1 צפייה בגלריה
בדיקות קורונה בירושלים
בדיקות קורונה בירושלים
ארכיון
(צילום: AP)
זה מאוד פופולרי לתקוף ולאתגר את המערכת, ופחות פופולרי להגן על החלטותיה, אבל האמת היא שההנחיות החדשות והגישה "המכילה" בהתמודדות עם מגפת הקורונה הן סבירות לחלוטין בנסיבות שנוצרו, בריאותית וכלכלית, והאמת צריכה להיאמר.
אזרחי המדינה הנורמטיביים, והרוב כאלו, מוצאים עצמם בימים האחרונים מופתעים. קרוב לשנתיים שהם מקפידים על ההנחיות, גם אם לא תמיד מסכימים או מבינים אותן ופועלים לפיהן למנוע תחלואה. גם כשהזעם גאה לעיתים בעקבות סגרים דיפרנציאליים, סגירת השמיים, חופשה שבוטלה, חתונה שהשתבשה, או בשל הפגיעה בכיס, תמיד היה ברור שהאינטרס העליון של מקבלי ההחלטות הוא הגנה על בריאות האזרחים. אלא שמאז פרוץ גל האומיקרון, שורת החלטות העומדות בסתירה לכל מה שהכרנו עד כה, יוצרת תחושה כאילו המדינה הפקירה את אזרחיה לגורלם.
ניחא שהאזרח הפשוט נדרש לשאת בעלות הבדיקות הביתיות, אבל ההחלטה על מתן היתר ליציאה מבידוד למי שנחשף למאומת, על בסיס אנטיגן שאמינותו מוטלת בספק, היא כבר הבנה שהמערכת החליטה לשחרר מאומתים להשתעל עלינו להנאתם בחוצות העיר. האומנם?
מגיע רגע שבו כל אזרח שהייתה לו היכולת להתחסן ולהגיע חמוש למפגש עם זן שמסתמן כקל יותר – ברגע זה מותר לממשלה להעביר חלק מנטל האחריות לכתפיו של האזרח
בסוף השבוע פורסם דוח של ה-CDC האמריקני על הסיכון של ילדים שחלו בנגיף לפתח סוכרת נעורים ביחס של פי 2.5 אל מול ילדים שלא חלו. עם זאת, שפעת עונתית או אבעבועות הן מחלות מידבקות ועדיין הממשלה לא הורתה על חובת בידוד לחולים בהן. למה? כי חולים במחלות מידבקות נשארים בבית.
התרגלנו במשך שנתיים שיש לנו גננת, והיא מחלקת לנו תפקידים והוראות, ופתאום, מצפים מאיתנו לגלות בגרות ואחריות, ולשמור על בריאותנו ובריאות זולתנו. בדיוק כמו הציפייה שלא לשלוח לגן ילד חולה בשפעת – כך גם מצופה מאיתנו במקרה של תסמיני קורונה, לשמור מרחק מהסביבה בכדי שלא להזיק לה.

לא הכל אכיפה, הנחיות וכפייה. יש גם ממד של אנושיות. איפה הייתה הגישה הנעימה הזו עד כה? היא לא הייתה, משום שלא היה ניתן ליישם אותה.
בניהול מגפה, המדד הקריטי הוא ספיקת בתי החולים. מיטות האשפוז, מחוללי החמצן ומכונות האקמו הם המעוז שעליו יש לשמור מכל משמר. מערכת הבריאות אינה מאוימת ממוסד חינוכי צעיר שתלמידיו חלו וספונים בפנימייה. הם אינם מסכנים את המבוגרים שבחוץ וסביר להניח שאיש מהנערים לא יזדקק למיטת אשפוז. וזה הסיפור כולו.
יוסי ערבליךיוסי ערבליך
כל עוד התמודדנו עם זנים אלימים דוגמת האלפא והדלתא שגבו נספים – לעיתים 50 ביום – וכל עוד לא החזקנו בנשק החיסונים, הייתה נחיצות למשטר את ההנחיות. אבל מגיע רגע שבו כל אזרח שהייתה לו היכולת להתחסן על חשבון המדינה, ולהגיע חמוש למפגש עם זן שמסתמן כקל יחסית ולא מאיים מיידית על בתי החולים – ברגע זה מותר לממשלה להעביר חלק מנטל האחריות לכתפיו של האזרח.
כשמתבצעות 200 אלף בדיקות ביום המעבדות קורסות, ולכן את הצעירים מתחת לגיל 60 שחוסנו היא מפנה לבדיקת אנטיגן ביתית מתוך הבנה שיכולות להתרחש טעויות אבל מתוך ציפייה שאם נחשפת למאומת או חשת בתסמינים, גם אם הבדיקה שלילית, תהיה אנושי ותימנע מלהדביק. אחרי שנתיים בגן, אפשר לעלות לכיתה א'.
  • יוסי ערבליך משמש כיו"ר מייסד של "למענכם" המעניקה ייעוץ רפואי וולונטרי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com