במרחק של דקות הליכה מבתי התושבים מסתתר נחל עירוני מפתיע, עם מפל שוצף, מפלונים קטנים ופינות נסתרות שאפילו חלק מתושבי העיר אינם מכירים. קובי פלד, בלוגר הטיולים המוכר ברשת כ"קוקו טריפ", יצא לטבול בנחל הזהב בקריית שמונה וגילה פנינת חן רטובה, כולל מפל יפהפה שהזכיר לו שמורת טבע באירופה. ברקע נשמעים מדי פעם הדי פיצוצים מכיוון לבנון, אבל מבחינתו זו אינה סיבה לוותר: "אין לנו הרבה נחלים כאלה בארץ".
המפל המפתיע בקריית שמונה
(צילום: קוקו טריפ)
נחל הזהב נובע ממעיין עין הזהב, סמוך לכיכר הצפונית של קריית שמונה, על כביש 90. משם חוצים המים שכונות מגורים, זורמים לעיתים ממש לצד חצרות הבתים, עוברים בפארק הזהב וממשיכים מזרחה אל התעלה המערבית של הירדן.
הבדואים קראו למעיין "עין דהאב" (עין הזהב). לאחר הקמת קריית שמונה ב־1949 נשאבו מי המעיין לשתייה עבור תושבי העיר ויישובי ההר. עם השנים גבר ניצול המים, עד שהנחל התייבש כמעט לחלוטין. לאחר מאבק ממושך שהובילו תושבי קריית שמונה ופעילי סביבה, בשנת 2011 פתחו הרשויות את השיבר, והמים הצלולים חזרו לנחל – ואיתם הצמחייה ובעלי החיים.
קוקו החנה את הרכב ברחוב הירדן, פינת רחוב הרב יוסף משש, ומיד קפץ אל המפל השוצף. רק בנייני המגורים שמאחורי הצמחייה הזכירו לו שהוא עדיין בלב העיר.
"אם אתה מסתכל על המפל בפני עצמו, הוא מרגיש כמו מקום בתוך שמורת טבע מטורפת, מקום שהיית נוסע אליו במיוחד", הוא אומר. "אבל הוא נמצא אולי 200 מטר בקו אווירי מהבתים וחמש דקות הליכה מהאוטו. כשאתה עומד למטה ומסתכל עליו, לרגע זה מרגיש כמו אירופה".
"אמרתי: 'בוא ניכנס לנחל ונזרום עם הזרימה'"
(צילום: באדיבות קוקו טריפ)
קוקו שמע על הנחל מזמן, אבל חשב שהוא קטן וקצר מדי. "אני אוהב לרוץ ומחפש מסלולים, ושם אין באמת מסלול ארוך. בסופו של דבר הצלחתי לחבר לעצמי מסלול מעגלי חמוד של בערך שלושה קילומטרים: הולכים לאורך הנחל וחוזרים דרך הכביש. הוא אמנם קצר, אבל יש בו המון פינות חמודות".
"השוס הוא המפל המטורף הזה", הוא מוסיף. "הזרימה שם חזקה מאוד, וכבר כמה שבועות היא לא מפסיקה. אפשר להיכנס מתחת למפל, וגם אני נכנסתי. אפילו ניסיתי לקפוץ קצת, בזהירות, למרות שזה לא הדבר הכי בטיחותי. אתה עומד שם וצריך להחזיק חזק מול הזרימה".
למרות העומס בנחלי הצפון בראש השנה, כאן הוא מצא מעט מאוד מטיילים. "הגענו מאזור הירדן, שהיה מלא באנשים, ובנחל הזהב היו בסך הכול שבע נפשות – שתי משפחות. זה מטורף".
לדבריו, לא כדאי למהר ישר למפל. "אני דווקא מאוד אהבתי ללכת לאורך הנחל. פשוט הולכים ליד הזרימה, ואם רואים פנייה, פונים איתה. יש שם כמה פינות קסם ומפלונים קטנים. זה קצת מזכיר את מפלי ריחניה: שרשרת קטנה של מפלונים נמוכים, מים זורמים וצמחייה ירוקה. עכשיו הכול צהוב בחוץ, ופתאום אתה נכנס לשם ומרגיש כאילו הגעת לאביב".
בבקשה להיזהר
(צילום: באדיבות קוקו טריפ)
קוקו מספר כי סטה מדי פעם מהדרך ומצא פינות ריקות לחלוטין. "אתה יושב בתוך הנחל, אין אף אחד מסביב, ואז מסתכל ימינה ושמאלה ורואה מאחורי השיחים את הבתים. מי שגר שם מקבל חוויה מדהימה ממש ליד הבית".
את מסלול "הריצה והטבילה" הרכיב תוך כדי תנועה. "ראיתי שיש הרבה נקודות שונות שאנשים סימנו לאורך הדרך והסתבכתי עם זה. בסוף אמרתי: בוא ניכנס לנחל ונזרום עם הזרימה. פשוט נצמדים למים. יש שני יובלים מרכזיים – אחד שמגיע מהמפל ויובל נוסף שפונה הצדה. כשמגיעים למקום שבו השיחים חוסמים את הדרך, חוזרים וממשיכים לאורך היובל השני עד למפל".
פארק הזהב, המשתרע על פני כמאה דונם בלב קריית שמונה, מתחיל כפארק עירוני עם מדשאות, שולחנות פיקניק ומתקני משחק וספורט, אבל ככל שנכנסים פנימה העיר הולכת ונעלמת. שבילים וגשרונים חוצים את נחל עין זהב ונבלעים בסבך, ובין העצים מתגלים פלגי מים, בריכות קטנות ומפלונים.
לצד הטבע נותרו בפארק גם סימנים לעברו של המקום: בקצהו הצפוני ניצב המסגד של הכפר חלסה, ומדרום נמצאים שרידיה של טחנת קמח עתיקה.
"אפשר לעצור ולשבת ליד הגשר, אבל זה לא השוס", אומר קוקו. "המקומות המעניינים הם המפל שבקצה והאזור שבו יש מפלונים קטנים וזרימה יפה, וכמעט אף אחד לא מגיע אליו. ברוב הדרך המים מגיעים בערך לקרסול, ובבריכה שמתחת למפל הם מגיעים למבוגר בערך עד הפופיק. אני ממליץ להגיע עם נעליים או סנדלים שמתאימים למים – לא עם כפכפים".
הגיבו לי הרבה אנשים מקריית שמונה. חלק אמרו שהם בכלל לא הכירו את המקום. אחרים כתבו לי: 'אנחנו זוכרים אותו מהילדות, אבל אף פעם לא ראינו אותו זורם ככה. אנחנו חייבים לחזור'
גם התגובות שקיבל לאחר שפרסם את התיעוד הפתיעו אותו. "הגיבו לי הרבה אנשים מקריית שמונה. חלק אמרו שהם בכלל לא הכירו את המקום. אחרים כתבו לי: 'אנחנו זוכרים אותו מהילדות, אבל אף פעם לא ראינו אותו זורם ככה. אנחנו חייבים לחזור'. היו גם אנשים שסיפרו שזה היה מקום המפגש שלהם בנעורים. אם מצלמים רק את הפינה של המפל, אי אפשר לנחש שזה נמצא בתוך עיר. זה ממש העיף לי את המוח".
למי שרוצה להמשיך את יום הטיול, קוקו ממליץ לנסוע שבע דקות אל המעיין הכורדי, בקצה רחוב דוד שמעוני בעיר. גם כאן מדובר בפינת טבע עירונית קטנה ולא מוכרת במיוחד. "אתה מגיע כמעט ישירות עם האוטו למעיין צלול לחלוטין. המים רדודים, בערך בגובה הברכיים, אבל הם ממש קריסטל. אפשר לשכב בתוך המים, ואפשר גם ללכת בתוך הנחל לאורך מקטע של כחצי קילומטר. אין שם צל או מקום מסודר לפיקניק, אבל אפשר לשבת בתוך המים. לשלב את נחל הזהב ואת המעיין הכורדי ביום אחד – זה בומבה. אני עיראקי בתוך מעיין כורדי, זה כמו התחלה של בדיחה".
קוקו טריפ במעיין הכורדי. המלצה מפתיעה נוספת
(צילום: באדיבות קוקו טריפ)
"פעם טיילנו עם אזעקות, עכשיו עם פיצוצים". הטיול בצפון התקיים במהלך ראש השנה 2026, כשברקע נשמעו מדי פעם הדי פיצוצים מכיוון לבנון. קוקו מודה שהמציאות הביטחונית נוכחת, אך לדבריו ברוב הזמן היא אינה מורגשת בצורה קיצונית. "כשאני מגיע למקומות פחות מטוילים או לכאלה שנמצאים קצת יותר רחוק מהרכב, אני רואה שהצמחייה השתלטה, שהשבילים פחות מתוחזקים ושפחות אנשים הגיעו לשם. היום אנשים מתרכזים במקומות שקרובים מאוד לרכב".
"אנשים עצלנים", הוא צוחק. "כשאני מפרסם מקום שנמצא מטר מהרכב, אנשים עפים עליו. כשאני מפרסם משהו שצריך ללכת אליו, כמעט אף אחד לא מתעניין".
ועדיין, הוא לא מוותר על נחלי הצפון. "זה המקום שלנו, אין לנו מקום אחר. עכשיו קיץ והכול יבש מסביב. מעיינות יש במקומות נוספים, אבל נחלים כאלה כמעט שאין לנו. זה לא שאנחנו אוסטריה ויש לנו אלפי נחלים. עברנו תקופות קשות יותר. פעם טיילנו עם אזעקות, עכשיו מטיילים עם פיצוצים. זה מה שנקרא טיול פיצוץ".
איך מגיעים למפל של נחל הזהב בקריית שמונה? לבאים מדרום בכביש 90: פונים ימינה לרחוב אורי אילן, ממשיכים לרחוב הרב יוסף משאש ונוסעים עד המפגש עם רחוב הירדן. שם נמצאת הכניסה הקצרה למפל.
איך מגיעים למעיין הכורדי בקריית שמונה? נוסעים בכביש 90 לתוך העיר ופונים ימינה לרחוב הירדן. משם פונים שמאלה לרחוב אחד העם, ומיד בפנייה הראשונה ימינה לרחוב דוד שמעוני. אפשר גם לכתוב בווייז "המעיין הכורדי". ממשיכים עד סוף הרחוב, שם נמצאת חניית עפר קרובה למים.
אזהרה: בנחל עין זהב אין שירותי הצלה, והכניסה למים היא באחריות המתרחצים בלבד.
