מנהיגי ברית נאט"ו פרסמו אמש (יום ג') הצהרה משותפת שבה הודיעו כי הם תומכים בצירופה העתידי של אוקראינה לברית הצבאית, אבל בניגוד לדרישתו של הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי הם לא התחייבו ללוח זמנים ברור עבור התהליך הנדרש לשם כך. "עתידה של אוקראינה הוא בנאט"ו", נכתב בצהרה שעליה סיכמו 31 מנהיגי הברית בתום היום הראשון של פסגת נאט"ו הנערכת בליטא. "נוכל להזמין את אוקראינה להצטרף לברית כאשר המדינות החברות יסכימו לכך וכאשר התנאים ימולאו", נמסר עוד.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• הקרמלין חושש מצירוף שבדיה לנאט"ו ומגיב לארדואן: "אירופה לא רוצה אתכם"
• תחקיר "המוות העודף": 47 אלף חיילים רוסים נהרגו באוקראינה
• החרם הוסר: ארדואן הסכים לאשר את צירוף שבדיה לנאט"ו ב"צעד היסטורי"
• הקרמלין: פוטין נפגש עם פריגוז'ין אחרי המרד; 4 נהרגו בהפצצה רוסית בבית ספר
13 צפייה בגלריה
זלנסקי וביידן. במערב חוששים שהמלחמה באוקראינה תהפוך לעימות נרחב יותר
(צילום: AFP, AP)
13 צפייה בגלריה
ביידן בפסגת נאט"ו אתמול בווילנה, בירת ליטא. המנהיגים סיכמו על הצהרה לקונית בלבד
(צילום: AP Photo/Mindaugas Kulbis)
הצהרת מנהיגי נאט"ו משקפת את חילוקי הדעות בין בעלות הברית בכל הנוגע לשאלת צירופה של אוקראינה לארגון: אף שכולן מסכימות כי קייב אינה יכולה להצטרף כל עוד המלחמה מול רוסיה נמשכת, מדינות במזרח אירופה שחברות בברית ותומכות באוקראינה בצורה נחרצת מצטרפות לקריאתה להניח מפת דרכים ברורה לתהליך הזה, בעוד מדינות אחרות – בהן ארה"ב וגרמניה – זהירות הרבה יותר. ברקע לכך עומד החשש מעימות ישיר בין נאט"ו לבין רוסיה, כיוון שאמנת הברית הצפון-אטלנטית מחייבת את המדינות החברות בה לצאת להגנתה של חברה אחרת שנמצאת תחת מתקפה.
נאט"ו, נזכיר, העניקה הסכמה עקרונית לצירוף אוקראינה כבר ב-2008, אך גם אז לא ציינה מתי וכיצד הדבר יקרה. שאלת צירוף קייב לברית המערבית – הנתפסת במוסקבה כאיום אסטרטגי ראשון במעלה – הייתה אחת הסוגיות המרכזיות שעמדו מאחורי הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנה שעברה, אותה הצדיק הנשיא ולדימיר פוטין בטענה שנאט"ו מתפשטת עוד ועוד מזרחה באופן שמסכן את ארצו. אף שזלנסקי עצמו מכיר בכך שאוקראינה לא תוכל להצטרף לנאט"ו לפני סיום המלחמה, הוא דורש שהדבר יקרה בהקדם האפשרי אחרי סיומה.
בדרכו לפסגה בליטא, עוד לפני פרסום הצהרת מנהיגי נאט"ו אתמול, אמר זלנסקי כי יהיה זה "אבסורדי" אם ארצו לא תקבל מתווה ברור לצירופה לברית. הוא הוסיף כי "אי-וודאות" בסוגיית צירופה של ארצו לברית תאפשר למוסקבה להתמקח עליה במשא ומתן עתידי – באופן שלדבריו יעודד אותה "להמשיך בטרור שלה". בנאום שנשא מול אלפי תומכים בווילנה, בירת ליטא, הביע זלנסקי אכזבה מההבטחה הלקונית שקיבלה ארצו. "נאט"ו תהפוך את אוקראינה לחזקה יותר, ואוקראינה תהפוך את נאט"ו לחזקה יותר", אמר – ותהה האם דרישתו לקבל "ודאות" בנוגע לתהליך הצירוף היא "בקשה גדולה מדי".
13 צפייה בגלריה
זלנסקי עם רעייתו אולנה בווילנה. "אני מבקש יותר מדי?"
(צילום: REUTERS/Yves Herman/Pool REFILE)
13 צפייה בגלריה
הוא טוען: זה אבסורד. זלנסקי נואם באירוע תמיכה בארצו בבירת ליטא
(צילום: EPA/FILIP SINGER)
בהצהרה המשותפת שלהם מנהיגי נאט"ו לא ציינו באילו תנאים אוקראינה נדרשת לעמוד כדי שתוכל להצטרף בעתיד לברית, אך נשיא ארה"ב ג'ו ביידן כבר אמר בריאיון שהעניק בסוף השבוע לרשת CNN כי היא תידרש לעמוד בדרישות שונות הקשורות לתהליכי דמוקרטיזציה ו"סוגיות אחרות" – כשכוונתו כנראה לשחיתות הפושה במדינה, תופעה שבמערב מדגישים כבר שנים ארוכות שעל קייב להיאבק בה.
מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג ציין אמש כי לצד ההסכמה העקרונית על צירופה של אוקראינה לברית, כאשר היא תקבל בעתיד את ההזמנה לעשות זאת התהליך יהיה מהיר יותר מזו שאחרות נדרשות לעבור. לדבריו סוכם שקייב לא תידרש בשלב העתידי הזה להכין "תוכנית פעולה" עבור צירופה, ובכך המסלול שתעבור ידרוש רק שלב אחד ולא שני שלבים כבדרך כלל. במסיבת עיתונאים שכינס נשאל סטולטנברג על הביקורת הקשה של זלנסקי, והוא השיב כי המסר שנאט"ו השמיעה כעת "מעולם לא היה חזק יותר" והדגיש כי גם מדינות אחרות שהצטרפו לברית לא קיבלו לוח זמנים ברור בתהליך שעברו. "זה תמיד היה מבוסס על תנאים", אמר. הוא הוסיף כי הסוגיה החשובה יותר כעת היא עצם הסיוע לאוקראינה במלחמה: "אם היא לא תנצח, לא תהיה בכלל חברוּת לדבר עליה".
לצד האכזבה האוקראינית מהיעדר מחויבות ממשית לצירופה לנאט"ו, קייב כן יכולה להסתפק בשורה של חבילות סיוע צבאי שהוכרזו ביומה הראשון של הפסגה בליטא, שתימשך גם היום: בין היתר הוכרז כי קואליציה של 11 מדינות אירופיות תכשיר טייסים אוקראינים להפעיל מטוסי קרב מדגם F-16, לקראת העברתם לחיל האוויר האוקראיני. ההכשרה תחל באוגוסט בדנמרק, ומרכז אימונים יוקם בהמשך ברומניה.
13 צפייה בגלריה
מטוס F-16 בלגי. קואליציה של 11 מדינות אירופיות תכשיר טייסי קרב אוקראינים על המטוס הזה
(צילום: AFP)
13 צפייה בגלריה
מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג. "אף חברה בברית לא קיבלה לוח זמנים ברור בתהליך הצירוף"
(צילום: gettyimages, Sean Gallup)
נשיא צרפת עמנואל מקרון הודיע מצדו כי ארצו תעניק לאוקראינה טילים לטווח ארוך. לדברי גורמים בפריז מדובר בטילי שיוט מדגם SCALP, המקביל הצרפתי לטילי ה"סטורם שאדו" הבריטיים שכבר סופקו לקייב ושהטווח שלהם מגיע ליותר מ-250 ק"מ – טווח שמאפשר לאוקראינים לפגוע בעומק הקווים הרוסיים בשדה הקרב. בעבר הביעו במערב חשש שאוקראינה תוכל להשתמש בטילים הללו כדי לתקוף יעדים בשטחי רוסיה, אבל מקרון לא הבהיר אם קיבל הבטחה מקייב להימנע מכך. גם גרמניה הודיעה על חבילת סיוע חדשה בהיקף של 700 מיליון אירו, שתכלול בין היתר עוד 25 טנקי "לאופרד", 40 רכבים משוריינים אחרים ושני משגרים של סוללות פטריוט.
ארדואן משנה כיוון, ומאחל לביידן "הצלחה בבחירות"
לצד חילוקי הדעות סביב צירוף אוקראינה לברית, פסגת נאט"ו נערכת בצל הסכמתה של טורקיה לצירופה של מדינה אחרת – שבדיה – במהלך שנתפס כמכה אסטרטגית עבור רוסיה: עם אישור צירופה של שבדיה יגדל מספר החברות בנאט"ו ל-32, והברית הצבאית תתרחב עוד יותר באזור הסמוך לגבול רוסיה, יריבתה הגדולה.
שבדיה ושכנתה פינלנד, נזכיר זנחו אשתקד מדיניות בת עשרות שנים של ניטרליות צבאית, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, ושתיהן ביקשו להצטרף לנאט"ו. כדי לאפשר את צירופן של שבדיה ופינלנד נדרש אישורן של כל חברות נאט"ו, ורובן המוחלט מיהרו לתת אור ירוק למהלך. רק טורקיה והונגריה חסמו את הצירוף בשל סכסוכים ישירים בינן לבין השתיים, אם כי הונגריה נחשבה לקלה יותר לשכנוע מבין שתי "המורדות". טורקיה עמדה בסירובה לאשר את המהלך עד שפינלנד ושבדיה יתחייבו לחדול מלתת מחסה לכורדים שאותם מחשיבה אנקרה לפעילי טרור. אחרי משא ומתן ממושך בין הצדדים אושר צירופה של פינלנד, אך טורקיה המשיכה למנוע את צירוף שבדיה, כשברקע בין השאר הפגנות בשטוקהולם שבהן הציתו מפגינים את הקוראן וביימו הוצאה להורג של בובה בדמות הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן.
שלשום הסיר לפתע ארדואן את הווטו הטורקי על צירוף שבדיה, כשברקע דיווחים שהוא מקווה בכך לחלץ הישגים אחרים מבעלות הברית: מהחייאה אפשרית של המשא ומתן המושעה על צירוף טורקיה לאיחוד האירופי, דרך אפשרות לקדם מתן פטור מוויזה לאזרחים טורקים במדינות האיחוד ועד מתן אישור אמריקני למכירת מטוסי F-16 לאנקרה. טורקיה מעוניינת לרכוש 40 מטוסים כאלו מארה"ב, והבית הלבן הביע תמיכה בעסקה שכזו, אך הדגיש כי היא אינה קשורה לצירופה של שבדיה לנאט"ו.
ארדואן, יצוין, נקט בימים האחרונים מהלכים נוספים שעוררו תמיהה בקרב פרשנים בעולם ותסכול במוסקבה, והם נתפשים כניסיון מצדו לחמם את יחסי ארצו מול המערב – יחסים שהלכו והתקררו בשנים האחרונות. בסוף השבוע הוא הביע תמיכה בצירופה של אוקראינה לנאט"ו, ועורר את חמתה של מוסקבה כאשר אפשר לזלנסקי לחזור מביקור שערך בטורקיה יחד עם גיבורי מלחמה אוקראינים, שנפלו בשבי ושוחררו על ידי רוסיה תחת הבטחה שיישארו בטורקיה עד תום המלחמה.
אמש, בסימן נוסף של מה שנראה כמו ניסיון להתקרב מחדש למערב, ארדואן נועד עם הנשיא ביידן בשולי פסגת נאט"ו ואיחל לו "הצלחה" בבחירות בארה"ב בשנה הבאה, שבהן הוא מתכוון להתמודד על כהונה שנייה. את הדברים אמר ארדואן בתחילת המפגש, מול מצלמות הכתבים, וביידן צחק בתגובה ואמר: "תודה לך, אני מצפה להמשיך להיפגש איתך בחמש השנים הבאות".
פורסם לראשונה: 22:28, 11.07.23
