תקציב המדינה, אולי המשוכה הגדולה ביותר הניצבת בפני ממשלתו של ראש הממשלה נפתלי בנט, יועלה היום (ראשון) יחד עם חוק ההסדרים לדיון קריטי בישיבת הממשלה. לישראל, נזכיר, אין תקציב מדינה כבר מאז סוף 2019, אז פג תוקפו של התקציב האחרון שאושר במרץ 2018, לצד חוק הסדרים, כמקובל. מאז אין תקציב מאושר וגם לא חוק הסדרים חדש, והתקציב ההמשכי לשנת 2021 התבסס על נתונים ישנים שכבר אינם ריאליים, במיוחד במשבר הקורונה. זהו גם האתגר הראשון של שר האוצר אביגדור ליברמן - שזה תקציב המדינה הראשון שהוא מעביר.
לפי משרד האוצר, סך ההוצאה הצפויה כעת לשנת 2021, כולל הוצאות קורונה ותשלום החובות, יעמוד על כ-606 מיליארד שקל, וללא תקציב הקורונה - על כ-538 מיליארד. בשנת 2022 תסתכם ההוצאה ב-560 מיליארד שקל.
הורוביץ: "בלי תוספת למערכת הבריאות - לא נעביר תקציב"
(צילום: ערוץ כנסת)
האיום של הורוביץ, הדרישה של קארה ומחאת החקלאים: האתגרים בדרך לתקציב
בקואליציה שברירית של 61 ח"כים בלבד, לכל אחד מהם יש יכולת "לסחוט" את הממשלה ולאיים בהימנעות בהצבעה אם דרישותיו ייענו. ממרצ שדורשת תקציבים למערכת הבריאות, דרך סגן השר אביר קארה מימינה, שדורש תיקונים לחוק ההסדרים – ועד מחאת החקלאים שמסבכת את העניינים. אלו האיומים שעלולים להפיל את התקציב, יחד עמו את הממשלה החדשה.
יצוין כי גורלה של הממשלה תלוי באישור התקציב הזה וכי אין עדיין הסכמות עם משרדי הבריאות, השיכון והחינוך - אך לפי ההערכות, המחלוקות ייפתרו עד ישיבת הממשלה במשא ומתן מאחורי הקלעים. ההערכה בממשלה היא שהתקציב יעבור, אך הבעיה תהיה בהצבעות בקריאות שנייה ושלישית בכנסת באמצע חודש נובמבר - שם הממשלה תתקשה מאוד להשיג רוב ותצטרך להגיע ל"דילים" שונים.
את אחד האיומים הבולטים ביותר שיגר ביום שני האחרון יו"ר מרצ ושר הבריאות ניצן הורוביץ, שאמר בישיבת הסיעה של מפלגתו כי אם משרד האוצר לא יסכים לתוספת הקבועה שמשרדו דורש בתקציב המדינה - הוא לא יעבור. "מערכת הבריאות מחוברת לאקמו וצריכה חמצן דחוף. אי אפשר להמשיך ככה", אמר. "אם לא נגיע לסיכומים ברורים על חיזוק תשתית המערכת למשך שנים קדימה, יהיה פה משבר גדול מאוד. בלי פתרון למערכת הבריאות - לא נוכל להעביר תקציב", המשיך הורוביץ.
בהמשך הודיע מזכ"ל מפלגת מרצ, תומר רזניק, כי הנהלת המפלגה הסמיכה את שרי המפלגה – הורוביץ, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג והשר לשיתוף אזורי עיסאווי פריג' – להתנגד לתקציב אם לא יתקבלו "הדרישות החברתיות" הבאות: תקצוב בתי החולים הציבוריים; קיבוע תקני רופאות, אחים וצוותים רפואיים; הגדלה קבועה של סל הבריאות; שיקום מערך בריאות הנפש; והיערכות רחבת היקף למאבק במשבר האקלים. "אם לא יהיה תקציב חברתי - לא יהיה תקציב", אמר רזניק.
האיום של אביר קארה
בין הרפורמות שנכללות במסגרת התקציב: עידוד תעסוקה והשקעה בהון האנושי, בין היתר על-ידי שילוב אוכלוסיות, הרחבת ההשתתפות בתעסוקה; פיתוח תשתיות בעולמות התחבורה, הדיור, האנרגיה והטכנולוגיה; ויצירת תנאים תומכי צמיחה במגזר הפרטי והממשלתי דוגמת טיפול ברגולציה, תחרותיות, שדרוג שירותים ציבוריים וייעול המגזר הציבורי.
על-פי נתוני האוצר, ישראל תסיים את 2021 בגירעון של 6.8%, ואת 2022 בגירעון של 3.9%. לאחר מכן ימשיך המתווה הפוחת של הגירעון עד לשנת 2026 בו הוא יעמוד על 1.5%. הגירעון ב-2023 צפוי לעמוד על 3%, ב-2024 על 2.4%, וב-2025 על 1.8%.
עיקרי התוכנית הכלכלית שתבוא לאישור הממשלה:
הפחתת יוקר המחיה על-ידי חשיפת המשק לייבוא ורפורמה בתקינה - תכנית חשיפה לייבוא על בסיס מספר עקרונות:
- התאמה לסטנדרט בינלאומי: מוצר שעומד ברגולציה האירופאית ומשווק באירופה יוכל להימכר בישראל.
- כניסת יבוא לישראל על בסיס הצהרה ולא בדיקה מקדימה; העברת כלל מוצרים החייבים בתקן רשמי מבדיקה מקדימה להצהרה.
- מסלול ייבוא מקביל: קביעת חובה לרגולטורים לייצר מסלול ליבואנים מקבילים, שלא באמצעות מסמכי מקור מהיצרן.
- רפורמה בחקלאות – הרפורמה כוללת את פתיחת ענף החקלאות ליבוא ומעבר לתמיכה ישירה והשקעות הון בחקלאים שיביאו לקפיצה הטכנולוגית של הענף. במסגרת הרפורמה יופחתו המכסים על ענף הביצים וענפי הצומח, תוך אימוץ רגולציה אירופית בהגנת הצומח. הרפורמה צפויה להביא להפחתת יוקר המחיה במזון, הגדלת מגוון הפירות והירקות הזמינים לצרכן, כמו גם זמינות של פירות עונתיים לאורך כל ימות השנה.
העלאת גיל הפרישה לנשים
בנקאות פתוחה - אחד החסמים המשמעותיים להגברת התחרות במערכת הבנקאית בפרט, והפיננסית בכלל, הוא המונופול בו מחזיקים הגופים הפיננסיים על המידע הפיננסי של הלקוחות. החוק החדש יחייב גופים פיננסיים שונים להעביר מידע של לקוחות לגופים טכנולוגיים חדשניים, בהסכמת הלקוחות. הגופים החדשים יוכלו להציג ללקוחות איזה שירותים פיננסיים הם צורכים, כמה בדיוק הם משלמים עליהם, כמה הם יכולים לחסוך אם יעברו לספק אחר ולמעשה להפוך ליועץ הפיננסי האובייקטיבי הדיגיטלי האישי שלהם.
למעשה מדובר במעין "ZAP בנקאי" שיחזק את הלקוחות אל מול הגופים הפיננסים, יקדם כניסת גופים פיננסיים טכנולוגיים מתקדמים (פינטקים) לשוק, יגביר את התחרות במערכת הבנקאית ויפחית את הוצאות משקי הבית והעסקים הקטנים למערכת הבנקאית. זהו צעד ראשון בקידום רפורמת הבנקאות הפתוחה בישראל, שמשלים חתיכה קריטית בפאזל להגברת התחרות, יחד עם צעדים רבים שקידם בשנים האחרונות משרד האוצר יחד עם בנק ישראל, ובהם הסרת חסמים לכניסת שחקנים חדשים למערכת הפיננסית שהובילו בין היתר להקמת בנק דיגיטלי חדש, רפורמת הניידות בין בנקים ("מעבר בקליק") והקמת מאגר נתוני אשראי.
ייעול מערך הכשרות – תוכנית רוחבית לפתיחת שוק הכשרות לתחרות לשם הפחתת יוקר המחיה והיקף ההוצאה הפרטית על צריכת המזון בישראל. צעד זה עתיד להביא להפחתה ישירה בהיקף ההוצאה של צרכני שירותי ומוצרי הכשרות בישראל על מזון, בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה.
המהלך יביא לביטול של המונופול הקיים כיום וייצר תחרות שתביא הן להוזלת המוצר באופן ישיר והן לשיפור השירות הניתן לבתי העסק הכשרים בישראל. במסגרת התוכנית, תועבר הסמכות למתן תעודות כשרות בישראל לגופים פרטיים לכלל בתי העסק, וללא מגבלה וזאת לעומת המצב הקיים שבו הרבנים המקומיים הם בעלי הסמכות הבלעדית למתן תעודת הכשר. גופי הכשרות הפרטיים יקבלו רישיון הפעלה ולאחר קבלת אישור זה, יפעלו באופן חופשי ברחבי הארץ. התכנית עתידה להביא בשורה למיליוני צרכני כשרות במדינת ישראל, מכלל הזרמים, דתיים, חרדים, מסורתיים וחילונים צרכני כשרות ולאפשר לכל אחד ואחת לצרוך מוצר כשר בהתאם להשקפת עולמו ובמחיר נמוך יותר.
תוכנית להפחתת הרגולציה - מדינת ישראל נמצאת בפער פריון מממוצע ה-OECD. חלק מהסיבות הוא תוצאה של נטל רגולטורי חריג ועודף הנובע מתהליכי רגולציה לא אחידים ולא קוהרנטיים, היעדר תכנון ותכלול בין רגולטורים וחוסר התאמה של סטנדרט הרגולציה בישראל לסטנדרט בינלאומי.
התנעת פרויקט המטרו.
אימוץ דו"ח התעסוקה וטיוב ההכשרות המקצועיות בהתאם להמלצות ועדת התעסוקה לשנת 2030 ועל מנת להגדיל את שיעור התעסוקה ופריון העבודה, מוצע לקבוע יעדי תעסוקה ממשלתיים לשנת 2030 עבור אוכלוסיות מעוטות השתתפות, ולערוך רפורמה מעמיקה במערך ההכשרה המקצועית כך שההכשרות יהיו איכותיות יותר (בהיבטי השמה ופריון), יופעלו בשיתוף מעסיקים ומגזר פרטי ויותאמו לצרכים במשק.
הסבת משרדים למגורים - ברחבי המדינה קיימים עשרות מיליוני מ"ר המיועדים לתעסוקה ולמסחר שאינם צפויים להתממש בעשורים הקרובים. בשל עודף ההיצע המשמעותי הקיים של שטחי תעסוקה ברחבי המדינה, וכן בשל הצורך בהגדלת היצע הדיור ובייעול השימוש בקרקע וזאת במיוחד בלב אזורי הביקוש, מוצע לאפשר הסבה של עד 50% משטחי תעסוקה הממוקמים בקרבת שכונות מגורים לדירות קטנות (Micro Units). הצעד יגביר באופן משמעותי את הכדאיות הכלכלית במימוש המקרקעין, לרבות יתרת שטחי התעסוקה, ייתן מענה לצורך בשטחי ציבור ויאפשר להוסיף לשוק אלפי יחידות דיור מדי שנה לשימוש אוכלוסייה צעירה ובני הגיל השלישי בלב אזורי הביקוש.
רישוי עסקים - כיום ישנם בישראל כ-190 אלף עסקים שמחויבים ברישיון עסק. התנאים לרישיון נקבעים על-ידי 7 רגולטורים שונים, שקובעים את התנאים לרישיון ללא סנכרון, וללא בחינת עלויות. בהתאם, תהליך הרישוי משית על העסקים עלויות גבוהות ונמשך זמן ארוך, באופן שפוגע בעסקים רבים, קטנים כגדולים, ובפעילות הכלכלית הכוללת של המשק. לטובת טיפול בנושאים אלה ויישום מהלכי רישוי עצמי כפי שכבר קבע המחוקק מוצע להקים ועדה מאסדרת לרישוי עסקים. הוועדה תהיה מוסמכת לשנות את הדרישות ברישיונות ותפעל להוזלת עלויות דרישות הרישוי, לקיצור של הליכי הרישוי, ולמיקוד של דרישות הרישוי בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים – כל זאת תוך שמירה על שלום הציבור ובריאות הציבור.
רישוי עצמי בבינוי - היתר בניה הוא שלב הביניים בין תכנית מאושרת לבין הבנייה בשטח. כפי שפורסם לאחרונה בדו"ח מבקר המדינה, הליכי הוצאת היתר בניה בישראל ארוכים מאוד ומהווים צוואר בקבוק במאמצים להגדלת היצע הדיור. בכדי להתמודד עם בעיה זו, הצעת חוק רישוי עצמי נועדה לאפשר מסלול מקביל למסלול הרגיל בוועדה המקומית. במסגרת מסלול זה, אדריכל מנוסה יוכל לחתום על היתר בניה במקום הוועדה המקומית. היתרים במסלול זה יחויבו לקבל אישור מכון בקרה, וזאת במטרה לוודא את ההיבטים הבטיחותיים במבנה.
ייצוא קנאביס - בשנים האחרונות הולך ומתרחב השימוש בקנאביס לשימוש רפואי במדינות רבות בעולם ובכללן גם בישראל. במקביל, צוות בין-משרדי שבחן את הנושא מצא כי למדינת ישראל יתרון מהותי על פני מדינות מתחרות בהיבטי רמת המחקר והפיתוח, רמת הידע ורמת הרגולציה של התחום, שיוכלו לסייע בהפיכת המוצרים הישראלים למובילים עולמיים ואף לסטנדרט בינלאומי. עם זאת, נראה שבשל חסמים שקיימים בתחום, פוטנציאל זה טרם מומש. מטרת ההחלטה לקידום ייצוא הקנאביס הרפואי היא להסיר את החסמים הקיימים, באופן שיאפשר לחברות הקנאביס להרחיב ולגוון את אפשרויות היצוא, ובכך לאפשר את פיתוח תעשיית הקנאביס בישראל בפרט, ופיתוח הכלכלה הישראלית ככלל. זאת, תוך שמירה על ההוראות הנוגעות לשמירה על ביטחון הציבור ועל אינטרסים ציבורים אחרים.
שינויים ברב-קו - באוצר מבקשים לשנות את התעריפים המשולמים בנסיעות הרב-קו, כך שיהיו זהים לתעריפים המשולמים באפליקציות, כמו כן, תבוטל הנחת הערך הצבור, ויבוטלו ההסדרים ההיסטוריים. האוצר מעריך את החיסכון בסעיף זה ב-250 מיליון שקל.
דחייה של סלילת כבישים - האוצר מבקש לדחות סלילת שני כבישים (כביש 57 - עוקף כפר יונה, וכביש 5233) עד לשנת 2026. הכבישים הללו, לטענת האוצר, לא אמורים להשפיע על פריון העבודה באופן משמעותי, ולא הושקעו כספים רבים בפיתוחם עד כה. דחיית סלילת הכבישים הללו מאפשרת לאוצר להפחית מתקציב משרד התחבורה 30 מיליון שקל ב-2021, ו-60 מיליון ב-2022.
פורסם לראשונה: 22:06, 31.07.21
