עו"ד גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אמר היום (ד') בדיון בוועדה לביטחון לאומי בכנסת כי חלק מרישיונות הנשק שאושרו מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר חולקו שלא כחוק. "המשרד לביטחון לאומי ניסה לספק דרכים יצירתיות למתן רישיונות לכלי ירייה, חלק מהדרכים האלה התבררו בדיעבד כלא-חוקיות ועכשיו אנחנו נדרשים לשאלה מה המשמעות של רישיונות שניתנו שלא כחוק", אמר.
6 צפייה בגלריה
השר בן גביר ועו"ד גיל לימון. חלק מרישיונות הנשק שנתן המשרד לביטחון לאומי - ניתנו שלא כחוק ב"דרכים יצירתיות"
(צילום: אלכס קולומויסקי, רפי קוץ )
הדיון הבוקר בוועדה לביטחון לאומי
(צילום: ערוץ כנסת)
לימון, שדיבר בדיון שעסק בשילובן של בנות שירות לאומי באגף לרישוי כלי ירייה, הוסיף כי "תכלית החוק היא להעניק רישיון לכלי נשק מתוך שיקול דעת. כדי להתקבל להיות עובד באגף לרישוי כלי ירייה נדרש ניסיון של שלוש שנים לפחות. ההחלטה על מתן רישיון לכלי נשק היא החלטה שיכולה לעלות בחיי אדם חלילה והיא דורשת שיקול דעת מהותי". כעת, יצוין, בוחנים בלשכתה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מה לעשות עם הבקשות שאושרו.
ח"כ גלעד קריב (העבודה) אמר בדיון: "בשבועות האחרונים נחשפת סדרת גילויים על מחדלים, אי-סדרים ואפילו עבירות על החוק, במסגרת השינוי הדרמטי במדיניות חלוקת הנשק שמוביל בן גביר. הייתי מצפה בראש ובראשונה מהייעוץ המשפטי של המשרד להרים דגל אדום, ולבחון בשנית את חוקיות המהלכים הללו. גם בזמן חירום, בנות השירות הלאומי לא יכולות לבצע משימה שלטונית, בה הן מחליטות בפועל מי זכאי לקבל נשק".
ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד) ציינה כי קיבלה עדות מחבר, שסיפר כי במייל שנשלח אליו נכתב כי הוא אפילו לא צריך לעבור ריאיון טלפוני, וכי עליו רק ללכת לירות במטווח ואם יפגע במטרה יקבל את הרישיון.
יו"ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל – מסיעת עוצמה יהודית של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שמוביל את מדיניות חלוקת הנשקים המקלה – אמר מצדו אינו סבור שהייתה חריגה מהכללים. "השתכנעתי שכל מה שהתבצע נעשה מתוך מגמה לתת מענה לאירוע המלחמתי שבו אנחנו נמצאים", אמר פוגל בסיכום הדיון. "אני לא מרגיש שנעשתה חריגה או חלוקת רישיון נשק לאנשים לא ראויים. אם יש בעיה בחוק צריך לתקן אותו. אי אפשר להגיע למצב שבנאדם שרוצה להגן על משפחתו יקבל רישיון לנשק בעוד ארבע שנים".
בדיון העידו גם בנות שירות לאומי – שנטען כי חלקן היו מעורבות לכאורה בחלוקה הלא-כשרה של רישיונות נשק – ואחת מהן אמרה: "התגייסנו כדי לסייע לאזרחי ישראל להגן על עצמם. יצא לי לדבר עם אנשים בטלפון ולקדם את הבקשה שלהם לשאת נשק. אני וחברותיי לשירות הלאומי נפגענו מכך שמונעים מאיתנו לסייע במשימה הלאומית הזאת. אם יש בנות שירות לאומי שמשרתות כפרמדיקיות שקובעות מוות, מדוע לא לתת לבנות השירות הלאומי את האפשרות לסייע לעם ישראל לשאת נשק ברישיון?".
6 צפייה בגלריה
ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי. "לא מרגיש שנעשתה חריגה או חלוקת רישיון נשק לאנשים לא ראויים"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
מאז 7 באוקטובר, נזכיר, חלה עלייה חדה במספר הבקשות לרישיונות נשק, ובמשרד לביטחון לאומי נדרשו לתת מענה למאות אלפי פניות, בין היתר על ידי הקמת חמ"ל מיוחד במשרד וחמ"ל נוסף בכנסת – בו הועסקו גם אנשי לשכתו של בן גביר ובנות שירות לאומי שעברו הכשרה קצרה. המטרה הייתה לתת מענה מהיר לבקשות אלו בכדי לאפשר לאזרחי ישראל אפשרות להגן על עצמם.
אולם ככל שהתקיימו בכנסת עוד ועוד דיונים בנושא, בוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי ובוועדה לביטחון לאומי ברשות ח"כ פוגל, התברר כי היו מקרים בהם אושרו רישיונות נשק לאחר ריאיונות טלפוניים קצרים מאוד וכי בחלק מהמקרים המראיינים היו אנשים שלא הוכשרו לכך. ח"כים מהאופוזיציה, בהם יואב סגלוביץ, מירב בן ארי וגלעד קריב, קראו לפתוח בחקירה פלילית נגד בן גביר ומשרדו.
6 צפייה בגלריה
ישראלים בחנות נשק, באוקטובר. אחרי הטבח נרשם זינוק במספר בקשות הרישיון
(צילום: ירון שרון)
הסערה סביב ההליך הרשלני הובילה בתחילת החודש להתפטרותו של ראש אגף כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי, ישראל אבישר. במכתב ההתפטרות שלו הצביע אבישר על הפקרות וכאוס בחלוקת הרישיונות. "האגף ועובדיו פעלו באדיקות למימוש מדיניות השר", כתב מי ששימש ראש האגף מאז 2020. "לאחר שמונה שבועות של מלחמה, ובהתבוננות מפוקחת על המצב הבעייתי, מתבקש שנעצור מיידית את שיטת הפעולה הנוכחית. במצב העניינים הנוכחי, קיים קושי להבטיח תהליך מקצועי ותקין למתן רישיון לנשיאת כלי ירייה פרטי", הוסיף.
