הדיווחים הבוקר (יום ד') על הדרמה בטיסת flyDubai מדובאי לתל אביב – שבה לפי החשד אחד הטייסים דקר את עמיתו לתא הטייס וניסה לחטוף את המטוס במטרה לרסקו ולפגוע בהמוני הנוסעים הישראלים שהיו על הסיפון – מחזירים את עולם התעופה אל הסיוט הגדול מכולם: הרגע שבו דווקא טייס, האיש שבידיו הופקדו חייהם של מאות בני אדם, מחליט להפוך את הטיסה למשימת התאבדות או להשתמש במטוס ככלי נשק קטלני, תוך ניצול הקוקפיט כדי להוציא לפועל תוכנית רצחנית.
אף שמדובר בתופעה נדירה ביותר מבחינה סטטיסטית, דפי ההיסטוריה של התעופה האזרחית מוכיחים כי היא אינה חסרת תקדים. לאורך השנים חוקרים וחברות תעופה התקשו להודות בפה מלא בעובדה שטייסים החליטו לקחת עמם אל המוות עשרות ומאות נוסעים תמימים, אבל רשימת המקרים מסוג זה הולכת ומתארכת: ממטוס הענק המלזי שנעלם במצולות, דרך האסון באלפים הצרפתיים ועד למקרים מוקדמים ונשכחים – אלו הטרגדיות שבהן תא הטייס הפך למלכודת מוות מכוונת.
תעלומת המאה: טיסה MH370 של "מלזיה איירליינס"
המקרה המפורסם והמסתורי ביותר בהיסטוריה של התעופה המודרנית התרחש ב-8 במרץ 2014, אז נעלם מטוס בואינג 777 של חברת "מלזיה איירליינס" בדרכו מקואלה לומפור לבייג'ינג, ועליו 239 נוסעים ואנשי צוות. במשך שנים הושקעו מאות מיליוני דולרים במבצעי סריקה וחיפוש ימיים נרחבים במעמקי האוקיינוס ההודי, אך שרידי המטוס לא אותרו במלואם, ורק שברים בודדים שלו נמצאו כשנפלטו בחלוף הזמן אל חופי מזרח אפריקה.
גלריה
החיפושים אחר המטוס מטיסה MH370 בשנת 2014. מאות מיליוני דולרים הושקעו בסריקות, אך הוא מעולם לא נמצא במלואו
(צילום: AFP PHOTO / AUSTRALIAN DEFENCE/LEADING SEAMAN JUSTIN BROWN)
הקפטן זהרי אחמד שאה (משמאל) וטייס המשנה פאריק עבד אל-חמיד, שהטיסו את המטוס המלזי המפורסם כשנעלם. דיווחים ששאה ביצע "גיחת פרידה" אחרונה מעל עיר הולדתו
שברים של המטוס המלזי שנסחפו לחופי אפריקה זמן רב אחרי ההיעלמות
הספקולציות בנוגע לסיבת ההתרסקות היו רבות, החל בכשל מכני חמור וכלה בחטיפה ובפעולת טרור, אך ברבות השנים התחזקה ההערכה המקצועית שהקברניט הוותיק, זהרי אחמד שאה, ריסק את המטוס במתכוון במהלך שתוכנן בקפידה מראש. תחקירים רחבי היקף ומומחי תעופה שניתחו את נתוני המכ"ם והטיסה הגיעו להערכה כי שאה שלט במטוס עד לרגעיו האחרונים, וככל הנראה היה היחיד שנותר בהכרה. לפי המומחים, הוא נטרל את מערכת ייצוב לחץ האוויר בתא הנוסעים כדי להביא לעילפון של הנוסעים ואנשי הצוות, ונטרל בדרך שאינה ברורה גם את טייס המשנה הצעיר, שרק זמן קצר קודם לכן התארס והחל לתכנן את חתונתו.
בנוסף, התברר כי שאה תרגל קודם לכן את נתיב הטיסה בסימולטור הביתי שלו. במהלך הטיסה עצמה הוא כיבה את מערכות הקשר וביצע תמרוני זיג-זג מכוונים בקו התפר שבין המרחב האווירי של תאילנד ומלזיה כדי לחמוק מגילוי מכ"מים. ניתוח המסלול אף העלה כי הטייס הטה את כנף המטוס מעל העיר פנאנג, עיר הולדתו, אולי במעין גיחת פרידה אישית אחרונה. ברקע הדברים עלו דיווחים על משברים אישיים, על פרידה מאשתו ועל תמיכה פוליטית עזה במנהיג אופוזיציה שנכלא, אך את סודו המלא לקח עמו הטייס למצולות.
הטירוף באלפים: אנדראס לוביץ ו"ג'רמן ווינגס"
אם במקרה של המטוס המלזי נותרו שאלות פתוחות, הרי שבאסון טיסה 9525 של חברת "ג'רמן ווינגס" במרץ 2015 התמונה שנחשפה הייתה ברורה ומצמררת: אנדראס לוביץ, טייס משנה גרמני בן 27, ניצל את יציאתו של הקברניט לשירותים במהלך טיסה מברצלונה לדיסלדורף, נעל מבפנים את דלת הקוקפיט המשוריינת ולא אפשר לו לחזור. במשך כעשר דקות נשמע הקברניט בקופסה השחורה כשהוא דופק בחוזקה על הדלת ומנסה לפרוץ אותה, בזמן שלוביץ שינה את נתוני הטייס האוטומטי מגובה שיוט של 11,500 מטר ל-30 מטר בלבד, וכיוון את מטוס האיירבוס ישירות אל צלע ההר באלפים הצרפתיים.
הטייס המרסק אנדראס לוביץ, שהיה בן 27. ניצל את יציאת הקברניט לשירותים ונעל את דלת הקוקפיט
(צילום: AFP PHOTO / FOTO TEAM MUELLER)
אוספים שברים מזירת ההתרסקות של המטוס באלפים ב-2015
(צילום: רויטרס)
הקלטות תא הטייס תיעדו את נשימותיו הסדירות והרגועות של לוביץ עד לרגע הפגיעה שגבתה את חייהם של 150 הנוסעים ואנשי הצוות. החקירה העלתה מחדל חמור בכל הנוגע לבקרה הרפואית: לוביץ סבל מהיסטוריה ממושכת של דיכאון קליני כבד שעצר את הכשרתו כבר ב-2008, ובחודשים שקדמו לאסון סבל מבעיות ראייה, חיפש ברשת מידע על דרכי התאבדות וחשש מאיבוד עבודתו. שבועיים בלבד לפני הטיסה הקטלנית אף המליץ לו רופא לפנות לאשפוז פסיכיאטרי – אולם בשל חיסיון רפואי והימנעותו של לוביץ מלדווח למעסיקיו בלופטהנזה, המידע לא הועבר והוא המשיך להטיס נוסעים כרגיל. האסון הוביל לטלטלה בינלאומית וליישום תקנות מחמירות, ובראשן "נוהל שני אנשים בקוקפיט" שאומץ במהירות במדינות ובחברות רבות.
הצלילה האנכית בסין: טיסה MU5735 של "צ'יינה איסטרן"
במשך שבע שנים נדמה היה כי הלקחים המיידיים מאסון "ג'רמן ווינגס" הידקו את הבקרה סביב תאי הטייס, אך במרץ 2022 הוכיחה הטרגדיה של טיסת MU5735 של חברת China Eastern Airlines כי הסיוט לא חלף מן העולם. מטוס בואינג 737-800 חדיש, שהיה בטיסה פנימית מקונמינג לגואנגג'ואו ועליו 132 נוסעים ואנשי צוות, שייט בגובה של כ-29 אלף רגל כשנכנס לפתע לצלילת חרטום קיצונית ואנכית כמעט לחלוטין. בתוך פחות משתי דקות פגע המטוס בקרקע ההררית במחוז גואנגשי במהירות מסחררת, תוך שהוא יוצר מכתש עמוק ומותיר אדמה חרוכה. איש מיושבי המטוס לא שרד.
זירת ההתרסקות בסין ב-2022. הקופסאות השחורות העלו שמישהו כיוון את המטוס במודע לצלילה קטלנית וניתק את מתגי הדלק
(צילום: רויטרס)
מטוס של China Eastern. השלטונות בבייג'ינג נמנעו מלפרסם דו"ח שיקבע רשמית כי מדובר בהתאבדות
(צילום: AFP )
המראות שתועדו במצלמות אבטחה מקומיות, שבהן נראה המטוס צולל כחץ היישר אל הקרקע, הובילו את מומחי התעופה לחשד מיידי כי לא מדובר בכשל טכני רגיל. הערכה זו קיבלה חיזוק דרמטי עם פענוח נתוני הקופסאות השחורות: גורמים רשמיים בארה"ב שלקחו חלק בחקירה העלו כי מערכות ההיגוי הופעלו במכוון ובכוח מתוך תא הטייס כדי להפנות את חרטום המטוס לצלילה קטלנית, ובמקביל נותקו מתגי הדלק של המנועים.
השלטונות בבייג'ינג הקפידו על איפול כבד ונמנעו מלפרסם דו"ח סופי שיקבע רשמית כי מדובר בהתאבדות, לפי החשד בניסיון לגונן על תדמיתה של חברת התעופה הממשלתית, אולם תחקירים בעולם הצביעו על כך שאחד מאנשי הצוות בתא – קברניט עבר שהורד בדרגה לטייס משנה – סבל מהפסדים כספיים כבדים וממצוקה אישית ומקצועית עמוקה, שהפכו את הטיסה השגרתית לעוד מסע הרס מכוון.
"מה זה, כיבית את המנועים?": טיסה 990 של "איג'יפטאייר"
שנים קודם לכן, באוקטובר 1999, התרסק מטוס בואינג 767 של חברת EgyptAir המצרית במימי האוקיינוס האטלנטי בסמוך לחופי מסצ'וסטס, זמן קצר לאחר המראתו מנמל התעופה JFK בניו יורק. כל 217 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו באסון. חקירה ממושכת של הרשויות האמריקניות העלתה כי טייס המשנה, גמאל אל-בטוטי, המתין שהקברניט ייצא מתא הטייס, ניתק את הטייס האוטומטי, הפסיק את פעילות המנועים וכיוון את אפו של המטוס כלפי מטה בצלילה חדה.
מטוס "איג'יפט אייר". הקברניט שאל את טייס המשנה: "מה זה, כיבית את המנועים?"
(צילום: Shutterstock)
הקלטות הקול מתא הטייס חשפו דרמה מצמררת: בעוד הקברניט נשמע חוזר לתא הטייס וזועק בבהלה "מה זה, כיבית את המנועים?", נשמע אל-בטוטי חוזר ברוגע מוחלט 11 פעמים על הקריאה "אני שם את מבטחי באללה". אף שחוקרי התאונה קבעו כי פעולותיו של אל-בטוטי הן שהביאו להתרסקות, הם נמנעו משימוש מפורש במילה "התאבדות" בממצאי הדוח הרשמי והסתפקו באמירה שמניעיו אינם ברורים. מנגד, גורמים רשמיים במצרים סירבו בכל תוקף לקבל את הטענה להתאבדות, והתעקשו לאורך השנים כי כשל מכני הוא שגרם לאובדן המטוס.
אסון הנהר של "סילק אייר" והנעילה במוזמביק
חוסר הסכמה דומה ליווה גם את התרסקות טיסה 185 של חברת SilkAir הסינגפורית בדצמבר 1997. המטוס, מדגם בואינג 737 שעשה את דרכו מג'קרטה לסינגפור, צלל לתוך נהר באינדונזיה במהירות עצומה וכל 104 יושביו נהרגו. חקירה אמריקנית הצביעה על כך שמכשירי ההקלטה נותקו במכוון ושהמטוס רוסק בפעולה אנושית יזומה של הקברניט, שסבל באותה עת מהפסדים כספיים כבדים של יותר ממיליון דולר ומבעיות משמעת בעבודה. עם זאת, הרשויות באינדונזיה נמנעו מלהכריז רשמית על האירוע כהתאבדות, והותירו את הפרשה בערפל.
דפוס פעולה זהה חזר על עצמו בנובמבר 2013 בטיסה של "מוזמביק איירליינס" שעשתה את דרכה לאנגולה והתרסקה בצפון נמיביה, אסון שבו נספו 33 בני אדם. החקירה הראשונית העלתה כי הקברניט ניצל את היעדרותו של טייס המשנה, נעל את עצמו בתא הטייס, התעלם מהדפיקות על הדלת ומהתרעות המערכות, וכיוון את המטוס ישירות אל הקרקע. דיווחים שפורסמו לאחר מכן הצביעו על כך שהטייס חווה באותה תקופה משבר אישי ומשפחתי קשה, שכלל בעיות בנישואיו ומות בנו כשנה לפני כן.
נורת האזהרה האוסטרלית: הטייס שנאבק בדחף לכבות מנועים
התופעה של ריסוק מכוון של מטוסים אינה נחלת העשורים האחרונים בלבד. באוגוסט 1994 התרסק מטוס נוסעים של חברת Royal Air Maroc בהרי האטלס מעט לאחר המראתו מאגדיר, וכל 44 הנוסעים ואנשי הצוות שהיו עליו נהרגו. חוקרי התאונה הגיעו למסקנה חד-משמעית כי הטייס ניתק בכוונה את מערכות הטיסה וכיוון את המטוס אל הקרקע כדי לשים קץ לחייו.
עוד קודם לכן, בפברואר 1982, התרסק מטוס של חברת Japan Airlines למימי מפרץ טוקיו במהלך גישה לנחיתה בנמל התעופה האנדה, באירוע שבו נהרגו 24 מתוך 174 יושבי המטוס. החקירה העלתה כי הקברניט סבל מאי-יציבות נפשית קשה ובשלב הגישה לנחיתה הפעיל במכוון את מנגנון דחף המנועים ההפוך כדי לרסק את המטוס, בעוד טייס המשנה ומהנדס הטיסה נאבקים בו פיזית בתא ומנסים לשווא למשוך את ההגאים לאחור.
ממטוס של "קוואנטס" האוסטרלית. הטייס ששיתף את עמיתיו בקשייו הוגדר ככשיר לטוס, ורק בהמשך אובחן כסובל מחרדה ודיכאון
(צילום: shutterstock)
לצד האסונות שגבו מחיר דמים כבד, מוכר לפחות מקרה מתועד ומטריד אחד שבו אסון נמנע ברגע האחרון, וחשף את הקושי העצום של מערכות התעופה לזהות מצוקה נפשית בזמן: במשך שלוש שנים אפשרה חברת "קוואנטס" האוסטרלית לטייס להמשיך להטיס מטוסי נוסעים, אף שדיווח על מחשבות אובדניות.
כפי שנחשף שנים לאחר מכן בעיתון "סידני מורנינג הראלד", הטייס העיד כי במהלך טיסה לסינגפור התמודד עם דחף בלתי נשלט לכבות את מנועי המטוס, עד שנאלץ להשתמש בידו השמאלית כדי לבלום פיזית את ידו הימנית שנעה לעבר הידיות בתא. הוא יצא מהקוקפיט, ורק לאחר שנרגע שב למושבו. למרות ששיתף את עמיתיו ונבדק על ידי כמה רופאים, הוא הוגדר כשיר להמשיך לטוס ופרש רק ב-1982, כשהוא סובל מהפרעה טורדנית-כפייתית חמורה, חרדה ודיכאון.
מחקר מקיף של רשות התעופה הפדרלית בארה"ב (FAA) מצא כי התאבדות של טייסים היא מאורע נדיר ביותר, המהווה כ-0.3% בלבד מכלל תאונות האוויר (שמונה מקרים מתוך 2,758 תאונות קטלניות שנבדקו בין 2003 ל-2012, כולם במטוסים פרטיים קלים ולא בטיסות מסחריות). עם זאת, הדו"ח ההוא הדגיש כי מדובר באירועים מכוונים שקשה מאוד לחזותם ולמנוע אותם מראש, וכי קיים חשש כבד לתת-דיווח בשל חוסר יכולת לקבוע בוודאות כוונה אובדנית בהיעדר ראיות ברורות.
