מאות רבות הגיעו היום (ראשון) לבית העלמין הצבאי באשקלון כדי ללוות את סמ"ר רון יונתן רויטמן (23), שנפל ביום שישי בפיגוע הירי בצומת יהודה סמוך לחברון. רויטמן, מפקד כיתה בגדוד ארי (775) של חטיבת החילוץ בפיקוד העורף, נהרג בהיתקלות עם מחבלים לצד סמל יובל שי סוילם (20) מהוד השרון. בכניסה לבית העלמין עמדו תלמידים ואנשי הפיקוח העירוני כשהם אוחזים בדגלי ישראל, וחלקו לו כבוד אחרון. אביו של רון, אלכסנדר, אמר קדיש על בנו.
הלווייתו של סמ"ר רון יונתן רויטמן ז"ל
רויטמן הותיר אחריו הורים וארבעה אחים. אמו מרינה פנתה לנוכחים ואמרה: "קודם כול, תודה לכולם שבאתם. אני אגיד כמה מילים ברוסית. מצטערת בפני מי שלא מבין, אבל ככה הלב שלי מדבר". לאחר מכן המשיכה את דבריה ברוסית. גם אביו של רון, אלכסנדר, ספד לבנו ברוסית: "אני מאוד אוהב אותך, בן קטן שלי. אני מאוד אוהב אותך, אני מאוד אוהב אותך".
אלה, בת זוגו של רון, ספדה לו בכאב וסיפרה על סיפור האהבה שלהם, שהחל בתקופת ההכשרה הצבאית. "אהבת חיי, נראה לי בלתי אפשרי לנסות ולסכם אותך בכמה דפים, לסכם אותנו", אמרה. "רונצ'וק, יום אחד איתך מרגיש כמו הרפתקה של שנים, אז איך לעזאזל מסכמים אותך ככה? מי שמכיר אותי יודע שהפחד הכי גדול שלי הוא לאבד אדם קרוב. תמיד אמרתי שאני מעדיפה למות מאה פעם מאשר לאבד אדם קרוב. הייתה לו ציניות מצחיקה שאהבתי, תיאטרלי ושנון. התמכרתי אליו. הוא תמיד היה במרכז, אבל לא בצורה מעצבנת, אלא כי הוא היה שמח. הוא היה שר בקולי קולות".
לדבריה, השניים הפכו לחברים קרובים עוד לפני שהחלה ביניהם מערכת יחסים רומנטית: "רון ואני הפכנו לצמד. חיפשתי אותו בעיניים שלי. בסוף ההכשרה רון אזר אומץ וסיפר לי מה הוא מרגיש. לשנינו היה ברור שיש שם משהו. להתחיל זוגיות עם החבר הכי טוב שלי היה נראה לי מוזר. רון החליט שהוא לא מוותר וביקש עוד שיחה אחת. סוף סוף הבחור הזה שלי. גיליתי כמה אהבה הוא מסוגל להעניק. היינו צמד, אהבה טהורה. הוא הפך מהחבר הכי טוב שלי לבן הזוג הכי טוב שהייתי יכולה לבקש. הוא טיפוס דברן ואני קצת נכה בדברים האלה. הוא היה מגניב לי זר פרחים בכל הזדמנות שהיה יכול". היא פנתה אליו: "אתה העוגן שלי. היה לך כל כך חשוב שיהיה לי טוב. איך מתעוררים בלעדיך?".
אחיו של רון, דוד, ספד לו: "אח שלי, החבר הכי טוב שלי. אני זוכר שישבנו פעם וחשבנו מה יהיה במצב שאחד מאיתנו ייפול, מה היינו רוצים שיגידו עלינו. לא אהבת לדבר על זה, לא הייתה בראש שלך אפילו אופציה כזאת. אתה אחי הקטן, אבל היית כמו אח תאום. החלפנו חדרים, בגדים, גרביים. היינו מתפוצצים אחד על השני, רבים וכועסים, אבל היינו גב אחד לשני. חיפינו ודאגנו, ראינו סדרות יחד. השלמנו אחד את השני. אתה העולם שלי, החצי השני שלי שנלקח ממני. אתה האש הכי חזקה והכי חכמה שראיתי. תמשיך להאיר לנו מלמעלה, אנחנו נדאג לכל השאר".
גם אחותו של רון, יונה, נפרדה ממנו בכאב: "רונצ'יק, אני מתגעגעת אליך כל כך. הבחילה עמוק בבטן. קשה לי, אוף, אני כל כך מתגעגעת", אמרה. "הכי מתגעגעות האוזניים שלי, שמבקשות לשמוע את הפריטה בגיטרה, את הפלייליסט הנפלא שלך. היה לך טעם נפלא. האוזניים מתגעגעות לצחוקים שלך, לכינויים שלך. כל המילים קטנות מדי כדי לתאר אותך".
יונה סיפרה על אחיה שתמיד היה שם בשביל המשפחה, בכל שעה ובכל מצב. "תמיד היית שם, תמיד זמין, תמיד קופץ לכל אירוע, לא משנה מה נצטרך ובאיזו שעה. תמיד היית עונה מיד", אמרה, ואז תיארה את הרגע שבו ניסתה להשיג אותו ולא הצליחה: "ניסיתי להתקשר אליך ולא ענית. חיכיתי על הקו, והאוזניים שלי חיכו שתענה לי. אתה אח למופת, מצטיין בכל דבר שנגעת בו. אני הפעם מאוכזבת ממך. היית יכול להתאמץ יותר ולחזור הביתה. אני אוהבת אותך, אחי הקטן".
גם בת דודתו של רויטמן, עדי, נפרדה ממנו וסיפרה על התוכניות המשותפות של השניים לאחר השחרור מצה"ל. "רוניק שלי, אחי הגדול, החבר הכי טוב שלי. היה ברור לכולם שאנחנו עסקת חבילה", אמרה. "אמרת לי שנטוס לסקי, ועניתי לך שנטוס לסקי בלי להסס. לפני יומיים נהרגת, לפני השחרור של שנינו. משהו מסרב להאמין שלא תהיה חלק מהעתיד שלי, ממה שתכננו לעשות ביחד". היא הוסיפה: "הלכת ומשהו בי הלך יחד איתך. הייתי רוצה שיזכרו לא רק את חייך, אלא איך בחרת לחיות אותם".
"היית אמור להשתחרר בעוד חודשיים"
חברו של רויטמן, גרגורי, סיפר על היום שבו הכירו, זמן קצר לאחר שעלה לישראל לפני תשע שנים. "דווקא ביום ראשון בבית הספר ניגש אליי ילד. זה היית אתה, רון. הבנתי באותו רגע שנהיה חברים", שחזר. "היית כמו אח שלי, היה לנו קשר שקשה להסביר לאנשים. לא היה רגע שלא היינו צמודים. התחבאנו בבית הספר, עשינו כל כך הרבה שטויות". הוא סיפר כי רויטמן עמד לצידו גם ברגעים הקשים: "היית שם בשבילי בימים שהרגשתי רע ועצוב. אני מצטער שלא הצלחנו לממש את כל ההבטחות אחד לשני. אוהב אותך ממש, אחי התאום".
חברו עמית סיפר על השפעתו של רויטמן על הסובבים אותו, עוד לפני שירותו הצבאי. "לא פחדת להראות פגיעות ורגישות כלפי אחרים", אמר. "היית מושא להערצה בקרב החניכים שלך, יצרת את הקשרים הכי יפים שיש". לדבריו, רויטמן היה דמות חינוכית משמעותית עבור החניכים שליווה. "לא פייר שאדם עם חלומות לא יזכה להגשים אותם. תודה, רונצ'וק, על מי שהיית ומה שהפכת אותנו להיות", ספד.
מחנכו של רויטמן, דניאל, סיפר על שיחת הטלפון שקיבל מאביו ביום שישי, ובה התבשר על נפילתו. "אבא שלך התקשר אליי. חשבתי שהתקשר בטעות, אבל קולו לא השאיר מקום לספק שבשורת איוב הולכת להגיע", שחזר. "באחת משיחותינו אמרתי: דיר באלק, רק שלא יקרה לכם משהו. ואמרתי עוד משהו: גם אם יקרה, אני לא אעמוד מעל הקבר שלך. בעולם מתוקן הורה לא אמור לקבור את הילד שלו, ומורה לא אמור להספיד אותו". המחנך נזכר בתלמיד שהיה מלא שמחת חיים, אהב מוזיקה ושאף לשירות משמעותי בצה"ל, בין היתר בשייטת. "היה לך חוש הומור משובח. היית פשוט בן אדם", אמר.
תיעוד רגע הפיגוע ליד חברון בסוף השבוע
מפקד הגדוד של רויטמן סיפר גם על נחישותו של רון להגיע לגזרות המבצעיות המורכבות ביותר. "היה לך מבט נחוש בעיניים, ובשיחות שלנו תמיד רצית להוביל, להיות בגזרה המבצעית הכי מורכבת. נלחמת איתי כדי לעלות לתעסוקה ולא להמשיך לבסיס האימונים", ספד לו. לדבריו, רויטמן פיקד על חייליו בגובה העיניים, רכש את אמונם והציב לעצמו דרישות גבוהות לא פחות מאלה שהציב להם. "הוא רצה להיות בשביל האנשים, לעמוד מלפנים ולדרוש מעצמו את מה שהוא דורש מהם", אמר.
מפקד הפלוגה של רויטמן סיפר כי בחר בו לתפקיד לאחר שראיין עשרות מועמדים להקמת פלוגה חדשה. "ואז אתה נכנסת בדלת, עם השיער השופע והכריזמה שאי אפשר לנצח. סיפרת על איזה מפקד אתה רוצה להיות. עכשיו אני מבין שכל מילה הייתה בסלע. אין חייל שלא העריץ אותך, וגם אני", ספד. המ"פ אמר כי רויטמן היה אמור להשתחרר בעוד חודשיים בלבד: "האמנתי שאצליח לשכנע אותך לחתום עוד חודשיים, שנסיים תפקיד ביחד". הוא הוסיף: "אמרתי לך לפני כמה חודשים: יש סמלים ומפקדים, ויש אותך. אני אוהב אותך לנצח".
רויטמן וסוילם נהרגו ביום שישי בבוקר, כששני מחבלים פלסטינים מחברון פתחו באש לעבר כוח צה"ל שפעל בצומת יהודה שבכביש 35. הם שני הנופלים הראשונים של גדוד ארי, שהוקם בשנה האחרונה כחלק מהרחבת הכוחות הלוחמים בחטיבת החילוץ של פיקוד העורף. המחבלים הגיעו ברכב, יצאו ממנו ופתחו בירי לעבר הלוחמים. במקום התפתחו חילופי אש שנמשכו יותר מ-20 דקות, עד שכוחות נוספים שהוזעקו לזירה איגפו את המחבלים וחיסלו אותם.

















