יועמ"שית הכנסת שגית אפיק מסרה הבוקר (שני) את עמדתה לבית המשפט העליון, לפיה יש לקיים בחירות חוזרות למבקר המדינה בהקדם לאחר שערוריית הליך ההצבעה שבו נבחר, ובגינו גם נפסל, עו"ד מיכאל ראבילו. עמדת יועמ"שית הכנסת פורסמה לראשונה ב-ynet לפני כחודשיים, ונמסרה לעליון במסגרת העתירה שמבקשת לכנס את הכנסת לצורך בחירת מבקר.
חנוך מילבצקי והשר קרעי מצביעים בבחירות למבקר המדינה הבא לראבילו
בתגובתה, חזרה אפיק על עמדתה, לפיה יש לקיים את פסק הדין בעניין הבחירות למבקר המדינה, ולקבוע מועד לקיום ההצבעה החוזרת "בהקדם האפשרי וככל הניתן עוד בתקופת כהונתה של הכנסת הנוכחית".
אפיק הכירה בכך כי נוכח העובדה שחלפו יותר משלושה חודשים מאז פסק הדין של בג"ץ בנושא, ישנם גם שיקולים הנובעים מהסמיכות לבחירות, התנהלות הכנסת בפגרה ושינויים בהרכב הכנסת, שכן חמישה חברי כנסת התפטרו מאז ובהתאם חמישה נכנסו במקומם - אך זה לא מבטל את החובה, לדבריה, לציית לפסק הדין.
פסק הדין של בג"ץ, כאמור, ניתן עוד בתחילת חודש יולי, וקבע כי בשל "פגם מהותי", שנפל בחשאיות ההצבעה בעקבות ח"כים שצילמו את בחירתם, יש לקיים בחירות חוזרות למבקר המדינה. בעקבות ההחלטה הדרמטית, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה וסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו קיימו אף התייעצויות אם לקיים את פסיקת בג"ץ, ובקואליציה קראו לא לקיים בחירות חוזרות.
גואטה וקרעי מתעדים את ההצבעה
(צילום: ערוץ הכנסת )
הבחירות, נזכיר, נערכו בין ראבילו, פרקליטו האישי של נתניהו, לשופט העליון בדימוס יוסף אלרון. בסיבוב הראשון, אלרון קיבל את תמיכתם של 60 ח"כים, אך מאחר שהרוב הנדרש לניצחון בסיבוב הראשון עומד על 61, הח"כים נקראו להצבעה בסיבוב שני. עו"ד ראבילו, שכאמור נבחר בסופו של דבר לתפקיד, קיבל בסיבוב זה 57 קולות בלבד. עם פתיחת הסיבוב השני פרצה מהומה במליאה לאחר שבליכוד דרשו מחברי הכנסת שלהם להצטלם מאחורי הפרגוד עם פתק ההצבעה של ראבילו.
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, שכתב את חוות הדעת המרכזית בפסק הדין, קבע כי "בסבב ההצבעה השני נפל פגם מהותי במישור חשאיות ההצבעה". שני חברי ההרכב הנוספים, נשיא העליון יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז, הסכימו איתו ולמעשה קבעו שיתקיימו שוב בחירות בין עו"ד ראבילו, פרקליטו האישי של ראש הממשלה נתניהו, לבין שופט העליון לשעבר יוסף אלרון. בקואליציה נמנעו עד כה מקיום הליך חוזר וגם מפלגות האופוזיציה, שחלקן עומדות מאחורי העתירה לבג"ץ, לא עומדות על דרישתן.
בתקופת בחירות אחד מתפקידיו של מבקר המדינה לפי חוק הוא לערוך ביקורת על חשבונות המפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת, וכן על חשבונות הסיעות והמועמדים בבחירות לשלטון המקומי בתקופה הרלוונטית. הוא אף עורך ביקורת על חשבונות המועמדים בבחירות המקדימות - הפריימריז. בנוסף, המבקר הוא זה שעורך ביקורת על החשבונות השוטפים של המפלגות המיוצגות בכנסת.
ביקורות אלו הניבו בעבר דוחות נוקבים נגד כמה מהמפלגות, ולעיתים אף חקירות פליליות כמו במקרה של בל"ד. הביקורת מתקיימת לאחר הבחירות, ולכן היעדרה בעת הזאת לא משפיע על קיומן, אך המבקר אחראי בדיעבד גם על בדיקת תפקוד ועדת הבחירות עצמה.
