לוחמי צה״ל כיתרו פרדס לבנוני ופתחו באש כדי לחסל מחבלים שחשדו שהסתתרו בו, כשלפתע, נשמעו צעקות בעברית ״אל תירו, אני שבוי כאן". הכוחות עצרו את האש ומבין העצים יצא אפרים (אפי) טלבי - השבוי הישראלי הראשון של מלחמת לבנון הראשונה, עשרה ימים אחרי שנפל בשבי.
פודקסט
מקורס מ״כים לשדה הקרב
בשישה ביוני 1982, יומה הראשון של מלחמת לבנון הראשונה (מבצע שלום הגליל). הוקפץ אפרים טלבי, אז חייל בן 19 בלבד, מקורס מפקדי כיתות של הצנחנים אל שדה הקרב, שם תיפקד כקשר של מפקד גדוד 450, סא"ל אורי גייגר. באותו היום, המציאות שלו השתנתה לנצח.
במהלך הלחימה באזור מחנה הפליטים אל-בץ שבפאתי העיר צור, הנגמ"ש של הכוח נקלע למארב וספג פגיעה ישירה של טיל RPG. התוצאות במקום קשות: סא"ל גייגר נהרג בהיתקלות וגופתו נלקחה על ידי המחבלים, אפי, שהצליח לקפוץ לתעלה בצד הדרך, מצא את עצמו מוקף בקרוב ל-200 מחבלים ונלקח בשבי. ברגע זה, הוא הפך לשבוי הראשון של צה"ל במלחמה.
"עיתונות חופרת": החייל הישראלי ששרד 10 ימים בשבי והצליח לברוח
הישרדות באמצעות ניתוק
במשך עשרה ימים מטלטלים, אפי נחשב לנעדר. כוחות צה״ל מצאו את הנגמ"ש השרוף, ובני משפחתו נותרו בחוסר אונים ויכלו רק להתפלל לנס. כשהוא פצוע, אפי הועבר תחת אבטחה כבדה בין מעוזי מחבלים שונים בעומק לבנון. את רגעי האימה של החטיפה הוא שרד בעזרת מנגנון הגנה פסיכולוגי של ניתוק: הוא תיאר חוויה חוץ-גופית, בה הרגיש כאילו טיפס על עץ או בניין גבוה ומשם צפה ברוגע ב"אפי" שנמצא למטה, מוקף באויבים.
בתחתית השפל האנושי, בתוך אובדן זהות מוחלט ותלות בשוביו לצרכים הבסיסיים ביותר, הוא מצא נקודת אור בלתי צפויה. אחד המחבלים, מוחמד א-סאטי, העניק לו יחס אנושי – מעשה קטן שהצליח להחזיר לאפי את השפיות.
חילוץ בפרדס
נקודת המפנה הגיעה גם בזכות עבודת נמלים מודיעינית. מחלקת הגנ"ד (הגדוד הנייד) של יחידה 8200 קלטה מידע חיוני באחת מרשתות הקשר, ששפך אור על הימצאותו של השבוי באזור. הרגע הדרמטי התרחש כאשר כוח צה"ל זיהה תנועה חשודה בתוך פרדס שבו הוחזק אפי, כיתר את האזור ופתח באש. מתוך הכאוס והירי, אפי גייס תושייה אדירה וצרח לעבר הלוחמים בעברית: "אל תירו, אני ישראלי, אני שבוי כאן!". בנס גדול הוא אינו נפגע מאש כוחותינו, וחולץ לחופשי.
אך הדרמה לא הסתיימה בחילוץ. מיד לאחר שחרורו, היוצרות התהפכו וכוחות צה"ל לקחו בשבי את המחבלים, ובהם את מוחמד א-סאטי. כשטלבי הבחין במוחמד קשור באזיקים, הוא ניגש אליו והגיש לו סיגריה. המעשה האנושי הזה הפך לקללה עבור מוחמד; חבריו האשימו אותו כי בגלל יחסו זה הוא הסגיר את החוליה לידי צה"ל, והמתקפה האכזרית נגדו אילצה אותו להימלט ולהגר לירדן.
טלבי, שהוכיח חוסן נפשי יוצא דופן, חזר לאחר מכן לשירות בצה"ל, סיים את ההשלמה החיילית לקציני כושר גופני (כצוער יחיד במחזור שלו), והקים משפחה. כיום הוא אב לשניים, מתגורר בגליל ועובד כמורה לחינוך גופני.
