17 צפייה בגלריה
הצליחו להערים על שירות בתי הסוהר. אסירים שנמלטו מהכלא הישראלי
(צילום: צביקה טישלר, מיכאל קרמר)
החלטות בתי המשפט האזרחיים והצבאיים לשלוח מורשעים בדין לתקופות מאסר בבתי הסוהר בישראל, לוו לאורך כל שנות המדינה בסיפורים של בריחות מתוחכמות ונועזות. בדיוק כפי שקרה הלילה (בין ראשון לשני), כששישה אסירים ביטחוניים ברחו מכלא גלבוע, ניצלו עשרות אסירים ברבות השנים את נקודת התורפה של שירות בתי הסוהר ונמלטו ממתקני הכליאה וממתחמים אחרים שהיו בתחום אחריותו. אלו הם מקרי הבריחה הבולטים:
ירון סנקר
ירון סנקר, אסיר שמרצה שני מאסרי עולם בגין שני מקרי רצח, ברח ב-2015 לשומריו בעת שהיה מאושפז בבית החולים אסף הרופא בצריפין. בעקבות האירוע הוכרז מצב חירום באזור השפלה. הכוחות התרכזו בשני מוקדים: בסביבת בית החולים ובריכוז כוחות ביציאה הדרומית מראשון לציון.
בחקירה עלה כי סנקר ככל הנראה התקשר לאשתו ממונית. המשטרה איתרה את הנהג שעוכב אז לחקירה. כמו כן, כוחות הוקפצו גם לבתים של קרובי משפחה אחרים של האסיר. כוחות הביטחון ביצעו סריקות קפדניות בכל רכב שיוצא מבית החולים. סנקר נלכד כעבור כמה שעות בתחנה המרכזית של באר שבע עם מדי אסיר כתומים לגופו.
בני סלע
האנס הסדרתי בני סלע, שנשפט ל-35 שנות מאסר בגין הרשעה ב-14 עבירות מין בנשים, נמלט ב-2006 מבית המשפט ברחוב ויצמן בתל אביב. משטרת תל אביב פתחה אז במצוד ענק אחריו בסיוע מסוק ומאות שוטרים ומתנדבים. בשעה 11:40 לערך אותרו מכנסיו ברחוב דוד המלך. אישה שחיפשה אחרי האנס הבחינה בו מחליף את מכנסיו בגן ציבורי ודיווחה מיד למשטרה. השוטרים הגיעו לאחר שנמלט מהמקום.
סלע היה אמור להגיע לדיון בבית הדין לעבודה ברחוב שוקן. אנשי שירות בתי הסוהר העבירו אותו לאנשי ליווי של משטרת תל אביב ב"מעבר ניצן", ואלו הסיעו אותו לבית המשפט בעיר עם עצור נוסף. שם ניצל סלע את ההזדמנות, הצליח לעלות על החומה בחומת העצורים ונמלט מהמקום.
לפי השחזור בוועדת החקירה שבדקה את נסיבות הבריחה, שני הסוהרים הגיעו למקום במשאית עצורים. סלע והאסיר הנוסף הורדו מהרכב, ורק אז שמו הסוהרים אזיקים על ידיו ורגליו של האסיר השני, ואת סלע אזקו בידיו בלבד. השוטרים הובילו את האסירים לכיוון כניסת בית המשפט, ואז סלע אמר להם כי שכח קלסר שלו ברכב הליווי.
בשחזור עלה עוד כי השוטרים ככל הנראה לא נצרו את האזיקים על ידיו של סלע. ניתן היה להבחין אז כמה קל היה לסלע לקפוץ מעבר לחומה, כששוטר יס"מ שחיקה אותו לצורך השחזור ברח מהמקום בפחות מחצי דקה. שבועיים לאחר בריחתו, נלכד סלע בדרכו למחסום משטרתי מאולתר בסמוך למושב רגבה.
חנניה אוחנה
העבריין חנניה אוחנה הובא לבית המשפט המחוזי בתל אביב ב-1987 לאחר שנעצר בגין יבוא וסחר בסמים. הוא ניצל את הרגע שבו ידיו ורגליו שוחררו מאזיקים, זינק מעל לשער של החצר הפנימית בבית המשפט, ונס על אופנוע מונע שחיכה לו שם מבעוד מועד אל מול עיניהם המשתאות של הסוהרים.
אוחנה נתפס בספטמבר 1988 בהולנד, לאחר שהיה מעורב בניסיון להבריח הרואין לישראל. אוחנה נרצח במרץ 2003 ביריות בגני תקווה. ההתנקשות תועדה אז במצלמת אבטחה.
הרצל אביטן
לעבריין הרצל אביטן היה מוניטין של אחד שמצליח להערים על הסוהרים. הוא ניסה והצליח כמה פעמים להימלט מהכלא. ניסיונו הראשון אירע מיד לאחר מעצרו בעקבות שוד של סניף בנק לאומי ברמת אביב. חבריו ניסו להבריח אותו אז דרך פתחי האוורור של מרתפי המעצרים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אך הניסיון נכשל.
בספטמבר 1981, כשכבר היה אסיר מן המניין, ניצל אביטן ביקור שערך בבית הוריו בלוויית סוהרים חמושים תוך שהוא אזוק. הסוהרים הסירו מידיו את האזיקים ברגע המפגש עם אביו, ואביטן ניצל את הרגע וברח מחלון השירותים בבית הוריו בסיוע העבריין שמעיה אנג'ל.
כוחות משטרה גדולים סרקו אחריו במשך זמן רב, ובמהלך המנוסה רצח אביטן עם כמה מחבריו את מפקד בית המעצר רמלה רוני ניצן ובהמשך גם את דוד אשורי במהלך שוד במפעל תכשיטים. אביטן נמלט לצרפת, נלכד שם, וביולי 1982 הוסגר לישראל ונידון לשני מאסרי עולם.
באוגוסט 1988 אביטן נמלט מכלא באר שבע. הוא לקח סוהר וחובש כבני ערובה בעזרת אקדח דמה, ובעזרת אמבולנס שהזמין למקום הצליח להימלט. אביטן השתלט על דירת מגורים של משפחה בבאר שבע וכפה על שניים מבני המשפחה להצטרף אליו לנסיעה במונית לאזור תל אביב. לאחר מכן הוא נסע לבית אחותו בהוד השרון, שם נתפס לאחר שאנשי היחידה המרכזית של המחוז זיהו אותו. ב-2001 הוא נפטר מדום לב.
יעקב שמש
יעקב שמש, שנעצר בחשד לשוד מזוין בבת ים, נמלט ב-1981 מבית המעצר בראשון לציון לאחר שניסר את סורגי התא שבו שהה. רק כעבור שלושה חודשים מהבריחה, הוא נלכד בפנטהאוז בקומה התשיעית בבניין באשדוד. שמש זיהה את כוחות המשטרה וניסה להימלט. הוא קפץ למרפסת הקומה שמתחתיו ונמלט משם דרך מדרגות החירום, אלא שאז הכוחות סגרו עליו והוא נלכד.
שמש הורשע גם הוא ברצח מפקד בית המעצר רמלה ניצן וברצח אשורי במפעל התכשיטים. ב-2014, בתום ריצוי 32 שנות מאסר, הוא שוחרר מהכלא לאחר שלקה בסרטן.
צבי גור
ב-1980 המדינה הזדעזעה לנוכח רציחת הילד בן השמונה אורון ירדן, שנחטף על ידי צבי גור בעבור כופר. גור הורשע ברצח הילד ונידון למאסר עולם ועוד 36 שנות מאסר. במהלך שנות מאסרו הראשונות של גור, מפקד כלא רמלה גילה את כישרון הציור הייחודי שלו וביקש ממנו לצייר מחוץ לחומות הכלא. באחד הימים מצא עצמו גור לבד ללא שמירה של סוהרים ונמלט מהמקום. שירות בתי הסוהר נקלע למבוכה וניסה להתחקות אחריו. כמה ימים לאחר בריחתו גור נלכד והוחזר לתאו.
נחמן פרקש ורפאל בליץ
נחמן פרקש היה אלוף ישראל באיגרוף ועבריין ישראלי משנות ה-50 ועד שנות ה-70 של המאה הקודמת. ואולם, בציבור הישראלי הוא היה מוכר כ"אלוף הבריחות" בשל ההימלטויות הנועזות שלו מהכלא.
ב-1956 נעצר פרקש בחשד שהשתתף עם עוד שלושה אנשים בשוד מזוין שנה לפני כן במחלבת תנובה בתל אביב. במהלך התקרית הקופאי נפצע קשה ונשדדו מהמקום יותר מ-8,000 לירות. פרקש נשפט, הורשע ונידון לחמש שנות מאסר. ב-1958, לאחר שנתיים בכלא, פרקש ניצל את חוסר תשומת הלב של הסוהרים בעת סיבוב בחצר - ונמלט מהכלא.
במאי 1961 נמלט פרקש מהכלא יחד עם אסיר בשם רפאל (טומי) בליץ. פרקש ריצה אז עונש מאסר בגין שוד מזוין בתל אביב, ובליץ ריצה מאסר עולם בגין רצח. השניים גנבו אופנוע במהלך מנוסתם, פרקש נעצר כעבור כמה שעות בתל אביב לאחר שהתהפך ונפצע ברכיבה על האופנוע.
ביולי 1963 ברח פרקש מבית המעצר ביפו, חצה את הגבול לרצועת עזה, ונעצר על ידי שלטונות מצרים. הוא הושם בכלא בקהיר, ובשלהי 1965 הביאו אותו השלטונות המצריים לגבול רצועת עזה וגירשו אותו חזרה לישראל. שני חברי קיבוץ נחל עוז מצאו אותו משוטט בשדות והביאו אותו לתחנת המשטרה בשדרות, שם הוא נעצר והועבר לכלא רמלה.
כמה חודשים לאחר מכן, זיהו תלמידים מבית הספר של קיבוץ יגור את בליץ לאחר כניסתו לאחד החדרים. בליץ הגיע עד לסוריה לאחר שחצה את הגבול מבלי להיתפס. כמה ימים לאחר מכן החזירו את בליץ לשטח ישראל. לאחר שעורר את חשדם של עוברי אורח, הם ביקשו ממנו לעצור. בליץ ניסה לברוח - אך הם דלקו אחריו, תפסו אותו והסגירו אותו למשטרת טבריה. פרקש הלך לעולמו ב-2014.
מרד כלא שטה
בקיץ 1958 נרשמה הבריחה הגדולה ביותר בתולדות שירות בתי הסוהר. בזמן שהאסירים יצאו מהתאים לטיול היומי בחצר הפנימית של כלא שטה בשעות הערב, אחד מהם הצליח לפתוח את דלת הברזל של החצר הפנימית, ולפי סימן מוסכם מראש, שעטו כ-100 אסירים מבעד לדלת שנפתחה, כשהם נושאים בידיהם בין היתר קרשים ומוטות ברזל.
הסוהרים שהיו בחצר הפנימית התקשו לעצור את האסירים הנמלטים, שהצליחו גם לפרוץ למחסן הנשק של הכלא ולקחת ממנו כלי נשק רבים. האסירים ניגשו לכמה תאי כליאה, ירו במנעולי התאים ושחררו את האסירים שהיו כלואים בהם. האסירים הבורחים הציבו קרשים וסולמות מאולתרים שנמצאו בסמוך לחומה, טיפסו מעבר לחומה במהירות ומשם קפצו אל החופש. במהלך המרד נהרגו יותר מ-10 אסירים וכן שני סוהרים.
66 אסירים הצליחו להימלט בחסות החשכה לשטח ירדן, וכעבור שעות ספורות מהבריחה הם כבר נצפו חוגגים את שחרורם על כתפי ההמון הצוהל בחוצות ג'נין.
הבריחה הגדולה מכלא רמלה
ב-9 בינואר 1979 ברחו שמונה אסירים - כמה מהם נידונו למאסרי עולם בגין רצח - מכלא רמלה, שנחשב אז לשמור במדינה. בתום ארוחת הערב בחדר האוכל של האגף הכללי נשארו השמונה במקום והסתתרו, ככל הנראה בחדר שבו אוחסן מזון.
האסירים שנמלטו היו סלומון אבו (הורשע ברצח כפול), גבריאל בוזגלו (שוד ובריחות), משה דנינו (רצח סרסור), אורי מזרחי (רצח), יצחק קיש (סיוע לרצח), מאיר מכורש (יריות ובריחה), נעים מחמוד סולטן (רצח בשל "כבוד המשפחה") ואחיו ג'מיל (עבירות ביטחון).
כשחדר האוכל ננעל יצאו השמונה מהמסתור, והצליחו להימלט לחומות הבטון שמקיפות את הכלא אחרי שניסרו את סורגי פתחי האוויר שבתקרת המטבח. איש לא הבחין באסירים, גם כשעסקו בפריצת המנעולים הכבדים שסגרו את שער הברזל הגבוה שבחומה. אחרי שפרצו את המנעולים יצאו האסירים משטח הכלא, הצליחו לתפוס מונית מרצדס - ואיימו על הנהג שימשיך בנסיעה לעבר לוד. כשהגיעו האסירים למושב הסמוך בית נבאללה ציוו על נהג המונית לעצור ולצאת מרכבו יחד עם שני הנוסעים.
באותו זמן ממש עסקו הסוהרים בכיבוי שריפה, שפרצה באחד מתאי האגף הכללי של הכלא. ערימת ניירות וכמה שמיכות הפכו למדורה גדולה, ותגבורת סוהרים שהוזעקה למקום נאלצה לעבוד קשה כדי לכבות את הלהבות. בשלב זה הסוהרים לא ידעו כי השריפה היא חלק מתוכנית מורכבת. רק כאשר הבחינו סוף סוף בשער הדרומי הפרוץ התברר כי אסירים נמלטו מהכלא השמור, אבל אז היה מאוחר מדי.
המשטרה, כרגיל, הקימה מחסומים בדרכים, אלא שהכוחות הדלילים שעמדו לרשותה באזור בשעות הלילה לא הספיקו לחסימת כל צירי התנועה. עד שהגיעה תגבורת של שוטרים ואנשי משמר הגבול הספיקו הנמלטים להתרחק. ב"ידיעות אחרונות" נכתב אז כי שוטרים כמעט שלא עצמו עין בשתי היממות מאז הבריחה. הכוננות הוגברה בנמלי התעופה והים מחשש שהאסירים ינסו להימלט לחו"ל, בין השאר על-ידי השתלטות על ספינה או מטוס.
הראשונים מבין השמונה שנתפסו היו ג'מיל סולטן ואחיו. ג'מיל אגב סיפר שאת הבריחה תכנן מזרחי, שהורה לו ולאחיו - באיומי אקדח - לרדת מהמונית באזור בית נבאללה. המשטרה הציעה פרס של 20 מיליון לירות למי שיסייע ללכידת ששת הנמלטים הנוספים - וב-14 בפברואר, יותר מחודש אחרי הבריחה, נעצרו מזרחי, דנינו ומכורש בדירה בבת ים. השלושה אף ירו לעבר אחד השוטרים ופצעו אותו. כחודשיים לאחר הבריחה נתפסו גם סלומון אבו ויצחק קיש, ששהו בדירה בשכונת שפירא בתל אביב. "סחטיין, תפסתם אותי", אמר אבו לשוטרים אחרי שנתפס. בסוף מאי, חמישה חודשים אחרי הבריחה, נתפס גם גבריאל בוזגלו - ששינה את מראהו החיצוני, התגורר בדירה שכורה בנהריה וקרא לעצמו ציון כספי.
מכתב האישום שהוגש נגד השמונה התברר כי הם מרחו בשמן את מצלמות הטלוויזיה בתוך הכלא, כדי שלא יבחינו בהם. מי שעוד נענש היו סגן מפקד כלא רמלה ושניים מקציניו, שהועברו מתפקידיהם.
