים מתכוונים במערכת הביטחון להגביר את השימוש בכלים כלכליים כדי "לפגוע בכיס" של מקימי המאחזים. המטרה היא לא להסתפק בהריסת מבנים במאחזים בלתי חוקיים, אלא לחלט ציוד שנמצא במקום - מכלים כבדים ועד לריהוט וציוד אחר. "זה הוכח ככלי מאוד משמעותי", אמר גורם ביטחוני. ההנחה היא שהמחיר הכלכלי שמוטל על מקימי המאחזים ועל מי שמסייע להם יכול להקשות על הקמה מחודשת של הנקודות שפונו.
אחד החששות המרכזיים בצה"ל הוא ממה שמוגדר במערכת הביטחון כ"טשטוש הקווים" בין שטחי A, B ו-C. לפי גורמי ביטחון, גרעין הפורעים הקיצוני אינו מסתפק עוד בנוכחות במאחזים או בשטחים הפתוחים, אלא נכנס יותר ויותר לתוך שטחי B ובסמוך לבתים פלסטיניים, בטענה שמדובר ב"חלוציות" ובמאבק על השליטה בשטח.
במערכת הביטחון מעריכים כי את האירועים מוביל גרעין של כ-70 עד 100 פעילים המוגדרים "יעדי איש", והם שמכוונים מאות צעירים נוספים. לפי גורמי הביטחון, אותם פעילים מזעיקים את ה"מתגברים" לאירועים, מפיצים את נקודות החיכוך ומדלגים מזירה לזירה בהתאם לצורך. "גופי הביטחון ירכזו מאמץ מול אותם פורעים וינסו לסגור איתם מעגל", אמר גורם ביטחוני. לדבריו, "הם פוגעים בכל מפעל ההתיישבות, פוגעים בצה"ל, ולא מעניין אותם כלום. צריך לייצר מולם משילות ויד קשה באכיפה, ומי שאפשר לטפל בו ולהכניס אותו למסגרות אחרות - לעשות את זה. הבאנו לא מעט צעירים מהגבעות למסגרות וזה מצליח, ואז הם מגיעים והורסים לכולם".
החשש: החיכוך יבעיר את השטח הפלסטיני
במערכת הביטחון מוטרדים במיוחד מכך שהחיכוך מגיע כעת עד לבתיהם של פלסטינים בשטחי B. החשש הוא שהמשך כניסת פורעים לכפרים, פגיעה בתושבים ובבתים וניסיונות לדחוק משפחות מהמקום יביאו להתקוממות מקומית - ובהמשך להסלמה רחבה יותר ביהודה ושומרון.
כוח צה"ל בקוסרה. חילופי האשמות עם המשטרה
(צילום: Jaafar Ashtiyeh/AFP)
(צילום: Majdi Mohammed/AP)
החשש מקבל משנה תוקף לקראת תקופת החגים, שנחשבת ממילא לרגישה מבחינה ביטחונית, ובצל מערכת הבחירות. רק בסוף השבוע נחשף ב-ynet כי הרמטכ"ל אייל זמיר הזהיר אישית את ראש הממשלה בנימין נתניהו ששטחי יהודה ושומרון עלולים לצאת משליטה בגלל העלייה בפשיעה הלאומנית. אלוף פיקוד המרכז בלוט תיאר אותה בדיון כ"גפרור שיכול להצית את הכול ברגע".
בקרב פעילי הגבעות טוענים מנגד כי הפעילות באזור קוסרה נועדה, בין היתר, לסכל מה שהם מכנים תוכנית פלסטינית להשתלטות על רכסי ההרים באזור. במערכת הביטחון דוחים את ההסבר הזה ומצביעים על כך שחלק גדול מהאירועים אינם מתרחשים סביב שטחים חקלאיים או נקודות התיישבות, אלא בתוך כפרים ובסמוך לבתים פלסטיניים.
"צריך להבין: לא עולות חוות חקלאיות חדשות בגלל אותם פורעים", אמר גורם ביטחוני. "זה מתעכב ולא עולה בקצב שבו היה אמור לעלות. תראה מה מייק האקבי (שגריר ארה"ב בישראל - אב"ק). אמר. הם גורמים נזק אדיר". האקבי, שנחשב לאחד מתומכיה הבולטים של ההתיישבות בממשל טראמפ, כבר כינה את המעורבים במצור הקודם בקוסרה "טרוריסטים ישראלים", ואמר כי מעשיהם פליליים וגורמים נזק לישראל. לדברי גורמי הביטחון, הנזק שגורמים הפורעים אינו מסתכם בהסלמה ביטחונית או בלחץ מדיני.
רעולי פנים על טנדרים לבנים בדרך מקוסרה לג'אלוד
גם בהתיישבות עצמה נשמעת ביקורת דומה. גורמים שם אמרו ל-ynet כי האלימות גורמת נזק מדיני קשה, פוגעת ביכולת לקדם חוות ונקודות התיישבות חדשות ומביאה ללחץ אמריקני על ישראל. "עשינו פה מהפכה והם הורסים", אמר בכיר בהתיישבות בעקבות האירועים.
התוכנית לנוער הגבעות החלה לפעול - אבל התוצאות עוד רחוקות
במקביל לאכיפה, בשטח כבר החל לפעול המנגנון שאמור לספק מענה אחר לצעירים שנגררים למעגל האלימות. בראשו עומד אל"מ (במיל') אביחי תנעמי, שמונה על ידי שר הביטחון ישראל כ"ץ לפרויקטור המיוחד לטיפול בנוער הגבעות.
הממשלה אישרה השנה את התוכנית הלאומית "עוצמת הל"ב", שגיבש תנעמי, בעלות של כ-120 מיליון שקלים לשלוש שנים. התוכנית כוללת בין היתר מענים בתחום החינוך, הרווחה, התעסוקה, הכנה לשירות צבאי וטיפול בנשירה ממסגרות. במשרד הביטחון הסבירו כי הרעיון הוא להעניק מסגרת לצעירים שנמצאים כיום בגבעות ללא מבוגר אחראי ולמנוע את הידרדרותם לפשיעה ולאלימות.
תיעודים מקוסרה
במערכת הביטחון מדגישים כי חלק מהצעירים שמשתתפים באירועים אינם משתייכים לגרעין האידיאולוגי הקשה, ולעיתים נקלעים לסביבה שבה אין מסגרת או סמכות שמסוגלת לעצור את ההידרדרות. לכן התקווה היא שהמענה החינוכי והטיפולי יאפשר לנתק לפחות חלק מהם מהגרעין שמוביל את הפרעות.
אלא שגם במערכת הביטחון מבהירים כי לא מדובר במענה מיידי. במהלך החודשים הקרובים צפויה התוכנית לצבור תאוצה ולהתרחב, אך גורמים המעורים בנושא מעריכים כי את ההשפעה הממשית שלה על היקף האירועים בשטח ניתן יהיה לבחון רק בעוד כמה חודשים. עד אז, אומרים במערכת הביטחון, האחריות לבלימת הגרעין הקשה תישאר בעיקר בידי המשטרה, שב"כ וצה"ל.
