ברחבי העולם הביטו בימים האחרונים בתדהמה על שריפות הענק בלוס אנג'לס, שבהן נהרגו 27 בני אדם לפחות, לצד נזק של עשרות מיליארדי דולרים. הלהבות כילו שורת אתרים היסטוריים, בתים, בתי ספר, כנסיות, אחוזות פאר ועוד אלפים רבים של מבנים. עבור הישראלים, הייתה זו מעין בריחה ממציאות המלחמה המתרגשת עלינו ב-15 החודשים האחרונים, או כמאמר האמרה הידועה - "צרות של אחרים". אבל, אסונות טבע היסטוריים אינם רק מנת חלקם של "הגויים", אלא יכולים להתרגש גם עלינו. וחרף כל האזהרות, לא נראה שישראל - שאינה מורגלת באירועי טבע חריגים - מוכנה לאסון בממדי ענק.
ההרס בעקבות גל השריפות בלוס אנג'לס
(צילוםL רויטרס)
המילים הללו לא נכתבו בחלל ריק: מתקפת 7 באוקטובר חשפה את הפער האדיר שבין הבטחות הבכירים הישראלים לבין המציאות, והוכיחה שמאחורי הפאתוס שמלווה את ההצהרות הפומפזיות לתקשורת - לא פעם אין כלום. הצרה היא שתוכניות המגירה נמדדות לא פעם רק במקרי קיצון, וכשאלה מתרחשים - עלות הטעות היא גבוהה לאין שיעור. לשם כך, בין היתר, קיים מבקר המדינה, כדי להתריע ולהזהיר; אך בפועל, דוחותיו לרוב מבליחים לסדר היום ברעש גדול ונעלמים ממנו באותה המהירות - ומבלי שמופעל לחץ ציבורי על השרים להתכונן לתרחישים שקשה לדמיין אותם עד שיתממשו.
מבקרי המדינה האחרונים, כולל הנוכחי מתניהו אנגלמן, מזהירים פעם אחר פעם שישראל אינה ערוכה לאסון טבע קטלני שעלול לפקוד את ישראל. אזורנו למשל מתאפיין כאזור שבו מתרחשות רעידות אדמה באופן קבוע לאורכה של ההיסטוריה הידועה; רוב הרעידות התרחשו על העתק ים המלח נמצא מעל לשבר הסורי אפריקאי, רובן כמובן בעצימות נמוכה, אך אחת לכמאה שנים מתרחש רעש חזק והרסני. הפעם האחרונה שזה קרה הייתה לפני כ-98 שנים, ואז נהרגו 130 בני אדם ונפצעו 450 נוספים בשטח ארץ ישראל בלבד. על פי העדויות שנאספו בשעתו, ברעידה ההיא התמוטטו כ-300 בתים. חשוב לזכור שאז היה שטח הארץ הרבה פחות מיושב; ובכל מקרה, רעידת אדמה עוצמתית יכולה להעמיד את ישראל גם מול מבחן שטרם חוותה - כגון גלי צונאמי.
האדמה תרעד וגם הנפש
על פי האתר של רשות החירום הלאומית (רח"ל), רעידת אדמה חזקה בישראל "עלולה לגרום לנזק כבד עד כדי קריסת מבנים, דרכי תעבורה, עומסי תנועה וחסימת כבישים. הרעידה אף עלולה לגרום לשריפות ודליפת חומרים מסוכנים ממאגרים ומפעלים. הנזקים הפיזיים יובילו בין היתר לפגיעות בנפש - הרוגים, פצועים ולכודים תחת הריסות הבתים. אנשים רבים עלולים להישאר מחוסרי בית".
ההתרעה על רעידת אדמה בצפון
8 צפייה בגלריה
"רעידה גדולה עוד תבוא - והבניינים יקרסו". נזק שנגרם למבנים בטבריה ב-2018
(צילום: רועי רובינשטיין)
ברשות קובעים ששירותים ציבוריים רבים עלולים להיות מושפעים מרעידה כזו, החל מהשבתה חלקית ועד מלאה של מערכת החינוך ומקומות העבודה - ועד למחסור חמור בצוותים חיוניים של הצלה, בריאות, צבא ומשטרה. בנוסף, ייתכן שמערכות הבריאות יגיעו לעומס חריג בשל פינוי הפצועים, ויסבלו ממחסור גדול בכוח אדם. המשק ייפגע מקשיי אספקה של מוצרים חיוניים כגון מזון, תרופות, דלק ומוצרים אחרים). לפי הרשות, הנזקים עלולים להיות מתמשכים, ותהליך השיקום מהם יהיה ארוך.
עיקר הסכנה בישראל נמצא באזור השבר הסורי-אפריקאי שמשתרע לאורך מזרח המדינה, מאילת ועד רמת הגולן, דרך בקעת הירדן, ים המלח והערבה; מוקד נוסף הוא שבר יגור, שמשתרע מצפון הכרמל ועד יקנעם, ורעידת אדמה בו עלולה להשפיע על כל אזור מפרץ חיפה והגליל התחתון. בעבר נקבע כי הרשויות המועדות ביותר לפורענות הן בית שאן, טבריה, צפת, קריית שמונה, אילת, מגדל העמק, חצור הגלילית, עפולה, ראש פינה וקצרין.
לאור הסכנות, בשנת 2005 המדינה יצאה בתוכנית מתאר ארצית לחיזוקם של כ-80 אלף מבנים שנבנו לפני שנת 1980, שידועה יותר לציבור כתמ"א 38. ואולם, התברר כי רוב היזמים העדיפו לעבוד באזור המרכז המאוכלס ביותר והמסוכן פחות, שבו שווי כל דירה גבוה משמעותית מהפריפריה - בזמן שבטבריה, למשל, סדרה של 15 רעידות אדמה ב-2018, בעוצמה נמוכה יחסית של בין 3.2 ל-4.5, הובילה לנזקים במבנים. התושבים, שמכירים היטב את התחזיות לגבי רעידת אדמה בישראל, הזהירו אז כי "רעידה גדולה עוד תבוא - והבניינים יקרסו".
המצב כה מסוכן עד שבדו"ח מבקר המדינה שפרסם מתניהו אנגלמן בינואר 2024, שהיה דו"ח מעקב לדו"ח שפרסם המבקר הקודם יוסי שפירא בשלהי 2018, הוא ציין כי "חמש השנים שחלפו לא נוצלו לקידום פעולות שיביאו לשיפור של ממש בהיערכות לרעידת אדמה, והמדינה עדיין אינה ערוכה כנדרש לאירוע כזה".
תמונת המצב שעולה מדו"ח המעקב מדאיגה מאוד. המבקר קבע, למשל, כי עד סוף 2022 אושר חיזוקים של 4,755 מבני מגורים בלבד במסגרת תמ"א 38, מתוך 80 האלף שהתקשו; מתוך אלוף רק בכ-3,000 מבנים התהליך הושלם עד אז במלואו. וכפי שצוין, המבקר הדגיש כי "רוב המבנים האלו ממוקמים באזורי ביקוש, ואילו באזורי הפריפריה שקרובים לקווי השבר חוזקו פחות מאחוז מכלל המבנים הנדרש (715 מבנים)".
אנגלמן אמנם מציין כמה דברים לטובה, כמו למשל את הקמת הצוות הבין-משרדי בשנת 2022, שתכליתו לגבש מדיניות שיקום ארוכת טווח למקרה שבו תפקוד את ישראל רעידת אדמה - אבל רוב הבדיקה שלו העלתה בעיות. המבקר חשף גם כי ועדת השרים לעניין מוכנות הזירה האזרחית למצבי חירום, שהוקמה ב-2013, התכנסה מאז רק שש פעמים - כשהדיון האחרון במסגרת התקיים לפני כשש שנים. בוועדה הזו, נציין, חברים שרי הביטחון, האוצר, הביטחון הלאומי, הפנים, הכלכלה, האנרגיה והבינוי והשיכון.
אנגלמן פירט על עוד ליקויים רבים שלא תוקנו במלואם, ובהם למשל העובדה שעל אף שכ-1,600 בתי ספר ומוסדות חינוך נדרשים לעבודות תחזוקה - רק ב-87 מהם העבודות הסתיימו או היו בשלבי סיום. בנוסף, מתח ביקורת גם על משרד התחבורה, שלא גיבש הנחיות אחידות לבדיקות לכל חברות התשתית והרשויות המקומיות שאחראיות למנהרות.
לצד זאת נציין כי באוקטובר 2023, בכתבה שלא פורסמה בשל פרוץ המלחמה, בדק ynet את מוכנות הגשרים התחבורתיים בישראל לרעידות אדמה. מנתיבי ישראל נמסר כי אז כי רק חמישה מתוך 34 הגשרים שנזקקו לתיקון לא טופלו. בזמן שחלף מאז, תוקנו גם הם. מנגד, בנתיבי איילון נמצא כי 20 גשרים מתוך כ-80 תוכננו לפני שנת 1992 ולכן לא עמדו בתקן העמידות; בכירים בנתיבי איילון מסרו השבוע ל-ynet כי החברה טיפלה בגשרים אלו בשנתיים האחרונות בעלות של כ-50 מיליון שקלים. בנוסף, בחברה בדקו את שאר הגשרים שנבנו מעל הנתיבים, וכך הוכנה תוכנית עבודה ותיעדוף לחומש הקרוב.
ב-26 באוקטובר 2024 התעוררו המוני תושבים בצפון בבהלה לקול כריזת "רעידת אדמה". התושבים, שמכירים היטב את תחזיות האדמה בישראל, נבהלו ובצדק; מדובר במערכות התרעה שהותקנו בשנים האחרונות, ותפקידן להתריע מפני אירוע אמת משמעותי שניות עד חצי דקה לפני שיתרחש. זמן קצר לאחר מכן, התברר כי מדובר היה בפיצוץ חומרי נפץ בלבנון שהפעיל את ההתרעה. זו הייתה יכולה להיות צפירת אזהרה שתזכיר עד כמה מהבהבות כל הנורות האדומות, אך בפועל גם האירוע הזה נשכח כלעומת שהיה.
תרחישי חום קיצוניים ושריפות
ואם לא די בכך שהאדמה מתחתינו מועדת לפורענות, גם מזג האוויר המשתנה במאה השנים האחרונות אינו מבשר טובות למדינת מדבר כגון ישראל. משבר האקלים, והשינויים הקיצונים בטמפרטורות בקיץ ובחורף, גורמים לכך שבמדינה יבשה כמו שלנו נצטרך להתמודד עם שריפות בחודשי הקיץ והסתיו היבשים - כגון אסון הכרמל - ולעיתים גם בחודשי חורף טיפוסיים. לצד זאת, משנה לשנה גדל הסיכון לאירועי שיטפונות משמעותיים בחורף, שכן בימים הספורים שיורד בהם גשם כמויות הממטרים הולכות וגדלות - והתשתיות שנבנו במדינה לא מותאמות למזג אוויר כזה.
8 צפייה בגלריה
"למנוע שריפות אי אפשר אבל ההיערכות השתנתה". אוטובוס הצוערים השרוף באסון הכרמל
(צילום: זהר שחר)
ב-30 השנים האחרונות, שריפות קטלניות כילו בתים רבים בישראל עד היסוד, וגרמו למותם של עשרות אנשים. די אם נזכיר את השריפה בשער הגיא ב-1995, אסון הכרמל ב-2010, גלי השריפות ב-2016 וב-2019 (שם נשרפו רוב הבתים במבוא מודיעים), או אפילו השריפה באוגוסט 2021 שכילתה 11 אלף דונם חורש באזור ירושלים. ועדיין, נציבות הכבאות וההצלה נמצאת במחסור תמידי של כוח אדם וכלים.
כיום משרתים במערך הכבאות כ-2,100 לוחמי אש, ובכל זמן נתון רק כ-500 מהם נמצאים במשמרת ברחבי הארץ. מדובר בכוח אדם נמוך משמעותי מההמלצות ה-OECD למדינה בסדר גודל של ישראל. אם לא די בכך, מערך הכבאות גם סובל מגירעון תקציבי בשלוש השנים האחרונות.
בכירים במערך אמרו השבוע ל-ynet כי "על המדינה לראות בשריפות בקליפורניה נורה אזהרה נוספת למה שקורה בעולם". ואולם, על פי מבקר המדינה, הכבאות אינה ערוכה למשל לבצע חקירות בהיקף מלא של אירועי שריפות כדי ללמוד מהם. למעשה, מאז הקמת מערך החקירות בכבאות, נחקרו רק כ-10% מכלל השריפות ברמה הארצית - והן טופלו ללא הליך קבלת החלטות מסודר.
8 צפייה בגלריה
שינויי האקלים עלולים גם להביא לאי-שקט גיאו-פוליטי. מטוסי כיבוי נאבקים באש באזור ירושלים ב-2021
(צילום: דוברות כבאות והצלה)
מנגד, שרון גורן, הבעלים של חברת "פארגון" המתעסקת בייצור מיני כבאיות וכיבוי אווירי, טוען כי מאז השריפות הגדולות של 2021 ישראל הרחיבה את יכולת הכיבוי שלה בעזרת חברות כמו שלו, ושילוב של טייסות כיבוי עם סיוע מחיל האוויר. "למנוע שריפות אי אפשר, אבל ברמת ההיערכות שינו בשנים האחרונות התפיסה השתנתה", הסביר. "למשל, עברו מכבאיות גדולות לקטנות, יצרו צוותי כיבוי מקומיים, והקימו פרויקט גדול להצטיידות בטנדרים לכיבוי אש". גורן מציין לטובה גם את העלייה במודעות התושבים לכך שמזג אוויר חם ויבש עלול לגרום לשריפות יער, ואת הנחיות הכבאות בנושא - שכוללות לא פעם איסור גורף על הדלקת אש בשטחים המועדים לפורענות.
ואולם, על פי כל התחזיות ישראל צפויה להתמודד בשנים הבאות עם גלי חום ארוכים יותר וקיצוניים יותר, שבתורם יגרמו גם לשריפות משמעותיות ולעומס חריג על ספקי האנרגיה במדינה. תחת השרה עידית סילמן, משרד הגנת הסביבה כמעט שלא פועל בנושא משבר האקלים, ולא נראה כי ישנה היערכות מיוחדת לכך. שינויי האקלים הקיצוניים הללו עלולים גם להביא לאי-שקט גיאו-פוליטי: כך למשל, קיים סיכון סכסוכים אזוריים בין מדינות שכנות עלולים להחריף בשל מאבקים אזוריים על משאבי טבע חיוניים במחסור, כמו מים ומזון.
ומה עם הגשם?
מבקר המדינה התייחס לנושא השיטפונות בדו"ח שפרסם ב-2021, שם קבע כי "התנהלות המדינה בתחום צמצום נזקי השיטפונות מתבצעת בעיקר על ידי הרשויות המקומיות ורשויות הניקוז, ואינה משלבת פעולה כלל ארצית". הסמכויות בנושא, נכתב, מפוזרות בין גורמים ממשלתיים ומונציפליים רבים, שלהם יש אינטרסים וסדרי עדיפויות שונים - וכך הצטברו במשך השנים ליקויים בתשתיות הניקוז. מבקר המדינה קרא לכלל הגורמים האמונים על ניהול המים, הנגר, הנחלים ומפעלי הניקוז - ובראשם משרד החקלאות ורשויות הניקוז, יחד עם רשות המים ומשרד האוצר - לפעול תחת אסטרטגייה כלל-ארצית להקטנת הסיכונים ולמניעת נזקי השיטפונות.
תיעוד: פיילוט המערכת שמתריעה מפני שיטפונות
(צילום: דוברות המשטרה)
מבקר המדינה גם קרא לשפר את השקיפות בנושא ואת המידע שנמסר לציבור באמצעות פרסום תחזיות, התרעות ואזהרות מפני פגעי מזג האוויר ושיטפונות שיוכלו לשמש גם את גופי החירום. ואולם, גם בנושא זה מתנהל קרב בין הרשויות בשאלת האחריות - בין השירות המטאורולוגי לרשות המים.
מנגד, וכפי שפורסם בעבר ב-ynet, מותם הטראגי של האחים סהר ומעיין עשור באסון השיטפון בערבה הוביל לכך שמשרד התחבורה השיק בשנה שעברה שלושה פיילוטים של חברות שונות לטיפול מנע בשיטפונות בכביש 40 וכן בחלקו הדרומי של כביש 90. לאחר שבחורף שעבר הופעלו הפיילוטים השונים, החל מהחורף הנוכחי מונחת בארבעה מקטעים שונים בכבישים אלו מערכת שיכולה להבחין בשיטפון מתקרב. במקרה כזה, סנסורים מיוחדים אמורים להוריד אוטמטית מחסום שימנע מעבר בכביש בעת הסכנה לשיטפון בו.
במהלך הפיילוט בשנה שעברה נרשמו מספר אירועי שיטפון שבהם התקבלו התראות מוצלחות טרם הגעת המים לכביש. המערכות הציגו יכולות טובות במתן התראה מוקדמת, עם זמני תגובה של 20-10 דקות מראש. בנוסף, נצפו מקרים שבהם נמדדו זרימות שלא הגיעו לכביש - אך מנגד גם לא התקבלו התראות שווא.
בתחילת החורף הנוכחי התקיים תרגיל של המשטרה וחברת נת"י, שבו נוסתה המערכת שנבחרה לראשונה מקצה לקצה. במהלך התרגיל, תורגל אופן הפעלת המערכת לזיהוי שיטפונות ומענה היחידות בשטח. כמו כן, נבחנה הרמת המחסום האוטומטי לחסימת הכביש.
בנוסף, המדינה מנסה להילחם בתופעת השיטפונות בעיקר בערי המרכז, על-ידי איגום המים בארבעה מקומות שונים: פארק אריאל שרון ומקווה ישראל, שבשניהם ייאגרו כשבעה מיליון קוב מים; מחצבת מודיעים, שם ייאגרו שני מיליון; ומתקן א2 ליד אור יהודה, שם ייאגרו כ-1.5 מיליון קוב. מאגרים אלו יאספו אליהם מי גשמים מההרים, וינווטו אותם אל הים התיכון בעזרת צינורות כדי למנוע הצפות.
