כשנתיים וחצי לאחר טבח 7 באוקטובר, ובצל המלחמה שנמשכה מאז, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח ביקורת חריף על הפגיעה ביכולות הייצור של אמצעי לחימה כחול-לבן. המבקר ערך גם ביקורת מעקב בוועדה לאנרגיה אטומית בתחום מסוים, אך החליט לא לפרסם את הדוח משיקולי ביטחון המדינה.
דוח המבקר - הנושאים הנוספים:
בדוח שעסק באמל"ח כחול-לבן קבע אנגלמן כי בשני העשורים האחרונים נפגעו ואבדו יכולות ייצור ונדרשות השקעות כספיות ניכרות וזמן רב כדי להקימן מחדש. הוא בחן את המלאים שהיו בצה"ל לפני פרוץ המלחמה, והתייחס לאמברגו הנשק שהטילו מדינות מסוימות על ישראל במהלך המלחמה.
המבקר מתניהו אנגלמן על ייצור אמל"ח כחול-לבן:
סינק המבקר על ייצור אמל"ח כחול לבן
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
בפתח הדוח צוין כי למרות השקעה של מיליארדי שקלים בבניית תשתיות הייצור הנדרשות, בשני העשורים האחרונים "נפגעו ואבדו יכולות ונוונו קווי ייצור מסוימים". לדבריו, הדבר נבע בין היתר מהעדפת רכש זול של חומר גלם מחו"ל ובהיעדר הזמנות מספקות מקווי הייצור, לרבות במימון צה"ל. "במהלך המלחמה הדבר הגביר את התלות באספקה ממדינות זרות, פגע בחופש הפעולה המדיני-אסטרטגי – ופגע בזמינות אספקת האמל"ח לצה"ל", הדגיש המבקר.
הוא הבהיר כי "המלחמה הבליטה ביתר שאת את הצורך של ישראל להגביר את עצמאות ייצור האמל"ח, ולצמצם את התלות במדינות זרות ובאינטרסים ובשיקולים בינלאומיים בכל הנוגע לאספקת אמל"ח ורכיבים וחומרי גלם הדרושים לייצורם".
לפי אנגלמן, אובדן יכולות הייצור והתלות ברכש חומרי גלם מחו"ל גרמו לסיכון חיי הלוחמים בשדה הקרב. הוא הדגיש כי "על ראש הממשלה ושר הביטחון לבחון היטב את הדוח ולתקן את הליקויים. מדובר בנושא הנוגע לביטחונם של אזרחי ישראל".
לא הייתה תוכנית סדורה
בביקורת שנערכה עלה כי מערכת הביטחון לא תקצבה החלטה שקיבל באוקטובר 2021 השר דאז בני גנץ, להכפיל את קווי הייצור והתשתיות של אמל"ח מסוים ואת תפוקתם השנתית החל מ-2023 ואילך, ולהקצות לכך כמה מיליארדי דולרים במשך עשור.
נמצא כי מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר אמיר אשל אישר במאי 2021 ובספטמבר 2022 מיפויים של כלל היכולות הנדרשות לייצור אמל"ח – אך צה"ל לא שותף בכך. לפיכך, בצבא לא בוצע תיעדוף אמל"ח שיש לשמר את ייצורו בישראל.
בנוסף, משרד הביטחון לא הכין מיפוי של כלל הסיכונים העולים מהסתמכות על רכש רכיבים וחומרי גלם מחו"ל. "בהיעדר תוכנית כאמור עלולה להיפגע יכולת ייצור האמל"ח בארץ במצבי חירום ובעתות מלחמה", נכתב.
המבקר מציין כי לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, משרד הביטחון לא הכין בשיתוף צה"ל תוכנית סדורה שבמסגרתה נקבע אילו חומרי גלם נדרשים לצורך האצת ייצור אמל"ח במצבי חירום, ולא תקצב רכש של מלאי חומרי גלם, של רכיבים שזמן אספקתם ארוך ושל רכיבים כלוחים (רכיבים שייצורם הופסק או צפוי להיפסק בשנה הקרובה) הנדרשים להאצת הייצור.
"כמו כן, אין במשרד הביטחון תקציב מרכזי שנועד לרכש כאמור", הוסיף המבקר. "כל זאת שלא בהתאם לממצאי התחקיר והפקת הלקחים שביצע משרד הביטחון בעקבות מלחמת לבנון השנייה באוקטובר 2006 ולהמלצות ועדת כחול-לבן מ-2007 שלפיהן יש להעמיד תקציב מרכזי לרכש כאמור".
המבקר ציין כי לאחר 7 באוקטובר החלו משרד הביטחון וצה"ל במיפוי היכולות כדי לקדם את עצמאות הייצור בישראל, אבל הוא לא הושלם עד ינואר 2025, וההחלטות שהתקבלו לגבי תקצוב עסקו רק בחלק מהיכולות. "המשמעות היא פגיעה בקצב ביצוע המשימות המבצעיות של צה"ל וחשש לפגיעה באפקטיביות המבצעית שלו במלחמה", הבהיר.
היו לקחים, אבל הם לא יושמו
בדיונים שקיימו שרי הביטחון ממאי 2021 ועד פרוץ מלחמת חרבות ברזל לא הועלו בפניהם המיפויים, הם לא דנו בכלל היכולות הנדרשות, ולא קבעו מדיניות כוללת בנושא או העלו זאת לפני המל"ל וראש הממשלה. המבקר מבהיר כי "אי-קביעת מדיניות כוללת ותוכנית מתוקצבת למימושה על ידי שרי הביטחון לפני פרוץ המלחמה – משמען אי-יישום הלקחים הנדרשים ממבצע 'שומר החומות' ומהמגבלות על הרכש שהטילו בעבר מדינות בעולם על ישראל, ובכך הם גרמו לפגיעה במוכנות צה"ל למלחמה".
לפי הדוח, גם הקבינט המדיני-ביטחוני שפעל בממשלות מאז יוני 2021 ועד פרוץ המלחמה לא דן בעצמאות הייצור של אמל"ח כחול-לבן ובהיערכות להאצת ייצור בחירום: "ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט וראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו לא הנחו את המל"ל להעלות את הנושא לדיון לצורך קביעת מדיניות כוללת". המבקר מציין שגם המל"ל עצמו לא העלה זאת בפני בנט ונתניהו: "חוסר העיסוק פגע בעצמאות של ישראל לייצר אמל"ח בזמן המלחמה. יש חשש כי הדבר פגע ביכולת הלחימה של צה"ל".
רק בדצמבר 2023, כחודשיים אחרי פרוץ המלחמה, הדגיש נתניהו בקבינט את חשיבות הצבת היעדים והפעילות המואצת ליישום עצמאות בבניין הכוח הישראלי בכל הנוגע לאמל"ח מסוים, והנחה לקיים דיון המשך בנושא. באפריל 2023 הנחה שר הביטחון דאז יואב גלנט את מנכ"ל משרדו אייל זמיר לגבש תוכנית להאצת קצב הייצור של אמל"ח מסוים, ולבחון את נושא עצמאות הייצור של חומרי גלם ואת הרכיבים הדרושים לכך. בדצמבר 2023 הנחה השר את זמיר לגבי קו ייצור של אמל"ח מסוים בארץ, אך נכון למועד סיום הביקורת במאי 2025 – הדבר לא התגבש לכדי תוכנית פעולה מלאה ומתוקצבת.
בפברואר אשתקד פנה משרד המבקר לראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד, ולבעלי תפקידים נוספים, כדי לברר אם במהלך כהונתם עסקו בסוגייה ואם הנושא עלה לדיון באותה תקופה בישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני או בפגישות שהתקיימו. לפיד ענה שהוא מסרב להיפגש עם נציגי המשרד.
על כך כתב אנגלמן: "משרד מבקר המדינה מעיר כי הדבר אינו עולה בקנה אחד עם החובה לתת הסברים למבקר המדינה שלדעת המבקר דרושים לצורכי הביקורת לפי הוראות חוק יסוד: מבקר המדינה".
בעיית התלות בחו"ל
בדוח מציין אנגלמן שקיימים חומרי גלם מסוגים שונים שלגביהם לא קיימת יכולת ייצור בארץ או שהיא אינה פעילה – ולכן הם נרכשים בחו"ל. חומרי גלם שונים של אמל"ח מסוים, הוסיף, מיוצרים בכמה מדינות, ולכן ישראל תלויה בהן. "תלות זו עלולה לפגוע ביכולת הייצור בארץ", נכתב.
בנוסף, המבקר ציין כי מלחמת רוסיה-אוקראינה שפרצה בפברואר 2022 הובילה לגידול עולמי בביקוש להצטיידות במערכות נשק ואמל"ח, והדבר גרם לעליית מחירים של פריטים שונים המשמשים לייצורם. "מלחמת 'חרבות ברזל' הובילה גם לעלייה במחיר פריטים, לרבות במחירי ההובלה", הוסיף.
על פי המבקר, עצמאות ייצור אמל"ח בישראל תגביר את "אורך הנשימה" של צה"ל בעת לחימה ממושכת. לדבריו, "במהלך המלחמה עלו ליקויים בעלי משמעות מבצעית: חלה פגיעה בקצב המבצעים שביצע צה"ל, וחסרו אמצעים מסוימים – ובכך נשקף סיכון ללוחמים".
הוא הדגיש כי ליקויים שעלו בביקורת הנוכחית כבר עלו בעבר, מה שמעיד על אי-תיקון ליקויים, אי-יישום המלצות ואי-הפקת לקחים הנדרשים במערכת הביטחון.
תגובות
ממשרד הביטחון נמסר: "העצמאות החימושית של מדינת ישראל נמצאת בליבת אסטרטגיית משרד הביטחון ובראש סדר העדיפויות. מפרוץ המלחמה ועל בסיס לקחיה, ובפרט בשנה האחרונה, פועל משרד הביטחון לסגור פערים של שנים ומקדם תוכנית רחבת היקף להשגת עצמאות חימושית 'כחול לבן' בהיקף של מיליארדי שקלים. עד כה הקים המשרד בשיתוף התעשיות הביטחוניות, תשתיות ייצור חדשות והרחיב קווי ייצור בכ-20 עולמות תוכן קריטיים.
"המאמצים הרבים, כמו גם פעולות חירום שביצע משרד הביטחון בשנה האחרונה, הביאו להאצה דרמטית של מאות אחוזים בקצב הייצור, בין השאר באמצעות ניהול חומרי גלם קריטיים, פתרון צווארי בקבוק והכשרת כוח אדם ייעודי בתעשיות הביטחוניות.
"בימים אלה מקדם משרד הביטחון תכנית להאצת רכש כחול לבן ועצמאות חימושית מקסימלית ברכיבים קריטיים כחלק מתוכנית בניין הכוח 'מגן ישראל' שאושרה על ידי רה"מ ושר הביטחון, בהיקף של 350 מיליארד שקלים לעשור. במיוחד כעת, בשעה שצה״ל מצוי בלחימה מתמשכת, הממצאים ממחישים הלכה למעשה את הסכנות בתקצוב חסר שמסכן את היעד הלאומי להשגת עצמאות חימושית".
מצה"ל נמסר: "צה"ל מצוי בלחימה רב זירתית רציפה למעלה משנתיים ומשיג הישגים חסרי תקדים. יכולות הלחימה של צה"ל לא נפגעו ולא נגרם סיכון לחיי הלוחמים בשדה הקרב בשל מצאי תחמושת ואמל"ח. צה"ל ממפה ומתעדף בלבד את הצורך המבצעי באמל"ח כנדרש, אך נאסר עליו להתערב בהחלטות הללו לרבות הטיה לבחירת אמל״ח כחול- לבן, האחריות הכוללת בתחום הרכב וייצור האמל״ח מוטלת על משרד הביטחון. בתחום התחמושת בוצעו תהליכים רבים ומגוונים על מנת לספק פתרונות שונים לפערים שעלו, גם כאשר מדובר בהיערכות למחסור מסוים".
