זריקת ההרזיה וויגובי (סמגלוטייד) עשויה להציע אפשרות טיפולית חדשה גם לילדים צעירים עם השמנה קשה: מחקר בינלאומי חדש, שבו השתתפו 167 ילדים בני 6 עד 11, בהם 16 מישראל, מצא כי טיפול שבועי בתרופה הוביל לירידה משמעותית במדד מסת הגוף (BMI). בניתוח שבחן את יעילות התרופה בהנחה של התמדה בטיפול, כמעט 80% מהילדים השיגו ירידה של 10% לפחות במדד מסת הגוף, לעומת אף ילד בקבוצת הפלצבו. בנוסף, כ-40% מהילדים שטופלו בתרופה כבר לא עמדו בהגדרה של השמנה בתום 68 שבועות.
הממצאים פורסמו היום (שני) בכתב העת הרפואי היוקרתי The New England Journal of Medicine והוצגו במקביל בכנס הבינלאומי ObesityWeek 2026, המתקיים בוושינגטון. המחקר, שנקרא STEP Young, הוא מחקר שלב 3 שבחן את יעילות הטיפול בסמגלוטייד ואת בטיחותו בילדים מתחת לגיל 12. בישראל השתתפו במחקר שלושה מרכזים רפואיים: שניידר, שמיר (אסף הרופא) ורמב"ם. בשנה שעברה נכנסה וויגובי לסל התרופות בישראל לטיפול בבני נוער בגילי 12 עד 18, בכפוף לקריטריונים רפואיים. המחקר החדש עשוי לסלול את הדרך להרחבת הטיפול גם לילדים צעירים יותר.
ילד שסובל מהשמנה
ילד שסובל מהשמנה
ילד שסובל מהשמנה
(צילום: shutterstock)
במחקר השתתפו 167 ילדים עם השמנה, ויותר מ-85% מהם סבלו מהשמנה חמורה בדרגה 2 או 3. המשתתפים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: 112 ילדים קיבלו זריקת סמגלוטייד אחת לשבוע, ו-55 ילדים קיבלו זריקת פלצבו, ללא חומר פעיל. מדובר במחקר כפול-סמיות, שבו הילדים ומשפחותיהם, כמו גם צוותי המחקר, לא ידעו מי מקבל את התרופה ומי את הפלצבו.
כל הילדים קיבלו במקביל הדרכה לשינויים באורח החיים, לרבות תזונה מופחתת קלוריות והגברת הפעילות הגופנית. מינון הסמגלוטייד המרבי הותאם למשקל הגוף בתחילת המחקר ועמד על 1.7 או 2.4 מ"ג בשבוע, בהתאם למשקל ולסבילות לטיפול.
בתום 68 שבועות נרשמה בקבוצת הסמגלוטייד ירידה ממוצעת מוערכת של 13.5% במדד מסת הגוף, לעומת עלייה של 2.7% בקבוצת הפלצבו. ההפרש בין שתי הקבוצות, 16.2 נקודות אחוז, היה מובהק מבחינה סטטיסטית. זהו הניתוח המרכזי של המחקר, שבחן את תוצאות הטיפול גם כאשר משתתפים לא התמידו בו לכל אורכו.
אינפו וויגובי מדריך לנוער
בניתוח נוסף, שביקש להעריך את יעילות התרופה בתנאים של התמדה בטיפול, התקבלה תוצאה משמעותית אף יותר: ירידה ממוצעת של 17.4% במדד מסת הגוף בקבוצת הסמגלוטייד, לעומת עלייה של 2.2% בקבוצת הפלצבו - פער של 19.7 נקודות אחוז.
אחד הממצאים הבולטים נוגע לשיעור הילדים שהשיגו ירידה משמעותית במדד מסת הגוף. בניתוח היעילות, 78.7% מהילדים שקיבלו סמגלוטייד השיגו ירידה של לפחות 10% ב-BMI, לעומת 0% בקבוצת הפלצבו. בניתוח שהתחשב גם באי-התמדה בטיפול, השיעורים עמדו על 74.7% ו-4.3%, בהתאמה.
עוד נמצא כי 83% מהילדים בקבוצת הסמגלוטייד השתפרו בקטגוריית מדד מסת הגוף שלהם, לעומת 23.5% בקבוצת הפלצבו, לפי ניתוח היעילות. בנוסף, 40.4% מהילדים שטופלו בתרופה כבר לא עמדו בהגדרה של השמנה בתום 68 שבועות, לעומת 0% בקבוצת הפלצבו. בניתוח שכלל גם את מי שלא התמידו בטיפול, השיעורים היו 38.4% ו-2.1%, בהתאמה.

בשורה משמעותית

חשוב להדגיש כי בילדים, בשונה ממבוגרים, מדד מסת הגוף נבחן ביחס לגיל ולמין, בשל תהליכי הגדילה וההתפתחות. לכן, ירידה באחוזים במדד מסת הגוף אינה זהה בהכרח לירידה באותו שיעור במשקל הגוף. גם יציאה מההגדרה של השמנה אינה מעידה בהכרח על הגעה למשקל תקין.
החוקרים הציגו גם נתוני מעקב לאחר 104 שבועות, כשנתיים מתחילת הטיפול. בניתוח שהתחשב גם באי-התמדה בטיפול, הירידה הממוצעת ב-BMI בקבוצת הסמגלוטייד עמדה על 9.4%, לעומת עלייה של 8.4% בקבוצת הפלצבו.
פרופ' זהר לנדאו, אחראית תחום אנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים בקופת חולים מאוחדת, אומרת כי מדובר בבשורה משמעותית עבור ילדים ומשפחות המתמודדים עם השמנה קשה. "מדובר במחקר חשוב מאוד ופורץ דרך. במרפאה שלי אני רואה מדי יום ילדים צעירים עם השמנה קשה, ללא הטבה על ידי התערבויות באורח החיים. הילדים ומשפחותיהם זקוקים לעזרה בטיפול במחלת ההשמנה".
פרופ' זהר לנדאופרופ' זהר לנדאוצילום: דוברות מאוחדת
לדבריה, הצורך בטיפול אינו מסתכם בהפחתת משקל בלבד. "השמנת יתר קשה אינה רק עניין של משקל, אלא מחלה כרונית המשפיעה עמוקות על הבריאות הגופנית, הרווחה הרגשית ותפקוד היום-יום של הילד", היא מסבירה.
השמנה בגיל צעיר קשורה בין היתר לסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, ליתר לחץ דם, להפרעות בשומני הדם ולדום נשימה חסימתי בשינה. חלק מהסיבוכים עלולים להופיע כבר בילדות ולהימשך בבגרות.
לצד הירידה במדד מסת הגוף, החוקרים דיווחו גם על שיפור במספר מדדים קרדיו-מטבוליים הקשורים לבריאות הלב וכלי הדם ולחילוף החומרים, ללא פירוט תוצאות מספריות מדויקות.
פרופ' לנדאו מוסיפה כי "הנתונים מראים כי טיפול תרופתי בוויגובי, לצד שינויים באורח החיים, מוביל לא רק לירידה במשקל, אלא גם לשיפור במדדים מטבוליים שונים של מערכת הלב וכלי הדם - מה שיכול לשנות באופן דרמטי את מסלול חייו ובריאותו העתידית של הילד".

ומה לגבי תופעות לוואי?

פרופיל הבטיחות והסבילות של סמגלוטייד במחקר היה דומה לזה שנצפה במחקרים קודמים בילדים ובמבוגרים, ולא התגלו בעיות בטיחות בלתי צפויות. בנוסף, לא נמצאו ממצאים שהעלו חשש בנוגע לגדילה או להתפתחות המינית של הילדים במהלך תקופת המחקר.
עם זאת, התרופה עלולה לגרום לשורה של תופעות לוואי, בעיקר במערכת העיכול, ובהן בחילות, הקאות, שלשולים, עצירות וכאבי בטן. תופעות לוואי מוכרות נוספות כוללות כאבי ראש, עייפות, סחרחורות, נפיחות בבטן, שינויים בתחושה בעור ונשירת שיער. בהודעת החברה לא פורטו שיעורי תופעות הלוואי שנצפו בכל אחת מקבוצות המחקר.
בארצות הברית נושאת התרופה גם אזהרת בטיחות חמורה בנוגע לסיכון אפשרי לגידולים בבלוטת התריס, לרבות סרטן. בשל כך, היא אינה מיועדת למטופלים עם היסטוריה אישית או משפחתית של סרטן מדולרי של בלוטת התריס, או עם תסמונת גנטית הנקראת MEN2. חשוב להדגיש כי מדובר באזהרה הקיימת לגבי התרופה, ולא בממצא המעיד על התפתחות סרטן בקרב הילדים שהשתתפו במחקר.
זריקת הרזיה וויגובי
זריקת הרזיה וויגובי
זריקת הרזיה וויגובי
(צילום: Rebel Red Runner / shutterstock)
נכון לעכשיו, וויגובי אינה מאושרת בארצות הברית לטיפול בהשמנה בילדים מתחת לגיל 12. תוצאות המחקר עשויות לסלול את הדרך לבחינת הרחבת השימוש בתרופה גם לקבוצת גיל זו, אך עדיין נדרשים הליכי בחינה ואישור רגולטוריים. נוסף על כך, תקופת המעקב אינה מאפשרת לקבוע מה יהיו השפעות הטיפול לאורך שנים רבות, או מה יקרה למשקל הילדים ולבריאותם לאחר הפסקת טיפול ממושכת.
פרופ' לנדאו מדגישה כי דווקא משום שמדובר בילדים צעירים, יש חשיבות לטיפול מוקדם בהשמנה ובהשלכותיה העתידיות. "אני, כרופאת ילדים, רואה מול עיני את הילד כיום, אך מחויבת לטפל בילד כדי להבטיח לו בריאות בהמשך חייו הבוגרים", היא אומרת.
"הטיפול בוויגובי בגיל זה פותח אפשרות חדשה לטיפול בהשמנה בגיל צעיר זה. תוצאות המחקר מהוות צעד משמעותי קדימה בהבנת אפשרויות הטיפול, ומחייבות אותנו להבטיח לילדים ולמשפחותיהם גישה לטיפול הולם ולתמיכה נטולת שיפוטיות וסטיגמה".